הבעיה היא שהחישובים של בטר פלייס מעלים דמיון מטריד לתעלולי התמחור של חברות הסלולר. מסתבר שמכונית פרטית בישראל נוסעת בממוצע 16,700 ק"מ בשנה. החבילה המינימלית שלקוחות בטר פלייס מחויבים לקנות - משקנו את המכונית החשמלית אין להם חלופה - היא "עד 20 אלף". כמו חברות הסלולר, שלא מחזירות אגורה על רכיבי חבילה שלא נוצלו, גם בטר פלייס לא תחזיר מן הסתם עודף על קילומטרים לא מנוצלים. כשמשווים את ההוצאה על נסיעה של 16,700 ק"מ, מגלים שבעל המשפחתית הרגילה יוציא על דלק אלף שקל פחות מהעלות של חבילת בטר פלייס. ההשוואה למכוניות היברידיות, אגב, בעייתית עוד יותר: הדלק שתצרוך היברידית ממוצעת כדי לנסוע 16,700 ק"מ יעלה 5,000-8,000 שקל פחות מעלות החבילה המינימלית של בטר פלייס. הנה נתון מקומם נוסף. מנתוני בטר פלייס עולה שכמות החשמל שהיא תקנה מחברת החשמל כדי להסיע מכונית אחת 20 אלף ק"מ היא כ-2,600 קילווט-שעה. העלות של כמות זו, במחיר החשמל הנוכחי, היא 1,300 שקל. מדוע דורשת בטר פלייס מהלקוחות שלה פי עשרה? נכון שהיא השקיעה זמן וכסף בפיתוח מערך הטעינה ובהקמתו, אבל פי עשרה? מה זה, קוטג'?

ממחקר שהציגה לאחרונה הכנסת, הכנסות המדינה ממיסוי הרכב גבוהים בכמעט 45% מהממוצע האירופי. מערכת החליבה הזאת הופכת את הבעלות על רכב ואת הנהיגה בו לעסק יקר, לא צודק ולא כדאי כלכלית. אבל המדינה יודעת היטב - אין לנו הרבה ברירות. תשתית התחבורה הציבורית בארץ מפגרת בשנות דור אחרי צורכי השינוע, ובכלל, הדבר האחרון שהאוצר רוצה הוא שהמוני הנהגים, המפרנסים כה יפה את קופתו, יעברו לתחבורה ציבורית מסובסדת. התשובה ששומעים שוב ושוב מהאוצר כשאנחנו מנסים לזעוק את זעקתו של הנהג הנחלב היא זו: "הטענות נגד מיסוי הרכב הן פופוליזם. מאיפה נביא לקופת המדינה את כל המיליארדים האלה?. תיסעו, תשלמו ותשתקו"

"המיסוי הירוק", כך טוענת הרשות, היה אחראי לירידה של כ-6% ב"ציון הירוק" הממוצע, שמשקף את רמת הזיהום של כלי הרכב המיובאים ארצה. מה שמופיע בדוח, ויותר מפעם אחת, הוא העלייה המסחררת במכירות בקטגוריית המיני-מכוניות, שחלקן הגדול מצויד בתיבה ידנית, שהיא יעילה וחסכונית יותר. אין ספק שצמיחתה של הקטגוריה החדשה והירקרקה הזו היא מרשימה, ושהיא נובעת ישירות מהטבות המס הירוק. אבל למרבה הצער יש כאן כמה פרטים שמקלקלים את התמונה. בתור התחלה, במספרים אבסולוטיים, עדיין מדובר בחלק קטן מאוד של השוק - פחות מ-6%, לעומת יותר מ-55% משפחתיות מקובלות. בנוסף, המכירות הערות של המיני-מכוניות סייעו במידה רבה להרחיב את השוק, אך לא ליצור תחלופה. כלומר, שיותר לקוחות רכשו מכוניות קטנות כרכב שני או שלישי במשפחה. אנחנו לא כל כך טובים במתמטיקה, אבל ההיגיון אומר שאם יותר מכוניות עולות על הכביש, רמת הפליטה הכוללת לא יורדת.

