Group items tagged

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

כלכלני משרדי הממשלה דנים בחודשים האחרונים במשמעויות עלות סבסוד האנרגיות המתחדשות על המשק ותעריפי החשמל. כלכלני המשרד להגנת הסביבה הוציאו בתחילת אפריל דו"ח הטוען כי סך התועלות המצטברות של האנרגיה הסולארית משתלם למשק. מסקנות המחקר מוכיחות למעשה כי אין צורך לממן את ייצור החשמל הסולארי על ידי סובסידיות ממשלתיות ובכך למעשה סותר את טענות משרד האוצר, לפיהן ההשקעה במתקנים הסולאריים אינה מוצדקת, שכן אין הוא מסוגל להתחרות עם דלקים אחרים ולהתמודד בשוק ללא סובסידיות. לטענת המשרד להגנת הסביבה, משרד האוצר מתעלם לחלוטין מן התועלות השונות הנובעות משילוב מתקנים סולאריים במשק החשמל, ביניהן: חסכון בעלות ייצור חשמל המיוצר מדלקים, חסכון בתשתית חלופית, חסכון בעלויות חיצוניות בגין זיהום אוויר, בטחון אנרגטי וגיוון תמהיל הדלקים, פיתוח תעשיה ישראלית ותעסוקה ירוקה. לטענת המשרד, פיתוח התעשייה הסולארית מציע תועלות נוספות בהיבט יצירת מקומות עבודה ו"תעסוקה ירוקה". על פי נתוני המחקר, בענף הסולארי מועסקים כ-50 עובדים בשנה לכל מגה וואט מותקן. יתרה מכך, מכיוון שרוב התעשייה מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה.

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

שר להגנת הסביבה גלעד ארדן יגיש בקרוב לממשלה הצעת מחליטים לקידום "תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה". מדובר בתוכנית לעידוד התעשייה הירוקה בארץ שאמורה לחול בשנים 2020-2012. ארדן יזם את התוכנית בעקבות הצטרפות ישראל ל־OECD. התוכנית נוגעת בתחומים רבים וכוללת למשל ביטול של סובסידיות הניתנות לתעשייה הפוגעת בסביבה; עידוד טכנולוגיות ידידותיות לסביבה; יצירת שווקים חדשים למוצרים ירוקים; ומעבר לתעשייה בת-קיימא, המביאה בחשבון את כל מעגל חיי המוצר.

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

המכסה הסולארית הולכת ואוזלת, סיבוב שני: חברת החשמל דיווחה אמש (א') לרשות החשמל שהמכסה למערכות עסקיות קטנות (עד 50 קילוואט) הגיעה למיצוי של מעל 108 מגה וואט מתוך היקף של 120 מגה וואט שאושרו בהקצאה העסקית האחרונה באוגוסט 2010. בדיווח נמסר כי 90% מהמכסה מוצתה, לאחר שהותקנו כבר 4,400 מערכות קטנות.

לדברי נתניהו, ישראל הולכת להסתמך בשנים הקרובות על שלושה מנועים כלכליים מרכזיים: אנרגיה נקייה ותחליף לנפט, סייבר (לוחמה אלקטרונית ודיגיטלית) וחקלאות מתקדמת. "אנחנו חייבים להשקיע בסיום ההתמכרות של העולם לנפט. נוציא על זה 400 מיליון דולר בעשור הבא, נציע תמריצים ונעודד את השוק המקומי לעבור לרכב חשמלי. ישראל תהפוך למעבדה של העולם עבור רכבי המחר".

שוב הממשלות נחלצות לסייע לתעשיית הגרעין. מעניין כמה זה יוצא לקוט"ש שיוצר... ------------- ממשלת יפן חשפה היום תוכנית חילוץ בסך 2.5 טריליון ין (31 מיליארד דולר) ל-TEPCO, מפעילת מערך הכורים הגרעיניים בפוקושימה, במטרה לסייע לחברה לשקם את נזקי האסון הגרעיני במדינה ולפצות את קורבנותיו. במקביל החלה יפן בסגירתו של כור גרעיני אחר במטרה למנוע אסון נוסף. TEPCO, שמנייתה נפלה היום ב-5.6% בטוקיו, תיאלץ לשלם פיצויים בסך עשרות מיליארדי דולרים לקורבנות האסון הגרעיני החמור ביותר מאז אסון צ'רנוביל. יותר מ-80 אלף בני אדם פונו מבתיהם בעקבות האסון, ועסקים ברדיוס של 20 קילומטרים מאזור האסון פונו לאחר שדליפה גרעינית פרצה במערך הכורים בפוקושימה, בעקבות רעידת האדמה והצונאמי שפגעו ביפן ב-11 במארס.

