Group items tagged

בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל תאריך ההודעה 22/11/2011 בקרוב נוכל לדעת איפה ולאן נושבות הרוחות בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי שיאפשר איתור אזורים פוטנציאליים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל   השר לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו כלי עזר חשוב למדינה וליזמים כאחד ויזרזו את הפקתה."   בקרוב תצטרף הרוח לייצור החשמל בישראל, לאחר שהיום פרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז בינלאומי לביצוע סקר רוחות ארצי, החברה שתזכה במכרז תרכז את המידע לגבי משטר הרוחות ומידת עוצמתן בישראל, מידע שיאפשר איתור אזורים פוטנציאלים להקמת טורבינות רוח לייצור חשמל בישראל.   סקר הרוחות יהווה כלי עזר חיוני אשר יסייע במימוש מדיניות המשרד והחלטת הממשלה, לפיה 10% מייצור החשמל עד  לשנת 2020 תהיה מאנרגיה מתחדשת.   שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אנרגיה המופקת מטורבינות הרוח היא הזולה והכדאית ביותר ממכלול האנרגיות המתחדשות. תוצאות הסקר יעניקו �

מכרז פומבי מס' 15/12 להגשת הצעות להשקעת קרן הזנק במו"פ בנושאי אנרגיה חלופית, מתחדשת תחליפי נפט והתייעלות אנרגטית תאריך פרסום המכרז: 04/04/2012 מועד אחרון להגשת הצעות: 14/06/2012 ​מכרז פומבי מס'  15/12 להגשת הצעות להשקעת קרן הזנק במו"פ בנושאי אנרגיה חלופית, מתחדשת תחליפי נפט והתייעלות אנרגטית

מכרז פומבי מס' 16/12 - להגשת הצעות לפרוייקטי חלוץ והדגמה תאריך פרסום המכרז: 04/04/2012 מועד אחרון להגשת הצעות: 21/06/2012 מכרז פומבי מס' 16/12 - להגשת הצעות לפרוייקטי חלוץ והדגמה

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

משרד האנרגיה והמים מדווח על הצלחה בפרויקט החלפת המקררים, במסגרתו הוחלפו עד כה כ-36 אלף מקררים ישנים וזוללי אנרגיה במכשירים חדשים הנמכרים במחיר מסובסד. לאור ההיענות הגבוהה לפרויקט, שהוא חלק מההיערכות לבצורת החשמל הצפויה הקיץ, המשרד צפוי ליזום פרויקטים נוספים, ביניהם החלפת מכונות כביסה ישנות ושדרוג דודי חשמל בדודי שמש. על-פי נתוני משרד האנרגיה, כ-72% מהמקררים שהוקצו במבצע כבר נמכרו בסובסידיות של עד 30%. עלות הפרויקט היא כ-50 מיליון שקל, והחיסכון הצפוי בחשמל (לפי התעריפים הנוכחיים) צפוי להסתכם ב-600 מיליון שקל.  "אנו שמחים להיווכח כי הציבור מבין את חשיבות החיסכון ונרתם לצמצום הצריכה", אמר שר האנרגיה עוזי לנדאו, "זהו צעד נוסף במאמץ הכולל להתייעלות במשק האנרגיה בכלל, ולקראת בצורת החשמל הצפויה בפרט". מבצע החלפת המקררים הוא לא סוף דבר. משרד האנרגיה כבר פרסם מכרז נוסף לאספקת מקררים חדשים ויעילים אנרגטית ולגריטת מקררים ישנים, ובמסגרתו יסובסדו עוד כ-50 אלף מקררים עבור האוכלוסייה הכללית בישראל. כמו כן, במהלך השנה מתוכנן להתפרסם מכרז שלישי להחלפת כ-20 אלף מקררים נוספים לאוכלוסיות שונות, כך שעד סוף 2012 מספר המקררים הכללי שיסובסדו צפוי להגיע ל-140 אלף. המשרד מתכנן פרויקטים נוספים, ביניהם החלפת מכונות כביסה והמר�

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

"מאגר הגז הטבעי מארי-B, שהתגלה ב-1999 מול חופי אשקלון ויתרוקן בקרוב, לא יוחזר לידי המדינה ויימסר לידי שותפות ים־תטיס שמחזיקה בו כיום, קבוצת דלק של יצחק תשובה ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏) - כדי שישמש אותן לאחסון גז שיוזרם ממאגר תמר, שגם בו מחזיקות דלק ונובל ‏(67%‏). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, (בתמונה) ,אישר את מסירת רישיון האחסון לידי החברות ללא מכרז. זאת, בהסתמך על טענת משרד האנרגיה, שלפיה "הענקת הרישיון נחוצה מטעמי אמינות מערכת האספקה והגדלתה", ואין כיום היתכנות למציאת גורם אחר שיוכל להפעיל את המאגר כמקום אחסון."