העמידות" שמגלה שוק הליסינג בפני כלי הרכב קטנים וחסכוניים מובילה אותנו ל"חור השחור" השני שלא מופיע בדוח של רשות המסים - השפעת מחיר הדלק. נזכיר שבאופן תיאורטי, למיסוי הירוק אמורה הייתה להיות השפעה חיובית ישירה על שינוי העדפות הרכישה בשוק הליסינג ועל המעבר לכלי רכב ירוקים יותר. כדי להמריץ את שוק הליסינג בכיוון הירוק, נכנסת לתמונה הרפורמה השנייה - "שווי השימוש הרציף". וההיגיון בשילוב בין שתי הרפורמות פשוט: אם "המס הירוק" מוזיל את המחיר של כלי הרכב הנקיים יותר, ושווי השימוש "הרציף" שמשלם העובד נגזר ישירות כאחוז ממחיר הרכב, הרי שיש לעובד מוטיבציה כלכלית לבקש מהמעביד רכב קטן ונקי/חסכוני יותר, שהוא גם זול יותר. שתי סיבות מדוע זה לא קרה: חלק נכבד מהטבת המס "הירוקה" נעלם לכיסי היבואנים וחברות הליסינג, ולא בא לידי ביטוי במחירי המחירון הרשמיים של רכבי הציים הפופולריים ביותר, שמהם נגזר "שווי השימוש". ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הטבת המס הירוקה לא ניתנת ללקוח הרכב ישירות, אלא משתקפת בהפחתת המס ליבואן. מסתבר שמה שהלקוח לא רואה לא מטיב עמו. הסיבה השנייה: הזינוק במחירי הדלק ב-2010, שהגדיל משמעותית את השווי הכספי של הטבת "הדלק החופשי" שמעניקים המעסיקים לעובדים. המרכיב הזה לבדו היה שווה תוספת של כמעט 240 שקל בחוד

לאוצר יש דרכים לשלוט במגמה הזאת. למשל בידול גדול בשווי השימוש בין מכוניות ירוקות/קטנות למכוניות גדולות יותר. אבל האוצר הוא אינטרסנט, וכשהוא מציב על המאזניים את ההשפעה הסביבתית הירוקה מול הכנסות המדינה ממיסוי על דלק, ברור לאן נוטה הכף. אם מחר נהגי הליסינג יקצצו, חלילה, 50% מכמות הנסועה שלהם, או יעברו, רחמנא לצלן, לכלי רכב חסכוניים ב-30% - תהיה לכך השפעה שלילית מהותית על הכנסות המדינה. לפיכך, נהגי ציים יקרים, סעו יותר, ואם אפשר אז בכלי רכב גדולים וצמאים יותר. כך תבטיחו את תרומתכם למדינה.

בהמשך לאירוע דליפת דלק סילוני בשמורת הטבע בנחל צין בשבוע שעבר, הוציא מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה לקצא"א צו הפסקת עבודות לשיקום הקו עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז. צו הפסקת העבודה נדרש בעקבות ממצאי בדיקת המשרד, לפיהם לא היו בידי קצא"א בעת האירוע כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו. אירוע דליפת הדלק גרם לנזק סביבתי רב לסביבה ולשמורת הטבע בנחל צין.

אינטרסים של תעשיות ספציפיות כמו תעשיית הנפט. ההתנגדות של המועמדים הרפובליקנים משקפת דאגה לאינטרסים של תעשיות מזהמות שנפגעות באופן ישיר מהרגולציה של ה-EPA ויהיו הנהנות העיקריות מערעור מעמדו ויכולתו ליישם חוקים שיגבילו את פגיעתן בבריאות הציבור ובסביבה. אלו גם התעשיות שתורמות ביד נדיבה למפלגה הרפובליקנית ולמועמדיה השונים, מה שמסביר מדוע המועמדים הרפובליקנים דואגים יותר לאינטרסים הכלכליים שלהם מאשר נאמר לזכותו של הציבור לשתות מים נקיים ולנשום אוויר נקי.

