Group items tagged

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

לקראת דיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ שתתקיים היום (יום ג', 14.6) בכנסת בנושא יחסי ישראל מצרים בכלל ואספקת גז ממצרים לישראל בפרט, אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות): "על רקע המהומות בעולם הערבי וחוסר היציבות של האזור, אני חוזרת ומדגישה את חשיבות עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל. אין אנו יכולים לסמוך על אספקת גז ממדינות שאינן יציבות, כאשר יש ביכולתנו לייצר אנרגיה חלופית משלנו. במכתב ששיגרנו בשם סיעת העצמאות לראש הממשלה לאחרונה, הדגשנו כי האירועים האחרונים, הן באזורינו והן ביפן, מוכיחים את הטעות הקשה שיש בהתייחסות לנושא האנרגיה מההיבט הכלכלי הצר, מה גם שלא ניתן להניח שמחירו של הגז הנמוך יחסית כעת יהיה כך גם בעתיד ואנו עדים לכך שמחירו צפוי לעלות ב-7% בקרוב. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל פוטנציאל עצום לשדרוג מעמדה המדיני, הביטחוני, הכלכלי, הסביבתי והחברתי של מדינת ישראל. נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כו�

לאחר שבועות של התנגדות פומבית נחרצת בוחן משרד האוצר את האפשרות להפחית את הבלו על הסולר לייצור חשמל. בעקבות הפיצוץ אתמול בצינור הגז הטבעי בין מצרים לישראל, הרביעי מתחילת השנה, קיים אתמול האוצר דיון חירום פנימי בסוגיית מימון רכש הסולר של חברת החשמל והשלכותיו על תעריף החשמל לציבור. באוצר חוששים כי השבתת ההזרמה של הגז ממצרים דווקא בחודשי הקיץ שבהם יש זינוק בביקושים לחשמל - תביא לייקור תעריף החשמל בשיעור גבוה מזה שצוין עד כה (18%).

סולארי במקום סולר - זו לא רק סיסמה "ניתן ואפשר להקים בישראל בתוך תקופה קצרה מתקנים פוטו-וולטאים בהיקפים של מאות מגה-ואט, אשר ייצרו חשמל במשך 20 השנים הקרובות, וגם ישיגו תועלות מגוונות נוספות", כתב אתמול יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, במכתב ששיגר לשר האוצר יובל שטייניץ. "סולארי במקום סולר אינה עוד סיסמה וניתן לייעד חלק מתקציבי רכישת הדלקים, העומדים על מיליארדי שקלים לשנה, ליצירת מקור אנרגיה נוסף ואמין שיקדם את ישראל לעבר ביטחון ועצמאות אנרגיה" לדבריו, האירועים במצרים הוכיחו כי לא ניתן להסתמך עוד על הגז המצרי, אך תחת זאת מייצרת המדינה תלות חלופית בדלקים פוסיליים (סולר ומזוט) מזהמים. "האנרגיה המתחדשת חייבת להיות חלק מתמהיל מקורות האנרגיה של ישראל, לא רק בשנת 2015, אלא כבר בשנים הקרובות. מדובר במקור זמין אשר לאחר הקמתו הוא מנותק מתנודות ויכול לשמש נכס למינהל מערכת החשמל עלויות אינן צריכות להיות שיקול בלעדי בקביעת סל המקורות. שיקולים אחרים של גיוון מקורות, ביטחון אנרגיה, השיקול הסביבתי וגם שיקול הנזק שיכול להיגרם לכלכלת ישראל אם וכאשר תיפגע יכולת הייצור המקומית מסיבות שונות חייבים להיות חלק ממערך השיקולים בתהליך קבלת ההחלטות",

