Group items tagged

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

>> ארגון אדם טבע ודין פנה באחרונה לממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, בדרישה להכריז על שותפות תמר כמונופול ובטענה כי המשא ומתן המאוחד של השותפות מול חברת החשמל מהווה הסדר כובל. זאת, לטענת הארגון, נוכח מחיר הגז שסוכם בין חברת החשמל לשותפות, הגבוה בכ-13% מהמחיר שעליו סוכם לפני שנתיים, לפני שנפסקה העברת הגז ממצרים. בארגון חוששים שהמבנה הנוכחי בשוק הגז הטבעי יעכב את כניסת הגז לתחומי האנרגיה והתחבורה, תוך המשך הסתמכות על דלקים מזהמים יותר כמו סולר, מזוט ופחם. כמו כן טוענים בארגון כי מדובר בעניין עקרוני הנוגע לחלוקה הוגנת של משאבי טבע. הארגון קורא להכריז על השותפות בתור מונופול באספקת הגז הטבעי לישראל, לאחר שהזרימה בצינור הגז המצרי הופסקה השנה בשל פגיעות חוזרות ונשנות בו והידלדלות מאגר ים תטיס. לטענת הארגון, חתימה על הסכם ל-15 שנה בין חברת החשמל לתמר תמנע את כניסתן של חברות גז אחרות למשק, שכן חברת החשמל היא צרכנית הגז העיקרית. כמו כן, הארגון קובל על סעיף ה-MFN בחוזה, הקובע כי מחיר הגז שתשלם חברת החשמל יהיה המחיר הנמוך ביותר שתגבה שותפות תמר מכלל לקוחותיה. בנוסף לדרישה להכריז על השותפות כמונופול, הארגון קורא לקבוע את מחיר הגז על פי המחיר שהיה מתקבל לטענתו בתחרות חופשית: 3-3.5 דולרים למיליון BTU - טווח המחי

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

"מערכת חדשה תעזור לחברות לנתח ולהשוות בין צריכת משאבי הסביבה: מים, חשמל, תעבורה, גז, פסולת וחומרי גלם. המערכת, EnergyPoints Analytics, מאפשרת לארגון לעקוב ולכמת את צריכת המשאבים שלו לאורך זמן ולנתח את הדרכים הטובות ביותר להפחית צריכת משאבים וחסכון כספי. האפליקציה מאפשרת לארגון להציב יעדים סביבתיים ולזהות את הפרויקטים היעילים ביותר להשגת המטרה בתוך גבולות התקציב. המערכת פותחה על ידי הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין. EnergyPoints Analytics יח''צ "עסקים מעוניינים לקדם קיימות סביבתית אולם כיום אין בידיהם כלים לכמת באופן יעיל את הפרויקטים ואת צריכת המשאבים שלהם, הערכת עלות בלבד אינה מביאה בחישוב גורמים מכריעים כגון נדירות משאבים באזורים שונים" הסביר ד"ר זיק, מייסד ומנכ"ל Energy Points. המערכת יודעת, למעשה, לאבחן תסמינים שונים כמו תמהיל אנרגיה מקומי מקור המשאבים, מחזור חיי המוצר, משאבים במחסור, על מנת לחשב את הערך האמיתי של משאבי הטבע הנדרשים לפרויקט. כך למשל, המערכת מאפשרת למנהלי מתקנים לנתח ולעקוב אחר יעילות ניצול המשאבים בבניין, או לכמת את ההשפעה הסביבתית של הספקים השונים ולדרגם. "

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

"עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי פרסם מדד עולמי חדש הבוחן את אבטחת המזון בקרב מדינות העולם, הבוחן זמינות של מזון מהפן הצרכני- האם ניתן לרכוש את המזון מבחינת כלכלית (בר-השגה), זמינות המזון ואיכות ובטיחות של מזון. על פי המדד, שמתפרסם לראשונה, דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 105 מדינות, אחרי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, ולפני מדינות מזרח אירופה. במשרד החקלאות מסבירים כי המטרה הכללית של המחקר היא להעריך באילו מדינות יש חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בזמינות, ברות השגה, איכות ובטיחות. מדד עולמי זה, הנעשה לראשונה, הינו על רקע משבר הרעב העולמי הצפוי בשנת 2050 (על פי הגדרת האו"ם) לאור הגידול ההולך ומתמשך באוכלוסיית העולם, לצד הידלדלות משאבי המזון. במשרד מוסיפים ומדווחים כי כחלק מההיערכות ישראל למשבר, מינתה לאחרונה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, צוות להיערכות מדינת ישראל למשבר המזון העולמי הצפוי בשנת 2050, המורכב, בין השאר, מראש מינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות, המדען הראשי של המשרד, המדענים הראשיים של משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. הצוות התבקש לערוך בדיקה של כלל התהליכים העולמיים והמקומיים העשויים להשפיע על מדינת ישראל ועל הפעולות שראוי לנקוט לאור השינויים הצפויים בביקוש העולמי למזון �

