Group items tagged

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

שמונה שנים לאחר שהחל להזרים גז טבעי למשק הישראלי, הגיע מאגר הגז הטבעי מארי-B, שמול חופי אשקלון לסוף דרכו. ל-TheMarker נודע כי בשבועות האחרונים הפסיקה מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, את שאיבת הגז בשמונה מבין 10 בארות שנקדחו במאגר. הגז שנותר בשתי הבארות הנותרות יאזל בקצב השאיבה הנוכחי תוך שבועות ספורים. בשל כך, הורה משרד האנרגיה והמים לנובל להפחית פעם נוספת את קצב שאיבת הגז מהמאגר - זו הפעם הרביעית מתחילת השנה. תכלית ההוראה היא לפרוש ככל הניתן את הזרמת הגז מהמאגר למשק, כך שניתן יהיה להגביר חזרה את השאיבה בחודשי הקיץ, אז צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה. לפיכך, לאחר שאספקת הגז מהמאגר כבר הופחתה בחצי השנה האחרונה מ-660 אלף קוב לשעה ל-300 אלף קוב לשעה בלבד, תופחת השאיבה בימים הקרובים ל-150 אלף קוב לשעה בלבד - ותשלים ירידה של כ-78% באספקה. ביולי תוגבר השאיבה חזרה ל-350 אלף קוב לשעה ובאוגוסט-ספטמבר היא תועלה ל-450 אלף קוב לשעה. לאחר הקיץ, תופחת חזרה אספקת הגז לכמות מינימלית, עד לדעיכה הסופית של הגז במאגר. ההערכות המוקדמות בממשלה סברו כי הגז שבמאגר מארי-B ידלדל רק באמצע 2013, ולאחר שאלה עודכנו פחתה ההערכה לתחילת השנה הבאה. ואולם קריסת בארות בעקבות מילויין במים הביאה לצמצום מואץ יותר של האספקה, ולהקדמת מועד השאיבה הא

משרד מבקר המדינה בודק תלונות לאי סדרים מינהליים בקצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון). ל"גלובס" נודע כי שאלות ממשרד מבקר המדינה הועברו לאחרונה לתגובת החברה. הבדיקה התייחסה לפעילויות עסקיות שונות של קצא"א, והתמקדה בהתקשרויות של החברה עם חברות פרטיות לביצוע פרויקטים בארץ ובחו"ל. פרויקטים עתידיים מדובר, בין היתר, בעבודות להרחבת חוות המכלים של קצא"א באשקלון, וכן בפרויקטים עתידיים שקצא"א מעוניינת להיכנס אליהם, בהם מיזם להקמת מתקן הנזלה לגז טבעי באשקלון או באילת, ומיזם להקמה של מסוף דלקים בקפריסין. קצא"א משתתפת במכרז להקמת המסוף באזור ואסיליקוס בדרום קפריסין. בשני הפרויקטים האחרונים, להקמת מתקן ההנזלה והקמת מסוף הדלקים בקפריסין, פעלה קצא"א תוך שותפות עם קבוצות עסקיות מרכזיות. קצא"א, שנוסדה ב-1968, ומוחזקת בבעלות משותפת לחברות דלק מישראל ולפרס (כיום איראן), מפעילה קווים המאפשרים הזרמה של דלק בין מסופי החברה באילת ובאשקלון. חווה לאחסון נפט ותזקיקים בנוסף היא מחזיקה בחוות מכלים בעלי יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. בשטחי קצא"א באשקלון אמורה לקום תחנת הכוח הפרטית דוראד, שקצא"א מחזיקה 37.5% מהבעלות בה. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, כי המשרד אינו נוהג להגיב על שאלות בנושא הבדיקות שהוא עורך.