פיתוח מואץ של יכול לאפשר למדינה לצמצם את נזקי משבר הגז עם מצרים והעלייה הצפויה במחירי החשמל. כך טוען מנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב. לדבריו, לחשמל הסולארי יתרונות גדולים על הסולר, שחזר פתאום למרכז הבמה כדלק לייצור חשמל במקום הגז החסר. המשוואה משתנה כשמביאים בחשבון את המחירים החדשים לאור השימוש בסולר. "ייקור החשמל הצפוי בכל מקרה, כ-20%, מצמצם משמעותית את הפער בין עלות הייצור הסולארי לבין עלות הייצור הקונבנציונלי. "הפיצוצים בצינור הגז המצרי מדגישים את הצורך האקוטי בגיוון מקורות האספקה". הסולר מחליף אולי 9% מסל הדלקים לייצור חשמל. כ-50% מהחשמל מיוצר מפחם, הזול בהרבה מהחשמל הסולארי. החשמל הסולארי בוודאי לא יכול להחליף את הפחם או את הגז, אבל המקרה של הסולר שונה, כי חברת החשמל מתחילה להשתמש בסולר רק כשהביקושים בשלב השיא. פרופיל הייצור של אנרגיה סולארית מאוד מתאים לפרופיל הביקוש בשעות השיא בקיץ - אחר הצהריים המוקדמים, בסביבות שלוש. אלה השעות שבהן חברת החשמל מתכוונת להשתמש בסולר ואלה גם השעות שבהן ייצור החשמל הסולארי מגיע לשיא. כ-62% מהאנרגיה הסולארית מיוצרת בשעות שיא".

החשמל הסולארי בוודאי לא יכול להחליף את הפחם או את הגז, אבל המקרה של הסולר שונה, כי חברת החשמל מתחילה להשתמש בסולר רק כשהביקושים בשלב השיא. פרופיל הייצור של אנרגיה סולארית מאוד מתאים לפרופיל הביקוש בשעות השיא בקיץ - אחר הצהריים המוקדמים, בסביבות שלוש. אלה השעות שבהן חברת החשמל מתכוונת להשתמש בסולר ואלה גם השעות שבהן ייצור החשמל הסולארי מגיע לשיא. כ-62% מהאנרגיה הסולארית מיוצרת בשעות שיא". אוצר טוען שהמשך העידוד של אנרגיה סולארית יביא להתייקרות של 15% בתעריפים. "מדובר בהרבה פחות מ-15%. בעבודה שעשינו בסיוע יגאל פורת, לשעבר מנהל אגף מחקר ופיתוח בחברת החשמל, הגענו לכך שהעלות הנמנעת הישירה בייצור חשמל מאנרגיה סולארית מגיעה ל-59 אגורות לקוט"ש. ואם מוסיפים עלויות חיצוניות של מניעת פליטה של מזהמים, מגיעים לעלות נמנעת השווה ל-75 אגורות. מה שחשוב יותר, הוא אופי העלייה. אנחנו מדברים עכשיו על זינוק בלתי מתוכנן ומשברי. כך מתאפשר תכנון ארוך טווח, כולל הפחתת תעריפים תשאיר בשוק רק את התעשיות היעילות, וזה בתשובה לטענת האוצר שהטכנולוגיה עדיין אינה יעילה מספיק".

... ""העובדה שמשרד התחבורה ומשרד התמ"ת לא היו חברים בוועדה - זה חוסר היגיון שזועק לשמיים. איך זה ששני הצרכנים המרכזיים של גז טבעי, מלבד מגזר האנרגיה, לא חברים בוועדה?", קובל ארדן. לדבריו, המשמעות של התרוקנות מאגרי הגז בעוד 25 שנה היא חזרה לשימוש בנפט, שצפוי להיות יקר בהרבה: "קרן המטבע העולמית טוענת שעד 2020 צפויה עלייה דרמטית במחירי הנפט, בשל הצמיחה של הודו וסין. מישהו יודע לתמחר כמה תעלה לצרכן בישראל חבית נפט ב-200 דולר? מי זו בכלל ישראל בשוק הנפט? צרכנית קטנה, בעייתית ורחוקה מהשווקים המרכזיים". לדברי ארדן, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל מחייב כיום נקיטה במדיניות שמרנית יותר בנושא הגז. "אני לא מכיר כלכלן שיודע לכמת ביטחון אנרגטי, לא במצב רגיל ולא במצב שלנו. כשאתה רואה שנשיא מצרים, מוחמד מורסי, רוצה לבקר באיראן ולחדש עמה את הקשר שנותק לפני שנים, אתה שואל על מה הוועדה מסתמכת במסקנות שלה. איך היא מכמתת כלכלית את הביטחון האנרגטי כשאלה השכנים שלך? הרי אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט". את עיקר האשם במסקנות המגבשות תולה ארדן במשרד האוצר, שנציגיו בוועדה דחפו לאפשר יצוא מהיר של הגז, תוך שמירת עתודות של 15 שנה בלבד - כדי להזרים לקופת המדינה מהר ככל הניתן את התקבולים ממיסוי הגז. "האוצר מסתכל על הטו

