Group items tagged

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

במהלך 2013, יתחילו העבודות ב-14 מקטעים של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. בין היתר, ייחפרו מנהרות מתחת לרחוב ז'בוטינסקי בבני ברק ורמת גן, רחוב אבן גבירול בת"א ושדרות ירושלים ביפו. התוצאה הצפויה - בעיות תנועה קשות. בכנס שנערך ביום שישי בפתח תקווה, המליץ יו"ר נת"ע, מיכאל רצון, החברה המקימה את הרכבת הקלה, להיערך לכך על ידי נקיטת מספר אמצעים, שייאלצו את הנהגים לעבור לתחבורה ציבורית. "אמצעים, כמו הטלת אגרת גודש על בעלי הרכב הפרטי שירצו להיכנס לת"א, כמו גם יצירת חניוני חנה וסע חינם למי שיעבור לתחבורה ציבורית, וכן יצירת שבילי אופניים, יכולים להעלות את השימוש בתחבורה ציבורית ולהקטין את העומסים בכבישים בשנה הבאה, בעת העבודות". כך אמר רצון והמליץ להפעיל אוטובוס מהיר שייסע בתוואי הרכבת הקלה עד שתתחיל לפעול הרכבת. העבודות צפויות להסתיים רק ב-2017, לכל המוקדם. צילום: דים שלייפמן תבול יובל רצון הוסיף ואמר, כי אין אזרח במדינת ישראל שלא יחוש על בשרו את העבודות, וייתכן שיהיו ראשי ערים שיחששו מהן בשל הבחירות המוניציפליות הצפויות להתקיים בסוף 2013. "מדינת ישראל נמצאת בפיגור עמוק ואדיר בנושא הסעת ההמונים. רכבת קלה ו-BRT יכולים בהחלט להוות את הפתרון לכך. כ-45% מהמועסקים יהיו כ-500 מטר מתחנות הקו האדום ולשאר נצטרך לדאוג לקווי הזנ�

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

החברה הכלכלית לפיתוח חולון פרסמה מכרז השכרת גגות מבני ציבור להתקנת מערכות פוטו וולטאיות על גבי 31 מבני ציבור בעיר. החברה ביצעה באמצעות חברת GreenGo המנהלת את הפרויקט: סקר נכסים מפורט, דאגה לקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה היתרים להקמת המערכות הפוטו- וולטאיות, הגישה בקשות חיבור וביצעה תיאומים טכניים מול חברת החשמל, באופן בו הזוכה במכרז יוכל לצאת מיד להתקנה.

ההצעה היחידה שהוגשה למתחם B היתה גבוהה מדי והמדינה נאלצה להודיע על דחייתה ■ לא ברור מה יעלה בגורל המתחם ■ האם מכרז הדגל של המדינה שהיקפו מעל 2.5 מיליארד דולר יהפוך לכישלון ענק? עדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנות הכוח הסולאריות באשלים הודיעה לקבוצת מגלים סולארפאוור (Megalim Solar Power Ltd.), מגישת ההצעה להקמת התחנה התרמו סולארית בפלוט B, כי לאחר שהושלמה בדיקת החלקים הטכניים והפיננסיים בהצעתה, נפתחה מעטפת הצעת המחיר ובכך הושלמה בדיקת ההצעה כולה. ועדת המכרזים הודיעה לקבוצת מגלים, אשר בעלי מניותיה הן החברות ברייטסורס ואלסטום (   26.75     +1.61% ) , כי הצעת המחיר כפי שהוגשה גבוהה באופן משמעותי. על כן, הוועדה הודיעה כי היא דוחה אותה. ועדת המכרזים צפויה לזמן את קבוצת מגלים לדיון בעקבותיו תחליט הוועדה על המשך צעדיה. משרד האוצר הודיע היום (ג') כי ארבע הצעות הוגשו לוועדת המכרזים הבין-משרדית להקמת תחנת כוח בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בהיקף של 30 מגה-וואט באזור אשלים שבמועצה האזורית רמת נגב. הקבוצות, כוללות את חברת החשמל הצרפתית EDF, חברת שיכון ובינוי בשיתוף חברת סאן-פאוור האמריקאית, גרנית הכרמל בשיתוף סימנס הגרמנית וחברת כלל אנרגיה עם חברת סאן-אדיסון. פרויקט אשלים מורכב משלושה מכרזים הכוללים הקמת שתי תחנות כוח בטכנולוגיה

אחרי פרויקט החלפת המקררים, מתחיל עכשיו משרד התשתיות הלאומיות בפרויקט להחלפת מזגנים ישנים ובזבזניים למזגנים חדשים הצורכים פחות אנרגיה.   היום מפרסם משרד התשתיות הלאומיות מכרז לבחירת ספק למכירת מזגנים חדשים ויעילים אנרגטית וגריטת מזגנים ישנים  לאוכלוסיית מקבלי הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה.    בשלב הראשון יוחלפו כ- 10,000  מזגנים בתקציב של כ- 10 מיליון ש"ח. מדובר בצעד נוסף בפרויקט שמטרתו להגביר את המודעות לחיסכון באנרגיה, לעודד החלפת מוצרי חשמל ישנים בעלי דירוג אנרגטי נמוך ולהוציאם מהשוק. הפרויקט צפוי להוביל לחיסכון של כ- 1700 קווט"ש בשנה, המוערכים ב- 800-850 ש"ח במשק בית.   שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו: "הממשלה נותנת כסף לאזרחים! במהלך חסר תקדים  שיוביל לחיסכון בחשמל, אנו משלבים צדק חברתי בתועלת למשק החשמל".   הספק שיזכה במכרז יתחייב להציע לזכאים מזגנים יעילים אנרגטית, בדירוג A, B או C ולהעניק עליהם ועל ההתקנה אחריות כוללת של שלוש שנים. כמו כן יתחייב הספק להוביל את המזגן החדש לצרכן, להוציא את הגזים של המזגן הישן, לפרקו ולקחת אותו לגריטה, וכן להתקין את המזגן החדש בביתו של הלקוח. עבור המזגן שירכשו, ישלמו הזכאים את ההפרש שבין מחיר המזגן על פי ההצעה שתזכה במכרז, לבין סכום השתתפות המשרד ברכישת אותו המזגן. לאח

ועדת העורכים של תמ"א 37 אישרה היום (ב'), את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי (Buoy), אשר יאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות למשק.כך מדווח היומון גלובס.  הממשלה וחברת החשמל מקדמות את התכנית בלוח זמנים קצר ככל הניתן, לאור השיבושים בהזרמת הגז המצרי, הידלדלות הגז במאגר מרי B, והצפי כי הגז ממאגר "תמר" יהיה זמין לשימוש המשק לכל המוקדם בתחילת שנת 2013. המועצה הארצית אמורה לדון בתכנית ולאשר אותה ובמקביל מנהלת חברת נתיבי הגז הממשלתית הליכי מכרז להתקנת המצוף, שיהיה מתוצרת חברת APL. עלות הקמת המצוף מוערכת בכ-80 מיליון דולר. חברת החשמל מתכוונת לחכור מחברת אקסלרייט האמריקנית את האוניות המיוחדות שיאפשרו להפוך את הגז מצורתו הנוזלית בחזרה לגז ומבקשת לשם כך פטור ממכרז. שר התשתיות הלאומיות ד"ר עוזי לנדאו אמר הערב כי "למהירות הקמת המצוף ושאר מרכיבי המערכת חשיבות קריטית, מכיון שבאפשרותו להיות הגשר שיסייע לישראל להתמודד עם המחסור הצפוי בגז טבעי כבר מאמצע 2012".

