Group items tagged

המכרז באשדוד הינו המכרז העירוני הגדול ביותר להקמת מערכות סולריות על גגות. הוא כולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי עשרות גגות ברחבי העיר, הכוללים בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של עשרות דונמים. היקף המכרז הוא כ-24 מיליון שקל. המערכות יספקו כ-1.75 מגה וואט.המכרז נוהל על ידי החברה הכלכלית של העיר. תחילת ההקמה צפויה לקראת אמצע שנת 2011. המכרז בחיפה הינו אחד ממכרזי הרכישה הגדולים שפורסמו בישראל וכולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי כעשרים גגות ברחבי חיפה הכוללים מבני בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של עשרות דונמים. תחילת ההקמה באופן מיידי. מכרז בשדרות, בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי 20 גגות ברחבי העיר הכוללים מבני בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של כ- 15 דונם. תחילת ההקמה צפויה באופן מיידי. המערכות יספקו כ-1 מגה וואט. ענבר תשלם לעיריית שדרות דמי שכירות שנתיים בעבור הגגות בסך של כ-700 אלף שקל לשנה, למשך 20 שנה.

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

לפני מספר שבועות חתם בית מלון גדול בירושלים על עסקה עם חברת פבוס הישראלית, המתמחה בהתקנת מערכות לשאיבת חום. בית המלון יסב את מערכות חימום המים שלו בבריכה ובאולמות המלון מהפעלה בסולר להפעלה על-ידי משאבות חום בגיבוי חשמל. כניסת הטכנולוגיה הירוקה מצמצמת כמעט לאפס את פליטות הפחמן הדו-חמצני של המלון ואת מפגעי העשן והריח. ניסת הטכנולוגיה הירוקה מצמצמת כמעט לאפס את פליטות הפחמן הדו-חמצני של המלון ואת מפגעי העשן והריח. מעבר ליתרון הסביבתי-בריאותי אמורה התקנת המערכת להיות אחת ההשקעות הכספיות המוצלחות ביותר שעשתה הנהלת המלון מימיה: חסכון של 290 אלף ליטר סולר שיפחית ב-1.2 מיליון שקל את חשבון האנרגיה השנתי של המלון. העלות של המערכת וההתקנה מגיעה ל-2 מיליון שקל - כך שמדובר בהשקעה שמחזירה את עצמה בפחות משנתיים.

כלל אצבע אומר שהתייעלות אנרגטית מביאה להפחתת 20% מעלויות האנרגיה. אם ניקח את תקציב החינוך, 22 מיליארד שקל, הרי ש-6 מיליארד שקל מתוכו מוקדשים לעלויות האנרגיה. אם נהיה שמרנים, נניח שההתייעלות תביא לחיסכון של 15% בעלויות, וכך יכולים להתפנות מיליארד שקל מתקציב החינוך. הממשלה הרי החליטה לקדם התייעלות אנרגטית גם בבניינים שלה. זה לא קורה בשטח? כבר שלוש שנים מדברים על כך שאמור להתפרסם מכרז להתייעלות בבתי חולים ושהקציבו 3 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית בבתי מלון. אם חשבון החשמל של בתי המלון היום הוא 300 מיליון שקל לשנה, הרי שדרושה השקעה בסדר גודל דומה - 300 מיליון שקל - כדי לחסוך 20% בצריכת החשמל השנתית. הקצאה של 3 מיליון שקל - זה סכום מצחיק.

חרף הפוטנציאל האדיר שיש לשוק, היזמים מתקשים להצליח בו בגלל שלושה חסמים עיקריים: הראשון מימוני - המוסדות הפיננסיים לא מוכנים לספק את המימון הנדרש להשקעות, כי לבנק אין נכס שהוא יכול לשעבד בתמורה למימון שהוא נותן. החסם השני הוא חוסר מודעות צרכנית מינמלית לנושא; הממשלה יצאה במסע פרסום טלוויזיוני, אבל המסר שהתייעלות מאפשרת לחסוך כסף והרבה - לא חדר. החסם השלישי הוא תעריף החשמל כיום, שאינו מתמרץ חשמל שנחסך.