"ישראל של אנרגיה שחורה - זהו הקו שמוביל כעת משרדך, והמחירים הכלכליים והסביבתיים שיהיו לצדו כלל לא נבחנו על ידכם" - כך תקף אתמול יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, את שר האוצר יובל שטייניץ. במכתב ששיגר בעקבות התנגדות משרד האוצר להקצאת מכסות סולאריות נוספות לשוק החשמל, האשים פרנס את שטייניץ כי זנח את ביטחון האנרגיה של ישראל: "במקום לעסוק ביכולתה של האנרגיה המתחדשת לשחרר את ישראל מהתלות בדלקים פוסיליים, בייחוד בימים אלה שבהם משרדך מקדם תוכנית רכישת סולר בהיקפים חסרי תקדים, אין במשרדך אדם שעוסק בקידום הפתרון הזמין של האנרגיה המתחדשת". מנכ"ל חברת היזמות הסולארית ערבה פאוור, ג'ון כהן אמר: "יש ערך כלכלי עליון לביטחון אנרגטי, לעצמאות אנרגטית ולתמהיל נכון של מקורות האנרגיה. כל הנדרש ממקבלי החלטות, ובראשם בנימין נתניהו, הוא לקבוע הסדרת המשך בדרך שתבטיח אופק והבטחת מיצוי הפוטנציאל הקיים בתעשייה הסולארית. בטווח של שנתיים מהיום ניתן לספק 1,000 מגה-ואטים נוספים של חשמל סולארי לרשת החשמל הארצית, שיבטיחו תועלת למשק - ולא עלות".

>> "אנחנו נעמיד את הגז לרשות שכנינו, הרשות הפלסטינית וירדן, במחיר סביר ובאורח אמין. לא יפוצצו את הצינור הזה" - כך אמר אתמול שר המים והאנרגיה, עוזי לנדאו, בכנס בנושא אנרגיה שנערך אתמול במכללת נתניה. לנדאו רמז בדבריו לפיצוצים בצינור הגז המצרי, ששיתקו גם את אספקת הגז לירדן. לנדאו טען דבריו כי יצוא הגז חיוני לפיתוח התחרות. לדבריו, היצוא חיוני לפיתוח מאגרי גז נוספים ויצירת תחרות במשק הגז. זאת, מכיוון שהשותפות במאגר תמר, דלק ונובל, חתמו כבר על הסכמים ארוכי טווח עם גורמים רבים במשק. "יש עוד שחקנים בשוק. אבל אם ימצאו גז הם צריכים להחליט למי ימכרו אותו. אנחנו מתחבטים בתחרות - איך מביאים תחרות לשוק הזה כדי להביא למחיר גז כלכלי", אמר לנדאו. לנדאו התייחס לוועדת ששינסקי וטען גם שאלמלא הוועדה, מחיר הגז היה כיום נמוך יותר. לדבריו, "לאחר שמונתה הוועדה, נדחו כל המשאים ומתנים בין השחקנים. בינתיים, החברה המצרית יצאה מהמשחק. תחושת הלב שלי היא שאלמלא ששינסקי, היינו מגיעים למחירים נמוכים יותר". יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, השותפה במאגרי הגז בים תטיס, תמר ולווייתן, אמר גם הוא כי יצוא הגז חיוני לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. "יש צורך בהקמת תשתיות, לרבות מתקן קבלה וטיפול לגז בצפון", אמר תשובה. "הפיתוח יאפשר הגדלת הכנסות המדינה, י