חברת החשמל פרסמה מכרז לרכש טורבינות גז ניידות בהיקף 125 מגה וואט לפחות. על פי הערכות קודמות, צפויה עלות הטורבינות להגיע ל-125 מיליון דולר. עם זאת, החברה מודיעה במסמכי המכרז כי אין בידה כספים או אישורים תקציביים לרכש, וכי החתימה על ההסכם תלויה באישור סופי מדירקטוריון החברה והרשויות האחראיות עליה. החברה מבקשת לקבל את הטורבינות עד ה-1 ביולי הקרוב. הרכש מתבצע במסגרת תוכנית החירום לייצור חשמל בקיץ, לאור המחסור בגז וכושר הייצור הנמוך בחברת החשמל. בשל הקשיים בייצור החשמל מחד, וביקושים הגבוהים הצפויים בקיץ מאידך, צופה החברה כי רזרבת החשמל תגיע לכ- 1% בלבד בשעות השיא. לפיכך, עלייה פתאומית או תקלה במערכת בשעות השיא עלולות לגרום להפסקות חשמל. לפני מספר חודשים הודיע משרד האנרגיה והמים על כוונה לרכוש 8 טורבינות ניידות, בהספק 25 מגה וואט כל אחת, ובעלות משוערת של 200 מיליון דולר. עם זאת, חברת החשמל פרסמה את המכרז לפני אישור צעדי החירום במשק החשמל לקיץ על ידי הממשלה. משרד האנרגיה והמים ניסח הצעת מחליטים בנושא, אך הצעה זו לא הגיעה להצבעה בממשלה בשל מחלוקות עם משרדי האוצר והמשפטים.

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

משרד התשתיות ידון היום בעתידו של מאגר הגז הטבעי אור שמול חופי אשדוד, לאחר שהשותפות בו החליטו שלא לפתח את המאגר, חרף הנחיית הממשלה. המשרד אמור להכריע בשאלת הפקעת זכויותיהן של השותפות במאגר ובין היתר יבחן אם לפרסם מכרז פומבי לפיתוח המאגר בידי חברות הפקה אחרות. כפי שנחשף לפני כשבועיים ב-TheMarker,-12 שנה לאחר שהתגלה מאגר הגז הקטן יחסית, טענו השותפות בו כי אין הצדקה כלכלית לפיתוחו המסחרי - אלא אם המדינה תבטיח להן כיסוי לכל הפסד או נזק שיגרם להן במהלך הפיתוח. בממשלה הורו לשותפות במאגר לפני כחצי שנה למהר ולפתח אותו נוכח משבר הגז הטבעי שאליו נקלע המשק והמחסור הצפוי בגז בעוד כשנה. בממשלה חוששים כי מדובר לכאורה בניסיון "סחיטה" של המדינה העומדת בפני מצוקה קשה, ולחלופין, בניסיון לעכב את פיתוח המאגר כדי שלא יתחרה בפרויקטים מקבילים אחרים של השותפות על שיווק הגז ללקוחות, או על המקורות התקציביים המוגבלים של השותפות לשם מימון כל הקידוחים.

משרד התשתיות הלאומיות פרסם מכרז לבדיקת התכנות ותכנון מפורט של מתקנים סולאריים, בהיקף של 50 מגהוואט ומעלה. המטרה: לספק מקבץ אתרים מאושרים, במטרה להקל על הקמה עתידית של של המתקנים במסגרת המכרז מתבקשים מתכננים להגיש עד ה-9 באוקטובר הצעות לביצוע בחינת ההיתכנות להקמת מתקני הייצור במתחמים המאושרים על ידי המשרד, ולקידום תכניות מתאר ארצית מפורטות עבור האתרים המאושרים על ידי רשויות התכנון.  האתרים הכלולים במכרז: כ-6,000 דונם באתר דימונה, כ-2,000 דונם באתר ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, כ-5,000 דונם באתר לולאה הרכבת ממזרח לתחום שיפוט דימונה של חברת החשמל, כ-6,000 דונם באתר מדרום מערב לפארק רותם, כ-2,500 דונם בחלק הדרומי של אזור תעשיה תמנע, וכן אתרים באזור שבטה. עוד נמסר, כי במטרה לגוון את תמהיל האנרגיות המתחדשות במשק האנרגיה הישראלי, בוחן המשרד במקביל הפקת סקר רוחות, למיפוי משטר הרוחות באזורים שונים בעלי היתכנות להקמת תשתיות אנרגיית רוח בישראל. סקר רוחות זה עתיד להיות כלי ראשון לשימוש יזמים בתחום. 

