Group items tagged

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו בכנס באתונה: "טבעי כי הייצוא המיידי של גז טבעי -יהיה לשכנינו הפלשתינאים ולירדנים ואני מאמין שהקשר הזה יכול להיות נדבך חשוב ליצירת אמון ולשלום באזור" שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, משתתף היום באתונה בכנס של השבועון Economist העוסק באתגרי האנרגיה האירופיים. השר לנדאו נשא דברים במעמד הפתיחה, בו לקחו חלק גם שרי האנרגיה והסביבה מיוון ומקפריסין. בהמשך יתקיים דיון פתוח על אתגרים גלובאליים ובעיות שחולקות מדינות האזור.   בראשית דבריו איחל השר לנדאו הצלחה בחיפושי הגז הטבעי המתבצעים בתקופה זו בקפריסין ומתחילים בחודש הבא ביוון. "ההצלחה שלכם היא ההצלחה של האזור". אמר השר וציין כי מומחים מעריכים שבמזרח התיכון יש כמויות גז טבעי נכבדות ביותר. השר דיבר על האתגרים שמציבים הגילויים בפני המשק והכלכלה הישראלים. "משק האנרגיה צפוי לעבור לשימוש נרחב ביותר בגז טבעי, נפתח את השימוש בגז טבעי ובמוצריו כמו מתנול, לתחבורה. באופן שיאפשר להשתחרר ככל הניתן מהתלות בנפט הערבי".   "הייצוא המיידי שאנחנו יכולים לחשוב עליו הוא לפלשתינאים ולירדנים, אנו מאמינים כי שימוש בגז הטבעי הישראלי עבור השכנים, ייצור אמון שיוכל לקדם את השלום באזור" אמר.   בסיכום דבריו אמר השר: "אנו מאמינים באמונה עמוקה, כי ההתפת�

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, קיים הבוקר דיון עם צוות ההיגוי הבינמשרדי, הכולל את כלל גורמי משק האנרגיה, בנושא בצורת החשמל הצפויה בקיץ 2012. בדיון השתתפו בכירים ממשרד האנרגיה והמים, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, וממשרדי האוצר, הגנת הסביבה, חברת החשמל, תש"ן (תשתיות נפט), ונתג"ז (נתיבי גז).   צוות ההיגוי הבינמשרדי, בראשותו של ד"ר יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, מתכנס אחת לשבועיים כדי לקדם פתרונות למחסור הצפוי, ולפתור את הבעיות המתעוררות עם מימוש הפתרונות, קטנה כגדולה, העולות בדיונים.   בדיון המיוחד הבוקר, עלו בין השאר הנושאים הבאים: 1. דלקי גיבוי - הטיפול הנדרש עקב המחסור בגז טבעי, לצורך הגדלת המלאי התפעולי של הדלקים החלופיים, ומתן הרשאות של משרד הגנ"ס לשימוש בהם, בהתאם הצורך. 2. גנראטורים - גיוס גנראטורים הנמצאים בידי גופים ציבוריים שונים לשעת חירום, לצורך ייצור חשמל בקיץ הקרוב. 3. טורבינות גז יבילות - בחינת הבאת טורבינות גז יבילות, המיועדת, בין השאר, לשעת חירום, לשימוש בעת הצורך. 4. יצרני חשמל פרטיים - הפעלת תחנות כוח המושבתות או פועלות באופן חלקי, עקב המחסור בגז טבעי. 5. הפחתת ביקושים - הצעות הצוות להפחתת ביקושים, אם באמצעות תעריפים היוצרים תמריץ כלכלי להקטנת הביקוש בשעות הפסגה, כמו �

""התחלנו את השנה עם תקציב דלקים של 11 מיליארד שקל ובגלל הגז המצרי הוא קפץ ל-23.3 מיליארד שקל. בלעדי האוצר, הגנת הסביבה ותש"ן (תשתיות נפט, שאחראית על הולכת דלקים - ל"ג) לא היינו שורדים את הקיץ. כך אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל במושב האנרגיה של הוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ובשיתוף מכון האנרגיה והסביבה שנערכת היום (ג') בתל אביב. לדברי יו"ר חברת החשמל, מאז 1996 הפרידה המדינה בין תעריף החשמל לעלויות הייצור החברה במשבר פיננסי. "החברה היא ממשלתית והיא תמשיך לספק חשמל גם כשזה לא כלכלי. כדי לפתח את המשק אתה חייב לגייס כסף והגענו להתחייבויות של 69 מיליארד שקל. אם היינו חברה פרטית לא בטוח שהיינו מספקים את כל החשמל. גם ב-2011 וב-2012 התעריף עלה ב-25% אבל הצורך האמיתי, זה שהיה מכסה את הדלקים, הוא להעלות את התעריף ב-46%", גילה לכולם. לטענתו, כשיגיע הגז מקידוח תמר באפריל 2013 הבעיה התזרימית תעלם, אולם החברה עדיין תצטרך לעבור שינוי ארגוני". רון טל סיכם את דבריו ואמר: "יש לי הצעת יעול לממשלה - שבפעם הבאה יהיה רק שר אחד לאנרגיה ולסביבה. זה יחסוך לכולנו"."

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.