Group items tagged

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

לוב, בעלת עתודות הנפט הגדולות ביותר באפריקה, שואבת כיום יותר ממיליון חביות נפט ביום, בעקבות התאוששות תעשיית הנפט מחודשים שבהם כמעט הושבתה עקב מלחמת האזרחים, כך אמר אתמול נורי ברוין, יו"ר חברת הנפט הממשלתית של לוב. חביות נפט משמעות חידוש התפוקה לרמה של יותר ממיליון חביות ביום היא שלוב מייצרת כיום יותר נפט מחברות אחרות באופ"ק, אקוודור וקטאר. לוב תשוב לתפוקת נפט נורמלית עד אמצע השנה הבאה, אמר ברוין אתמול לעיתונאים בקהיר, שם השתתף בפגישה של ארגון יצואניות הנפט הערביות (OAPEC). בינואר, לפי שהחל המאבק שהביא להדחתו ולמותו של השליט לשעבר, מועמר קדאפי, הפיקה לוב 1.6 מיליון חביות נפט ביום. לוב מעוניינת להגדיל את התפוקה ל-2 מיליון חביות ביום בשלוש עד חמש השנים הבאות, כך אמר שר הנפט, עבדל רחמן בן יזא החודש. עליית מחירי הנפט בחודשים האחרונים, הגבירה את החששות לאינפלציה עולמית וכמה מחברות אופ"ק, בהן סעודיה, ביקשו להעלות את התפוקה. בפגישה ב-14 בדצמבר קבעה אופ"ק מכסה חדשה לתפוקת הנפט, לראשונה זה שלוש שנים. ההסכם הגדיל את המכסה ל-30 מיליון חביות ביום. בשבוע שעבר רשם מחיר הנפט עליה של 6.6% - החדה ביותר זה חודשיים, וננעל ברמה של 99.68 דולר לחבית. אם אופ"ק תייצר יותר מדי נפט, או לא תרסן את תפוקת חברותיה, מחיר הנפט עלול לרדת מתחת ל

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

...הטענה העיקרית של ממשלת ארגנטינה נגד רפסול הינה על ייבוש, תרתי משמע, של תעשיית הנפט המקומית, ע"י הפסקת השקעות בפיתוח מאגרים ושדות חדשים והפסקת זרם הנפט למדינה. הדבר היחיד שרפסול שאבה כמו שצריך בשנים האחרונות לטענת הממשלה, הם הדיבידנדים, וזאת מבלי להקצות אפילו אחוז זעום מהרווחים לפיתוח של תעשיית הנפט במדינה. לטענת הממשלה, בארות ישנים יבשו ואילו בארות חדשים לא נקדחו. המדינה הפכה מיצואנית ליבואנית נפט. אך מדוע נהגה כך חברת אנרגיה בינלאומית גדולה, שנטלה על עצמה לפני שני עשורים את פיתוח פוטנציאל הנפט של ארגנטינה. ההסבר נעוץ ככל הנראה, במשטר מחירי האנרגיה בארגנטינה. כבר ציינו כי ארגנטינה, שבנתה בעשור האחרון את כלכלתה מחדש, מונעת ע"י חשש קיצוני מאינפלציה ואנרכיה מדינית. חשש זה גרם בשנים האחרונות, שהתאפיינו בזינוק מחירי הנפט להקפאה של מחירי הנפט לשימוש דומסטי ברמה של כ-55 דולר לחבית. לא קשה לנחש, כי אותה הקפאה לא הייתה לרוחה של רפסול. במחצית השנייה של העשור, כאשר נסקו מחירי הנפט בעולם - לא נותר לרפסול שום תמריץ לפתח בארגנטינה את המאגרים המיועדים לצריכה המקומית. במקום זאת, העתיקה רפסול את תנופת הפיתוח שלה למדינות שכנות, בהן לא הייתה הגבלת מחירים. במקביל, המשיכה רפסול לחלק באגרסיביות דיבידנדים מ-YPF שב

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

"משבר הגז המצרי ממחיש את התלות הגדולה של ישראל בעולם החיצוני לאספקת אנרגיה" - כך אומרת כריסטינה רויטר, יועצת בכירה לתחום הנפט והגז בחברת SAP העולמית. לדבריה "בישראל אין כמעט ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים, למעט השמש. אין לכם הידרו כלל, ויש רק מעט שימוש ברוח לייצור חשמל. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר".

- איך היית מגדירה את השוק הישראלי ביחס לשוקי אנרגיה אחרים? רויטר: "כשוק מאתגר מאוד. מבחינה גיאו-פוליטית, ישראל היא במידה רבה אי, מכיוון שאינה מחוברת למשל לרשתות חשמל של מדינות שכנות. השוק חשוף לסיכונים במישור הפוליטי, הביטחוני ובשרשרת האספקה של הנפט הגולמי - אין אפשרות לרכישה ישירה של נפט, ויש הפרעות באספקת הגז ממצרים. מרבית מוצרי הגלם - יותר מ-90% מתשומות האנרגיה של ישראל - מיובאים, ומעבר לתלות האסטרטגית, יש לכך גם ביטוי במחיר". - והיכן את רואה את הבעיה העיקרית? "בתחום הבטחת אספקת האנרגיה. רכישת נפט והולכת הגז חייבות להיות מאובטחות. ישראל לא יכולה לקבל דלק ללא אוניות. היא אינה יודעת את עלויות מערך האספקה, וזה מקשה על ביצוע אופטימיזציה של תעשיית הזיקוק". - מה הן המשמעויות של המציאות הזו מבחינת ניהול משק האנרגיה? "המצב הזה מחייב את ישראל לפתח יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. הסטנדרט המקובל במדינות החברות בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) הוא אגירת מלאי אסטרטגי, שיכול להספיק למשך 30 יום. בתחום האספקה חסרים לישראל הסכמים עם מדינות שיכולות לספק אנרגיה. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, כאשר מצרים הפסיקה את הזרמת הגז, ולא היה לישראל מקור חיצוני חלופי שיכול למלא את מקומה. זה מדגיש את הצורך של ישראל בהסכמי רכישת גז נוספים. ב

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

אחד האזורים העניים בעולם הוא גם ביתו של מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר שהתגלה בעשור האחרון, שמושך אליו משקיעים רבים - מאיל הפלדה לקשמי מיטאל ועד לענקית האנרגיה Royal Dutch Shell.   חברת הנפט האיטלקית Eni SpA וחברת הנפט הטקסנית אנדרקו פטראוליום מצאו מאגרי גז בשווי של כ־800 מיליארד דולר במעמקי האוקיינוס ההודי ליד מוזמביק. שווי המאגר הוא פי 36 מגודל כלכלתה של מוזמביק, שמדורגת במקום ה־213 מתוך 227 מדינות בהכנסה לנפש. גם בטנזניה השכנה נמצאו שדות גז ענקיים והקידוחים בקניה צפויים לעלות השנה הילוך.   שדות הגז שנמצאו גדולים מספיק כדי לפתח תעשיית יצוא של גז טבעי נוזלי (LNG), ובכך לפתוח מקור אספקת אנרגיה לכלכלות הצומחות בקצב המהיר בעולם - הודו וסין. הם גם מעוררים עניין רב בקרב חברות הנפט והגז הגדולות בעולם, שגרפו רווחים עצומים במשך עשרות שנים בזכות פרויקטים של LNG. אקסון מוביל, של ובריטיש פטרוליום (BP) הן כיום מפעילות הפרויקטים הגדולים ביותר של LNG בעולם.

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

ועדת הסביבה של הכנסת הייתה אמורה לאשר את הצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט, אך בשל מחלוקות בין חברי הכנסת ההצבעה שוב נדחתה. משרד התשתיות: נצרף אנשים בעלי רקע סביבתי. תפקיד מועצת הנפט הוא לבחון מתן רישיונות וזכויות לפי חוק הנפט. אל שולחן המועצה עולה לדיון בקשות של גופים שונים המבקשים זכות לחיפוש נפט או גז, ומכאן חשיבות ההחלטה. משרד התשתיות ביקש להרחיב את המועצה מתשעה חברים ל-13, אך רוצה שהתוספת תהיה על טהרת אנשי התשתיות והאוצר. "אם הייתה חסרה פעם במדינת ישראל הגדרה למילה חוצפה, אזי אנחנו מקבלים אותה בהצעת חוק זו", אמר בדיון ח"כ דב חנין. ח"כ הורוביץ הוסיף: "לא יכול להיות שמתוך 13 חברים, כולם יהיו מאותו צד, למרות המשמעות הסביבתית של הנושא. זה בלתי סביר בצורה קיצונית שלא יהיה אפילו אחד שלא מייצג את האינטרסים של תעשיית הנפט."

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

בעוד כ-5 שנים, יגרם נזק בלתי הפיך לאקלים העולם. כך עולה מדו"ח חדש וחמור במיוחד של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אחד מהגופים התעשייתים המובילים בעולם. "הדלת נסגרת. אני מאוד מודאג - אם לא נשנה כיוון כרגע, אנו נגיע לנקודת אל-חזור", כך אומר פטיה בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות, בכנס תעשיית הנפט בפריז.

אינטרסים של תעשיות ספציפיות כמו תעשיית הנפט. ההתנגדות של המועמדים הרפובליקנים משקפת דאגה לאינטרסים של תעשיות מזהמות שנפגעות באופן ישיר מהרגולציה של ה-EPA ויהיו הנהנות העיקריות מערעור מעמדו ויכולתו ליישם חוקים שיגבילו את פגיעתן בבריאות הציבור ובסביבה. אלו גם התעשיות שתורמות ביד נדיבה למפלגה הרפובליקנית ולמועמדיה השונים, מה שמסביר מדוע המועמדים הרפובליקנים דואגים יותר לאינטרסים הכלכליים שלהם מאשר נאמר לזכותו של הציבור לשתות מים נקיים ולנשום אוויר נקי.

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