Rayspower הסינית, שהכריזה על השקעה של 306 מיליון דולר בתחום התרמו-סולארי, במגעים עם HelioFocus הישראלית אורן גדות "אנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות התרמו-סולאריות" הליופוקוס סיימה לאחרונה פיילוט מוצלח שערכה עם חברת חשמל מרכזית בסין בתכנית החומש האחרונה של ממשלת סין מופיע בפעם הראשונה התחום התרמו-סולארי כיעד אסטרטגי של הממשלה.. כחלק ממדיניות זו פרסמה ממשלת סין מכרז ראשון מסוגו לאנרגיה תרמו-סולארית בהיקף של 60 מגהואט ובתעריף מסובסד של 14.25 סנט לקילווט שעה, שייבנה במונגוליה הפנימית, מה שמצביע על רצונה להחדיר את הטכנולוגיה התרמו-סולארית כספק אנרגיה משמעותי בסין. בשנה האחרונה אנו עדים לשלושה מיזמי חלוץ של טכנולוגיותCSP בסין. עד כה התמקדו מיזמים אלו בטכנולוגיות מגדלי שמש ושקתות ואנו מקווים להיות בקרוב הראשונים להשיק בסין פרויקט מסחרי בתחום הצלחות (Dish)" לדברי גדות "הליופוקוס מציעה פתרון תרמו סולארי מנצח, במיוחד בקווי רוחב הגבוהים מקו המשווה, שם ביצועי הטכנולוגיה שלנו בתפוקה שנתית מכפילים ואף יותר כל טכנולוגיה תרמו סולארית אחרת, מה שרלוונטי במיוחד לסין."

משרד התשתיות הלאומיות פרסם מכרז פומבי לקבלת הצעות למתן תמריצים לביצוע סקרים מקיפים לאיתור הפוטנציאל לשימור אנרגיה בעסקים, מפעלים, מוסדות ורשויות מקומיות. המכרז הוא השתתפות המשרד במימון ביצוע סקר לאיתור הפוטנציאל לשימור אנרגיה אצל צרכן אנרגיה שיתחייב לבצע פרויקטים להתייעלות אנרגטית לפי המלצות הסקר, במידה ויימצא הדבר על בסיס סקר האנרגיה כבעל כדאיות כלכלית. השתתפות משרד התשתיות בביצוע הסקר אצל צרכן אנרגיה אחד תהיה עד שיעור של 80% מהעלות המאושרת של הסקר, אך לא יותר מ-100,000 ₪ ולא פחות מ-10,000 ש"ח. על דו"ח הסקר והתוכנית הטכנו-כלכלית ליישומו לביצוע הפעולות לחיסכון באנרגיה בעלות כדאיות כלכלית, לקבל את אישור המשרד.

משרד הביטחון מבקש לשריין עבור צה"ל מכסה לסבסוד מתקנים לייצור חשמל סולארי. המשרד הגיש היום הסתייגות לנוסח החלטת הממשלה בעניין המכסות הסולאריות - וביקש במסגרתה כי מבין המכסות החדשות שיאושרו למשק - ישוריינו 30 מגה-ואט עבור מתקנים שיוצבו בבסיסי צה"ל. חטיבת הגנת הסביבה והתשתיות במשרד הביטחון מקדמת מזה כשנה מכרז להתקנת כ-50 מערכות P.V. קטנות (עד 50 קילו-ואט) על גגות מחנות ובסיסים, בהיקף כולל של כשני מגה-ואט. זאת, לצד הערכות לפרסום מכרזים להקמת מערכות בינוניות (עד 12 מגה-ואט) בהספק כולל של 28 מגה-ואט. שרי התשתיות והגנת הסביבה לשמור על המכסה של 500 המגה-ואטים לשדות הסולאריים - ולהוסיף עליה מכסה נוספת של 100 מגה-ואט עבור מתקנים פוטו-וולטאים קטנים ובינוניים, שתחולק כבר השנה (40 מגה-ואט) - ובשנה הבאה (60 מגה-ואט).