חברת נמל אשדוד פרסמה מכרז לרכישת חשמל מיצרן פרטי שאינו חברת החשמל. על פי תנאי המכרז, חברת הנמל תרכוש את כל תצרוכת החשמל מהזוכה במכרז למשך 12 שנים, עם אופציה להארכה לתקופות נוספות. חברת הנמל הינה צרכנית חשמל גדולה ותוכניות הפיתוח העתידיות שלה יביאו אף לצריכה נוספת. כידוע, לרכישת חשמל מיצרן פרטי יש יתרון כלכלי ויתרון סביבתי. מדובר במחיר מוזל לעומת המחיר אותו מציעה חברת החשמל וכן רכישה "ירוקה" ממקור שהוא בעל פליטת מזהמים מופחתת, ובפרט כאשר מנוצל החום השיורי גם להפקת קיטור.

הנה זה מתחיל, ברגע שהטייקונים נכנסים לעסק מתחילים להקים תחנות כוח, אם צריך ואם לא! החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה ■ הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה

החברה לישראל מוסיפה תחנת כוח גדולה למערך תחנות הכוח שבבעלותה: ל"גלובס" נודע כי החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה. במסגרת המיזם תוקם תחנת כוח גדולה בהשקעה כספית כוללת של 2 מיליארד שקל ליד צומת פלוגות בדרום. הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט (ראו טבלה) שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה. הרכישה מבצרת את מעמדו של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, כיצרן החשמל הפרטי הגדול במדינה, הרחק לפני שאר היצרנים. מחפשת בקדחתנות מיזם צומת אנרגיה מוחזק בבעלות משותפת של רפק תשתיות ותקשורת ודלקיה, זרוע האנרגיה של קבוצת ויאוליה (50% כל אחת). דלקיה היא גם שותפתה הזוטרה (20%) של החברה לישראל ב-OPC, המקימה תחנת כוח פרטית גדולה (437 מגוואט) במישור רותם שליד דימונה. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שצפויה לפעול בישראל. ביוני אשתקד חתמה OPC על עסקה בהיקף 440 מיליון דולר עם מיצובישי היפנית לרכישת טורבינת גז במחזור משולב (מתוצרת דייהו הקוריאנית) ולקבלת שירותי תחזוקה למשך 12 שנה. במסגרת אותה עסקה קיבלה OPC ממיצובישי אופציה לרכישת טורבינת גז תאומה בתנאים דומים מאותן חברות. מאז מחפשת OPC בקדחתנות אחר אתר מתאים להקמת תחנת הכוח הנוספת. תחילה ביק

"ההרגשה שלי היא שהתמחור הסיני פשוט לא ריאלי. אנחנו הרי עובדים בסין, ומכירים את תהליכי הייצור שם. עלות ייצור פאנל בתהליך שמתבצע כיום בסין היא 85 סנט לוואט - אבל הם מוכרים אותו ב-50 סנט. זו הסיבה שאחת מזרועות סאנטק פשטה רגל. הם מפסידים כסף". .... "דבריו של קאוזק מעניינים לנוכח המכרז הגדול שבו התמודדה EDF בישראל - המכרז הממשלתי להקמת תחנת כוח P.V באתר אשלים שבנגב, בהספק של כ-30 מגה־ואט ובהשקעה כוללת של כ-100 מיליון דולר. לפני כשנה הדהימה קבוצת אשלים־סאן של סאן אדיסון האמריקאית, כשהציעה למכור את החשמל במחיר חסר תקדים של 53.65 אגורות לקוט"ש ‏(50.7 אגורות בשקלול הצמדות‏) - מחיר נמוך מתעריף החשמל לציבור בישראל. זאת, תוך שהיא עוקפת בפער ניכר הצעות שהגישו קבוצות מוכרות, כמו שיכון ובינוי ‏(66 אגורות‏), גרנית הכרמל ‏(60 אגורות‏) וגם EDF, שנותרה הרחק מאחור עם הצעה של 81.8 אגורות לקוט"ש. "אנחנו מעריכים שהרבה מהמכרזים לא יגיעו לכדי בניית מתקנים, כי מחירי הפאנלים לא יגיעו לרמות שהזוכים ציפו שהם יגיעו", אומר קאוזק, מבלי להתייחס ספציפית למכרז הישראלי, אך ביותר מרמז למתרחש."

"הקונצרן הגרמני הודיע על הפסקת השקעות בתחום התרמו-סולארי בגלל שיעורי צמיחה נמוכים ■ מפעל סולל בבית שמש יימכר, כ-100 עובדים יפוטרו, וחברת בנגואה תחליף את סימנס במיזם תחנת הכוח באשלים"

המדינה "חותכת" ב-30% את הצעת המחיר של קבוצת ברייטסורס אנרג'י האמריקאית ואלסתום הצרפתית באשלים. מדובר במכרז הדגל של המדינה בתחום האנרגיות המתחדשות, שבמסגרתו ייבנו שלוש תחנות כוח סולאריות בהיקף כולל של 1.5 עד 2 מיליארד דולר. קבוצת מגלים של ברייטסורס האמריקאית ואלסתום הצרפתית הייתה היחידה שהגישה הצעה למתחם B להקמת תחנה תרמו-סולארית בעלת הספק של כ-120 מגה-ואט המבוססת על טכנולוגיית מגדל השמש (ראו הדמיה). ההשקעה הכספית בהקמת התחנה של מגלים מוערכת בכ-600 מיליון דולר. בספטמבר הודיעה המדינה כי היא דוחה את הצעת המחיר של מגלים לאחר שבדקה את ההצעה לפרטיה. לפי מידע שהגיע ל"גלובס", הצעתה של מגלים מבוססת על מחיר של 115 אגורות שיקבל הזכיין מהמדינה עבור כל קוט"ש חשמל שתפיק התחנה במשך 25 שנה. בימים האחרונים הגישה המדינה למגלים הצעת מחיר נגדית. הצדדים חתומים על הסכם סודיות אך נודע כי הצעת המדינה מבוססת על מחיר של 80 אגורות לקוט"ש שתפיק תחנת הכוח העתידית, כך שמדובר בהפחתה של כ-30%.

שלוש שנים לאחר שיצא לדרכו - הסתיים אתמול המכרז הבינלאומי להקמת תחנת הכוח הפוטו-וולטאית (P.V) באתר אשלים שבנגב. ועדת המכרזים הבין-משרדית באוצר הכריזה על קבוצת אשלים סאן כזוכה במכרז להקמת התחנה ולהפעלתה למשך 25 שנה (B.O.T). אשלים סאן מוחזקת בבעלות חברת האנרגיה הסולארית האמריקאית סאן אדיסון ושותפות כלל סאן, שבשליטת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי (50%), לצד קבוצת L.R ופועלים שוקי הון. הקבוצה תקים תחנת כוח בהספק 30 מגה-ואט בהשקעה שנאמדת ב-300-350 מיליון שקל. במכרז הציעה הקבוצה למכור למדינה את החשמל שתייצר תמורת 53.65 אגורות לקילו-ואט שעה (קווט"ש) בלבד (50.7 אגורות בשקלול ההצמדות). צניחה של 22% במחירי הפאנלים הסולאריים המחיר שבו נקבה הזוכה עורר אתמול תדהמה בשוק האנרגיה. מדובר במחיר הנמוך ב-39%-45% מתעריף החשמל שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח דומות שלא בהליך מכרזי (ברישיונות) למשך 25 שנה. התעריף שרשות החשמל מציעה הוא 98 אגורות לקווט"ש כיום, ו-88 אגורות מ-2013. במלים אחרות, ההליך המכרזי חסך על הנייר כ-900 מיליון שקל מהתקבולים שהיתה המדינה נדרשת לשלם ליזמים במתווה הרישיונות למשך הפרויקט (בערכים לא מהוונים). למעשה, התעריף הזוכה רחוק רק ב-8% מתעריף חברת החשמל הכללי במשק (49.63 אגורות לקווט"ש) - ערב ייקורו ב-7% לפחות. אם לא די בכך, ג�

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב