Group items tagged

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