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

"החל משנת 2014 תחויב בנייה ירוקה ב-18 ערים בישראל, כך עולה מהחלטה של פורום ה-15 הכולל בתוכו את הערים תל אביב, רעננה, רמת גן, רחובות, ראשון לציון, פתח תקווה, נתניה, כפר סבא, חיפה, חולון, חדרה, הרצליה, גבעתיים, באר שבע, אשדוד וכן את ירושלים, אשקלון ובת ים (אשר לא חברות בפורום, אך הצטרפו למהלך).   לפי ההחלטה, בכל הערים הללו תחויב בנייה ירוקה ברמת כוכב אחד (התקן בנוי מכוכב אחד ועוד חמישה כוכבים שהינו הניקוד המקסימלי) בבנייני משרדים מעל 5,000 מ"ר, מבני מגורים מעל 15 קומות ומוסדות ציבור והחל משנת 2015 יחוייבו כלל הפרוייקטים בבניינים בני 4 קומות ומעלה בתקן בנייה ירוקה ברמת שני כוכבים. "

"מאגר הגז הטבעי מארי-B, שהתגלה ב-1999 מול חופי אשקלון ויתרוקן בקרוב, לא יוחזר לידי המדינה ויימסר לידי שותפות ים־תטיס שמחזיקה בו כיום, קבוצת דלק של יצחק תשובה ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏) - כדי שישמש אותן לאחסון גז שיוזרם ממאגר תמר, שגם בו מחזיקות דלק ונובל ‏(67%‏). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, (בתמונה) ,אישר את מסירת רישיון האחסון לידי החברות ללא מכרז. זאת, בהסתמך על טענת משרד האנרגיה, שלפיה "הענקת הרישיון נחוצה מטעמי אמינות מערכת האספקה והגדלתה", ואין כיום היתכנות למציאת גורם אחר שיוכל להפעיל את המאגר כמקום אחסון."

דלק קידוחים ואבנר, השותפות במאגר הגז הטבעי מארי B הסמוך לאשקלון הנמצא לקראת סיום חייו, מדווחות היום כי סיומו של קידוח נוסף באזור המאגר, "פיניקלס 1" (פינקלס בתרגום חופשי הוא מין כיס גז קטן), ועל תוכניתן להתחיל להפיק ממנו גז טבעי ביולי 2012. עלות פיתוח הקידוח עומדת על 100 מיליון דולר (מתוכו הוצאו כבר 30 מיליון דולר על קידוח אקספלורציה - בדיקה) כאשר כמות הגז הטבעי הקיימת בו עדיין לא ידועה, בשל החשש כי בדיקות נוספות בבור הקידוח טרם ההפקה יפגעו במאגר. עם זאת, ההערכות טרם הקידוח היו לכמות של 1.35 BCM (מיליארד מ"ק). פיתוח מאגר הלווין הראשון שמבוצע כעת, יחד עם מאגרים אחרים כמו נועה שהתגלה כבר לפני עשור אך פיתוחו לא היה כלכלי מספיק, נובע כעת מכיון וההערכות כי הגז ממארי B, שמספק גז לישראל מאז 2002, יסתיים בקיץ הקרוב. מאגר הגז הטבעי תמר שעתיד להחליפו יהיה מוכן ומחובר לחוף רק בתחילת 2013 והגז ממצרים כמעט ולא זורם מאז ההפיכה במדינה בתחילת 2011. מפת חיפושי הגז והנפט במארי B, שהינו חלק מפרוייקט ים תטיס, מחזיקות נובל אנרג'י האמריקאית (47%) דלק קידוחים (25.5%), אבנר (23%) וקבוצת דלק (4.5%). השאיבה ממארי B גדלה ב-2011 ב-31% לעומת השאיבה ב-2010, בעקבות הפסקת זרימת הגז המצרי בשל הפיצוצים בחצי האי סיני. כיום מספקת נובל אנרג'י, המפעילה את המאגר, רק כשליש מ�

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר. עם הידלדלות המאגר הצפויה בסוף 2012, תוכנן מאגר ים תטיס לשמש לאחסון אסטרטגי. במסגרת הסכם העקרונות שעליו חתמו בעבר חברת החשמל ושותפות מאגר הגז תמר (שבהן גם דלק ונובל, המחזיקות בים תטיס), צוין בין היתר כי החברה תוכל להשתמש במאגר המתרוקן לאחסון, כדי לאפשר לה גמישות תפעולית הודות להזרמתו המבוקרת. עם זאת, החזקה במאגר ניתנה לשותפות ים תטיס לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד כ-18 שנה - ובתנאי שתשמש להפקה בלבד, ולא למטרה עסקית אחרת. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, רמז לפני כחצי שנה כי בכוונת החברה לפעול להחזקה במאגר. השימוש במאגר ים תטיס לאחסון אף נכלל בתוכנית השנתית של משרד האנרגיה והמים ל-2012. בתוכנית שפורסמה השבו�

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר.

