Group items tagged

"עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי פרסם מדד עולמי חדש הבוחן את אבטחת המזון בקרב מדינות העולם, הבוחן זמינות של מזון מהפן הצרכני- האם ניתן לרכוש את המזון מבחינת כלכלית (בר-השגה), זמינות המזון ואיכות ובטיחות של מזון. על פי המדד, שמתפרסם לראשונה, דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 105 מדינות, אחרי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, ולפני מדינות מזרח אירופה. במשרד החקלאות מסבירים כי המטרה הכללית של המחקר היא להעריך באילו מדינות יש חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בזמינות, ברות השגה, איכות ובטיחות. מדד עולמי זה, הנעשה לראשונה, הינו על רקע משבר הרעב העולמי הצפוי בשנת 2050 (על פי הגדרת האו"ם) לאור הגידול ההולך ומתמשך באוכלוסיית העולם, לצד הידלדלות משאבי המזון. במשרד מוסיפים ומדווחים כי כחלק מההיערכות ישראל למשבר, מינתה לאחרונה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, צוות להיערכות מדינת ישראל למשבר המזון העולמי הצפוי בשנת 2050, המורכב, בין השאר, מראש מינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות, המדען הראשי של המשרד, המדענים הראשיים של משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. הצוות התבקש לערוך בדיקה של כלל התהליכים העולמיים והמקומיים העשויים להשפיע על מדינת ישראל ועל הפעולות שראוי לנקוט לאור השינויים הצפויים בביקוש העולמי למזון �

"מזכר חדש שייצא לאור באוקטובר הקרוב אמור לדחוק באופן משמעותי את מקומו של הדלק הביולוגי בעולם תחליפי הדלקים לתחבורה. על פי סוכנויות הידיעות, מסמך חדש עליו עמלים באיחוד כעת יקבע כי יש להפחית באופן דרמטי את כמות השימוש בדלקים ביולוגיים (biofuels) באירופה ולמעשה לוותר על יעדי ה-20/20 שביקשו לקבוע כי עד שנת 2020 יעשה שימוש של 20% באנרגיות ירוקות- מתחדשות.  על פי דיווח של APF עולה כי המזכר החדש שהפיק האיחוד מראה כי בניגוד למצופה, הרי שהדלקים הביולוגיים (בעיקר מדור 1, דוגמת אתנול) לא הצליחו להפחית את כמות גזי החממה מכיוון שגידולים חקלאיים אלו דרשו הוצאה של אנרגיה רבה ומזהמת למדי. כמו כן, נודע כי בניגוד לציפיות המוקדמות שביקשו לשפר את תחום התחבורה על ידי הדלקים הביולוגיים שכעת עומדת המכסה העתידית של 2020 על 5% בלבד בעוד שכבר היום מכסות הדלק לתחבורה המונע על ידי ביודיזל עומד על 4.5%.  מומחים בתחומי הסביבה החמיאו לכותבי המזכר והבהירו כי המצב הנוכחי שבו מגדלים גידולים חקלאיים לטובת יצירת דלקים הנה בעייתית ביותר. "אלו חדשות מצוינות. טוב לדעת שהועדה באיחוד האירופאי הפנימה את העובדה שגידולי האתנול גורמים לבעיות ענקיות" אמר מארק אוליבייר הרמן מארגון "אוקספם" הנחשב מומחה לתחום הביודיזל "בעקבות הגדלת הביקוש לדלקים ה�

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

גורלן של הרפורמות הקרדינליות לוט בערפל על רקע ההכנות של נבחרי הציבור לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות מוקדמות. רובן לא הגיעו לכדי הבשלה והן יוכנסו למגירה שממנה יוצאו רק אם יחפצו בהן השרים העתידיים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כקורבנות הקדמת הבחירות ניתן למנות בין השאר את מסקנות ועדת הריכוזיות שהגדירו מחדש את מבנה הבעלות והניהול של חברות ציבוריות. כמו כן יישום מסקנות ועדת המזון לבחינת מחיריהם של מוצרי מזון בעקבות המחאה החברתית, שהטיוטה שלהן כבר הועברה להתייחסויות, ייתקע. כך גם רפורמת המרפסות לשינוי אופן פעילותן של ועדות התכנון והבנייה, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב, החוק לבלימת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וועדת צמח להסדרת ענף הגז הטבעי.   גורמים ממשלתיים גם מציינים את הרפורמות בחברת החשמל וברכבת ישראל, שיוקפאו ככל הנראה אם הבחירות אכן יוקדמו: "אף אחד לא רוצה להתעסק כעת עם הוועדים הגדולים".   וישנם עוד סעיפים שטרם אושרו מדו"ח ועדת טרכטנברג וכנראה יושלכו, ולו זמנית, לפח: מס העשירים, שילוב הקריטריון למיצוי כושר השתכרות כסייג לקבלת סיוע בדיור, והקשחת התנאים לקבלת קצבאות לישיבות. בנוסף, חלק מהדו"ח שאושר בממשלה טעון את אישורה של הכנסת. בין היתר, לא ברור מה יעלה בעתידו ש�

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

"משרד האוצר צריך לסכם ולהחליט על שיעור התייקרות החשמל בקרוב, בהתאם להשפעה על התקציב.  ההתייקרות בתעריפי החשמל יכולה להיות בין 15% ל-30%. אנו מנסים למצוא מתווה מהסוג הזה" - כך אומר שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו בראיון לTheMarkerTV וערוץ הכנסת. לנדאו אמר כי "אילו היינו נוקטים גישה מאוזנת לפני שנה וחצי - שנתיים כשבבת אחת החליטו להוריד את המחיר של החשמל, היינו יכולים לשים את הדברים בקרן שתמנע את התנודות ושתבטיח ודאות יותר גדולה לשוק לגבי כל מה שקשור במחירים. הגישה הזו תהיה נכונה אם תינקט כדי שתבטיח לנו בפרק זמן סביר יציבות של מחירים". לנדאו ציין כי "כרגע לא מדובר על קרן שהיא ספציפית. אבל הרעיון העיקרי שלפיו לא ניקח מחיר  כל כך גבוה ונכסה אותו על פני תקופת זמן ארוכה יותר יש בזה הגיון מסויים כשם שיש היגיון יותר גדול להוריד חלק מהמסים שמוטלים על דלק שאנשים קונים, ועל מחיר החשמל, ולהטיל את המסים הללו על דברים שבהם אין עלויות מחירים כל כך כבדות כמו בחשמל ובאנרגיה. עליית מחירי החשמל תשפיע במחיר רחב על סגרת מחירים רחבה במשק כמו מזון,  ממוצרי עתירי אנרגיה ועל השכבות החלשות". בסוגיית אספקת הגז ממצרים אמר לנדאו  "אנו רוצים ומצפים שבשנת 2012 יזרום גז ממצרים. כל ההסכם עם מצרים הוא ההסכם הכלכלי החשוב ביותר בעקבות הסכם השלו�

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ

אתר משרד האנרגיה מדווח כי הממשל ישקיע 36 מיליון דולר בשישה פרויקטים קטנים בקליפורניה, מישיגן, צפון קרוליינה, ויסקונסין וטקסס. כל הפרויקטים מיועדים לתמוך בפיתוח דלקים המופקים מחומרים אורגניים ואנרגיות מתחדשות מסוגים שונים. HCL מנסה להפיק דלק מפסולת חקלאית או פסולת עצים. 27% ממשקל הצמחים והעצים הוא לינגנין. 68% הוא סוכר. והשאר שמני עץ. את הסוכר מפיקה HCL באמצעות שימוש בחומצה הידרו-כלורית. הבעיה היתה למצוא פתרון (כלכלי בעיקר) לבעיית החומצה. זו היתה תוקפת את העץ אבל היקף החזרת החומצה לשימוש חוזר כדי שתתקוף עצים נוסף היה בעייתי מבחינה כלכלית. בניאל ואייל עבדו בשנים האחרונות על תהליך לטיפול בשפכים מכילי חומצות המבוסס על מיצוי בממיסים. תהליך זה מאפשר הרחקת החומצה מהשפכים. ריכוז תמיסת החומצה המתקבלת ונקיונה מאפשרים ברוב המקרים שימוש חוזר בחומצה. HCL לוקחים פסולת חקלאית והופכים אותה למקור מזון לבני אדם ולבעלי חיים. החומר יכול לשמש גם כתחליף לדלק. אין בישראל מספיק פסולת חקלאית.

היום נודע כי ההצעה לבטל את סובסידיית האתנול בארה"ב נפלה. כתוצאה מכך, מעריך האנליסט גלעד אלפר, כי צפוי הביקוש לאתנול לעלות. "ייצור אתנול בארה"ב צורך בערך 40% מיבול התירס האמריקאי והפך בשנים האחרונות לאבן יסוד בביקוש העולמי לגרעינים - ארה"ב מייצרת כ-50% מיבול התירס העולמי ולכן האתנול האמריקאי אחראי בערך ל-20% מהשימושים העולמיים לתירס. המסקנה היא שגם הביקוש לאשלג שאיתו מגדלים תירס צפוי לעלות וכתוצאה מכך יצרנית האשלג כיל, צפויה להרוויח מכך בטווח הקרוב".

השימוש העיקרי של תירס בארה"ב הוא כמזון למשק החי. ב־2001 השתמשו ב־75% מהתירס למזון לבעלי חיים וב־8% לייצור אתנול, אך השנה השתנו היחסים: רק כ־44% מהתירס משמשים למזון למשק החי וכ־40% לייצור אתנול. מהתירס מייצרים גם סירופ עשיר בפרוקטוזה המשמש כמרכיב בממתיקים מלאכותיים, בעמילנים, באלכוהול למשקאות, בדייסות ובחטיפים.

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

לאחרונה, חברת Power Mat הישראלית הצליחה לפרוץ לתודעה העולמית כששחררה משטח הטענה אלחוטי למכשירי Iphone. החברה הצליחה לגייס חמישה מיליון דולר מחברת General Motors, וחתמה על הסכמים להטמעת הטכנולוגיה ברהיטים ומוצרי חשמל עם מספר חברות. ביניהם ניתן למצוא את חברת Teknion Haier וקוואלקום. חברות נוספות מנסות להוביל את השינוי לעידן החשמל האלחוטי כמו WiTricity Power, Cast. חברת Fulton Innovations אשר מוכרת כבר כעשור בתחום האנרגיה חברה לאחרונה לאיגוד החשמל האלחוטי WPC, המאגד חברות מתחומים שונים (Nokia, Energizer, HTC, LG, Samsong, BestBuy ועוד) לצורך קביעת סטנדרטים לשידור חשמל אלחוטי שקיבלו את השם Qi. המוצרים המספקים חשמל אלחוטי היום נחלקים לשניים: השראה בשדה קרוב, כפי שמיושם בשנאים או במשטחי טעינה. ושידור החשמל למרחק, כפי שנוסה על-ידי טסלה. בשטח זה הצליחה חברת WiTricity לשדר חשמל לנורה במרחק שני מטרים בניצולת של45%, והיא צופה לשפר את הנצילות ליותר מ-70% ואולי אף ל-90%.

משטחי טעינה אלחוטיים מתחילים לחדור גם אל תעשיית הרכב, חברות שונות חתמו על הסכמים עם יצרניות רכבים וחלקי רכבים (Toyota, General Motors, Delphi Automotives). המשטחים אמורים לאפשר טעינת מכשירים חשמליים בתוך סביבת הרכב המצומצמת אשר אינה מאפשרת חיבור פשוט של שקעים חשמליים. בנוסף, פתרונות טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים אמורים לפשט את תהליך הטעינה של הרכב ולאפשר טעינה בכל מקום, ואולי בעתיד, גם הנעה ישירה של הרכב בדומה לקרונועים החשמליים אך ללא הכבלים. הפתרונות השונים של החברות מאפשרים הטענת צרכני חשמל קטנים. אך קיימים בשוק גם משטחים להפעלת צרכני חשמל גדולים יותר דוגמת בלנדר, מעבדי מזון ואפילו טלוויזיות. חברת WiTricity, הצליחה לשדר 3000W בצורה אלחוטית, די והותר לטעינת רכב חשמלי והפעלת רוב מוצרי החשמל הביתיים.

בעקבות התבוננות בטבע וקבלת השראה מתוכו, חוקרים השתמשו בחלבון נפוץ על מנת להכווין את העיצוב של חומר המסוגל לאחסן בתוכו גז מימן. החומר הסינתטי פועל פי עשרה מהר יותר מאשר החלבון המקורי שמצוי בחיידקים. שלב זה הוא רק חלק אחד מסדרה של תגובות שמטרתן לבקע את מולקולת המים ליצירת גז מימן, אולם החוקרים מציינים כי הממצאים מדגימים כי הם מסוגלים ללמוד מהטבע כיצד לשלוט בתגובות אלו על מנת לפתח זרזים סינתטיים יציבים לאחסון אנרגיה, למשל עבור הפיתוח של תאי דלק. בנוסף, החלבון הטבעי, שהינו אנזים, מורכב ממתכות זולות ונפוצות, מאפיין שאומץ על-ידי החוקרים. כיום, חומרים אלו, המכונים זרזים (קטליזאטורים), מבוססים על מתכות יקרות כגון פלטינה. זרז זה, המבוסס על המתכת ניקל, הוא ממש מהיר, כמאה פעמים מהיר יותר מהזרז המהיר ביותר הידוע עד כה. ומהטבע אנו יודעים כי ניתן יהיה לייצר אותו באמצעות מתכות נפוצות וזולות כגון ניקל או ברזל."

"אנו מעוניינים לאחסן אנרגיה באופן הדחוס ביותר האפשרי. בתוך קשרים כימיים ניתן לאחסן כמות עצומה של אנרגיה בנפח פיסיקלי קטן," מסביר אחד מהחוקרים. מערכות ביולוגיות מאחסנות אנרגיה באופן דחוס כל הזמן. צמחים משתמשים בפוטוסינתזה על מנת לאחסן את אנרגית השמש בקשרים כימיים, אשר אותם בני האדם מנצלים כאשר הם צורכים מזון; וחיידקים נפוצים מאחסנים אנרגיה בקשרים הכימיים של גז מימן בסיוע של חלבון המכונה הידרוגנאז. מאחר ואנזים טבעי זה לא מאריך חיים כמו אנזימים סינתטיים מעשה ידי אדם (למשל, נייר מול פלסטיק), החוקרים רצו להוציא החוצה את החלק הפעיל של החלבון הביולוגי ולעצב אותו מחדש עם שלד כימי יציב יותר.