Group items tagged

רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ הודיעו הערב על מיתון ההתייקרות הצפויה הלילה בחצות. מחיר הדלק יתייקר ב-5 אגורות לליטר בנזין - במקום התייקרות של 20 אגורות לליטר שתוכננה במקור. בשעות הערב התקיימה התייעצות אחרונה בביתו של נתניהו בנושא, שבסופה החליט נתניהו למתן את הייקור. בנימין נתניהו ויובל שטייניץ צילום: אמיל סלמן עלות ההוזלה, בשווי 540 מיליון שקל, תמומן ע"י קיצוץ שווה בתקציבי משרדי הממשלה, כולל קיצוץ של 2% בכוח העבודה בכל משרדי הממשלה. יוחרגו ממהלך הקיצוץ שוטרים, אחיות בתי החולים ואנשי קבע בצה"ל. זאת הפעם השלישית מתחילת השנה שהמס על הדלק מופחת, אחרי שבינואר השנה בוטלה העלאה מתוכננת של 40 אגורות בליטר בנזין, כך שבסך הכול מתחילת השנה בלמה הממשלה עלייה של 65 אגורות לליטר. כדי לשמור על המסגרת התקציבית ששמרה על כלכלת ישראל מפני המשבר הכלכלי העולמי, מימון הפחתת המס יבוא מתוכנית התייעלות במשרדי הממשלה בהתאם לתוכנית שהוכנה בשבועות האחרונים בהנחיית שר האוצר. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר "הפתרון שגיבשנו יקל על אזרחי ישראל. הפתרון האחראי שגיבשנו יבטיח את המשך צמיחת המשק ושמירה על האבטלה הנמוכה ביותר מאז 1983". שר האוצר, יובל שטייניץ אמר, "הפתרון שגיבשנו מאפשר להקל את הנטל על הציבור מבלי לפגוע בכלכל�

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

מי היה מאמין שהתייקרות החשמל ב-8.3% תעבור כל כך בשקט. העובדה שזה קרה ממחישה את אחד מחוקי המשחק הקדומים בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית: אנחנו לא מסוגלים לדבר, קל וחומר להתקוטט, על יותר מנושא אחד בו בזמן. בחצות של ה-1 באפריל עלו מחירי הדלק והחשמל, אבל מדינה שלמה דיברה על הדלק, למרות שתעריף החשמל עומד להכאיב לנו בכיס הרבה יותר. עוד לפני ההתערבות המביכה של ראש הממשלה, הדלק היה אמור להתייקר בכ-2.5%. בחסות נתניהו העלייה כווצה לכ-0.6%. החשמל, כאמור, רשם עלייה גדולה פי 14, אבל איכשהו זה נדחק לשולי השיח הציבורי ונתניהו יכול לנשום לרווחה. בין שני המרכיבים החיוניים הללו בחיינו יש לא מעט מכנים משותפים: בשני המקרים, השליטה של הממשלה על העלות זניחה. מחיר החשמל מטפס בגלל הפסקת הזרמת הגז ממצרים והתייקרות חומרי הגלם, מחיר הדלק נוסק בעיקר בגלל מחיר הנפט בעולם ושערי המטבע. ועוד נקודת דמיון: מבחינת האינטרס הציבורי והמשקי, אין סיבה שהחשמל והבנזין יהיו זולים, ובהחלט יש עילה להשית עליהם מסים גבוהים. מדינה לא צריכה לעודד את אזרחיה לצרוך חשמל ודלק באופן מופקר. מצד שני, היא צריכה להציע להם חלופות ראויות. וגם כאן, בשני המקרים, המדינה נכשלת במילוי תפקידה. אני מוכן להתאמץ. וחברת החשמל? השבוע שוב התקשרתי לחברת החשמל, וביקשתי להצטרף לתוכ

כנסו לארכיון של החדשות הכלכליות העולמיות, תבדקו מה היה הנושא הכלכלי המרכזי שעניין את הציבור עד לפני חודש, ותגלו שזה היה מחיר הנפט. באמריקה, באירופה ובכל מדינה שאינה מייצאת נפט, חששו הכלכלנים שהמשך עליית מחירי הנפט ירמוס את הניצנים השבריריים של מה שנראה כמו התאוששות כלכלית. ברור מדוע. בארה"ב, ברגע שמחירי הבנזין עולים, מיד נחתכות המכירות בענף הרכב, אחד החשובים לכלכלה האמריקאית. ולא רק הם: האמריקאים נוסעים הרבה, דלק הוא סעיף מרכזי בסל ההוצאות המשפחתי שלהם, וכל עלייה במחירו מכניסה אותם לבונקר צרכני. הבנזין יקר? הציבור מפסיק לרכוש מוצרים מיד, תגובה קשה עבור משק ש-70% מהתוצר שלו מבוסס על צריכה פרטית. נכון, בינתיים מחירי הנפט העולמיים התייצבו ואפילו נסוגו מעט בזכות תפוקה מוגברת של ערב הסעודית. אבל כל התאוששות כלכלית גלובלית או עלייה במפלס החרדה הביטחונית במזרח התיכון יכולה להקפיץ אותם שוב כלפי מעלה. מה שפחות ברור הוא מהיכן האדישות של קברניטי הכלכלה הישראלית בכל הקשור לעליית מחירי הנפט עד כה ומהאפשרות שהם ימשיכו לעלות בעתיד. מחירי הנפט, הבנזין והמזוט לתעשייה משפיעים מיידית על כל תעשיין וכל משק בית בישראל, אבל אצלנו לא מדברים על זה. ברמת משק הבית, כל אחד יודע שמחיר החשמל עלה ושנסיעה הלוך-חזור לאילת הו