מאז עלה הנושא לכותרות המושג "בנייה ירוקה" גובר הביקוש בעולם לתכנון מבנים ירוקים. בישראל לעומת זאת, התמונה ירוקה קצת פחות.בישראל הביורוקרטית קיימים חסמים רבים העוצרים את מינוף הבנייה הירוקה. בחרנו להציג חמישה עיקריים מתוך אתר אדם טבע ודין: * העדר גורם אחראי - אין רשות מובילה ובעלת סמכויות שתקדם באופן מסודר ומובנה את הבנייה הירוקה והתאמתה למציאות בארץ. * העדר תקנים מחייבים - ההנחיות והתקנים הקיימים אינם מחייבים, על כן ההיענות שואפת לאפס. * היצע קטן של חומרים - בשל מחסור בתקנים מקומיים וביקוש נמוך, אין מבחר חומרים ממוחזרים ומוצרים בעלי תקן ירוק. התוצאה: מוצרים ירוקים מיובאים הנמכרים במחיר גבוה. * חוסר אמון ופתיחות מצד קובעי המדיניות - למרות שבמדינות מתקדמות אחרות יש אישור לשימוש במים אפורים, משרד הבריאות בישראל אוסר את השימוש בהם.

השר ארדן גם התייחס לעיכוב באישור המכסות לחברות הסולאריות: "קשה לי להאמין שנצליח לשחרר את המכסות לאנרגיות המתחדשות, מתוכם יש גם 210 מגה וואט לטובת הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מפסולת וגם מביו-מסה, אבל כפי שהתחלתי ותיארתי, במקום שאותה פסולת תיטמן באדמה ותייצר מפגעים סביבתיים, יש כר עצום לטכנולוגיות ישראליות ולפיתוחים ישראליים".

אדמונד חסין, מנכ"ל החברה הכלכלית מסביר כי "כוח הקנייה המאורגן של התושבים הביא להפחתה של למעלה מ-20% ממחירי הקולטים". חסין ביקש לציין כי המבצע מיועד לתושבי יהודה ושומרון בלבד. פרויקט הזה הוא חלק ממגמה ירוקה מתמשכת בעיר אפרת. בנוסף למיזם המדובר, מוסדות החינוך במועצה קיימו השנה עשרות פרויקטים סביבתיים: מיזם מחזור מי גשמים, מחזור אורגני התקיים במוסדות החינוך, ילדי הגיל הרך הפסיקו להשתמש בשקיות ניילון עבור ארוחות העשר ועוד. בנוסף, כ-150 מתלמידי הישיבה התיכונית נווה שמואל ניגשו לבחינות הבגרות באיכות הסביבה.

לא ניתן לבצע מחקר ללא תמיכת העסקים, אבל אסור לשכוח שרבים מן הפיתוחים הבסיסיים, שנעשו במרבית המקרים על-ידי צבי תבור, לא נתמכו. התחושה שלי היא שהתמיכה בארץ מוענקת לחברות שעוסקות בפיתוחים פוטו-וולטאים, בעוד שהיא צריכה להתמקד יותר בפיתוחים תרמו-סולארים, כמו גם בטכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת, שגם היא הומצאה בישראל, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המבוססת על קולטים שטוחים, שהיא למעשה ייבוא. לא שאני נגד טכנולוגיה זו, אבל אסור להתבלבל ולשכוח למה באמת זקוקה ישראל - שימוש משמעותי באנרגיה סולארית, והפאנלים האלו לא הולכים לספק את זה. ההווה הוא שצריך להיות תרמו-סולארי. אני לא יכול לדבר על העתיד. גריד פאריטי הוא מושג טיפשי. אם עצמאות אנרגטית נחשבת כצורך אסטרטגי, כשם שצרכי הביטחון של ישראל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך מוגדרים, אזי העלות לא צריכה לשנות כלל. משלם המסים צריך לשלם, והוא יעשה זאת בשמחה". "בכל פעם שאנחנו מתייחסים לנושא בהיבט עסקי, אנו מצמצמים את התפוצה של הטכנולוגיה, משום שהיא יקרה בהשוואה לטכנולוגיות 'מלוכלכות'. אבל אם אנחנו באמת חושבים שישראל צריכה לייצר את מרבית החשמל שלה באמצעות אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים להשתמש בכספי משלם המסים, כדי לבנות מערכות גדולות. וכמובן שאנרגיה תרמו-סולארית

