Group items tagged

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, מונה ל"בורר" במחלוקת שבין משרדי האוצר והתשתיות בנוגע להמשך הסבסוד של ייצור החשמל הסולארי - כך נודע ל-TheMarker. לפני כחודש הגיש שר האוצר יובל שטייניץ לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, שקבעה כי יש להמשיך בפרסום המכסות לייצור חשמל סולארי מסובסד. לפי הערכות, ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מקנדל לנסות לגבש מתווה של פשרה בין השרים עוד בטרם תובא הסוגיה להצבעה בממשלה. קנדל כבר קיים דיון ראשון בין נציגי המשרדים - שעדיין לא הניב פרי.

"אני לא חושב שכרגע צריך לדבר על פיקוח על מחירי הגז, אפילו שלמדינה יש זכות לעשות את זה", מפתיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, הטלת פיקוח היא "בין הצעדים האחרונים שצריך לבצע". עמדתו של קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל, מעניינת במיוחד ערב כינוסה ביום ראשון של ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז, שם תבחן המדינה את האפשרות להטיל תקרת מחיר על עסקאות גז בישראל. באמצע מאי האחרון חתמה בזן עם שותפות ים תטיס על חוזה רכש גז טבעי בהיקף 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב־45% מהעסקאות הקודמות במשק. על רקע החשש מראשיתו של תהליך מתגלגל לייקור מחירי הגז, פתחו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות עוזי לנדאו במהלך שמטרתו להטיל פיקוח רגולטורי על ספקי הגז הישראלי.

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �

"בשנייה האחרונה, לפני שמונופול הגז הולך לחנוק את המשק, דקה לפני שיתקבע כאן מה שיכונה, בתוך שנה-שנתיים, הכוח הדורסני והסחטני מכולם, חייבים ראש הממשלה נתניהו ומשרדו, פרופ' יוג'ין קנדל, חבר ועדת הגז, והמנכ"ל הראל לוקר להתערב, לעצור את כל מהלכי החתימה של הסכמי חברת החשמל מול שותפויות תמר. אחרת, זו תהיה בכייה לדורות. כל המחירים במשק יזנקו עוד הרבה יותר ממה שהיה עד היום. נתניהו חייב להתערב, למרות שזה מנוגד לאידיאולוגיה הכלכלית שלו ולמרות שהוא, כמו כל הציבור כמעט, יודע שמעורבות ממשלתית בעסקה מסחרית אינה הפתרון הנכון אלא, במקרה הטוב, הפחות גרוע (אפשר לחשוב שהנהלת חברת החשמל היא לא מדינה). ראש הממשלה הוא הסמכות העליונה והתערבותו נדרשת לו רק כי התנהלות שריו, שר האוצר יובל שטייניץ ושר האנרגיה עוזי לנדאו, עד היום הייתה חלושה, סוג של כניעה שמצופה בבליל מספרים, איומים, ציטוטים ואגדות כלכליות."

"...בניגוד למה שקורה בארה"ב, קיים חשש כבד בקרב גורמים בישראל שתגליות הגז ליד חופי ישראל עלולות להוריד מסדר היום את סוגיית פיתוח מקורות אנרגיה מתחדשת בישראל - בסתירה למסקנות והמלצות הוועדה הבין־משרדית לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות (ועדת קנדל) שפורסמו באחרונה. בעבודתה, נתנה הוועדה ביסוס כמותי־כלכלי לכדאיות של המשך ההשקעה בסוגים שונים של מקורות אנרגיה מתחדשת, לרבות חשיבותם להגברת הביטחון האנרגטי של ישראל, היות שהם מגוונים את מקורות אנרגיה. כדי להמשיך לקדם את תחום האנרגיה המתחדשת בישראל, יש לרענן ולחזק את החלטות הממשלה מן העבר הלא רחוק. החלטות אלה קידמו את מגזר האנרגיה המתחדשת בישראל באופן משמעותי, כולל שיתוף הפעולה עם ארה"ב, שהוא בעל חשיבות עולה בקשר האסטרטגי בין שתי המדינות."

במשך שנים טענו תומכי החשמל הקונוונציונלי כי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה אינו כדאי. טיעונם המרכזי היה שחשמל מאנרגיה ירוקה יקר לצרכן הישראלי. מנגד נטען כי לאנרגיה הסולארית יתרונות סביבתיים ובריאותיים שמחפים על החיסרון הכלכלי. והנה, במכרז להפעלת תחנת כוח פוטו-וולטאית באזור אשלים שבנגב, זכה מתמודד שהציע מחיר ריאלי של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה, הנמוך בכ-40% מהתעריף שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח במסגרת רישיונות ל-25 שנה. מכאן שמחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? צילום: בלומברג אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתנאי מכרז אשלים ניתנו הקלות רבות ותעריפי קרקע נמוכים במיוחד בהשוואה לתנאי הרישיונות, אך עדיין מדובר בבשורה אמיתית לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. ההצעה הזוכה הוכיחה כי פרויקטים סולאריים בהיקפים גדולים נותנים מענה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל במחיר תחרותי. כל זאת תוך הפחתת התלות של ישראל בדלקים פוסיליים לצורך ייצור חשמל. מצב זה נובע גם מירידה חדה של כ-20% במחירי הפאנלים הסולאריים

הממשלה עומדת להשקיע 145 מיליון שקל בהפחתת פליטות גזי חממה במגזר הציבורי והעסקי, ו-270 מיליון שקל נוספים בהחלפת מקררים ישנים וגריטתם בשנתיים הקרובות. ועדת ההיגוי הוקמה בהחלטת ממשלה בנובמבר 2010, ועד כה הצליחה להביא לגיוס תקציבים ולפעולה מתואמת בין כל משרדי הממשלה - הישג לא פעוט בכלל במחוזותינו. היעד של הממשלה מכונה "תוכנית 20:20": הקטנת פליטות גזי החממה ב-20% עד שנת 2020. לדברי שני, התוכנית הנוכחית שמושקת כעת תביא לעמידה בכ-75% מהיעד המלא. התקציב הכולל של התוכנית ב-2011 הוא 281 מיליון שקל, בשנה הבאה הוא יהיה 261 מיליון שקל, ושני אומר כי הממשלה מייעדת תקציב של 2.2 מיליארד שקל על-פני 10 שנים. זאת מתוך ציפייה להגיע לחיסכון כספי כולל למשק בהיקף 34 מיליארד שקל, לצד חיסכון בדלק ובחשמל, קידום הטכנולוגיה הישראלית, קידום סביבה נקייה והשתלבות במאמץ הבינלאומי בנושא. ראשונים ייהנו מהתוכנית אוכלוסיות מעוטות יכולת, שלהן יוצע לרכוש מקרר בכ-1,000 שקל בתוספת השתתפות ממשלתית של כ-2,000 שקל. מאוחר יותר תוצע התוכנית לכלל הציבור, אם כי בהשתתפות נדיבה פחות, והמטרה היא להגיע ל-600 אלף מקררים שיוחלפו ב-4 שנים . לאחר מכן תחל תוכנית של החלפת כ-5 מיליון נורות חשמל לנורות אקולוגיות, בסבסוד של 2.5 שקלים למארז, ומ-2012 גם החלפת מזגנים, הכל בעידוד ממשלתי.

גם ברשות המסים מצטרפים למען צמצום הפליטות. שר האוצר יובל שטייניץ בוחן הצעה להטיל מסי קנייה על מוצרי חשמל לא יעילים, מה שיביא לעליית המחירים של מכשירים הפוגעים בסביבה, ומנגד יעודד רכישת מכשירים יעילים אנרגטית, שעליהם לא יוטל המס. תרומת משרד התחבורה היא בעידוד "נהיגה אקולוגית", שלפי ההערכות צפויה לחסוך 10%-20% מצריכת הדלק, ובכך לחסוך כסף ולצמצם את פליטות הגז. במשרד התחבורה מתכוונים לאכוף תקנות שיעודדו מעבר מהיר לצמיגים בעלי חיכוך נמוך, החוסכים בדלק ובפליטות גזים, וכמו כן לחייב הפעלת מערכות בקרת לחץ אוויר בצמיגים בכל כלי הרכב בישראל. בשנתיים הקרובות יהיו אלו מענקים בהיקף של 154 מיליון שקל שיינתנו לעסקים גדולים, לרשויות מקומיות ולציי תחבורה. כל פרויקט יצטרך לעמוד בתנאי סף לקבלת הסיוע ולהתחרות על המחיר הנמוך ביותר ביחס לשיעור ההפחתה המובטח. "יש כאן פוטנציאל לחיסכון", אומר שני. "מי שייכנס ראשון יביא ערך ממשי לעסק שלו".

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יתמרץ חברות טכנולוגיה ישראליות שיפתחו טכנולוגיות חדשות לחיסכון בפליטות גזי חממה. חברות שיעמדו בתנאי הסף יקבלו מענקים מעבר למענקים הרגילים של המדען הראשי. תוכנית הפעולה הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה מקיפה תחומים משמעותיים נוספים למגזר העסקי, כמו שינוי בתעריפי תעו"ז של חברת החשמל. לגבי תחום הבנייה הירוקה, הנחשב בעל פוטנציאל גדול לצמצום פליטת הגזים לצד יתרונות סביבתיים אחרים, במשרד להגנת הסביבה מודים שהם עדיין לומדים את הנושא. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל הדגיש כי יעברו שנה-שנתיים עד שנראה את הצעדים האלה מיושמים.