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

משרד ראש הממשלה מתכוון לצמצם בדרמטיות את המכסות לאנרגיות סולאריות ולקדם את ייצור החשמל מביו־גז ומחוות רוח, כך נודע ל"כלכליסט".   ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל יציג השבוע למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח את עיקרי הפשרה שאותה גיבש. זאת לאחר שמשרד האוצר תקע טריז בניסיון משרד התשתיות לקדם את התחום הסולארי באלפי מגה־ואט בשנים הקרובות. עלות אנרגיית הרוח נמוכה יחסית ומהווה שליש ממחיר הסולארית.   לפי הצעתו של קנדל, עד 2014 תועמד מכסה של 500 מגה־ואט למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בנוסף, רשות החשמל תבחן הקצאת חלק ממכסה זו (עד 25 מגה־ואט) למתקנים בעלי טכנולוגיה ישראלית, כפי שתוגדר על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות. בד בבד, יוקצו 160 מגה־ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו־גז, ו־800 מגה־ואט לחוות רוח המחוברות לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. על פי ההערכות, ספק אם יצליחו לנצל את המכסות שיוקצו לתחומי הביו־גז והרוח.   ב־2015-2020 מתכוונים במשרד ראש הממשלה לגבש תוכנית חדשה שמטרתה תהיה להבטיח ביטחון אנרגטי כולל שיאפשר לישראל להתבסס על עצמה בייצור החשמל. "נעודד יצירת תמהיל טכנולוגיות מאוזן תוך דגש על כדאיות, יעילות וחדשנות", נכתב.   בנוסף, במטרה לרצות את משרד התשתיות, הפשרה קובעת כי יוקם צוות בין־משרדי שיגבש בין הש�

נו, יש לנו מה לומר על זה? לי ניראה רעיון טוב...

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

בשל הסביבה בה היא נמצאת, ישראל חייבת להיערך למצבים שביטחונה האנרגטי יעורער. ד"ר יצחק ברזין מפרט על הדרכים החלופיות בה ישראל תוכל להבטיח את זרימת החשמל

אחד משמונה חיילים אמריקאים שנהרגו בעיראק נהרג בעת הגנה על שיירות תידלוק; הצבא משקיע בבסיסים ניסיוניים שמופעלים באנרגיה סולארית ואף ברובוטים של חיל הים שמונעים באנרגיית הגלים. עבור שירותי הביטחון, היתרונות עולים על הפחתת ההרוגים בעת ההגנה על שיירות דלק. כוח לוחמה שאינו מוגבל בהגעה של משאית תידלוק או שנושא בטריות כבדות הוא נייד יותר וכתוצאה גם קטלני יותר. לפי הצבא האמריקאי, העלות של הובלת נפט יכולה להגיע ל-40 דולר לגלון במקומות המרוחקים והמסוכנים בהם פועלים החיילים.

