Group items tagged

מכוניות חשמליות עשויות להיות כדאיות פחות כרכב חברה. זאת, מאחר שרשות המסים מתכננת לשנות את הכללים שלפיהם מחושב שווי השימוש של מכוניות חשמליות - ולפגוע באחת ההקלות שבהן זכו החשמליות. שווי שימוש הוא סכום המצטרף למשכורת החודשית של עובד בעל רכב צמוד, ומגלם את ההטבה ממשכורת הברוטו שלו. מאז 2010 שווי השימוש מחושב כשיעור קבוע (2.48%) ממחיר המחירון של המכונית החדשה. כך, ככל שהמכונית יקרה יותר, ישלם בעליה יותר כסף מדי חודש. ואולם לכלל הזה יש יוצא מהכלל. מחיר המצבר במכוניות חשמליות לא נכלל בסכום שממנו נגזר שווי השימוש. במקרה של בטר פלייס, למשל, שווי השימוש מחושב לפי מחיר המכונית (123 אלף שקל), ללא המצבר היקר, שמוסיף לערך הרכב כ-50 אלף שקל. ברשות המסים חוששים כי הפרדה בין עלות מכונית מעלות המצבר עלולה להוביל לרמאות במיסוי. כדי לזכות בהקלות בשווי השימוש, יש תמריץ ליבואנים להוריד את מחיר המכוניות ולהעלות על חשבונו את מחיר המצבר. המכוניות החשמליות, לפחות בשלב הראשון, מיועדות בעיקר לציי רכב. כיום, למשכורתו של עובד המקבל רנו פלואנס חשמלית מהמעסיק מוספים 3,050 שקל בחודש לצורך חישוב מס הכנסה, אך החלטת רשות המסים עשויה להעלות את הסכום ל-4,290 שקל. עם זאת, ברשות שוקלים להעניק הנחה קבועה בשווי השימוש למכוניות חשמליות, בדומה �

המכוניות החשמליות וההיברידיות זוכות להטבות מיסוי נוספות. שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, חתם הבוקר על הוראת שעה להענקת תמריצי מס נוספים לדגמים אלה בעלות כוללת של 130 מליון שקל. צילום: רויטרס בהתאם למהלך שיזמה רשות המסים, שיעור מס הקנייה על מכוניות חשמליות יופחת מ-10% ל-8% השנה ובשנה הבאה. בנוסף, הטבת המס על מכוניות היברידיות (ששיעור המס עליהן הוא 30%) תישאר גם בשנה הבאה במקום לעלות ל-45% כפי שנקבע במתווה המיסוי הירוק. שיעור המס על מכוניות בנזין ודיזל עומד על 83%, בניכוי הטבות מיסוי בסכום של עד 15 אלף שקל. הבשורה החשובה ביותר בהטבות החדשות היא הפחתת מיסוי למכוניות היברדיות- נטענות. מדובר במכוניות שיכולות לנוע עשרות ק"מ בכוחו של מנוע חשמלי אחרי טעינה משקע החשמל, ואז נכנס לפעולה מנוע בנזין שטוען את המצבר. עד כה, מכוניות אלה, כמו שברולט וולט או טויוטה פריוס פלאג-אין, נחשבו להיברידיות וזכו למיסוי של 30%. אך כעת משרד האוצר מכריז על הפחתת המס המוטל עליהן ל-20%. מדובר באכזבה ליבואנים של דגמים אלה, שקיוו כי הם יוכרו כמכוניות חשמליות, עם שיעור מס נמוך עוד יותר. הטבת המס הזו, שניתנה בהוראת שעה, תחול עד סוף 2014. ב-2015 יהיה שיעור המסים עליהן יהיה 45%, בשנה שלאחר מכן הוא יעלה ל-60% וב-2017 יוטל עליהן שיעור מס מלא. ברשות המסים מדגישים  כי