"ועדת צמח מתעלמת מכללי השוק החופשי הנהוגים במדינתנו מאז הקמתה" - כך טוענת קבוצת דלק, השותפה במאגר הגז הטבעי תמר ולווייתן, בתגובה למסקנות הביניים שפירסמה ועדת צמח לבחינת השימושים בגז. במסקנות נקבע שיש לבחון את פיצול הזכויות במאגרים בין השותפות, ואת מכירת הגז בנפרד. זאת, כדי לאפשר תחרות בשוק הגז הסובל מריכוזיות גבוהה. ועדת צמח קבעה כי דלק ונובל אנרג'י האמריקאית מחזיקות בכ-79% מעתודות הגז המוכחות בישראל וב-55% מהעתודות והמשאבים הצפויים להתגלות. לכן רמזה כי יש לחייב את מכירת הגז בנפרד, וכן המליצה לחייב את השותפות בהגדלת קיבולת צנרת הולכת הגז לחוף ולחייב אותן בפתיחתה לשימוש מתחרים. בחוות הדעת שהגישה דלק בהליך השימוע שמנהלת ועדת צמח, טענה כי מדובר בהתערבות קיצונית לכאורה בשוק הגז. דלק דרשה להגדיל את מכסת יצוא הגז שעליה המליצה הוועדה הבין-משרדית למאגרים גדולים (50% מהגז). דלק טענה כי הוועדה טעתה בחישוב עתודות הגז של ישראל, שאותן העריכה לכאורה בחסר, וכן בצפי הביקושים לגז במשק, שהוטה לטענתה ביתר. כמו כן, מבקשת דלק להסיר את המגבלה המומלצת שלפיה לא יתאפשר יצוא גז עד להבטחת כל צורכי המשק. בנוסף, מתנגדת דלק להמלצה להקים מתקני ייצוא גז רק בשטח ישראל - ומבקשת בכך לשמור את האפשרות להקמתו בקפריסין. באשר למאגר י�

"המשרד להגנת הסביבה טוען הערב כי נדרש מרחק ביטחון של מספר קילומטרים בין מתקני הנזלת גז לייצוא לבין בתי מגורים, וכי אתר קצא"א באשקלון מרוחק מאזורי מגורים כ-600 מטר בלבד. זאת, על רקע הודעה על מינויו של עמוס ירון לפרויקטור להקמת מתקן ייצוא גז, לאחר פרישתו הצפויה מתפקידו כיו"ר קצא"א בסוף חודש ספטמבר. קצא"א הציעה בעבר להקים את מתקן יצוא הגז באילת, ולהוליך אליו את הגז שיופק בים התיכון בתוואי צינור הנפט שלה, המחבר בין אשקלון לאילת. "המשרד בחן מתקנים דומים בעולם ובהם בלגיה, אוסטרליה, אינדונזיה ואיטליה, שם מתקנים דומים לייצוא גז מכילים כמויות אדירות של גז טבעי שהינו גז דליק, נכתב בהודעת המשרד להגנת הסביבה. הקמת מתקן ייצוא גז על החוף מחייבת שטח של כ-1,000 דונם והפרדה של מספר קילומטרים מכל שימוש אזרחי אחר. מתחם קצא"א באילת, אשר הועלה על ידי החברה כאתר אפשרי להקמת המתקן, מרוחק כ-600 מטרים בלבד מבתי התושבים". המשרד קורא לבחון גם את השלכות הקמת מתקן ההנזלה, המחייב תפיסת שטחים בסמוך לחוף על היקף החופים הפנויים לציבור, על הפיתוח העירוני ועל התיירות באזור בו יוקם המתקן. במשרד מציינים כי "נגישות הציבור לחופים הולכת ומצטמצמת ולרשות כל אזרח עומדים רק 2 ס"מ בלבד של חוף"."