סאנפלאואר הקימה עם שיכון ובינוי מיזם סולארי בספרד אבל כאשר נקלעה המדינה למשבר כלכלי, השעתה הממשלה את הסבסוד הנדיב שאפשר למכור חשמל מהפרויקט בתעריף גבוה במיוחד. אם ההשעיה תיהפך לעובדת קבע, השותפות תיקלע להפחתות כבדות

ההחלטה על ביטול השעיית התעריף המיוחד נבעה מהעובדה ש-90% מיצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת איימו לתבוע את ממשלת ספרד.

שיכון ובינוי וסאנפלאואר פועלת בספרד באמצעות שותפות גרמנית בה הן מחזיקות בחלקים שווים. במהלך 2008 השקיעה השותפות בשלושה מיזמי אנרגיה סולארית בספרד ובעלות כוללת של כ־100 מיליון יורו. פרויקט אולמדה, אשר עלותו נאמדת בכ־40 מיליון יורו, הנו הגדול מבין השלושה. מתוקף החוזה עם ממשלת ספרד, המיזם קיבל אישור למכור חשמל בתעריף גבוה במיוחד, של 0.47 יורו לקילו־ואט - תעריף גבוה פי עשרה מהתעריף הרגיל בשוק החשמל הספרדי. למעשה, מדובר בסבסוד גבוה מאוד של אנרגיה ירוקה. רוני בירם, יו"ר סנפלאואר: "אני מברך על ההחלטה והבשורות החיוביות לציבור משקיעי החברה. סאנפלאואר נכנסה לפעילות בתחום האנרגיה הסולארית בשנת 2008, תוך בחינה מדוקדקת של המדינות בהן ביצעה השקעות. החברה פעלה בכל האמצעים העומדים לרשותה אל מול ממשלת ספרד וגייסה את מיטב המומחים לפעול לביטול ההחלטה. אני שמח שמאמצינו הניבו פרי".

הממשלה עומדת להשקיע 145 מיליון שקל בהפחתת פליטות גזי חממה במגזר הציבורי והעסקי, ו-270 מיליון שקל נוספים בהחלפת מקררים ישנים וגריטתם בשנתיים הקרובות. ועדת ההיגוי הוקמה בהחלטת ממשלה בנובמבר 2010, ועד כה הצליחה להביא לגיוס תקציבים ולפעולה מתואמת בין כל משרדי הממשלה - הישג לא פעוט בכלל במחוזותינו. היעד של הממשלה מכונה "תוכנית 20:20": הקטנת פליטות גזי החממה ב-20% עד שנת 2020. לדברי שני, התוכנית הנוכחית שמושקת כעת תביא לעמידה בכ-75% מהיעד המלא. התקציב הכולל של התוכנית ב-2011 הוא 281 מיליון שקל, בשנה הבאה הוא יהיה 261 מיליון שקל, ושני אומר כי הממשלה מייעדת תקציב של 2.2 מיליארד שקל על-פני 10 שנים. זאת מתוך ציפייה להגיע לחיסכון כספי כולל למשק בהיקף 34 מיליארד שקל, לצד חיסכון בדלק ובחשמל, קידום הטכנולוגיה הישראלית, קידום סביבה נקייה והשתלבות במאמץ הבינלאומי בנושא. ראשונים ייהנו מהתוכנית אוכלוסיות מעוטות יכולת, שלהן יוצע לרכוש מקרר בכ-1,000 שקל בתוספת השתתפות ממשלתית של כ-2,000 שקל. מאוחר יותר תוצע התוכנית לכלל הציבור, אם כי בהשתתפות נדיבה פחות, והמטרה היא להגיע ל-600 אלף מקררים שיוחלפו ב-4 שנים . לאחר מכן תחל תוכנית של החלפת כ-5 מיליון נורות חשמל לנורות אקולוגיות, בסבסוד של 2.5 שקלים למארז, ומ-2012 גם החלפת מזגנים, הכל בעידוד ממשלתי.

