Group items tagged

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר מפתחת חלונות סולאריים המשלבים בצורה ייצור חשמל סולארי עם התייעלות אנרגטית של בניינים. החברה הוקמה בשנת 2007 והיא מספקת חלונות סולאריים המאפשרים לאדריכלים, מהנדסים וחברות בנייה לתכנן ולהקים מבנים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה תוך הפקת אנרגיה נקייה מהשמש.

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר רשמה הישג נאה כשהפכה להיות אחת מבין חמש חברות בכל העולם שזוכה בפרס החדשנות של GE. בעקבות הזכייה בפרס תקבל החברה הישראלית מענק של 100 אלף דולר להמשך פיתוח הטכנולוגיה שלה. את הזוכים בחר פאנל בלתי תלוי של שופטים, ביניהם יועץ האתגר, עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, מנהלי ג'נרל אלקטריק ואנשי אקדמיה וטכנולוגיה בתחום.

חברת חשמל הודיעה, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת לקסטרן הישראלית, המפתחת טכנולוגיית קלינטק ייחודית המאפשרת סילוק מלא של הרעלים המצויים בגזים הנפלטים מתחנות כח. במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מתקן ניסויי לסילוק רעלים באתר "אורות רבין", שהינו אתר ייצור החשמל באמצעות פחם הגדול במדינה. המתקן אשר יטפל בתחילה בכמות מצומצמת של גזים, נועד לצבירת מדידות סטטיסטיות. חברת לקסטרן פיתחה קטליסט כימי לספיגת המזהמים מגזי הפליטה שהייחודיות שבו הינה האפשרות לסילוק בו זמני של מספר קבוצות רעלים ומזהמים ובכך מאפשרת סילוק אפקטיבי וכלכלי של הרעלים המצויים בדלקים פחמניים, ובמיוחד בפחם, בתהליך יחיד שמוריד את עלויות ההקמה ועלויות התפעול בעשרות אחוזים. החברה חתמה לאחרונה על עסקאות שונות להתקנת הטכנולוגיה הייחודית בסין בהיקף של מילוני שקלים. טכנולוגיות קיימות לניקוי הפליטות הרעילות מתחנות כוח וממתקני תעשייה מספקות פתרונות נפרדים לכל מזהם ומזהם- תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ואדי כספית. הפוטנציאל הגלום והנבחן בטכנולוגיה הוא ביטול הצורך במתקנים נפרדים - מגדל הספיגה שפיתחה לקסטרן מקנה טיפול ופתרון כולל לשלושת החומרים הרעילים במתקן אחד בלבד. מהנתונים עולה, כי - לצד חיסכון של 40% בעלות ההקמה ו - 50% בעלות התפעול הפית�

התרגלת למכונית ההיברידית שמכליאה בין מנוע חשמלי למנוע בנזין, שכבר מתניידת על כבישי הארץ? בקרוב תגיע הטכנולוגיה שמאפשרת לחסוך בדלק ובזיהום, גם לתחום של מיזוג הבית: פיתוח של חברת ליינום סיסטמס, יאפשר כבר בקיץ הקרוב לבקש מהמוכר מזגן היברידי שפועל על אנרגיית שמש בשילוב עם חשמל, שייכנס לפעולה כשהשמש תשקע.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : פטנט ישראלי לחיסכון בדיו זכה בתו ירוק בינלאומי דרושה יצירתיות לבנייה ירוקה. מדריך וואטק: העולם בא ללמוד מענף המים הישראלי. צפו בסרטון   החברה נמצאת בשלבי סיום של פיתוח מזגן אוויר סולארי היברידי, המופעל על ידי אנרגיית חום וחשמל. המזגן מפיק קרור וכתוצר לוואי, מים חמים לרחצה. המערכת צפויה להגיע לחנויות בעוד כשנה.   המזגן מסוגל להדגים שלושה מצבי עבודה של המערכת: קירור וחימום סולארי מלא, קירור היברידי מלא וקירור חשמלי מלא. כשהשמש תזרח - חומה יפעיל את המנוע, וכשתשקע יעבוד המזגן על המנגנון המשולב מנגנון כלאיים - היברידי או על ידי חשמל בלבד. המזגן נראה כמזגן מפוצל רגיל, למעט כניסה של מיים חמים מקולטי השמש אל היחידה החיצונית.   במקומות חמים בעולם, צריכת החשמל של המזגנים הבייתים נעה בין 20% ל- 40% מצריכת החשמל הביתית בחורף ובקיץ. לפי נתוני החברה, המזגן שלהם יפחית את צריכת החשמל מקרור ה

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

ג'נרל אלקטריק (   17.97     -2.23% ) (GE), אחת מהחברות הגדולות בעולם, הכריזה היום (ה') על הרחבת השקעותיה ברחבי העולם, בתחום הקלינטק. החברה הכריזה על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר ב-10 חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית, יחד עם שותפי ההון סיכון שלה - בין היתר, תשקיע סכום נכבד בחברת פיתגורס סולאר הישראלית. זהו סביבו המימון השני בפרוייקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הקוצב סכום של 200 מיליון דולר. תוכנית האתגר הושקה במסגרת התחייבותה של ג'נרל אלקטריק לשיפור יעילות האנרגיה במשק הבית באמצעות טכנולוגיות חדשות. בין היתר, תכריז היום ג'נרל אלקטריק על חברת הקלינטק הישראלית פיתוגורס סולאר כזוכה בפרס חדשנות מטעם החברה ובמענק של 100 דולר להמשך פיתוח. החברה, המפתחת חלונות סולאריים המשלבים ייצור חשמל סולארי עם התייעלות אנרגטית של בניינים.

ענקית האנרגיה בריטיש גז חוזרת להשקיע בישראל: ל"כלכליסט" נודע ש-6 חברות קלינטק ואנרגיה ירוקה ישראליות הוזמנו על ידי החברה הבריטית לסדרת פגישות אישיות למטרות השקעה. חברות נבחרו מכלל גופים שעוסקים באנרגיה ירוקה וקלינטק בישראל, כאשר המטרה המוצהרת היא לנצל את היקף המוקצב להשקעות של בריטיש גז לפיתוח טכנולוגיות בתחום האנרגיה הירוקה, שהיקפה כ-150 מיליון פאונד. חדשות האנרגיה מעיר:ספק אם הבריטים שילמו את עלות הנסיעה,כפי שעולה מהדיווח .פרט לכך,חברת האם של בריטיש גז, בריטיש אויל,מחרימה את ישראל שאינה נכללת ברשימת המדינות המופיעות באתרה אליהן החברה שולחת מידע.

ג'נרל אלקטריק תגייס 12 חוקרים ישראלים מהאקדמיה למרכז מחקר חדש שיוקם במבנה החברה בטירת הכרמל. במסגרת פעילות המרכז החדש יתמקדו החוקרים בטכנולגיות קלינטק כגון אנרגיה מתחדשת, אחסון אנרגיה, רשתות חכמות, ניטור מים וטיפול בשופכין.

במהלך כנס מכון הייצוא נציגי חברות הקלינטק מתחו ביקורת על מדיניות הממשלה אשר אינה מסייעת לחברות האלה במאמצים לחדור לשוקי הייצוא. אמנם הממשלה עזרה במתן תקציבי מו"פ לחברות אלה כדי לפתח מוצרים, אולם אינה עוזרת בייצוא. התוצאה היא שחברות הקלינטק נאלצות למכור את הידע שפיתחו לחברות זרות והן אינן מקימות מפעלים בארץ, שיכלו להעסיק אלפי עובדים. יצואני הקלינטק קראו לשמחון לפעול לתיקון העוול הזה שנוצר, שכן ישראל מפסידה את התעשייה הזאת, שפיתוחה נעשה בשנים האחרונות.