רשות המסים תניח על שולחנו של שר האוצר צו הוראת שעה להארכת הפטור ממיסוי לסולר להסקה בשיעור של כ־69%, כך נודע ל"כלכליסט". הצעד אמור להקל על חברת החשמל לממן רכישת כ־1.5 מיליון טונות סולר במהלך השנה הקרובה, שבאמצעותו היא תפעיל את תחנות הכוח שלה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט רכישת הסולר נדרשת בעקבות חסרונו של הגז המצרי, שמפברואר האחרון ועד היום רשם 235 ימי היעדרות במצטבר. על פי המסתמן, הוראת השעה תונח לחתימת השר בשבוע הבא והיא תחול עד סוף 2012, בכפוף לשינויים במשק האנרגיה, כגון חזרה בתפוקה משמעותית (30% ויותר) של הגז המצרי ולאורך זמן.   בשבועות האחרונים נשקלה אפשרות להגדיל את הנחת המיסוי שחברת החשמל מקבלת בעניין הסולר לרף של עד 85%, אולם בינתיים הנושא ירד מסדר היום, כיוון שרשות המסים מעדיפה להיצמד למתווה הקיים.   הורדת המיסוי על הסולר היא רק צעד אחד מני רבים שאותם שוקלת המדינה כדי להתמודד עם האיום של זינוק חד של 30% בתעריף החשמל כבר בתחילת השנה הבאה. בדיון שיזם אתמול בנושא יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן אושש משרד האוצר את חשיפת "כלכליסט" שלפיה נשקלת אפשרות לפרוס את העלייה בתעריף ל־3-4 שנים וברמה של עד 5% לשנה, כך שהמשק לא ייפגע מתנודות חריפות במחיר החשמל.     "ב־2012 תירשם עלייה של עשרות אחוזים בתע�

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

היות שההחלטה לפטור את חברת החשמל מתשלום הבלו נדרשת באופן מיידי, חיפשו בימים האחרונים באוצר דרכים חוקיות למהלך שכזה, מבלי להידרש בתיקוני חקיקה. אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא לאמץ את ההסדר הייחודי שממנו נהנים היום צרכני סולר גדולים בענף התחבורה. במסגרת החלטה שהתקבלה ב-2005 להעלות באופן הדרגתי את הבלו על הסולר ולהשוותו לבלו על הבנזין, הסכימה רשות המסים להפחית במחצית את המס שישלמו צרכני סולר לצורכי פרנסה. מדובר בנהגי משאיות, מוניות, אוטובוסים ומורי נהיגה, שנהנים מהחזר של מחצית מהמס ששילמו על הסולר במהלך כל שנה - עד לתקרה מסוימת. באופן דומה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להרחיב את ההסדר גם לחברת החשמל. מדובר בקביעת תקנה שתאפשר לחברת החשמל קיזוז של 50% מן הבלו. ואולם כדי שהקלה זו תוגבל לרכש העודף בלבד של הסולר - תיקבע תקרה להחזר, בהתאם לכמות הסולר שתרכוש החברה בשלושת החודשים הקרובים, למשל. רכש זה מוערך ב-250-300 אלף טונה סולר, ונאמד בעלות של 3-3.5 מיליארד שקל. ואולם, הבלו על הסולר כיום הוא 3,307 שקל לטונה - לעומת בלו של 14.5 שקל הנגבה עבור כל טונה מזוט. שיעור הבלו במחיר הסולר עומד על כ-50% ולכן נתח הבלו מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

"כשעליית המחיר נוגעת למוצרים שמספקים מונופולים ציבוריים כמו מים וחשמל, איננו שומעים הצהרות משרים וגם חברי הכנסת נאלמים דום", אמר אתמול אבי שקד, מנכ"ל חברת שריונית חסם. "חברת החשמל משתמשת במגוון סוגים. המשותף לכולם הוא שהממשלה גובה עליהם מס עקיף בשיעור ניכר, ולכן יש לה אינטרס בעליית מחירם", הוסיף.

