Group items tagged

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

המשרד להגנת הסביבה פירסם אתמול את תזכיר החוק שמפרט את היערכות יזמי הקידוחים בים לזיהומו. לפי ההצעה, כל גוף שמחזיק ברצועת חוף או שמפעיל מתקני קידוח והפקה בים יכין תוכנית למקרה זיהום. על גוף שלא יגיש תוכנית ולא ינקוט אמצעים לטיפול בזיהום, יוטלו קנסות של עד 452 אלף שקל או שנת מאסר למנהליו. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "אי אפשר להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שלנו זה לא יקרה. אנו חייבים להכיר בכך שהשטח הימי של ישראל נהפך ל'כביש סואן' של אוניות משא, ויש להיות ערוכים לאירוע של זיהום כדי להימנע מאסונות סביבתיים כפי שקרה כבר במדינות אחרות".

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

אוטווה. קנדה הפכה אתמול למדינה הראשונה שהודיעה כי בכוונתה לפרוש מפרוטוקול קיוטו, שבה התחייבו המדינות החתומות להפחית את פליטת גזי החממה בתחומן. פרישתה של קנדה היא מכה קשה לאמנה הבינלאומית הסובלת מקשיים רבים במימושה. פיטר קנט, השר לאיכות הסביבה של קנדה, הודיע על כוונת ממשלתו לפרוש מהאמנה בשובו מהשיחות על אודותיה שנערכו בדרבן שבדרום אפריקה. המדינות החברות באמנה החליטו להאריך את תוקפה בחמש שנים נוספות ולהכין בינתיים אמנה חדשה, שתכפה על כל המזהמים הגדולים בעולם להגביל את פליטות גזי החממה. קנדה, אחת מיצרניות האנרגיה החשובות בעולם, טוענת כי לא ניתן ליישם את אמנת קיוטו משום שהיא פוטרת מדינות מזהמות רבות, כמו סין והודו, שאינן מחויבות לצמצום גזי החממה שלהן בהתאם לאמנה הנוכחית. "כפי שאמרנו, קנדה רואה את קיוטו כאמנה שעבר זמנה. אנחנו מממשים את זכותנו החוקית לפרוש ממנה", אמר קנט במסיבת העיתונאים. קרחונים במפרץ באפין בקנדה. צילום: אי-פי ממשלתו השמרנית של סטיבן הרפר, ראש ממשלת קנדה, שמקיימת קשרים רבים עם מגזר האנרגיה, טוענת כי בהתאם לתנאי האמנה הנוכחית, קנדה עלולה לספוג קנסות של יותר מ-13 מיליארד דולר אם לא תצמצם עד סוף 2012 את פליטות גזי החממה שלה בכמות הנדרשת על ידי האמנה. "כדי לעמוד ב-2012 ביעדים הנדרשים בהת�

חברה ממשלתית נוספת מתנתקת מחברת החשמל ותעבור לצרוך חשמל פרטי. ל-TheMarker נודע כי חברת שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, מקבוצת אריסון, זכתה במכרז של נמל אשדוד לאספקת חשמל פרטי בהיקף משוער של 170 מיליון שקל. מדובר באספקת חשמל שנתית של כ-10 מגה-ואט לתקופה של 12 שנה, עם אופציה להארכת תקופת ההתקשרות. נמל אשדוד צורך מדי שנה 30-35 מגה-ואט (בהספקים משתנים), בהיקף כספי של כ-15 מיליון שקל בשנה. לפי הערכות, עשוי המכרז לחסוך לנמל 7%-10% מהוצאות החשמל השנתיות. שיכון ובינוי זכתה במכרז שפורסם לפני חצי שנה ותספק את החשמל מתחנת הכוח אתגל שבבעלותה. תחנת הכוח פועלת במתחם אשקוגן, הסמוך לנמל אשדוד ולכן עשויה לחסוך בעלויות הולכת החשמל. משום כך נמנעו מרבית יזמי החשמל הפרטי מלהתמודד במכרז. התחנה פועלת באמצעות מזוט ומייצרת 26 מגה-ואט חשמל בלבד. ואולם שיכון ובינוי מתעתדת להרחיב את ההספק בתחנה ל-140 מגה-ואט עד 2013, שיוסק בגז טבעי בהשקעה מוערכת של כ-150 מיליון דולר. לפני כחצי שנה הקצתה שיכון ובינוי 44.44% ממניות הפרויקט לחברת דלק תשתיות. שיכון ובינוי תחזיק בשיעור דומה מהפרויקט. ביתרת המניות (11.1%) תחזיק אתגל אחזקות של רן קרול. תנאי הסף במכרז אפשרו התמודדות לתחנות כוח בהספק 50 מגה-ואט לפחות. במסגרת המכרז התמודדו היצרנים על שיעור ההנחה שיובטח לנמל ממח�

ממחקר שהציגה לאחרונה הכנסת, הכנסות המדינה ממיסוי הרכב גבוהים בכמעט 45% מהממוצע האירופי. מערכת החליבה הזאת הופכת את הבעלות על רכב ואת הנהיגה בו לעסק יקר, לא צודק ולא כדאי כלכלית. אבל המדינה יודעת היטב - אין לנו הרבה ברירות. תשתית התחבורה הציבורית בארץ מפגרת בשנות דור אחרי צורכי השינוע, ובכלל, הדבר האחרון שהאוצר רוצה הוא שהמוני הנהגים, המפרנסים כה יפה את קופתו, יעברו לתחבורה ציבורית מסובסדת. התשובה ששומעים שוב ושוב מהאוצר כשאנחנו מנסים לזעוק את זעקתו של הנהג הנחלב היא זו: "הטענות נגד מיסוי הרכב הן פופוליזם. מאיפה נביא לקופת המדינה את כל המיליארדים האלה?. תיסעו, תשלמו ותשתקו"