המשקיעים בשותפויות המחזיקות בקידוח לוויתן יאלצו להמתין עוד כשנה עד לקבלת תוצאות באשר להמצאות נפט בשכבות הקרקע העמוקות במקום - כך עולה מדיווחן של השותפות בלוויתן הלילה (ב') - דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%), נובל אנרג'י (40%) ורציו. אסדת קידוח "לוויתן" צילום: אלבטרוס בלוויתן נמצאה תגלית גז טבעי ענקית. אסדת הקידוח הומר פריגטון מבצעת בחודשים האחרונים קידוח אל שכבות הקרקע העמוקות יותר מאלו של הגז בה היא בודקת את ההסתברות להימצאותו של מאגר נפט. היום דיווחה האסדה לשותפות כי האסדה הפסיקה את הקידוח בעומק 6,300 מטר, לפני שהגיעה לשתי שכבות המטרה העמוקות, בהן הייתה ההסתברות הגדולה ביותר לנפט, בשל בעיות טכניות ולחצים גבוהים. כעת בודקות השותפות אפשרות לביצוע קידוח נוסף למטרות העמוקות, בעוד כשנה, באמצעות אסדה המותאמת לכך. בשכבה הראשונה מגיל אוליגוקן, בה הוערכה כמות קטנה של 200 מיליון חביות נפט, לא נמצא נפט, אבל לא מדובר באכזבה גדולה. ההערכה כבר טרם הקידוח הייתה כי המאגר התת קרקעי לא היה חתום, כך שאם היו בה משאבי טבע הם יצאו ממנה במהלך השנים. משקיעי לוויתן יכולים להתעודד מכך שהשותפות דיווחו כי לפני השכבה העמוקה יותר, מגיל קרטיקון, נמצאה שכבה אוטמת, המהווה תנאי הכרחי לקיומו של מאגר. בשכבה זו קיימת הסתברות של 15% להימצאו�

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן מבקש מראש הממשלה, בנימין נתניהו שיפעל להקצאת תקציב שיאפשר היערכות למניעת אסונות סביבתיים באסדות הגז בים התיכון. במכתב ששיגר לנתניהו בסוף השבוע, לקראת דיון שעתיד להיערך מחר (א') בישיבת הממשלה על בעניין הכנסות המדינה ממשאבי הגז והנפט, כתב ארדן כי "הקצאת המשאבים נדרשת למשרד להגנת הסביבה כדי לפקח על תעשיית חיפושי הגז והנפט, שיאפשרו מניעת אסונות סביבתיים וכלכליים כדוגמת אסון מפרץ מקסיקו. במצב הקיים, למשרדי אין את האמצעים המינימאליים, דוגמת ספינת פיקוח שמסוגלת להגיע ולבצע ביקורת במאגר לוויתן". בהמשך מכתבו לנתניהו, כותב ארדן כי "ישראל נכנסת לעידן חדש של הפקה מסיבית של משאבי טבע בים, שיגדילו משמעותית את הכנסות המדינה ולצד התועלת הצפויה- אנו מחויבים בהיערכות לתקלות שיש להן פוטנציאל לפגיעה דרמטית במשק וזאת, מלבד הפגיעה האקולוגית הקשה". לטענת ארדן, מקרים שאירעו בעבר ברחבי העולם מעלים את הצורך בהיערכות מוקדמת לתקלות ובהקמת מנגנון מעקב ופיקוח ראוי. במכתבו לנתניהו, מזהיר השר להגנת הסביבה כי תקלה בפעילות באסדות שתוביל לזיהום הים התיכון- יכולה להוביל את ישראל לפגיעה אנושה בשל החשש לתביעות ענק מצד כל המדינות שחופיהן יזדהמו: "למרות אמצעי הזהירות והמניעה שננקטים, לא ניתן למנוע �

אלפי מקומות עבודה חדשים צפויים להתווסף בעתיד הקרוב למשק הישראלי תודות להנהגת "מדינית ירוקה" והתייחסות נכונה לנושאי הסביבה. מחקר שבוצע במרכז מקרו לכלכלה מדינית, בידי הכלכלן הבכיר רועי לוי ובהנחיית מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון ,מיפה את ענפי המשק החשופים כבר עתה לשינויים הצפויים בהם כתוצאה מדרישות מחמירות יותר הקשורות בהגנה על הסביבה - והוברר כי יושפעו מכך ישירות מאות אלף עובדים. כמו כן התברר שהנהגת שינויים כמו מעבר לטיפול בפסולת הכרוך בשינויים תעסוקתיים, תביא לתוספת מישרות של כמעט 40% לעומת הקיים ... העולם מתנהל היום אחרת מבעבר. המוצרים, היצור, השירותים - גם שירותים פיננסיים - נדרשים להתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על הסביבה. אלו שיקולי תדמית. מי שלא ייקח אותם בחשבון - יפגע. גם הצרכנים דורשים זאת. הנושאים הללו הורחבו מעבר להקפדה על ניקיון, על שימוש בחומרי-גלם ממוחזרים, איכות מים, אוויר וכיו"ב, שמירה על משאבי טבע. הם כבר נוגעים גם ליחסי העבודה, לשאלת ניצול עובדים בידי מעסיקיהם, תנאים הולמים המוענקים לעובדים, התנהגות שיש בה כבוד כלפי העובדים, התחשבות בצרכיהם, בביטחון סוציאלי. לכן יש לאיגודים מקצועיים תפקיד מכריע בכל הנגע להשפעת הצמיחה הירוקה על מערכת יחסי העבודה . באירופה חלה התקדמות רבה בתחומים א

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

בשנים האחרונות מתגאים תאגידים ומפעלים גדולים בכך שהם מדווחים לציבור על ההשפעה שיש להם על הסביבה, ועל הפעולות שהם נוקטים למען הפחתת הזיהום והבזבוז של משאבי טבע. אלא שעל פי מחקר שיפורסם במלואו בשבועות הקרובים, מתברר שרבים מהדיווחים האלה רצופים בהטעיות, בנתונים לא מדויקים, ולעתים בשגיאות עובדתיות מביכות. קבוצת חוקרים מאוניברסיטת לידס שבבריטניה ומבית הספר לניהול EUROMED בעיר מארסיי שבצרפת, ערכו מחקר על 4,000 דו"חות "אחריות חברתית" שפרסמו תאגידים בכל רחבי העולם, ובהם תאגידי דלק, כלי רכב ותקשורת ידועים. דו"חות האחריות החברתית הפכו לכלי מקובל בתאגידים רבים כדי לשוות לעצמם תדמית ירוקה. אולם החוקרים מצאו כי פחות מ-17% מהחברות שנבדקו דיווחו על כל פליטות גזי החממה שבהן היו מעורבות. חברות רבות גם לא הבהירו אילו פעולות נקטו לצורך הכנת דו"חות הסביבה. היו גם כמה חברות שהתעלמו מפליטת זיהום של חברות בנות הפועלות במדינות אחרות. המחקר מצביע על שורה של ממצאים מביכים. כך לדוגמה, חברת האנרגיה האיטלקית ENEL לקחה על כתפיה את כל מעמסת הזיהום העולמי ואף מעבר לכך. החברה דיווחה לפני שנתיים כי היא פולטת מדי שנה 122 מיליון טונות פחמן, פי ארבעה ויותר מפליטת הפחמן השנתית בכדור הארץ. חברת המכוניות פורד דיווחה כי היא יוצרת פסולת כרי

