Group items tagged

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

>> המשרד להגנת הסביבה פועל להפיכת התקן לבנייה ירוקה לתקן מחייב בתוך כשנתיים - כך אמרה סמנכ"לית בכירה לתכנון ומדיניות סביבתית במשרד הגנת הסביבה, גלית כהן, אתמול בכנס הארצי לקיימות באשדוד. הדבר צפוי לקרות לאחר פתרון חסמי שוק כמו מחסור באדריכלים המתמחים בתקן, ניסיון בבנייה ירוקה בקרב הקבלנים ושינוי התקינה הקיימת. התקן לבנייה ירוקה כיום הוא אינו מחייב. תקן הבנייה הירוקה, ת"י 5281, מדרג בניינים לפי מספר רב של קריטריונים, כשציון הבניין נאמד לפי מספר הנקודות שצבר. כל בניין חדש, או כזה שעבר שיפוץ יסודי, יכול לקבל ציון הנע בין כוכב אחד (מינימום 55 נקודות לבניין חדש ו-40 לבניין משופץ) לחמישה כוכבים (מינימום 90 נקודות לבניין חדש ו-75 לבניין משופץ). לאחר פתירת חסמי השוק ואישור הרגולציה המתאימה, הכוונה היא להפוך את דרגת הכוכב הראשון למחייבת עבור בניינים חדשים. יש לציין כי ישנן עיריות, כמו לדוגמה עיריית רעננה ועיריית אשדוד, שכבר אימצו את דרגת הכוכב הראשון כדרגה מחייבת בוועדת התכנון המקומית. בנייה ירוקה היא בנייה המאפשרת חיסכון באנרגיה, מים ומשאבים נוספים, באמצעים כמו תכנון משופר המאפשר תאורה ואוורור טבעיים, בידוד משופר המוריד את צריכת האנרגיה בחימום ובקירור, ותכנון מקדים להפרדת פסולת. בניין ירוק עשוי לחסוך כ-30%

מבנים בישראל אחראים על למעלה מ- 60% מצריכת החשמל במשק. בעזרת תכנון נבון ויישום שיטות, טכנולוגיות וחומרים ירוקים בבניה, ניתן לצמצם כ 70% מפסולת הבניין, כ 10% מצריכת המים וכ- 30% מצריכת החשמל. בניה ירוקה תצמצם משמעותית את הוצאות החשמל והמים של משקי הבית והתעשייה. אדם המתגורר בבית או במשרד הבנויים על פי תקן בניה ירוקה נהנה מתכנון המאפשר איכות חיים גבוהה יותר גם במרחב הציבורי, מחוץ לכותלי הדירה או המשרד: שטח פתוח ומגונן בצמחיה חסכנית במים, נגישות לתחבורה ציבורית, מסלולי וחניית אופניים ועוד. חשוב לזכור: במאה ה -21, מבלה האדם למעלה מ 90% מזמנו בין קירות, ולאיכות פנים המבנה השפעה מכרעת על בריאותו. זיהום האוויר בתוך המבנים עשוי להיות גרוע פי 100 מזיהום האוויר החיצוני ומבנים ירוקים הם מבנים בריאים וטובים יותר.

המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים השיקו את התקן לבנייה ירוקה, שנועד לקדם בניית בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה ושחוסכים במשאבים. בשלב זה התקן הוא וולנטרי ואינו מחייב, כך שהמשמעות בפועל היא שעדיין אין חובה לשמור על הסביבה בעת הבנייה. הוא מורכב מסדרת תקנים המגדירים מהי בנייה ירוקה בתשעה תחומים: אנרגיה, קרקע, מים, חומרים, בריאות ורווחה, פסולת, תחבורה, ניהול אתר הבנייה וחדשנות. התקן קובע תנאי סף בהם יש לעמוד בעת תכנון או שיפוץ המבנה, והוא בעל חמש דרגות איכות - חמישה כוכבים מייצגים מענה על כמות מקסימלית של סעיפי התקן. בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: האם המבנה תוכנן כך שיחסוך בשימוש במים, האם תוכננה הפרדת פסולת בבניין, האם המבנה תוכנן כך שיהיה חסכוני בצריכת אנרגיה והאם הוא נבנה כך שהחומרים ממנו בנוי אינם מזיקים לבריאות הגרים בו.

לראשונה בישראל: תקן מקיף לבנייה ירוקה העומד בסטנדרטים בינלאומיים ומותאם לאקלים הישראלי יוצא הדופן ולשיטת הבנייה המקומית. התקן החדש הוא עדיין אינו תקן מחייב. במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי "התקן הינו בעל חמש דרגות איכות במדרג של כוכב אחד עד חמישה כוכבים לרף האיכותי ביותר". בין הנושאים שיבדקו על מנת לקבל את התו: חסכון במים, הפרדת פסולת חסכון בצריכת אנרגיה וחומרי הבנייה עצמם. על פי הערכות, החיסכון הכלכלי הצפוי למשפחה ישראלית בדירת ארבעה חדרים ממוצעת הבנויה על פי תקן בניה ירוקה צפוי להיות אלפי שקלים בשנה. התקן נכתב על ידי מיטב המומחים בארץ הכוללים נציגים מהאקדמיה, מהסקטור העסקי והמקצועי, נציגי משרדי ממשלה ואנשי תכנון וביצוע בתחומים השונים.