Group items tagged

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

סין, צרכנית הנפט הגדולה בעולם, עשויה להפוך למעצמת זהב שחור בת השוואה לסעודיה - כך מדווחת היום (שבת) סוכנות הידיעות בלומברג.   על פי הדיווח, כמויות גדולות של נפט המגיעות ל-213 מיליארד חביות - 80% מסך העתודות הסעודיות - עשויות להימצא בדרום הים הסיני. מדובר במחקרים שערכו גיאולוגים סינים וזכו לציטוט של מכוני אנרגיה אמריקאיים.   הימצאות הנפט התת ימי עלולה לדרדר את היחסים המתוחים ממילא בין מדינות בדרום-מזרח אסיה. גם ווייטנאם עסוקה בחיפושי נפט באזור בסיוע של חברות אקסון מוביל האמריקאית וגזפרום הרוסית. סין ווייטנאם כבר מעלות טענות אחת כלפי השנייה ובמקביל מסכנות בקידוחים ימיים שלהן את בטיחות התנועה הימית בנתיב עמוס זה של הים הסיני.    מאז ההכרזה על הקמת הרפובליקה הסינית, בשנת 1949, עלו טענות רבות לגבי הבעלות על עשרות איים הנמצאים בים הסיני. בשנים 1974 ו-1988 אף נרשמו תקריות אש בין סין לווייטנאם ,שלא מסכימה לטענות הבעלות של סין על כמה מהאיים. גם לברוניי, מלזיה וטייוואן יש טענות טריטוריאליות לגבי כמה מהאיים, כך שלמומחים אין ספק כי גילוי נפט באזור זה יביא ללא מעט חילוקי דעות ומאבקי שליטה.

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

חברת אדלטק הישראלית, ששותפה להקמת כמה תחנות כוח פרטיות, חתמה בימים האחרונים על עסקה מול ג'נרל אלקטריק האמריקאית (GE), לרכישת חמש טורבינות לייצור חשמל בעלות של כחצי מיליארד שקל - כך נודע ל"כלכליסט". הטורבינות מיועדות לשלוש תחנות כוח שאדלטק מקימה בעבור מפעלי אגן כימיקלים וסולבר באשדוד ומכתשים מפעלים כימיים ברמת חובב, שמיועדות להתחיל לפעול בסוף 2014. כל התחנות אמורות לפעול בשיטת מחזור משולב, שמשלבת בין הפקת חשמל באמצעות גז טבעי לשימוש בקיטור שנוצר בתהליך לייצור חשמל. צריכת החשמל הראשונית תתבצע על ידי המפעלים ועודפי הייצור יופנו לרשת הארצית, במסגרת הסכם שחתמה אדלטק לפני כשבוע עם חברת החשמל. מימון הרכש נעשה על ידי אדלטק וזורלו, שותפתה הטורקית. הסגירה הפיננסית של פרויקט תחנות הכוח מובלת על ידי בנק לאומי. את רכישת הטורבינות הובילו המשנה ליו"ר ג'נרל אלקטריק העולמית ג'ון רייס, שעמד בראש משלחת של החברה שביקרה לאחרונה בישראל, ביחד עם מנכ"ל אדלטק אודי וילד ודורון עזרא, מנכ"ל אשדוד אנרגיה ורמת נגב אנרגיה מקבוצת אדלטק. במסגרת החוזה נידונה האפשרות לרכישת טורבינות נוספות לתחנת הכוח של אדלטק המיועדת לקום במפעל חיפה כימיקלים בנגב. אדלטק חתמה על חוזים לרכישת גז טבעי מספקית הגז המצרי EMG בהיקף של 1.4 מיליארד דול

גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון בשנים האחרונות היה הצלחה ליזמים, אבל הוא מסב היום נזקים ניכרים לכלכלה הישראלית וגורם לכאוס בפיתוח מקורות האנרגיה וייצור החשמל, המזכיר רק את הכאוס באיומים על תקיפה באיראן. רק שבעוד שייתכן שבאיומי התקיפה באיראן יש רווח מסוים, הכאוס בתחום האנרגיה גובה מחיר גבוה ובמזומן, כפי שנוכחים לדעת צרכני החשמל. ההסתמכות על הגז המצרי והתחזיות לשימוש בגז ישראלי, גרמו לביורוקרטיה בישראל לאסור על פיתוח תחנות חשמל פחמיות, ובכך נהפכה המדינה בת ערובה לתהפוכות פוליטיות בעולם הערבי ולתאוות הבצע של אנשי עסקים, ישראלים וזרים, המעורבים בעסקי האנרגיה. בנייר עמדה "עצמאות אנרגטית לישראל על רקע תגליות הגז האחרונות", שהוצג בכנס הרצליה האחרון, נטען שמערכת חשמל שתתבסס עד סוף העשור על כך ש-60% מייצור החשמל ייעשה באמצעות גז, היא בעלת מקדמי סיכון גבוהים. לפי נייר העמדה, בבריטניה ובסינגפור, המובילות בייצור חשמל באמצעות גז (71% ו-60% בהתאמה), מבוססת אספקת הגז על שלושה מקורות. תגובתם של משתתפי הכנס היתה התעלמות. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר שבישראל עד 100% מייצור החשמל יתבסס על גז. וכל זה ממקור אספקה אחד, שגם הוא מאוים, וללא מלאי חירום. לעת עתה מאגרי הגז שהתגלו במזרח הים התיכון ושעלולים לחולל משברים

מאמר דעה של עמירם ברקת ובו הוא מדבר על הפוטנציאל של פיתוח תעשיית אנרגיה ישראלית

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

קוני המכונית בבריטניה יזכו למחיר נמוך לאחר הפחתת מס בסך 27,450 שקל לה זכאים רכבים חשמליים בבריטניה; יתרה מכך, בבריטניה תכלול המכונית גם שקע לטעינה ביתית - אשר יאסר בישראל רנו פלואנס החשמלית תעלה בבריטניה כ-98 אלף שקל (17,850 ליש"ט) - כך פירסמו אמצעי תקשורת בבריטניה.

הוולט באירופה עולה 129 אלף ש"ח ובישראל 200 אלף ש"ח, הגיוני?! לא

לפני שהטוקבקיסטים של בטר פלייס יכתבו כאן כמה חשוב שנילחם בדלק- חשוב לדעת שהמכונית של בטר פלייס - קרי רנו פלואנס ZE נמכרת בישראל במחיר הגבוה ביותר בעולם - וזאת למרות שמס הקניה שמוטל עליה - עשרה אחוז - הוא הנמוך ביותר בעולם. בטר פלייס מנסה לכסות על הפסדים אדירים שנגרמים לה כתוצאה מתחנות החלפת סוללה יקרות מדי, חברות ליסינג שדורשות מיליוני שקלים בערבויות למכוניות שבטר פלייס לא תוכל להרשות לעצמה לרכוש בחזרה עוד 4 שנים והוצאות תפעול אדירות. חדי עין יבחינו שזו אחת הסיבות שאין להם עד היום ספקית שירותי דרך בגלל חילוקי דעות כספיים - ויש עוד הרבה בעיות שהם לא יכולים לפתור. צריך להיות עיוור- או טוקבקיסט של שי אגסי כדי להבין שמשהו כאן לא תקין