באוגוסט 2003 אירעה תקלה חמורה באספקת החשמל בארה"ב וקנדה, שגרמה לעלטה במשך כמה שעות ולנזקים כלכליים בהיקף של 7-10 מיליארד דולר. ניתוח עכשווי של האירוע הזה מגלה כי לו היתה קיימת באותה עת בארה"ב תחנה סולארית בהיקף של 500 מגה-ואט, התקלה היתה נמנעת והנזק הכלכלי העצום הזה לא היה נגרם. לנושא זה חייבים להבהיר כמה דברים: ראשית, מוטב היה שלא להקים את התחנה באשקלון בכלל. מחיר ייצור החשמל משמש ומרוח יורד באופן דרמטי. מתחילת שנות ה-70 ירד מחיר החשמל הסולארי מ-60 דולר ל-1.50 דולר לוואט. המחיר ממשיך לרדת. מחקר שפורסם באחרונה קובע כי המחיר ירד ב-50% בחמש השנים הקרובות, וייצור חשמל משמש עתיד להיות זול יותר מהשימוש בפחם. חשוב לזכור כי לפחם יש עלויות חיצוניות (סביבתיות וחברתיות) גבוהות מאוד, שלא מובאות בחשבון בעת חישוב מחירו - כך שהמחיר האמיתי של השימוש בפחם גבוה הרבה יותר מזה שמופיע בחישובים. גורם נוסף שעל הוועדה להביא בחשבון הוא הביטחון. השבוע החליט פיקוד העורף לבדוק תרחיש שבו תיפגע תחנת כוח גדולה המייצרת יותר מ-20% מאספקת החשמל בישראל. הקמת תחנות כוח גדולות מגדילה את הסיכוי לתרחיש כזה. הנחה כי יש צורך בתחנות כוח גדולות שישמשו בסיס ליצירת חשמל, עברה מן העולם. ההיפך הוא הנכון. אספקת חשמל מבוזרת, על מאות תחנות קטנות, היא בט�

משרד התשתיות לוחץ כל הזמן להקים את התחנה באשקלון, בטענה שהיא חיונית להבטחת צורכי הביקוש לחשמל. הדיונים על הקמת התחנה החלו כבר לפני תשע שנים, ועדיין לא הסתיימו. גם לאחר קבלת ההחלטה, יחלפו עוד הרבה שנים עד שהיא תוקם. לעומת זאת, זמן ההקמה של תחנות סולאריות הוא כמה חודשים - כך שאם תקבל הממשלה החלטה להקים תחנות סולאריות, ניתן יהיה בתוך כשנה-שנתיים להקים את כל התחנות הדרושות למתן אספקה סדירה לתושבים. במדינה שיש לה מקורות גז כמו ישראל, טוב יעשה משרד האוצר אם ישקול את הנתונים החדשים הקובעים כי אספקת אנרגיה סולארית (באזורים כמו שלנו) עומדת להיות בעתיד הקרוב הרבה יותר זולה, אמינה, בטוחה ויעילה מכל מקור פוסילי אחר. אין ספק כי שילוב של תחנות מופעלות בגז עם תחנות סולאריות הוא הפתרון העדיף למדינת ישראל, והקמת תחנה גדולה באשקלון אינה יכולה להיחשב לפתרון ראוי.

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

ח"כ ד"ר עינת וילף אמרה בדיון בועדת הכספים בנושא הורדת הבלו על סולר לחשמל, כי "אני מבקשת שנזכור את הרגע הנוכחי כדי להזהיר מפני חטא היוהרה בעת גיבוש מדיניות אנרגיה לישראל". "במשך שנים מדינת ישראל נמנעה מהשקעות משמעותיות באנרגיה חלופית בטענה שהמחיר שלה אינו בר תחרות עם מחירי הגז ממצרים ולאחרונה גם מישראל. אמירה זו נעשתה תוך זלזול בסיכון הפוליטי של אספקת הגז ממצרים. ידוע כבר שבתחום פיתוח האנרגיה יש לבחון תרחישים שונים ולא לבנות על הנחת פעולה אחת בלבד", טענה וילף.

לאחר למעלה מעשר שנות מאבק וויכוחים על הקמת תחנת הכח, אימצה הממשלה את המתווה שגיבשו משרדי הסביבה והתשתיות, מתווה ששר האוצר עצמו הביע בו תמיכה. דיון המועצה הארצית היום אמור לאפשר את יציאתה לדרך של התוכנית החדשה, אך משרד האוצר דורש בשעה זו ממש להוריד מסדר היום את אישור התחנה בכדי לעבור למתווה הפעלה של שריפת דלקים לפי המחיר הזול. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן: "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו להפסיק ולחבל בהחלטה ולמנוע את זיהום האוויר באזור אשקלון והדרום".