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

ביום ראשון הקרוב אמורה הממשלה להכריע באשר למדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות - על רקע התנגדות משרד האוצר לאשר מכסות נוספות לסבסוד ייצור חשמל באנרגיה סולארית. הצעת הפשרה שתוגש לשרים מציעה אמנם מכסות נוספות, אך במשורה, מה שמביא לגל מחאה מצד היזמות הסולארית בטענה לאובדן השקעות ולפיטורים.כצעד מחאה הפגנתי, אירגן אתמול איגוד חברות אנרגיה מתחדשת מיצג של שבירת פאנלים סולאריים במסגרת תערוכת הקלינטק בתל אביב. "ישראל היא המדינה הראשונה שבה שוברים פאנלים סולאריים לייצור חשמל ירוק כי היא המדינה היחידה בעולם שעוצרת את הגל הסולארי, ואומרת לא לטכנולוגיה הפוטו-וולטאית", אמר יו"ר האיגוד איתן פרנס.

בהמשך לאירוע דליפת דלק סילוני בשמורת הטבע בנחל צין בשבוע שעבר, הוציא מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה צו הפסקת עבודות לקצא"א לשיקום הקו, עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז. במשרד להגנת הסביבה העריכו אמש כי לא פחות ממיליון ליטרים (אלף קוב) של דלק סילוני דלפו מקו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א) בשמורת הטבע בדרום, וגרמו לנזק החמור ביותר שנגרם אי פעם לשמורת טבע בישראל. הצו הנדון נדרש בעקבות בדיקת המשרד, ממנה עולה כי לא היו בידי קצא"א בעת האירוע כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו, כגון מיכליות לשאיבת הדלק שדלף, אמצעי מכני לאיטום הצנרת, או כוח חירום לסגירת מגופים כפי שנדרש בתקנות לתפעול קווי דלק.

אתמול בערב הושק קמפיין חדש שקורא לשר האוצר יובל שטייניץ להסיר את התנגדותו להקצאת מכסות ייצור חשמל ממתקנים סולאריים. הקמפיין כולל בשלב זה מודעות בתשלום בעיתונות הארצית. כזכור, בפברואר האחרון הקפיא האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים בטענה שמדובר בסבסוד טכנולוגיה על חשבון הציבור.הסיבה: תעריף החשמל שניתן לבעלי מתקנים סולארים גבוה פי 3 מזה שניתן לצרכני החשמל. במודעה שפורסמה אתמול, עליה חתום "מטה המאבק להצלת המערכות הסולאריות על גגות", נטען שעתיד החקלאים והפנסיה בידי שר האוצר, כיוון שאם הוא יפשיר את הקפאת המכסות על ייצור חשמל ממתקנים סולאריים אזי כל משפחה בפריפריה תשיג הכנסה קבועה ולאורך זמן.