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה

משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים העולמיים. המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח. כך מדווח היומון גלובס. נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר והיזמים. בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך 50 שנה ויותר ולא לייצא גז כמעט כלל, טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק-נובל אנרג'י השולטת בשוק. המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע בהצעה (70%) יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות ולתאגידים בינלאומיים גדולים. בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר, במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. לשם כך, נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. היוע�

"שוויה הכלכלי של האנרגיה הסולארית למשק נע בין 48.5 ל-66 אגורות לקוט"ש, כך קובעת הוועדה לבחינת המחיר הכלכלי של אנרגיה מתחדשת בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. מסקנות הדוח הוצגו היום בכנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות. מדובר בטווח מחירים שאותו כדאי למדינה לשלם ליצרני חשמל סולארי תמורת החשמל שייצרו. הטווח נובע מהבדלים בכדאיות של המתקנים שנובעים מהמרחק שלהם ממרכז הארץ (ככל שהמרחק גדול יותר השווי הכלכלי קטן), מתרומתם לביטחון האנרגטי של משק החשמל ולחיסכון בהון הדרוש לבניית תחנות כוח. שקלול נתונים אלה מבייצא שווי כלכלי של 53 אגורות לקוט"ש בממוצע למתקנים הסולאריים. מדובר במחיר דומה לזה שהושג לאחרונה במכרז שפרסמה המדינה להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית גדולה באשלים - אלא שבאותו מכרז זכו היזמים להטבות רבות ובהן קרקע חינם. את הושווי הכלכלי הגבוה ביותר של 66 אגורות מעניקה וועדת קנדל למערכות סולאריות שיהיו מצויידות גם ביכולת אגירת חשמל שתאפשר להם לספק חשמל בשעות שיא הביקוש שבהן תעריף החשמל הוא הגבוה ביותר. הבעיה שכיום יש מעט מאד מתקנים כאלה ועלותם גבוהה יחסית."

משרד האנרגיה והמים פרסם היום (ד') מכרז להחלפת דודי חשמל ישנים במערכת שמש חסכונית ויעילה לחימום המים (דוד שמש). הספקים שייבחרו יחליפו כ-14,500 דודי חשמל ישנים המותקנים בבתים ברחבי הארץ, בדוודים חדשים, שיסייעו לצרכנים לחסוך אנרגיה וכסף בחשבון החשמל.   עלות הפרויקט בכללותו עומדת על סך של כ-13 מליון שקל, כאשר המשרד יסבסד כ-35% ממחיר מערכת החימום הנדרשת, בסכום שלא יעלה על 900 שקלים (כולל מע"מ). כלומר, עבור מערכות השמש שירכשו, ישלמו הצרכנים את ההפרש שבין מחיר המערכות על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין הסכום שיסבסד משרד האנרגיה והמים.   הספקים שיזכו במכרז יתחייבו להציע לזכאים מערכות שמש לחימום מים ולהעניק עליהם ועל התקנתם אחריות כוללת של 8 שנים. בנוסף להתקנת הדוד החדש, ידאגו הספקים לפרק את דוד החשמל הישן ולהעבירו לאתר גריטה.    חיסכון של 1,000 שקל מדי חודש הפרויקט מיועד לבעלי דירות שברשותם דוד חשמלי לחימום מים ושאין מניעה משפטית או תכנונית להתקנת מערכת החימום בביתם. בנוסף לכך, על הדירה להיות במרחק של עד ארבע קומות מהגג.   החלפת הדוודים צפויה להוביל לחיסכון למשק האנרגיה בישראל של כ- 26 מיליון קוט"ש בשנה, ובסך הכל לחיסכון של כ- 260 מיליון קוט"ש לאורך חיי המוצר, שנאמד בכ-8 עד 10 שנים. מדובר בחיסכון משמעותי, המוערך בלפחות כ-1,000 ש�

"משרד האנרגיה פירסם מכרז לבחירת ספקים להחלפת דודי חשמל בדודי שמש, בעלות כוללת של כ-13 מיליון שקל. המשרד יסבסד 35% מעלות ההחלפה, ועד סכום של 900 שקל. בסך הכל יוחלפו עד 14.5 אלף דוודים, בדירות שבהן קיים דוד חשמל בלבד הנמצאות במרחק של עד ארבע קומות מגג הבניין. החלפת הדוודים מתבצעת כחלק מתוכנית ההתייעלות האנרגטית, הכוללת בין היתר סבסוד של החלפת מוצרי חשמל ישנים ובזבזניים בחדשים וחסכוניים. בדומה למכרזים דומים שביצע המשרד, יתחייבו הספקים שיזכו במכרז לספק את הדוודים, לבצע את כל פעילות ההחלפה וההתקנה, לדאוג לגריטת הדוודים הישנים, ולספק אחריות לשמונה שנים לדוד השמש החדש. על פי הודעת המשרד, צפויה החלפת הדוודים להוביל לחיסכון של כ-26 מיליון קוט"ש בשנה, ובסך הכל לחיסכון של כ-260 מיליון קוט"ש לאורך חיי דודי השמש. החיסכון בהחלפת דוד חשמל בדוד שמש נאמד בכ-1,000 שקל."

במשך שנים טענו תומכי החשמל הקונוונציונלי כי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה אינו כדאי. טיעונם המרכזי היה שחשמל מאנרגיה ירוקה יקר לצרכן הישראלי. מנגד נטען כי לאנרגיה הסולארית יתרונות סביבתיים ובריאותיים שמחפים על החיסרון הכלכלי. והנה, במכרז להפעלת תחנת כוח פוטו-וולטאית באזור אשלים שבנגב, זכה מתמודד שהציע מחיר ריאלי של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה, הנמוך בכ-40% מהתעריף שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח במסגרת רישיונות ל-25 שנה. מכאן שמחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? צילום: בלומברג אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתנאי מכרז אשלים ניתנו הקלות רבות ותעריפי קרקע נמוכים במיוחד בהשוואה לתנאי הרישיונות, אך עדיין מדובר בבשורה אמיתית לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. ההצעה הזוכה הוכיחה כי פרויקטים סולאריים בהיקפים גדולים נותנים מענה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל במחיר תחרותי. כל זאת תוך הפחתת התלות של ישראל בדלקים פוסיליים לצורך ייצור חשמל. מצב זה נובע גם מירידה חדה של כ-20% במחירי הפאנלים הסולאריים

חברת החשמל מנהלת מגעים עם חברת תשתית הרכב החשמלי בטר פלייס להחכרה של 10-20 מכוניות חשמליות. המכוניות ישמשו את חברת החשמל לניסוי ארוך טווח, ויאפשרו גם בחינת התאמת המכוניות לעמדות הטעינה הציבוריות שתתקין חברת החשמל. לקוחות בטר פלייס מקרב חברות הליסינג מספקות להן את המכונית החשמלית לארבע שנים. אך חברת החשמל עשויה לסכם על החכרה קצרת טווח, היות שמדובר בניסוי, והמכוניות לא ישמשו כרכב צמוד. לפי התקנות לטעינת רכב חשמלי שפרסם משרד האנרגיה, טעינת מכוניות חשמליות תתאפשר רק באמצעות רשת מנוהלת, בדומה לשיטה שמציעה בטר פלייס. לפי התקנות, חברות פרטיות יתקינו את עמדות הטעינה בשטחים פרטיים, לרבות חניונים - ואילו חברת החשמל תתקין את עמדות הטעינה בשטחים ציבוריים או בשטחים פרטיים, לבקשת הלקוח. בשבוע שעבר פורסם ב-TheMarker כי חברת החשמל פרסמה מכרז בינלאומי להתקנת עמדות ראשונות לטעינת רכב חשמלי בשטחים ציבוריים בישראל. מדובר במכרז לאספקת 10-100 עמדות טעינה, עם אופציה להגדלת מספר העמדות המסופקות ל-500 בסך הכל. בנוסף, יידרש הזוכה במכרז לספק לחברה תוכנת ניהול ושליטה בטעינה, לתפעל את העמדות למשך תקופת ההתקשרות וכן לספק לחברת החשמל שירותי הדרכה להתקנה. המכרז עשוי להגיע לכמיליון דולר לפחות. בין המתמודדות במרכז עשויות להיות ב

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו