Group items tagged

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו. הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים. יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ�

"שוויה הכלכלי של האנרגיה הסולארית למשק נע בין 48.5 ל-66 אגורות לקוט"ש, כך קובעת הוועדה לבחינת המחיר הכלכלי של אנרגיה מתחדשת בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. מסקנות הדוח הוצגו היום בכנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות. מדובר בטווח מחירים שאותו כדאי למדינה לשלם ליצרני חשמל סולארי תמורת החשמל שייצרו. הטווח נובע מהבדלים בכדאיות של המתקנים שנובעים מהמרחק שלהם ממרכז הארץ (ככל שהמרחק גדול יותר השווי הכלכלי קטן), מתרומתם לביטחון האנרגטי של משק החשמל ולחיסכון בהון הדרוש לבניית תחנות כוח. שקלול נתונים אלה מבייצא שווי כלכלי של 53 אגורות לקוט"ש בממוצע למתקנים הסולאריים. מדובר במחיר דומה לזה שהושג לאחרונה במכרז שפרסמה המדינה להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית גדולה באשלים - אלא שבאותו מכרז זכו היזמים להטבות רבות ובהן קרקע חינם. את הושווי הכלכלי הגבוה ביותר של 66 אגורות מעניקה וועדת קנדל למערכות סולאריות שיהיו מצויידות גם ביכולת אגירת חשמל שתאפשר להם לספק חשמל בשעות שיא הביקוש שבהן תעריף החשמל הוא הגבוה ביותר. הבעיה שכיום יש מעט מאד מתקנים כאלה ועלותם גבוהה יחסית."

""התחלנו את השנה עם תקציב דלקים של 11 מיליארד שקל ובגלל הגז המצרי הוא קפץ ל-23.3 מיליארד שקל. בלעדי האוצר, הגנת הסביבה ותש"ן (תשתיות נפט, שאחראית על הולכת דלקים - ל"ג) לא היינו שורדים את הקיץ. כך אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל במושב האנרגיה של הוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ובשיתוף מכון האנרגיה והסביבה שנערכת היום (ג') בתל אביב. לדברי יו"ר חברת החשמל, מאז 1996 הפרידה המדינה בין תעריף החשמל לעלויות הייצור החברה במשבר פיננסי. "החברה היא ממשלתית והיא תמשיך לספק חשמל גם כשזה לא כלכלי. כדי לפתח את המשק אתה חייב לגייס כסף והגענו להתחייבויות של 69 מיליארד שקל. אם היינו חברה פרטית לא בטוח שהיינו מספקים את כל החשמל. גם ב-2011 וב-2012 התעריף עלה ב-25% אבל הצורך האמיתי, זה שהיה מכסה את הדלקים, הוא להעלות את התעריף ב-46%", גילה לכולם. לטענתו, כשיגיע הגז מקידוח תמר באפריל 2013 הבעיה התזרימית תעלם, אולם החברה עדיין תצטרך לעבור שינוי ארגוני". רון טל סיכם את דבריו ואמר: "יש לי הצעת יעול לממשלה - שבפעם הבאה יהיה רק שר אחד לאנרגיה ולסביבה. זה יחסוך לכולנו"."

ניתוח כלכלי מעמיק שכתב וערך אריאב יחד עם היועץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר תומך נחרצות בהמשך עידוד תעשיית ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ואף בהרחבת יעדי הייצור שאותם קבעה הממשלה. זאת, תוך התמקדות בעידוד ייצור החשמל הסולארי ובמינופו ליצירת תועלות כלכליות, תעסוקתיות, חברתיות וטכנולוגיות נוספות. לטענת השניים, מחויבותה של ישראל לעודד את התעשייה הסולארית כבר מעוגנת ברוח המנשבת בעולם - ובהצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות של ה-OECD. ואולם, הם מוסיפים, עידוד תעשייה זו - בניגוד לעמדת האוצר - טומן בחובו גם היגיון כלכלי מובהק.

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, קיים הבוקר דיון עם צוות ההיגוי הבינמשרדי, הכולל את כלל גורמי משק האנרגיה, בנושא בצורת החשמל הצפויה בקיץ 2012. בדיון השתתפו בכירים ממשרד האנרגיה והמים, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, וממשרדי האוצר, הגנת הסביבה, חברת החשמל, תש"ן (תשתיות נפט), ונתג"ז (נתיבי גז).   צוות ההיגוי הבינמשרדי, בראשותו של ד"ר יהודה ניב, מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה והמים, מתכנס אחת לשבועיים כדי לקדם פתרונות למחסור הצפוי, ולפתור את הבעיות המתעוררות עם מימוש הפתרונות, קטנה כגדולה, העולות בדיונים.   בדיון המיוחד הבוקר, עלו בין השאר הנושאים הבאים: 1. דלקי גיבוי - הטיפול הנדרש עקב המחסור בגז טבעי, לצורך הגדלת המלאי התפעולי של הדלקים החלופיים, ומתן הרשאות של משרד הגנ"ס לשימוש בהם, בהתאם הצורך. 2. גנראטורים - גיוס גנראטורים הנמצאים בידי גופים ציבוריים שונים לשעת חירום, לצורך ייצור חשמל בקיץ הקרוב. 3. טורבינות גז יבילות - בחינת הבאת טורבינות גז יבילות, המיועדת, בין השאר, לשעת חירום, לשימוש בעת הצורך. 4. יצרני חשמל פרטיים - הפעלת תחנות כוח המושבתות או פועלות באופן חלקי, עקב המחסור בגז טבעי. 5. הפחתת ביקושים - הצעות הצוות להפחתת ביקושים, אם באמצעות תעריפים היוצרים תמריץ כלכלי להקטנת הביקוש בשעות הפסגה, כמו �

ביום ראשון הקרוב צפויים להתייקר גם החשמל ‏(ב-8.9%‏) וגם הדלק ‏(ב-2%‏). החשש בממשלה מגל מחאה ציבורית חדש מביא את ראש הממשלה בנימין נתניהו עצמו, לנסות ולמנוע ברגע האחרון את ההתייקרויות או למתן אותן. אורית פרקש-הכהן צילום: יעל צור נתניהו טילפן אל יו"ר רשות החשמל, אורית פרקש־הכהן, וביקש לבדוק חלופות להתייקרות תעריפי החשמל, עליה החליטה ביום חמישי מליאת הרשות. התייקרות נובעת מהזינוק בעלויות הדלקים של חברת החשמל, כתוצאה מהמחסור בגז טבעי והמעבר לייצור חשמל באמצעות הסולר והמזוט - היקרים עד פי חמישה. ההתייקרות אמורה היתה להסתכם בכ-37%, אך הופחתה בזכות הקלות במס ל-18% - שייפרשו על פני שלוש שנים בשתי פעימות נוספות, שיתבצעו ב-2013 ‏(3.6%‏) וב-2014 ‏(4.7%‏). זאת, בעקבות הוראת נתניהו כי הייקור יישאר חד־ספרתי. לפיכך, נמוכים הסיכויים כי בימים הספורים שנותרו תימצא הדרך להפחית את הייקור הנוכחי. למרות המאמצים למתן את ההתייקרות, עוררה ההודעה על הייקור הצפוי ב-1 באפריל מחאה גם בקרב חברי הכנסת. ביום חמישי בערב נפגש נתניהו עם יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני ‏(יהדות התורה‏), שביקש ממנו לבלום את ייקור החשמל בטענה כי מדובר ב"פיקוח נפש". לדבריו, השיב לו ראש הממשלה כי הוא "מגבש פתרון לסוגיה". בישיבת הממשלה ביום ראשון אמר נתניהו כי

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

"שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו אימץ את גישת חברת החשמל (חח"י) לעשות שימוש לתקופה קצרה, במה שידוע במונח 'מכלית גז טבעי נוזלי (LNG) מגזזת', במקום להציב מול חופי ישראל מכליתLNG בעגינה קבועה, שתאפשר אחסון ואספקה רציפה של גז לישראל. לדעתי זו גישה מוטעית מעיקרה וניתן עוד לשנותה. על ממשלת ישראל לבחון מחדש את הנושא הזה לעומקו, לדבוק בהחלטתה להצבת המכלית הקבועה, דבר שיאפשר גיבוי ויבטיח אספקת גז למשק הישראלי ללא הפרעות". כך אומר ד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת "אקו-אנרג'י" לייעוץ כלכלי אסטרטגי בנושאי אנרגיה, תשתית ואיכות סביבה ומומחה למשקי הגז הטבעי ומשמש יועץ בתחומים אלו גם לבנק העולמי וללקוחות אחרים בעולם. בראיון ל-Energianews.com התייחס ד"ר מור גם לפיצוץ בצינור הגז המצרי, החבלה השנייה בו בתוך חודשיים ("אם אין לוקחים בחשבון ניסיון פיגוע נוסף שכשל"). על כך הוא אומר: "הערכתי היא שלמצריים אינטרס גבוה להמשיך ולשווק את הגז הטבעי שלה לישראל בהתאם לחוזים שנחתמו עמה". כן העריך ד"ר מור כי בתקופה הקרובה צפויה התייקרות חדה במחירי הגז בישראל. "הדבר גם יתרום להתייקרויות בתעריפי החשמל", הדגיש בתחזיתו.