"לא ניתן להכשיר את חברת החשמל, כך שעוד כספים ילכו לרבנות", כך קוראים למעלה מ-17,087 איש שחתמו על עצומה נגד חוק חשמל כשר, הצעת החוק שמקדם שר התשתיות עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו"). נכון לרגע זה 18,356 איש שיתפו את הידיעה של ידיעות אחרונות שפורסמה ב-ynet.   מחאה נגד "חשמל כשר": זו כפייה דתית  מהו המוצר החסכוני והיעיל ביותר לחימום הבית? "חותמת כשרות של בד"ץ יותר טובה מפרסומת"   לפי החוק, תחויב חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח שלה בהתאם לדרישות ההלכה, כך שלרבנות תהיה סמכות את השאלטר בכל עת שתרצה באמצעות משגיחי כשרות שיוצבו בתחנות הכוח. למעלה מ-1,380 איש הצהירו באירוע פייסבוק שהם מתכוונים להפגין מול הכנסת ביום רביעי הקרוב (28 בדצמבר). כך יהיה הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות / עמיר בן-דוד שר התשתיות לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, ב"ידיעות אחרונות", המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו לכתבה המלאה   "ברצף החוקים שהוצעו בתקופה האחרונה עלתה עכשיו הצעה מפתיעה - להכשיר את החשמל בישראל", נאמר בקבוצת הפייסבוק שמארגנת את המחאה.   "במסגרת ההצעה, חברת החשמל ויצרנים פרטיים לא יוכלו למכור חשמל בלי אישור מהרבנות. כן, כמו שזה נ�

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

"אנחנו משלמים מחיר מסוים על הידוק הסנקציות על איראן". כך מסביר שר האוצר, יובל שטייניץ, את ההתייקרות האחרונה בחשבונות החשמל שנוחתים בתיבות הדואר. "אף אחד לא אוהב התייקרויות, זה לא נעים, זה לא רצוי", אמר שטייניץ בראיון ברשת ב'. "אנחנו השתדלנו למתן והצלחנו למתן מאוד את ההתייקרות בחשמל. היא הייתה בגלל הפסקת זרימת הגז ממצרים והשימוש בדלקים שיקרים פי 4 או פי 5 מהגז.   מכת חשמל - כותרות אחרונות קריאה בכנסת: "לבטל את המע"מ על החשמל" צרכנים נדהמו: חשבונות החשמל שלנו הוכפלו חשבון החשמל התנפח: "חרדה כשהרדיאטור דולק"     שר האוצר הוסיף ואמר כי התייקרות החשמל הייתה אמורה להיות "דרמטית יותר", כלשונו. "אנחנו ויתרנו על הכנסות ממסים, הקטנו את המסים על הדלקים מחברת החשמל כדי להקטין את ההתייקרות", אמר שטייניץ.   האשמת הסנקציות שטייניץ הגן על התייקרות הדלק / בועז ארד, בייג'ינג שר האוצר לא התרגש מקולות המחאה נגד ייקור הדלק. בראיון מיוחד מסין אמר: "אי אפשר לשנות מדיניות מסים כל חודש. מחיר הדלק עלה בגלל הסנקציות על איראן" לכתבה המלאה עם זאת, לדבריו של שר האוצר "בסופו של דבר ישראל היא חלק מהעולם וכשמחירי הנפט עולים בגלל הסנקציות והאמברגו על איראן, סנקציות על איראן שאנחנו לוחצים על העולם על אירופה ועל העולם כולו ועל ארה"ב להדק אות

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

שיא של כל הזמנים במחיר הדלק: 7.62 שקל לליטר נהגים, אל תצאו מהבית: הנסיעה בכלי רכב הופכת למותרות של ממש. הלחימה המתמשכת בלוב והחלטת הממשלה להעלות מסים מביאה להמשיך השתוללות מחירי הדלק - שיזנקו ביותר מ-3% לליטר בנזין 95 אוקטן, כבר בלילה שבין מוצ"ש לראשון

ממחקר שהציגה לאחרונה הכנסת, הכנסות המדינה ממיסוי הרכב גבוהים בכמעט 45% מהממוצע האירופי. מערכת החליבה הזאת הופכת את הבעלות על רכב ואת הנהיגה בו לעסק יקר, לא צודק ולא כדאי כלכלית. אבל המדינה יודעת היטב - אין לנו הרבה ברירות. תשתית התחבורה הציבורית בארץ מפגרת בשנות דור אחרי צורכי השינוע, ובכלל, הדבר האחרון שהאוצר רוצה הוא שהמוני הנהגים, המפרנסים כה יפה את קופתו, יעברו לתחבורה ציבורית מסובסדת. התשובה ששומעים שוב ושוב מהאוצר כשאנחנו מנסים לזעוק את זעקתו של הנהג הנחלב היא זו: "הטענות נגד מיסוי הרכב הן פופוליזם. מאיפה נביא לקופת המדינה את כל המיליארדים האלה?. תיסעו, תשלמו ותשתקו"