השר ארדן גם התייחס לעיכוב באישור המכסות לחברות הסולאריות: "קשה לי להאמין שנצליח לשחרר את המכסות לאנרגיות המתחדשות, מתוכם יש גם 210 מגה וואט לטובת הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מפסולת וגם מביו-מסה, אבל כפי שהתחלתי ותיארתי, במקום שאותה פסולת תיטמן באדמה ותייצר מפגעים סביבתיים, יש כר עצום לטכנולוגיות ישראליות ולפיתוחים ישראליים".

במהלך תערוכת קלינטק נערך מפגן ייחודי, שארגנו החברות הסולאריות במחאה על מצב התעשיה הסולארית בישראל והסחבת שנוקטת ממשלת ישראל בהקצאת המכסות למערכות הסולאריות. במסגרת מפגן המחאה נותצו פאנלים סולאריים בכניסה לאולם בו התקיימה התערוכה. איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל פנה לשר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ולשרי הממשלה לאמץ מדיניות ארוכת טווח ומושכלת של החדרת מקורות אנרגיה מתחדשת למשק החשמל של ישראל, כזאת אשר תקבע מכסות שיותאמו למחירים בהם ניתן יהיה לייצר את החשמל החדש, בתקציבים מוגדרים מראש, דבר שיאפשר אופק לתעשייה וליזמות בתחום לפרוח. הסולארי יכול להחליף את הסולר, את המזוט ובעתיד יחליף את הפחם ואת הגז. יאיר מטלון מחברת מטלון מקורות אנרגיה, שהשתתף במפגן המחאה: "כדי שאנחנו נוכל ליצור מקומות עבודה, צריך לייצר את הפאנלים הסולאריים הללו פה בארץ. וכדי לייצר אותם פה בארץ אנחנו זקוקים למכסות ותמריצים. במדינות אחרות עושים זאת באמצעות הגנה על התעשיה המקומית, אצלנו אין וודאות, לא מתווים מדיניות. הממשלה מפרה בצורה בוטה הבטחות, ועכשיו 3,500 עובדים עומדים ללכת הביתה. אני קורא לרוה"מ נתניהו, ולעוזי לנדאו וגלעד ארדן להלחם בשטייניץ, שפוגע באינטרס של מדינת ישראל ובמשק האנרגיה".

מצלמה תרמית לגילוי דליפות גז. המצלמה שפותחה על ידי החברה הישראלית אופגל תוצג בתערוכה הבינלאומית קלינטק ה-15. המצלמה פותחה כדי לזהות מגוון רחב של גזים שאינם נראים בעין בלתי מזוינת, ולמנוע אסונות. המצלמה, המבוססת על טכנולוגיית אינפרה אדום, מתרגמת את החום הנפלט מעצמים שונים בסביבה המצולמת, לתמונת וידיאו המוצגת במסך טלוויזיה. המצלמה מצטיינת ברגישות המאפשרת לאתר גם דליפות קטנות בקלות, ומתוכננת לעמוד בעבודה באזורים נפיצים. החומרים הנפלטים (הנראים כעשן) הם למעשה גז דולף.

נכון לעכשיו אין תשובות לשוק הסולארי נכון, לא תמיד יש התאמה בין הקצב הממשלתי לקצב שקיים בעולם הפרטי, זה חלק מהמצב, אבל גם פה אני רואה שינויים ואני מחסידי השינויים האלו, ומנסה לקדם בשיתוף פעולה את הנושא. יחד עם זאת אני מודע לעובדה שחברות ישראליות בתחומים אלו לפעמים רוות יותר נחת בחו"ל, יש מדינות שיש בהן יותר משאבים ואולי גם ראייה קצת מקדימה, למרות שאני חוזר ואומר: גם בממשלה יש ראייה מתקדמת. אני מניח שנצליח להתגבר על אותם מכשולים בירוקרטיים ונוכל לפרוץ, ולתת מענה לחברות שרועות היום בשדות זרים.