Group items tagged

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

"ועדת צמח מתעלמת מכללי השוק החופשי הנהוגים במדינתנו מאז הקמתה" - כך טוענת קבוצת דלק, השותפה במאגר הגז הטבעי תמר ולווייתן, בתגובה למסקנות הביניים שפירסמה ועדת צמח לבחינת השימושים בגז. במסקנות נקבע שיש לבחון את פיצול הזכויות במאגרים בין השותפות, ואת מכירת הגז בנפרד. זאת, כדי לאפשר תחרות בשוק הגז הסובל מריכוזיות גבוהה. ועדת צמח קבעה כי דלק ונובל אנרג'י האמריקאית מחזיקות בכ-79% מעתודות הגז המוכחות בישראל וב-55% מהעתודות והמשאבים הצפויים להתגלות. לכן רמזה כי יש לחייב את מכירת הגז בנפרד, וכן המליצה לחייב את השותפות בהגדלת קיבולת צנרת הולכת הגז לחוף ולחייב אותן בפתיחתה לשימוש מתחרים. בחוות הדעת שהגישה דלק בהליך השימוע שמנהלת ועדת צמח, טענה כי מדובר בהתערבות קיצונית לכאורה בשוק הגז. דלק דרשה להגדיל את מכסת יצוא הגז שעליה המליצה הוועדה הבין-משרדית למאגרים גדולים (50% מהגז). דלק טענה כי הוועדה טעתה בחישוב עתודות הגז של ישראל, שאותן העריכה לכאורה בחסר, וכן בצפי הביקושים לגז במשק, שהוטה לטענתה ביתר. כמו כן, מבקשת דלק להסיר את המגבלה המומלצת שלפיה לא יתאפשר יצוא גז עד להבטחת כל צורכי המשק. בנוסף, מתנגדת דלק להמלצה להקים מתקני ייצוא גז רק בשטח ישראל - ומבקשת בכך לשמור את האפשרות להקמתו בקפריסין. באשר למאגר י�

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

"השינוי הצפוי במכסת היצוא מגיע על רקע שורת אכזבות שנחלו יזמים בתחום הגז בחודשים האחרונים. מאגרים פוטנציאליים, התגלו או כעקרים (שרה, מירה), או כקטנים מאוד (שמשון) או כקטנים ביחס לתחזיות (ישי). לפיכך, כמות הגז שנותרה כיום במדינת ישראל ירדה לכ־900 מיליארד מ"ק, היקף שכולל בעיקר את שני המאגרים הגדולים תמר (275 מיליארד מ"ק) ולווייתן ומאגרי הלוויין שלו (כ־500 מיליארד מ"ק בסך הכל). ההמלצות: פחות יצוא והגדלת הרזרבה המקומית מסקנת בכירים במשרד האנרגיה היא שיש לצמצם את מכסת הגז ליצוא ל־350־400 מיליארד מ"ק, ולשמר את ההמלצה ממסקנות ועדת צמח שכל יצוא ייעשה ממאגר שהמכסה שבו הוכחה. המלצה נוספת של משרד האנרגיה היא שיש להגדיל את רזרבת הביטחון למשק הישראלי - כלומר, גז עבור צורכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה - מ־25 שנה לפי המלצות ועדת צמח ל־30 שנה, וזאת לצורכי תחבורה עתידיים. מדוע נדרש להגדיל את צרכי התחבורה? באופן אירוני, כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת צמח פרסמה מינהלת הנפט של משרד אנרגיה דו"ח שקורא לשריין 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לצרכי תחבורה, פי 2.5 ממה שהומלץ במסגרת מסקנות ועדת צמח עצמה. במינהלת טענו שישראל יכולה וצריכה להקים מתקן לייצור דלק סינטטי שיוצב באחד מבתי הזיקוק ולשם הפעלתו נדרשת כמות מאוד גדולה של גז. הדלקים הסינטטיים �

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

גורלן של הרפורמות הקרדינליות לוט בערפל על רקע ההכנות של נבחרי הציבור לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות מוקדמות. רובן לא הגיעו לכדי הבשלה והן יוכנסו למגירה שממנה יוצאו רק אם יחפצו בהן השרים העתידיים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כקורבנות הקדמת הבחירות ניתן למנות בין השאר את מסקנות ועדת הריכוזיות שהגדירו מחדש את מבנה הבעלות והניהול של חברות ציבוריות. כמו כן יישום מסקנות ועדת המזון לבחינת מחיריהם של מוצרי מזון בעקבות המחאה החברתית, שהטיוטה שלהן כבר הועברה להתייחסויות, ייתקע. כך גם רפורמת המרפסות לשינוי אופן פעילותן של ועדות התכנון והבנייה, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב, החוק לבלימת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וועדת צמח להסדרת ענף הגז הטבעי.   גורמים ממשלתיים גם מציינים את הרפורמות בחברת החשמל וברכבת ישראל, שיוקפאו ככל הנראה אם הבחירות אכן יוקדמו: "אף אחד לא רוצה להתעסק כעת עם הוועדים הגדולים".   וישנם עוד סעיפים שטרם אושרו מדו"ח ועדת טרכטנברג וכנראה יושלכו, ולו זמנית, לפח: מס העשירים, שילוב הקריטריון למיצוי כושר השתכרות כסייג לקבלת סיוע בדיור, והקשחת התנאים לקבלת קצבאות לישיבות. בנוסף, חלק מהדו"ח שאושר בממשלה טעון את אישורה של הכנסת. בין היתר, לא ברור מה יעלה בעתידו ש�

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

[יש גם כאלו שחושבים שועדת צמח לא תמכה מספיק ביצוא הגז:] "ועדת צמח הפתיעה ופירסמה הערכתה כי בהסתברות גבוהה מאוד יימצאו כמויות גז הנוספות של כ-150 BCM, בנוסף ל-800 BCM שכבר מצאו. במקביל, קבע הרגולטור כי המשק זקוק ל-450 BCM. מספרים אלו עודדו היום את משקיעי אנרגיה. יחד עם זאת, בכלל פיננסים סבורים כי נתונים אלו אומנם מעודדים אבל הוועדה לא התקדמה בסוגיה חשובה לא פחות - איך לייצא גז, אלא העבירה שאלה זו לידי ועדה חדשה - ועדה להסרת החסמים. "במשך הזמן אנו עלולים לגלות כי מגבלות יצוא הגז הישראלי הן אינן כמותיות אלא פיזיות. ועדת צמח התעסקה בסוגיית מכסות היצוא ונמנעה מלהתעסק בסוגיות חשובות באמת כמו מידת המעורבות הממשלתית בתחום וקביעת מועד לאישור הקרקע שעליה נדרשת הקמת מתקן הנזלת הגז (LNG) לצורכי יצוא", "

"האם אימוץ מלא של מסקנות ועדת צמח למשק הגז נמצא בסכנה? על רקע שרשרת אכזבות בקידוחי הגז בישראל לאחרונה, שוחח "גלובס" עם מספר אנליסטים וגורמים בשוק על מנת למצוא תשובה לשאלה סבוכה זו. נציין כי לאחר פרסום מסקנות הוועדה הסופיות, בסוף אוגוסט, פורסמו מספר ידיעות מאכזבות בשוק הגז הישראלי, החל מכישלון קידוח "מירה" של הכשרה אנרגיה ומודיעין ועד תוצאות חלשות בקידוח "שמשון" (0.55 TCF גז טבעי לעומת ציפיות מוקדמות לעד 2.3 TCF). לרצף הזה נוסיף כמובן את ההערכות כי הבחירות יוקדמו לתחילת 2013, עובדה שיכולה להכניס לקיפאון את הדיון והאימוץ של מסקנות הוועדה. אין להקל ראש בדחייה או אימוץ חלקי של מסקנות הוועדה, שכן על פי הערכות רווחות בשוק, תרחיש כזה עשויה לתקוע גלגלים בתהליך כניסת שותף אסטרטגי זר לתגלית "לוויתן", אשר פיתוחו "גדול" על יכולותיה של נובל אנרג'י ודלק לבדן. ברור כי אף שותף לא ייכנס ללא ודאות רגולטוריות בסוגיית יצוא הגז. ירון זר, אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, מציין מספר נקודות, אשר מובילות אותו להעריך כי יהיה זה פזיז ונמהר להסיק שמסקנות ועדת צמח יעברו בקלות את הממשלה, אם בכלל, בין היתר בשל הנתונים החדשים שנכנסו למערכת השיקולים. ראשית, זר מעריך כי "טעות קדמונית" הביאה להסתמכות יתרה על הערכות המכון הגיאולוגי האמריקני, ה-US

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

אופטימיות בחברות הדלק לקראת פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ("ועדת צמח"). כך נודע ל"גלובס". על פי גורמים בכירים, נרשמה שביעות רצון רבה מהשימועים של הימים האחרונים לקראת פרסום המסקנות. נזכיר כי פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה נדחה לפני כמה ימים בשבועות ספורים, כנראה במטרה לגבש מדיניות ממשלתית כוללת בשיתוף עם משרדי האוצר והאנרגיה וכן עם הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין חוזי הגז של השותפות ב"תמר". גורמים בכירים באוצר מסרו ל"גלובס" כי "לא הסתרנו שהעמדה המקורית של המשרד דיברה על מכסות יצוא גבוהות יותר". כמו כן, הם מסרו כי הם אכן שוקלים לפעול לתיקון מסוים בחלק מהמסקנות לרבות העלאת גובה המכסות שנקבעו במסגרת הוועדה, בניגוד להערכות המוקדמות, "וזאת על מנת להבטיח את יצוא הגז ואת הגברת התחרות במשק הישראלי". נזכיר כי בתחילת אפריל פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים לקראת השימועים שנערכו עד הימים האחרונים. על פי מסקנות הביניים, ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר יצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו. הוועדה מעריכה בנוסף כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מ�

""מסקנות ועדת צמח הן ניסיון להגדיל את תקבולי המס לממשלה בטווח הקצר לשימושים לא יעילים" אמר יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, במושב בנושא הגז הטבעי, שנערך היום (ג') בכנס הרצליה. "אפשר לייצא את כל הגז לסין, אבל אפשר גם להשתמש בגז בתעשייה, להוריד את יוקר המחיה בכ-10 מיליארד דולר בשנה, ולפתח מקומות עבודה חדשים". יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין על פי חישובי המכון, עדיף למשק להשתמש בגז הטבעי כחומר גלם בתעשייה, וכן להגדיל את השימושים הצפויים בו בתחבורה. "ישראל יכולה לחסוך עד 295 מיליארד דולר עד 2040 בשימוש בגז. ואין סיבה לעצור ב-2040. על פי החישובים שלנו, כל עתודות הגז הצפויות בישראל יסתיימו תוך 35 שנה. לכן אסור לייצא אפילו גרם אחד של גז טבעי. היצוא של הגז הוא גניבה של כ-250 מיליארד דולר מהציבור" הדוברים במושב הציגו תוכניות שונות לשימוש בגז בתעשייה ובתחבורה, ושללו יצוא של עתודות הגז שיתגלו בישראל, שעליו המליצה ועדת צמח כאמצעי למימון פיתוח מאגרי גז. הוועדה המליצה לשריין גז לשימוש מקומי עד 2040. הולנדר הוסיף כי איסור על יצוא גז טבעי יוזיל את מחירו, וכי מדיניות יצוא גז שנקטה אוסטרליה הביאה למחסור בגז ולייקורו. "באוסטרליה עשו יותר מדי LNG, ולכן אין מספיק גז לתעשייה המקומית. אי אפשר להשיג גז, או שמשיגים אותו במחירי�

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

"ועדת צמח לבחינת המדיניות במשק הגז הטבעי הגישה הערב (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח הסופי שגיבשה בתום 11 חודשי עבודה. אסדת קידוח גז. הכמות לייצוא גדלה אלי דסה מהדו"ח עולה כי ישראל תאפשר לחברות הקידוח בשטחה לייצא למעלה מ-50% מהגז הטבעי - כמות של 500 BCM, תפעל להסרת החסמים לייצואו של הגז ותשריין למשק המקומי גז טבעי למשך 25 שנה. על פי ההמלצות, שצפויות להגיע לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יהיה 450BCM. הוועדה קבעה עוד כי היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לצורכי המשק יעודכן שוב כעבור 5 שנים וייקבע על בסיס אותו מודל - כלומר, שמירת כמות גז טבעי מבוקשת על-ידי המשק הישראלי ל-25 שנים. בכל הנוגע להקמת מתקן ייצוא לגז, קבעה הוועדה כי הוא יהיה בשליטה ישראלית אך בנושא המעורבות הממשלתית בהקמת תשתיות הגז - נקטה הוועדה ניסוח מעורפל וקבעה כי יש צורך במעורבות כזו, אך את רמת המעורבות תצטרך לקבוע ועדה נוספת, שתדון בנושא באופן מרוכז. עוד הומלץ כי בעלי חזקות במאגרים יידרשו לקבל אישור מראש לחוזי מכירה של גז טבעי שאינם מיועדים למשק הישראלי וכי היזמים יחויבו בקבלת רישיון ייצוא. בנושא הייצוא נקבע גם ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד רה"מ תבחן את דרכים להסרת החסמים לייצוא הגז. הביקורת: "הוו�

>> מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת (מ.מ.מ) קובע כי "ספק רב יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף 2014". זאת, משום שייצור החשמל בחלק הארי מן המתקנים האמורים להפיק את החשמל - שדות סולאריים גדולים, מתקני ביוגז וחוות טורבינות רוח - עדיין לא החל. על פי המחקר, ב-2011 היה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות רק 0.41% מכלל צריכת החשמל. על פי החלטת הממשלה, שיעור זה צריך לגדול ל-5% ב-2014, ו-10% ב-2020. המחקר הוצג בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בחסמים העומדים בפני היזמים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד בפני היזמים הסולאריים. בעיקר מדובר במכסות נמוכות יחסית לייצור חשמל סולארי, עיכובים בהשגת האישורים להקמת המתקנים, והיטלי השבחה שהחלו רשויות מקומיות להטיל על בעלי גגות סולאריים. בנוסף, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל להתחיל לגבות דמי חכירה ל-20 שנה בסך 75 אלף שקל לדונם, עבור פרויקטים סולאריים על האדמות שבניהולו. בדיון מחו נציגי החברות הסולאריות על היטלי ההשבחה וקביעת המחיר לדונם קרקע סולארית, המוגזם לטענתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), טען כי "המינהל פועל בראייה כלכלית של הקרקע. הוא לא מתחשב בשיקול של אנרגיה סולארית". איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, טען כי "מינהל מקרקעי ישרא