גם ברשות המסים מצטרפים למען צמצום הפליטות. שר האוצר יובל שטייניץ בוחן הצעה להטיל מסי קנייה על מוצרי חשמל לא יעילים, מה שיביא לעליית המחירים של מכשירים הפוגעים בסביבה, ומנגד יעודד רכישת מכשירים יעילים אנרגטית, שעליהם לא יוטל המס. תרומת משרד התחבורה היא בעידוד "נהיגה אקולוגית", שלפי ההערכות צפויה לחסוך 10%-20% מצריכת הדלק, ובכך לחסוך כסף ולצמצם את פליטות הגז. במשרד התחבורה מתכוונים לאכוף תקנות שיעודדו מעבר מהיר לצמיגים בעלי חיכוך נמוך, החוסכים בדלק ובפליטות גזים, וכמו כן לחייב הפעלת מערכות בקרת לחץ אוויר בצמיגים בכל כלי הרכב בישראל. בשנתיים הקרובות יהיו אלו מענקים בהיקף של 154 מיליון שקל שיינתנו לעסקים גדולים, לרשויות מקומיות ולציי תחבורה. כל פרויקט יצטרך לעמוד בתנאי סף לקבלת הסיוע ולהתחרות על המחיר הנמוך ביותר ביחס לשיעור ההפחתה המובטח. "יש כאן פוטנציאל לחיסכון", אומר שני. "מי שייכנס ראשון יביא ערך ממשי לעסק שלו".

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יתמרץ חברות טכנולוגיה ישראליות שיפתחו טכנולוגיות חדשות לחיסכון בפליטות גזי חממה. חברות שיעמדו בתנאי הסף יקבלו מענקים מעבר למענקים הרגילים של המדען הראשי. תוכנית הפעולה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה מקיפה תחומים משמעותיים נוספים למגזר העסקי, כמו שינוי בתעריפי תעו"ז של חברת החשמל. לגבי תחום הבנייה הירוקה, הנחשב בעל פוטנציאל גדול לצמצום פליטת הגזים לצד יתרונות סביבתיים אחרים, במשרד להגנת הסביבה מודים שהם עדיין לומדים את הנושא. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל הדגיש כי יעברו שנה-שנתיים עד שנראה את הצעדים האלה מיושמים.

רשות החשמל צפויה להפחית את התעריף המעודד ייצור חשמל סולארי בשדות פוטו-וולטאיים בשיעור של כ-10%. מדובר במכסה של 200 מגה-ואט להקמת מערכות .P.V גדולות (מעל 12 מגה-ואט), שליזמיה אושרה בתחילת השנה סובסידיה של 99-106 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצרו. מכסה זו הוקפאה אז מיידית בהוראת משרד האוצר, ורק בתום חודשים של מאבקים פנים-ממשלתיים הופשרה בשבוע שעבר, במסגרת החלטת הממשלה על מדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות. בינתיים, הוזלו מחירי מערכות ה-P.V בעולם. לפיכך, דרשו באוצר לעדכן את מחיר הסובסידיה שהובטח ליזמים במסגרת המכסה. לפי הערכות, תפרסם רשות החשמל בשבוע הבא לשימוע ציבורי תעריף מתמרץ מעודכן שינוע בטווח 90-100 אגורות בלבד. זאת, תחת מנגנון הוזלה מדורג, שיביא להפחתת התעריף בשיעור קבוע נוסף בכל שנה. בתוך כך, אישררה שלשום מליאת רשות החשמל את הסובסידיה הזהה שהובטחה ליזמי השדות התרמו-סולאריים, במכסה של 200 מגה-ואט לפחות. "מדובר בצעד ראשון וחשוב שישחרר חלק מענף האנרגיות המתחדשות מהשיתוק שממנו סבל בחודשים האחרונים", אמר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו.

"יחד עם זאת, יש לממש את החלטת הממשלה ומדיניותה ככתבה וכלשונה, ולהשלים לאלתר את ההסדרות שנותרו, כמו השדות הסולאריים והרוח", הוסיף השר. מנתוני הרשות עולה כי עד היום הוגשו 13 בקשות לרישוי שדות סולאריים בהיקף כולל של 670 מגה-ואט. במקביל, אישרה הרשות תשעה רישיונות נוספים להקמת מערכות P.V בינוניות בהספק כולל של כ-45 מגה-ואט. עד כה אישרה רשות החשמל 153 רישיונות למתקנים בינוניים בהספק כולל של 264 מגה-ואט. זאת, מתוך 730 בקשות שהוגשו לרשות בהיקף כולל של 1,300 מגה-ואט - כשהמכסה היא 300 מגה-ואט בלבד. בנוסף, אושרה שלשום לראשונה הסדרה מתמרצת לייצור חשמל בביו-גז, שתזכה את יזמיה בתעריף רכישת חשמל של 64 אגורות לקווט"ש. מדובר בהפקת חשמל באמצעות ניצול הגז הנפלט מפסולת אורגנית. היקף המכסה ליזמים הוא 160 מגה-ואט - כשעד היום הוקמו מתקנים בהיקף כ-10 מגה-ואט, בעיקר סמוך למטמנות אשפה.

פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים. יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.

תגובה: שטויות!!! יותר פקקים יותר צריכת דלק יותר מיסים!!!!