בעקבות הסכם הגז עם חברת החשמל, מעלה היום כלל פיננסים ברוקראז' את מחיר היעד לשותפות בתמר: ישראמקו מ-53 אגורות ל-60 אגורות, אבנר מ-2.50 שקלים ל-2.70 שקלים ודלק קידוחים מ-14.5 שקל ל-15.7 שקל. ההמלצה נותרה על כנה - "קנייה" לישראמקו ו"תשואת יתר" לאבנר ולדלק קידוחים. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים ברוקראז' כתב כי "ההסכם הצפוי להיחתם מבטיח לתמר הכנסה שנתית של כ-600 מיליון דולר ובתרחיש הסביר של מימוש האופציה כ-1 מיליארד דולר בשנה. בנוסף, פוחת החשש מעיכוב במימון ובפיתוח הפרויקט. כפי שטענו בעבר הסכם זה מחויב המציאות. עם זאת, אישור דירקטוריון חברת החשמל את תנאי ההסכם המתגבש מוסיף ודאות משמעותית לפרויקט". עוד כותב זר כי "הסכם עוגן עם חברת החשמל יסלול את הדרך להסכמים עם צרכניות גז פוטנציאליות נוספות, כגון, דליה אנרגיות, דוראד, החברה לישראל, נשר, פז, דלק אשקלון ועוד. נזכיר כי בזמנו נחתם מכתב כוונות בין דליה אנרגיות ותמר לאספקת גז בהיקף של מיליארד דולר".

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, דחה את שתי העתירות שהוגשו, לפני שנה, כנגד החלטת ועדת המכרזים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים, בראשותו של מר שוקי שטרן מנהל רשות הגז הטבעי, לגבי בחירת הזוכה במכרז למתן רישיון חלוקת הגז הטבעי באזור הדרום (אשדוד, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות). בהחלטה זו סלל בית המשפט את הדרך לחברה שזכתה במכרז, גז טבעי דרום, לחיבור מפעלים וצרכנים גדולים באזור לגז טבעי.   גז טבעי דרום הינה בבעלות קבוצת החברות - חמו אהרון, אלקו התקנות ושירותים וראנד מקבוצת אמישרגאז והיא התחייבה להשקעה של כ-106 מיליון ש"ח ברשת החלוקה.   העתירות הוגשו על ידי חברת סופר NG דרום בע"מ שהצעתה נפסלה על ידי ועדת המכרזים ועל ידי חברת ד. א. השפלה בע"מ שנבחרה במקום השני וכזוכה חליפית.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו צפוי להעניק לחברה הזוכה במכרז החלוקה, רישיון להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הדרום ל-25 שנה. רשת החלוקה חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל.   בנוסף קבע בית המשפט כי על כל אחת מן העותרות לשלם �

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

שותפויות תמר דיווחו הבוקר על הסכם למכירת גז לאדלטק בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר, בהמשך לדיווח מאתמול על עסקה לאספקת גז לדליה אנרגיה בהיקף של כ-5 מיליארד דולר. בכלל פיננסים ברוקראז' חוזרים על המלצות "קנייה" לאבנר, לדלק קידוחים ולישראמקו. אלה הנקודות העיקריות: הפקק השתחרר - "בעקבות האישור העקרוני של חברת החשמל לגבי ההסכם עם תמר טענו כי נסללה הדרך להסכמים עם צרכניות גז פוטנציאליות נוספות", מזכיר ירון זר, אנליסט אנרגיה של כלל פיננסים. מסתבר כי מדובר בדרך מהירה מאוד. "אנו מצפים בחודשים הקרובים להסכמים בהיקפים גדולים עם החברה לישראל ודוראד, ולהסכמים נוספים עם נשר, פז, דלק אשקלון ואחרים." מחירי הגז בהסכמים בהתאם לצפי - הדיווחים לא מציגים את מחיר הגז. מתוך הדיווחים מחולצים מחירים של כ-5.9 וכ-6.3 דולר בהסכמים עם דליה אנרגיה ואדלטק, בהתאמה. "לפי הבנתנו מדובר במחירים הממוצעים הצפויים לאורך חיי ההסכמים", אומר זר. "נזכיר כי המודל שלנו מניח מחיר של 5.5 דולר ועלייה שנתית של 1% ומגלם ממוצע רב שנתי של כ-6 דולר. בסך הכל ניכר כי המחיר מושפע במעט מהיקף העסקה." אדלטק כנראה השתחררה מההסכם עם EMG - "לפי הבנתנו ההסכם עם תמר מצביע על כך שאדלטק השתחררה מההסכם מול EMG", אומר זר. "להערכתנו, מדובר בהסכם הראשון של תמר כתוצאה מהשתחררות הלק�

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