באוגוסט 2003 אירעה תקלה חמורה באספקת החשמל בארה"ב וקנדה, שגרמה לעלטה במשך כמה שעות ולנזקים כלכליים בהיקף של 7-10 מיליארד דולר. ניתוח עכשווי של האירוע הזה מגלה כי לו היתה קיימת באותה עת בארה"ב תחנה סולארית בהיקף של 500 מגה-ואט, התקלה היתה נמנעת והנזק הכלכלי העצום הזה לא היה נגרם. לנושא זה חייבים להבהיר כמה דברים: ראשית, מוטב היה שלא להקים את התחנה באשקלון בכלל. מחיר ייצור החשמל משמש ומרוח יורד באופן דרמטי. מתחילת שנות ה-70 ירד מחיר החשמל הסולארי מ-60 דולר ל-1.50 דולר לוואט. המחיר ממשיך לרדת. מחקר שפורסם באחרונה קובע כי המחיר ירד ב-50% בחמש השנים הקרובות, וייצור חשמל משמש עתיד להיות זול יותר מהשימוש בפחם. חשוב לזכור כי לפחם יש עלויות חיצוניות (סביבתיות וחברתיות) גבוהות מאוד, שלא מובאות בחשבון בעת חישוב מחירו - כך שהמחיר האמיתי של השימוש בפחם גבוה הרבה יותר מזה שמופיע בחישובים. גורם נוסף שעל הוועדה להביא בחשבון הוא הביטחון. השבוע החליט פיקוד העורף לבדוק תרחיש שבו תיפגע תחנת כוח גדולה המייצרת יותר מ-20% מאספקת החשמל בישראל. הקמת תחנות כוח גדולות מגדילה את הסיכוי לתרחיש כזה. הנחה כי יש צורך בתחנות כוח גדולות שישמשו בסיס ליצירת חשמל, עברה מן העולם. ההיפך הוא הנכון. אספקת חשמל מבוזרת, על מאות תחנות קטנות, היא בט�

משרד התשתיות לוחץ כל הזמן להקים את התחנה באשקלון, בטענה שהיא חיונית להבטחת צורכי הביקוש לחשמל. הדיונים על הקמת התחנה החלו כבר לפני תשע שנים, ועדיין לא הסתיימו. גם לאחר קבלת ההחלטה, יחלפו עוד הרבה שנים עד שהיא תוקם. לעומת זאת, זמן ההקמה של תחנות סולאריות הוא כמה חודשים - כך שאם תקבל הממשלה החלטה להקים תחנות סולאריות, ניתן יהיה בתוך כשנה-שנתיים להקים את כל התחנות הדרושות למתן אספקה סדירה לתושבים. במדינה שיש לה מקורות גז כמו ישראל, טוב יעשה משרד האוצר אם ישקול את הנתונים החדשים הקובעים כי אספקת אנרגיה סולארית (באזורים כמו שלנו) עומדת להיות בעתיד הקרוב הרבה יותר זולה, אמינה, בטוחה ויעילה מכל מקור פוסילי אחר. אין ספק כי שילוב של תחנות מופעלות בגז עם תחנות סולאריות הוא הפתרון העדיף למדינת ישראל, והקמת תחנה גדולה באשקלון אינה יכולה להיחשב לפתרון ראוי.

עוד מדווחת החברה כי היא ערוכה לספק את ביקושי החשמל בטווח הזמן המיידי וזאת באמצעות העמסה מוגברת של יחידות הייצור בפחם, אספקת גז מוגברת מ"ים תטיס" ושימוש בדלקים חלופיים כגון מזוט וסולר. החברה חותמת את הדיווח באומרה כי היא בוחנת עם הממשלה ורשות החשמל פתרונות שיאפשרו לה לספק את צרכי החשמל, מעבר לטווח המיידי, ככל שיידרש.

ה-i-MiEV כבר הגיעה לישראל, ועוברת כאן סדרה של בדיקות וניסויים לקראת שיווק אפשרי. מחברת כלמוביל, יבואנית מיצובישי לישראל, נמסר ל"אוטו" כי בשלב זה השינויים מתייחסים ליפן, ועדיין לא ידוע מה תוכניות השיווק של הגרסאות החדשות באירופה. אלו יקבעו גם אם ומתי הן יגיעו אלינו, ואם זה יקרה זה יאפשר לקטנה החשמלית לחדור לשוק הישראלי עם תג מחיר תחרותי בהרבה מכפי שחזו בתחילה - כ-200,000 שקל.

בבדיקה שערכו אנשי המשרד להגנת הסביבה התגלה כי בעת האירוע לא היה בידי קצא"א כל האמצעים למניעת הנזק וצמצומו. לטענת גיא סמט, מנהל מחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה, בידי קצא"א לא היו מיכליות לשאיבת הדלק, אמצעים מכאניים לאיטום הצנרת או כוח חירום לסגירת מגופים. האמצעים הללו צריכים לעמוד בכוננות במקרה של אירוע מסוג זה, על פי נוהל חירום שהחברה חייבת לעמוד בו על פי חוק. לאור הממצאים הללו הנחה המשרד להגנת הסביבה את קצא"א להפסיק את עבודות שיקום הקו עד להכנת תוכנית חירום שתאושר על ידי המחוז הדרומי של המשרד. לדברי סמט, לאחר יישום התוכנית והעמדת האמצעים הדרושים תבחן המשך פעילות שיקום הקו.