"המיסוי הירוק", כך טוענת הרשות, היה אחראי לירידה של כ-6% ב"ציון הירוק" הממוצע, שמשקף את רמת הזיהום של כלי הרכב המיובאים ארצה. מה שמופיע בדוח, ויותר מפעם אחת, הוא העלייה המסחררת במכירות בקטגוריית המיני-מכוניות, שחלקן הגדול מצויד בתיבה ידנית, שהיא יעילה וחסכונית יותר. אין ספק שצמיחתה של הקטגוריה החדשה והירקרקה הזו היא מרשימה, ושהיא נובעת ישירות מהטבות המס הירוק. אבל למרבה הצער יש כאן כמה פרטים שמקלקלים את התמונה. בתור התחלה, במספרים אבסולוטיים, עדיין מדובר בחלק קטן מאוד של השוק - פחות מ-6%, לעומת יותר מ-55% משפחתיות מקובלות. בנוסף, המכירות הערות של המיני-מכוניות סייעו במידה רבה להרחיב את השוק, אך לא ליצור תחלופה. כלומר, שיותר לקוחות רכשו מכוניות קטנות כרכב שני או שלישי במשפחה. אנחנו לא כל כך טובים במתמטיקה, אבל ההיגיון אומר שאם יותר מכוניות עולות על הכביש, רמת הפליטה הכוללת לא יורדת.

העמידות" שמגלה שוק הליסינג בפני כלי הרכב קטנים וחסכוניים מובילה אותנו ל"חור השחור" השני שלא מופיע בדוח של רשות המסים - השפעת מחיר הדלק. נזכיר שבאופן תיאורטי, למיסוי הירוק אמורה הייתה להיות השפעה חיובית ישירה על שינוי העדפות הרכישה בשוק הליסינג ועל המעבר לכלי רכב ירוקים יותר. כדי להמריץ את שוק הליסינג בכיוון הירוק, נכנסת לתמונה הרפורמה השנייה - "שווי השימוש הרציף". וההיגיון בשילוב בין שתי הרפורמות פשוט: אם "המס הירוק" מוזיל את המחיר של כלי הרכב הנקיים יותר, ושווי השימוש "הרציף" שמשלם העובד נגזר ישירות כאחוז ממחיר הרכב, הרי שיש לעובד מוטיבציה כלכלית לבקש מהמעביד רכב קטן ונקי/חסכוני יותר, שהוא גם זול יותר. שתי סיבות מדוע זה לא קרה: חלק נכבד מהטבת המס "הירוקה" נעלם לכיסי היבואנים וחברות הליסינג, ולא בא לידי ביטוי במחירי המחירון הרשמיים של רכבי הציים הפופולריים ביותר, שמהם נגזר "שווי השימוש". ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה הטבת המס הירוקה לא ניתנת ללקוח הרכב ישירות, אלא משתקפת בהפחתת המס ליבואן. מסתבר שמה שהלקוח לא רואה לא מטיב עמו. הסיבה השנייה: הזינוק במחירי הדלק ב-2010, שהגדיל משמעותית את השווי הכספי של הטבת "הדלק החופשי" שמעניקים המעסיקים לעובדים. המרכיב הזה לבדו היה שווה תוספת של כמעט 240 שקל בחוד

לאוצר יש דרכים לשלוט במגמה הזאת. למשל בידול גדול בשווי השימוש בין מכוניות ירוקות/קטנות למכוניות גדולות יותר. אבל האוצר הוא אינטרסנט, וכשהוא מציב על המאזניים את ההשפעה הסביבתית הירוקה מול הכנסות המדינה ממיסוי על דלק, ברור לאן נוטה הכף. אם מחר נהגי הליסינג יקצצו, חלילה, 50% מכמות הנסועה שלהם, או יעברו, רחמנא לצלן, לכלי רכב חסכוניים ב-30% - תהיה לכך השפעה שלילית מהותית על הכנסות המדינה. לפיכך, נהגי ציים יקרים, סעו יותר, ואם אפשר אז בכלי רכב גדולים וצמאים יותר. כך תבטיחו את תרומתכם למדינה.

במשך שנים טענו תומכי החשמל הקונוונציונלי כי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה אינו כדאי. טיעונם המרכזי היה שחשמל מאנרגיה ירוקה יקר לצרכן הישראלי. מנגד נטען כי לאנרגיה הסולארית יתרונות סביבתיים ובריאותיים שמחפים על החיסרון הכלכלי. והנה, במכרז להפעלת תחנת כוח פוטו-וולטאית באזור אשלים שבנגב, זכה מתמודד שהציע מחיר ריאלי של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה, הנמוך בכ-40% מהתעריף שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח במסגרת רישיונות ל-25 שנה. מכאן שמחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? צילום: בלומברג אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתנאי מכרז אשלים ניתנו הקלות רבות ותעריפי קרקע נמוכים במיוחד בהשוואה לתנאי הרישיונות, אך עדיין מדובר בבשורה אמיתית לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. ההצעה הזוכה הוכיחה כי פרויקטים סולאריים בהיקפים גדולים נותנים מענה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל במחיר תחרותי. כל זאת תוך הפחתת התלות של ישראל בדלקים פוסיליים לצורך ייצור חשמל. מצב זה נובע גם מירידה חדה של כ-20% במחירי הפאנלים הסולאריים

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, אומר כי אם האוצר יסבסד את מחיר הבנזין, ייווצר חור גדול בתקציב שיהיה צורך לכסותו ממקורות אחרים. ממילא, לדבריו, המדינה לא אמורה לסבסד לאזרחיה את השימוש ברכב

ל"גלובס" נודע כי בכוונת רשות המסים לקדם את העלאת הבלו על המזוט כבר בשבועות הקרובים. ההעלאה תהיה הדרגתית ותתפרס על מספר שנים, בדומה להעלאת הבלו על הסולר. כיום נהנים המזוט והגז הטבעי ממיסוי מופחת של 14 שקלים לטונה, לעומת 3,300 שקלים לטונה סולר. העלאת הבלו על המזוט אינה קשורה למשבר הגז המצרי, אלא מדובר ביישום החלטה ישנה של רשות המסים שהתקבלה במקביל להחלטה להעלות את הבלו על הסולר. יישום ההחלטה התעכב עד היום בלחץ התעשיינים, שטענו כי אין להם אלטרנטיבה למזוט כדלק בתהליכי הייצור במפעלים. התעשיינים טענו כי העלאת הבלו על המזוט תגרום לפגיעה קשה בתחרותיות של התעשייה הישראלית ותביא לפיטורים המוניים. ואולם, לאחרונה החל הגז הטבעי להיכנס לסקטור התעשייה. הבלו על הסולר הועלה מאז 2005 פי ארבעה, מ-69 אגורות לליטר ל-2.79 שקלים לליטר. כתוצאה מכך נוצר פער אדיר בין המיסוי על הסולר למיסוי על המזוט. מה שמעוות עוד יותר את התמונה, היא העובדה שאחד הנימוקים הרשמיים להעלאת המס על הסולר הוא הרצון "לחנך את הציבור להשתמש בדלקים ירוקים יותר". המזוט נחשב למזוהם ומסוכן לבריאות הרבה יותר מהסולר.

מליאת רשות החשמל מפרסמת רשמית שתעריף החשמל בישראל עלול להתייקר במהלך חודש אוגוסט ב-19%. הרשות החלה בהליך שימוע שבו היא מזמינה את כל הגופים שמרגישים שהם עלולים להיפגע מהעלייה להביע דעתם, כאשר הזמן שניתן להם הוא השבועיים הקרובים. בין הגופים שיתנגדו למהלך ניתן לציין את איגוד התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שטוענים מזה כמה שבועות כי מדובר במכה פיננסית שהציבור לא יכול להתמודד עמה. השימוע החל לאחר דיון שהתקיים היום בנושא. הודעת רשות החשמל כפי שהיא פורסמה בשעה האחרונה עולה ש"חלק מהגורמים לעליית התעריף הם גורמים שבשליטת הממשלה. מבדיקת "כלכליסט" עולה שרשות המסים אכן פועלת לביטול המס על הסולר לתקופת הקיץ.

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

נציגת חברת החשמל אמרה הבוקר בדיון בוועדת הכספים כי בינואר 2012 מס הבלו על הפחם יוכפל ומחירי החשמל יתייקרו שוב. בתגובה הודיע יו"ר הוועדה, משה גפני, כי יזמן את נציגי רשות המסים לדיון במהלך חודש נובמבר כדי למנוע עלייה נוספת במחירים.