חברת אדירה אנרגיה, העוסקת בחיפושי נפט וגז בישראל, ונסחרת בבורסה הקנדית (סימול: ADL) הודיעה על מינוי חזי קוגלר לתפקיד מנכ"ל החברה.   ניסיונו של קוגלר כולל ניהול חברה פרטית בתחום האנרגיה, עיסוק בעריכת דין כשותף בכיר וניסיון כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות כאחראי על חיפושי נפט ומדיניות האנרגיה של ישראל ועוד.   דניס בני, יו"ר אדירה אנרגיה, ציין כי "קוגלר מביא איתו לתפקיד יכולת סינרגטית מעולה וניסיון בהובלת צוות ניהולי חזק. אני בטוח שהוא יעמוד בציפיות של כל שותפינו ובעלי המניות בחברה".   חזי קוגלר, המנכ"ל הנכנס של חברת אדירה אנרגיה, ציין כי "יש לי אמון מלא במיצובה של החברה במגזר האנרגיה בישראל. 'אדירה אנרגיה' נמצאת במקום הנכון בזמן הנכון. היא מחזיקה ברישיונות חיפוש גז ונפט במיקומים מבטיחים עם פוטנציאל לאספקה מזורזת לכלכלה המתפתחת של מדינת ישראל. פרופיל המשקיעים החזק של החברה וצוות המומחים המקצועיים המועסקים בה מהווים הזדמנות מרגשת במגזר האנרגיה הישראלי הגדל במהירות".   חזי קוגלר שימש כמנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בין השנים 2006-2009, ומאז עומד בראש חברה פרטית שלו העוסקת במגוון רחב של נושאים בענף האנרגיה הישראלי, וכן, משמש כמרצה באוניברסיטת חיפה במסגרת בית הספר ללימודי משאבי טבע וסביבה בנושא "מדיניות האנרגי

"בעת חשש לעלטה במשק, מאפשר מתקן  האגירה השאובה אספקת חשמל למשק בתוך 70 שניות! לעומת כחצי שעה להפעלת טורבינת גז ובין 1-3 שעות לתחנות במחזור משולב (להלן- מחז''מ) ובכך היא מונעת מיידית הפסקות חשמל במשק. קצב העלייה של האגירה השאובה 5 מגוואט בשניה! לעומת 7 מגוואט ב 60- שניות בלבד בטורבינת גז ו 3.3 מגוואט ב 60- שניות במחז"ם. כלומר, כתוצאה מזמני התגובה הקצרים של אגירה שאובה, נוצר חסכון משמעותי בדלקים במערכת כתוצאה מהעדר צורך להפעיל יחידות יצור בזמן עליה וירידה של העומס באופן חד. שימוש ביחידות מסוג אגירה שאובה מאזן בעיות חוסר יציבות במערכת בשל ריבוי יחידות שאינן נשלטות והן עוזרות לתכנון המערכת לטווח ארוך."

הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נקבעו שיעורי התמלוגים שגובה משרד האוצר, והאם הציבור בישראל זוכה לקבל תגמול הולם עבור המשאבים שלו. המנדט העומד לרשות המבקר יאפשר לו לבדוק את ההסכמים שנחתמו מול הזכיינים, להשוות לתמלוגים הנגבים במדינות אחרות ולהתייעץ עם מחקרים שונים - בדומה לנעשה בוועדת ששינסקי שבחנה את המיסוי על קידוחי הגז. יתרה מכך, במשרד המבקר הבטיחו כי "ייבדק האם נגבים כל התמלוגים שהזכיינים ובעלי הרישיונות חייבים לשלם לאוצר המדינה בהתאם לחוזים שנחתמו איתם והאם חוק הזיכיון משיג את מטרותיו". | שיתוף יום אחרי פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות, הטייקונים שוב על הכוונת. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החל בבדיקה מעמיקה של נושא התמלוגים שגובה המדינה עבור הזיכיונות והרישיונות שהעניקה לגורמים פרטיים על אוצרות הטבע שלה. כך מדווח היומון כלכליסט. היום (ג') הודיע המבקר כי החטיבה הכלכלית במשרדו נמצאת במהלכה של בדיקה בנושא זה. "מים; קרקע; מחצבים - הם בחזקת 'עושר' השייך לציבור כולו, כך קובע החוק הישראלי וכך גם מקובל במרבית מדינות העולם המפותח", הדגיש המבקר בהודעתו. בין השאר סוקר המבקר את התמלוגים הנגבים עבור שימוש בנפט, גז, ים-המלח, מחצבים, מים מינרלים ועוד. הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נק�

יום הסביבה בכנסת בסימן פריצת דרך בנושא חומרים מסוכנים ומאבק על הגנות סביבתיות מקידוחי הנפט. חמש ועדות יקיימו מחר דיונים מיוחדים בנושאים סביבתיים, השדולה הסביבתית חברתית תדון בסוגיות משאבי הטבע בישראל ומליאת הכנסת צפויה לאשר את חוק מרשם לאומי לשחרור כימיקלים לסביבה בין הנושאים שיוזכרו - הפרטת מפעלי ים המלח, מכירת עמק ססגון ליזם פרטי, ייבוש חופי הכנרת למטרת כפרי נופש פרטיים, נתיב האגרה בכביש 1, גביית תשלום בכניסה לאתרים ושמורות טבע ועוד.