כפי שזה נראה מתקתק השעון לטובת התחנה הפחמית: משנה לשנה גדלה אוכלוסיית המדינה, עולה רמת החיים, ואיתן עולה הביקוש לחשמל. כל עוד ייצור החשמל איננו גדל בהתאמה, לא רחוק היום והרחבת התחנה הפחמית תהפוך לכורח. למעשה, שנות דחיית התוכנית הן שנות מבחן ליכולתם של מקורות אנרגיה מתחדשים להשתלב בצורה משמעותית במשק החשמל הלאומי. מדוע אם כן, לא חלה התקדמות ממשית בתחום? בישראל שילוב ייחודי של רמות קרינה מהגבוהות בעולם מחד, וידע וניסיון בטכנולוגיות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית מאידך. לאור שפע יתרונותיה של ישראל בתחום, ובהשוואה להתקדמות שחלה במדינות רבות בעולם, הקפיאה על השמרים מעוררת תמיהה. מפתיע לגלות כי משרד התשתיות הלאומיות מעולם לא הטיל על חברת החשמל לשלב מקורות אנרגיה מתחדשים בהפקת החשמל. ביקורות חוזרות ונשנות על התנהלותה של החברה (לדוגמה: פער גדול בין שכר עובדיה לשכר הממוצע במשק ומפגעי זיהום אוויר) הגבירו את רצון הממשלה לפתוח את שוק ייצור החשמל לתחרות מצד יצרנים פרטיים. אין זה פלא אפוא, כי במציאות הנוכחית חברת החשמל אינה תומכת בהקמתה של תחנת כוח סולארית: מהלך כזה בהכרח יבוא על חשבונה. שלא באשמתה, שלחה רפורמת ההפרטה במשק החשמל את חזון התחנה הסולארית שוב אל בין הכיסאות.

במכתב ששיגרה לנתניהו, הציעה ההתאחדות מודל משולב שיחסוך לדבריה את הצורך בייקור החשמל - או יפחיתו. מדובר בהפחתת הבלו המוטל על הסולר והמזוט לייצור חשמל בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל. זאת בטענה כי תוספת הכנסות זו לקופת המדינה ממילא לא הובאה בחשבון באומדן ההכנסות המדינה ל-2011. עוד מוצע כי יבוטל הסדר פרישת החוב שאושר באחרונה לחברת החשמל עבור מימון תוכנית החירום למשק החשמל. בהסדר חויבה החברה להחזיר לציבור 2 מיליארד שקל בגין גביית יתר. תחת זאת מציעים בהתאחדות להעמיד ערבות מדינה לגיוסי חברת החשמל לצורך פיתוח המשק. עוד מציעים בהתאחדות לרשות החשמל להרחיב את הסדרי ניהול הביקושים לחשמל, כדי להסיט את הביקושים לחשמל משעות שיא הצריכה, ולחסוך את השימוש בסולר. מדובר בהגדלה מיידית של התמריצים הניתנים לייצור חשמל עצמי בגנרטורים ולהסדרי "פסגה ניידת" (הנחה בחשמל בתמורה להסרת ביקושים בשעות שיא). זאת לצד הגברת המודעות הציבורית להסדרי הצריכה לפי תעריפי עונות וזמן (תעו"ז), וכן יישום "מודל קליפורניה", לפיו זוכים צרכני חשמל גדולים בהנחה של 10% בחשמל בתנאי שיחסכו 20% מהצריכה. בהתאחדות דורשים עוד מהאוצר לבטל את הבלו שהוטל השנה על הפחם למשך שנתיים, בסך כ-34 שקל לטונה.