Group items tagged

"בזמן שדו"חות חברת החשמל חושפים קופת מזומנים ריקה ותעריפי החשמל עולים, וצפויים לעלות עוד יותר, בכירי החברה הממשלתית מספקים הוכחה נוספת לגישתם כלפי ציבור הצרכנים. עדויות ותצהירים של מנהלים בחברת החשמל שהגיעו לידי "כלכליסט" שוב מזכירים את הקשר ההדוק בין ניהול נושא השכר של עובדי חברת החשמל לקביעת תעריפיה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עדויות הבכירים ניתנו במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2010. "הציבור שילם מדי שנה כ־1.5 מיליארד שקל מכיסו למימון "חגיגות שכר" בוטות ומופרזות שהתקיימו בחברת החשמל והפרשות מוטעות לפנסיה", נכתב בתביעה. התובעים דרשו מחברת החשמל להחזיר לציבור 11 מיליארד שקל שגבתה כתוצאה מ"חגיגות השכר" שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה לפני 12 שנה והוגדרו כ"בלתי חוקיות" על ידי הממונה על השכר באוצר ורשות החברות הממשלתיות. השורה התחתונה מהמסמכים ומעדויות שנמסרו במסגרת התיק היא שתעריפי החשמל כוללים את השכר והפנסיה של עובדי החברה, מנהלי החברה לא חושבים שמדובר בשכר חריג, ולעמדתם הציבור הוא זה שחייב להם 2 מיליארד שקל. "יש לנו מערכת של התחשבנויות" העדות הטרייה בתיק ניתנה השבוע עלי ידי משה עמית, מנהל היחידה לרגולציה ותכנון פיננסי בחברת החשמל. "אנחנו נמצאים במצ

בדיקה

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

מועצת הנפט שהתכנסה אתמול (שני) המליצה שלא לאשר את בקשתן של אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק של יצחק תשובה לשעבד את שטחי רישיונות חיפושי הגז והנפט הימיים "רחל" ו"עמית" שבשטחן נמצאת תגלית הגז הטבעי "לוויתן" לבנק HSBC. תמורת השעבוד, אמור היה בנק ההשקעות להעמיד לאבנר והחברה האחות דלק קידוחים (המחזיקות כל אחת ב-22.5% מלוויתן) הלוואה של חצי מיליארד דולר (250 מיליון דולר לכל אחת מהשותפות) למשך שנתיים. יצחק תשובה בתמורת ההלוואה תיכננו השותפות להשתמש לפיתוח תגלית לוויתן ולפיתוח מאגר תמר, שכיום מקווים שיצליח לספק גז טבעי למשק עוד בתחילת 2013. במיוחד לאור העובדה שבשנה האחרונה הופסקה פעמים רבות זרימת הגז הטבעי ממצרים של חברת EMG בשל פעולות חבלה חוזורת ונשנות, מאגר ים תטיס הישראלי ההולך ואוזל, וחברת החשמל עברה להשתמש בתחליפים יקרים יותר, סולר ומזוט, שגרמו לייקור החשמל. "מדובר ברישיונות הנמצאים בשלב חיפוש וטרם הוכחה תגלית" נכתב בפרוטוקול ישיבת מועצת הנפט, למרות שברישיונות התגלו 16 TCF של גז טבעי לפני כשנה ותגלית מסחרית הוכרזה. את ההחלטה מסבירים בפרוטקול בכך שעל פי הבקשה, "מטרת השעבוד היא בעיקרה פיתוח חזקת תמר ובנוסף פיתוח נכסי נפט נוספים. הוצגה לחברי המועצה עמדת הממונה לפיה שיעבוד זכויות 'עמית' ו-'רחל' לטובת זכויות אחרות �

  בכיר טורקי במסר מפתיע לישראל: רוצים את הגז שלכם; להקים צינור לטורקיה כדי לייצא את הגז   מיתאת רנדה, שחיבר את הדוח הרשמי של טורקיה על אירועי המרמרה: טורקיה מחרימה את כל החברות הבינלאומיות שפועלות בקפריסין ■ מנכ"ל משרד החוץ לשעבר: "רנדה לא היה אומר לעולם את מה שאמר ללא גיבוי מלמעלה" "הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", את הדברים אמר מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, במהלך "פסגת האנרגיה והכלכלה" שנערכה בשבוע שעבר באיסטנבול. מאחורי האירוע עמד ה-Atlantic Council, מכון מחקר אמריקאי יוקרתי, והשתתפו בו ראשי מדינות ופוליטיקאים ממרכז אסיה ומאירופה לצד בכירי משק האנרגיה הבינלאומי. דבריו של רנדה כוונו לד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, שהיה המשתתף הישראלי היחיד שדיבר בוועידה, במסגרת מושב שעסק בגז שהתגלה במזרח הים התיכון. באולם נכח גם מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל בקזחסטאן ואזרביג'אן, שמונה לאחרונה לשליח מיוחד במשרד החוץ לנושאי אנרגיה. רנדה לא הסתפק בדברים שאמר והקריא מהכתב את החלטת ממשלת טורקיה להחרים את כל החברות הבינלאומיות שזכו לאחרונה במכרזים לרישיונות חיפושי נפט וגז במימי האי קפריסין. או במילים פשוטות י�

"ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי ומומחה בינ"ל לגז טבעי, השתתף במושב שעסק בפרויקטים להולכת גז בדרום מזרח אירופה ומזרח הים התיכון. ד"ר מור סקר את הדילמות הניצבות בפני מקבלי ההחלטות בישראל בנושא יצוא הגז ואת אופציות הייצוא השונות העומדות בפני היזמים, ובראשן הקמת מתקני LNG יבשתיים, FLNG, ויצוא גז בצינור לטורקיה או דרך קפריסין. להערכת אקו אנרג'י אופציית יצוא הגז מהשדות ליוויתן ואפרודיטה בצינור דרך קפריסין ליוון איננה ריאלית בעתיד הנראה לעין מסיבות טכנו-כלכליות."

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והמים דחה את בקשת דלק קידוחים ואבנר לשעבד את מאגר לווייתן לשם קבלת הלוואה לפיתוח מאגרי הגז "נועה צפון" ו"תמר". מדובר בהלוואה של כחצי מיליארד דולר שדלק אנרגיה לקחה מברקליס ו-HSBC עבור פיתוח המאגרים הממונה על הנפט דחה את בקשת דלק קידוחים  ( 1,526.0 -0.33% ) ואבנר  ( 268.5 -0.19% )  - שתיהן פועלות תחת דלק אנרגיה, לשעבד את חלקן במאגר "לוויתן" עבור קבלת הלוואה לפיתוח מאגרי הגז "נועה צפון" ו"תמר". ההודעה התקבלה בתדהמה היום בערב (ג') במשרדי דלק אנרגיה, שלא יודעים כיצד להתמודד עם הבשורה. מדובר בהלוואה של כחצי מיליארד דולר שדלק אנרגיה לקחה באחרונה מברקליס ו-HSBC עבור פיתוח מאגרי הגז.   בעבור ההלוואה ביקשה החברה לשעבד את רישיונות "רחל" ו"עמית", בשניהן שוכן מאגר "לוויתן" שבו, לפי האומדנים, יש כ-453 מיליארד מ"ק גז טבעי.   עם זאת מעיון בבקשת הממונה, שהגיע לידי "כלכליסט", עולה כי משרד האנרגיה והמים קבע ש"בהתאם לסעיף 15 לטיוטת תקנות העברת זכויות, ניתן להרשות שעבוד של רישיון בטרם הפקה מסחרית - אם השעבוד נועד לשמש בטוחה לקבלת הלוואה למימון הפעולות שעל בעל הרישיון לבצע לפי החוק. במקרה כזה מדובר ברישיונות הנמצאים בשלב חיפוש טרם הוכחה תגלית".   גורם שמקורב למשרד האנרגיה והמים מעריך שדלק אנרגיה ניסתה לשעבד את חלק

משרד האנרגיה והמים פרסם אתמול (ב') לשימוע ציבורי תקנות הנוגעות לכלל חיפושי נפט וגז טבעי ביבשה. לפי התקנות, יוכל כל יזם המחזיק ברישיון לפי חוק הנפט לפרוץ דרכי גישה אל שטח הקידוחים, לבצע שאיבות, לבנות צנרת ולהציב מבנים זמניים בשטח במהלך שלוש השנים מקבלת הרישיון, וזאת מבלי להתחשב בתוכניות המתאר הארציות.   התקנות החדשות, שגובשו במשרד האנרגיה בחודשים האחרונים, מהוות הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה. התקנות קובעות כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאליה יצטרף נציג של משרד האנרגיה והמים, תהיה הפוסק האחרון בעניין מתן האישורים הדרושים לחיפוש הגז והנפט. בתקנה זאת בעצם נשללת זכות הערעור מהתושבים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כפי שניתן כיום.   במשרד האנרגיה והמים טוענים כי מטרת התקנות החדשות היא זירוז ההליכים הדרושים לקבלת אישורים לקידוחי חיפוש גז ונפט. במשרד טוענים כי אין טעם לנהל תהליכים של שינוי ייעוד הקרקע בוועדה המחוזית והארצית לפני שיימצא בקידוח נפט או גז טבעי.   מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין עמית ברכה תקף את התקנות החדשות בשיחה עם "כלכליסט". "שר האנרגיה עוזי לנדאו הולך כאן על מסלול עוקף תכנון. הוא עוקף כל תקינות דמוקרטית בסיסית, דורס את זכות הערר לציבור ומבטל את הכפיפות לתוכניות המתאר". ברכה אמר

​מועצת הנפט התכנסה בשבוע שעבר (יום ג' 21.2.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה:   1. אדירה אנרג'י ישראל בע"מ - בקשה לרשום תמלוג על ברישיון 380/"יצחק". המועצה ממליצה לאשר בקשה  לרישום ולאישור של  תמלוגי על ברישיון 380/"יצחק" לטובת חברת אדירה אנרג'י בע"מ מצד חברת AGR ומצד חברת אלומיי קפיטל.   2. גינקו/זרח - בקשה לרישיון חדש "גוליבר" (עפ"י זכות קדימה בהיתר מוקדם 203/"גוליבר"). המועצה ממליצה לאשר את מתן הרישיון בכפוף לתוכנית עבודה אשר תכלול דרישות לסקר 3D, קידוח, ומסמך סביבתי ובכפוף להנחיות הממונה על ענייני הנפט.   3. אבנר חיפושי נפט/דלק קידוחים, שות' מוגבלת- בקשה לרשום שיעבוד ברישיונות 349/"רחל" ו-350/"עמית". המועצה דנה בבקשה מתוקנת לרישום שעבוד ברישיונות רחל ועמית (לוויתן), זאת לאחר שבישיבת מועצת הנפט בחודש ינואר, המליצה המועצה שלא לאשר את הבקשה כפי שהוגשה והממונה אימץ את המלצתה. המבקשים הגישו בקשה מתוקנת לפיה כספי ההלוואה המובטחת בשעבוד ישמשו רק לפיתוח שדות לוויתן, תמר, נעה ומרי B ולא ישמשו לפרויקטים של החברות בחו"ל ולקידוחי אקספלורציה. בהתאם לדרישות המשרד, במטרה להקטין למינימום פגיעה אפשרית כלשהי בפיתוח מאגר לוויתן, ניתנה התחייבות על ידי דלק ואבנר, לפיה, בין היתר, כספי ההלוואה לא ישמשו למימו�

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה. דוח של עמותת אדם טבע ודין מעריך כי הנזק צפוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה. "הפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים סביבתיים ועל חברות הגז לשאת בפיצוי הכספי, כפי שנהוג בעולם", ציין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק אסדת קידוח גז. םגיעה בסביבה הימית אלי דסה המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה - הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. בין השאר הנזקים האפשריים הם: פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד. לחייב את זכייני הגז הדוח מתייחס גם לפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה. "פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאות

משרד האנרגיה והמים מצוי בניגוד עניינים מתמשך בכל הנוגע להסדרת קידוחי הגז והנפט, כך עולה מדוח חדש שיציג היום (ג') ארגון 'אדם טבע ודין' בדיון מיוחד בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. הדוח בוחן את המצב הקיים היום לפיו משרד האנרגיה והמים הוא אשר מוסמך להנפיק היתרים, רישיונות ומתן זיכיונות למאגרי הגז והנפט, זאת כאשר אותו משרד, ואף אותם ממונים במשרד האנרגיה והמים הם גם האחראים לפיקוח והסדרת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים הנובעים מתהליך קידוחי הגז והנפט במים. מצב זה, בו רשות אחת היא האחראית למתן רישיונות נפט על מנת להפיק ולפתח את משק האנרגיה והיא גם זו אשר אמורה להגביל את אותן חברות ולפקח עליהן מפעולות העלולות לגרום לנזק סביבתי הוא מצב השרוי בניגוד עניינים חמור ואשר השלכותיו הן פיתוח משק האנרגיה על חשבון הסביבה ובטיחות הציבור. דוח אט"ד מציין כי מצב זה היה קיים בארה"ב עד לאסון BP - שם נקבע מיד אחרי האסון כי הסמכויות שניתנו לרשות האחראית על הקידוחים שכללו גם את פיתוח משק האנרגיה וגם פיקוח ואכיפת כל ההיבטים הסביבתיים הינן "משימות סותרות המהוות ניגוד עניינים". כמו כן, לאחר האסון הוחלט לפצל בין הסמכויות להקים רשויות נפרדות שיעסקו בתחום. לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' על ממשלת ישראל לשנות את המצב הקי�

"שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו אימץ את גישת חברת החשמל (חח"י) לעשות שימוש לתקופה קצרה, במה שידוע במונח 'מכלית גז טבעי נוזלי (LNG) מגזזת', במקום להציב מול חופי ישראל מכליתLNG בעגינה קבועה, שתאפשר אחסון ואספקה רציפה של גז לישראל. לדעתי זו גישה מוטעית מעיקרה וניתן עוד לשנותה. על ממשלת ישראל לבחון מחדש את הנושא הזה לעומקו, לדבוק בהחלטתה להצבת המכלית הקבועה, דבר שיאפשר גיבוי ויבטיח אספקת גז למשק הישראלי ללא הפרעות". כך אומר ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת "אקו-אנרג'י" לייעוץ כלכלי אסטרטגי בנושאי אנרגיה, תשתית ואיכות סביבה ומומחה למשקי הגז הטבעי ומשמש יועץ בתחומים אלו גם לבנק העולמי וללקוחות אחרים בעולם. בראיון ל-Energianews.com התייחס ד"ר מור גם לפיצוץ בצינור הגז המצרי, החבלה השנייה בו בתוך חודשיים ("אם אין לוקחים בחשבון ניסיון פיגוע נוסף שכשל"). על כך הוא אומר: "הערכתי היא שלמצריים אינטרס גבוה להמשיך ולשווק את הגז הטבעי שלה לישראל בהתאם לחוזים שנחתמו עמה". כן העריך ד"ר מור כי בתקופה הקרובה צפויה התייקרות חדה במחירי הגז בישראל. "הדבר גם יתרום להתייקרויות בתעריפי החשמל", הדגיש בתחזיתו.

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל. בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי. עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק. את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות. במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטע

מיזם הרכב החשמלי זקוק ל־240 מיליון יורו כדי להתחיל את הפעילות בארץ. על פי החישוב, החברה תרוויח 11 אלף שקל בשנה על כל נהג ישראלי. אפריקה ישראל, נטפים, בנק לאומי והפועלים כבר חתמו על מזכר הבנות לשימוש ברכבי המיזם כשבטר פלייס החליטה לצאת לגיוס הנוכחי של 300 מיליון דולר בעולם, הגיוס השלישי שלה, היא לא ציפתה לקריסה הנוכחית בשווקים.

עמית, חישוב מעניין! האם מדובר ברווח גולמי, או שמהרווח הזה יורדות עלויות שלהם בהשקעה בתשתית?

הרווח שמצויין בתגובה, שאיננה שלי, הוא לפי הבנתי(אני לא כלכלן) על החשמל כלומר על ההוצאות המשתנות. בתגובה לא היתה התיחסות להשקעה הראשונית אבל מאוד קשה לדעת כמה השקעה זו ממונפת.