Group items tagged

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

הממשל הפדראלי האמריקאי מאמין כבר זמן רב שהיעד של שישה סנט לקוט"ש חשמל סולארי, הגריד פאריטי האמריקאי, צריך להיות היעד הכלכלי של מדיניות האנרגיה המתחדשת. כתוצאה מכך, מחלקת האנרגיה בממשל האמריקאי (DOE) הקימה את יוזמת סאנשוט לפני שנתיים על מנת לתמרץ ולהגביר את קצב הפעילות של מתקני CSP (מערכות סולאריות מרכזות) ולהפוך את היעד למציאות. היוזמה בחרה בגישה המדעית על מנת להגיעה ליעדיה. אחרי שבנתה את המודל הכלכלי שיאפשר לעמוד ביעד, סאנשוט עכשיו מתמקדת במטרות טכנולוגיות ספציפיות לכל מרכיב, כדי כשישולבו, היעד הכלכלי - 0.06$ לקוט"ש - יושג. "תפקידנו למקד טווח רחב של תוכניות" מסביר ראמאמורת'י ראמש, דירקטור יוזמת סאנשוט. ודר. פיצ'ומאני מחזק את דבריו "כל הזדמנויות המימון שלנו הן למעשה אתגרים אדירים המעודדים חדשנות בטכנולוגיות של מרכיבים מסויימים במערכות הסולאריות על מנת להגיע ליעדנו".

במשך שנים טענו תומכי החשמל הקונוונציונלי כי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה אינו כדאי. טיעונם המרכזי היה שחשמל מאנרגיה ירוקה יקר לצרכן הישראלי. מנגד נטען כי לאנרגיה הסולארית יתרונות סביבתיים ובריאותיים שמחפים על החיסרון הכלכלי. והנה, במכרז להפעלת תחנת כוח פוטו-וולטאית באזור אשלים שבנגב, זכה מתמודד שהציע מחיר ריאלי של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה, הנמוך בכ-40% מהתעריף שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח במסגרת רישיונות ל-25 שנה. מכאן שמחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? צילום: בלומברג אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתנאי מכרז אשלים ניתנו הקלות רבות ותעריפי קרקע נמוכים במיוחד בהשוואה לתנאי הרישיונות, אך עדיין מדובר בבשורה אמיתית לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. ההצעה הזוכה הוכיחה כי פרויקטים סולאריים בהיקפים גדולים נותנים מענה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל במחיר תחרותי. כל זאת תוך הפחתת התלות של ישראל בדלקים פוסיליים לצורך ייצור חשמל. מצב זה נובע גם מירידה חדה של כ-20% במחירי הפאנלים הסולאריים

דוח שהוכן באוסטרליה מראה שכבר כיום יותר זול שם לייצר חשמל מרוח מאשר מפחם או גז. יש לזכור שבאוסטרליה יש מס על פליטות פחמן שעוזר לכלכליות של המתחדשות. התחזית היא שעם העלאת מס הפחמן וירידת מחירי ה-PV, גם ייצור סולארי יהיה זול יותר מפוסילי הערה מעניינת בנושא הגז - נכתב כי יצור חשמל מגז הופך לא כדאי כי מחירי הגז באוסטרליה עלו לאחרונה עקב הגדלה משמעותית של יצוא גז ב-LNG. 

לא ניתן לבצע מחקר ללא תמיכת העסקים, אבל אסור לשכוח שרבים מן הפיתוחים הבסיסיים, שנעשו במרבית המקרים על-ידי צבי תבור, לא נתמכו. התחושה שלי היא שהתמיכה בארץ מוענקת לחברות שעוסקות בפיתוחים פוטו-וולטאים, בעוד שהיא צריכה להתמקד יותר בפיתוחים תרמו-סולארים, כמו גם בטכנולוגייה פוטו-וולטאית מרוכזת, שגם היא הומצאה בישראל, לעומת הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית המבוססת על קולטים שטוחים, שהיא למעשה ייבוא. לא שאני נגד טכנולוגיה זו, אבל אסור להתבלבל ולשכוח למה באמת זקוקה ישראל - שימוש משמעותי באנרגיה סולארית, והפאנלים האלו לא הולכים לספק את זה. ההווה הוא שצריך להיות תרמו-סולארי. אני לא יכול לדבר על העתיד. גריד פאריטי הוא מושג טיפשי. אם עצמאות אנרגטית נחשבת כצורך אסטרטגי, כשם שצרכי הביטחון של ישראל, מערכת הבריאות ומערכת החינוך מוגדרים, אזי העלות לא צריכה לשנות כלל. משלם המסים צריך לשלם, והוא יעשה זאת בשמחה". "בכל פעם שאנחנו מתייחסים לנושא בהיבט עסקי, אנו מצמצמים את התפוצה של הטכנולוגיה, משום שהיא יקרה בהשוואה לטכנולוגיות 'מלוכלכות'. אבל אם אנחנו באמת חושבים שישראל צריכה לייצר את מרבית החשמל שלה באמצעות אנרגיה סולארית, אז אנחנו צריכים להשתמש בכספי משלם המסים, כדי לבנות מערכות גדולות. וכמובן שאנרגיה תרמו-סולארית