Group items tagged

"מחיר חבית הנפט יגיע ל-200 דולר כבר באמצע העשור הנוכחי", כך אמר היום פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, בטקס השקת מיזם האנרגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קנדל הסתמך בדבריו על דו"ח של לוידס: "בשנים הקרובות היבוא לאסיה יהיה גדול מהיצוא של המפרץ הפרסי. המשמעות היא הגדלת התלות האסייתית במזרח התיכון והמשך גידול חד בביקוש מול עלויות ייצור גדלות. יוג'ין קנדל צילום: תומר אפלבאום קנדל ציין כי תנודתיות מחיר הנפט משפיעה על ההוצאה הציבורית והפרטית על מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה וכן על השקעות בתשתיות אלטרנטיביות. הסיכון הרב שנוצר מכך מביא להקצאה לא יעילה של השקעות למשאבי מחקר ופיתוח ותשתיות ייצור רכבים ודלקים. ללא ודאות ממשלתית, הקצאות השוק הפרטי מושפעות מהסיכון המערכתי ולכן הן תת-אופטימליות למשקים. קנדל הציג את התכנית לתחליפי נפט כתכנית מרכזית של הממשלה בתחום האנרגיה ומסר כי התקציב של ממשלת ישראל שהוקצה לתכנית לעשור הקרוב (עד שנת 2020) מסתכם בלמעלה מ-400 מיליון דולר.

"שוויה הכלכלי של האנרגיה הסולארית למשק נע בין 48.5 ל-66 אגורות לקוט"ש, כך קובעת הוועדה לבחינת המחיר הכלכלי של אנרגיה מתחדשת בראשות פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. מסקנות הדוח הוצגו היום בכנס אילת-אילות לאנרגיות מתחדשות. מדובר בטווח מחירים שאותו כדאי למדינה לשלם ליצרני חשמל סולארי תמורת החשמל שייצרו. הטווח נובע מהבדלים בכדאיות של המתקנים שנובעים מהמרחק שלהם ממרכז הארץ (ככל שהמרחק גדול יותר השווי הכלכלי קטן), מתרומתם לביטחון האנרגטי של משק החשמל ולחיסכון בהון הדרוש לבניית תחנות כוח. שקלול נתונים אלה מבייצא שווי כלכלי של 53 אגורות לקוט"ש בממוצע למתקנים הסולאריים. מדובר במחיר דומה לזה שהושג לאחרונה במכרז שפרסמה המדינה להקמת תחנת כוח פוטו-וולטאית גדולה באשלים - אלא שבאותו מכרז זכו היזמים להטבות רבות ובהן קרקע חינם. את הושווי הכלכלי הגבוה ביותר של 66 אגורות מעניקה וועדת קנדל למערכות סולאריות שיהיו מצויידות גם ביכולת אגירת חשמל שתאפשר להם לספק חשמל בשעות שיא הביקוש שבהן תעריף החשמל הוא הגבוה ביותר. הבעיה שכיום יש מעט מאד מתקנים כאלה ועלותם גבוהה יחסית."

ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, מונה ל"בורר" במחלוקת שבין משרדי האוצר והתשתיות בנוגע להמשך הסבסוד של ייצור החשמל הסולארי - כך נודע ל-TheMarker. לפני כחודש הגיש שר האוצר יובל שטייניץ לממשלה ערר על החלטת ועדת השרים לאנרגיות מתחדשות, שקבעה כי יש להמשיך בפרסום המכסות לייצור חשמל סולארי מסובסד. לפי הערכות, ביקש ראש הממשלה בנימין נתניהו מקנדל לנסות לגבש מתווה של פשרה בין השרים עוד בטרם תובא הסוגיה להצבעה בממשלה. קנדל כבר קיים דיון ראשון בין נציגי המשרדים - שעדיין לא הניב פרי.

"אני לא חושב שכרגע צריך לדבר על פיקוח על מחירי הגז, אפילו שלמדינה יש זכות לעשות את זה", מפתיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, הטלת פיקוח היא "בין הצעדים האחרונים שצריך לבצע". עמדתו של קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל, מעניינת במיוחד ערב כינוסה ביום ראשון של ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז, שם תבחן המדינה את האפשרות להטיל תקרת מחיר על עסקאות גז בישראל. באמצע מאי האחרון חתמה בזן עם שותפות ים תטיס על חוזה רכש גז טבעי בהיקף 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב־45% מהעסקאות הקודמות במשק. על רקע החשש מראשיתו של תהליך מתגלגל לייקור מחירי הגז, פתחו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות עוזי לנדאו במהלך שמטרתו להטיל פיקוח רגולטורי על ספקי הגז הישראלי.

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

הפיקוח על שוק הגז הטבעי עולה מדרגה: היום צפויה להתכנס ועדת המחירים שלה שותפים משרדי התשתיות הלאומיות והאוצר במטרה לבחון אם ניתן להטיל פיקוח מחירים על גז טבעי. שר התשתיות עוזי לנדאו, מיוזמי הוועדה, הודיע ביום חמישי ש"לאור הדינמיקה המתפתחת בשוק הגז הטבעי ומחיריו, כפי שמשתקפים בדיווחים השונים, תיאלץ הממשלה להתערב, כדי שלא תתקבע בשוק רמת מחירים בלתי סבירה, שתתבטא בסופו של דבר במחירי החשמל".

את התועלות הכלכליות בשימוש בגז טבעי אפשר להסביר על ידי הנתון הבא: לפי דו"חות חברת החשמל, כל ייצור קוט"ש (קילוואט/שעה) באמצעות גז טבעי עלה לה 13.4 אגורות ב־2010. עלות ייצור קוט"ש בודד במזוט עלתה לה 47.9 אגורות ואילו עלות ייצור קוט"ש בסולר הגיעה ל־1.43 שקלים, פי עשרה ויותר מעלות השימוש בגז. המסקנה: ככל שחברת החשמל תשתמש ביותר גז טבעי, עלויות הדלקים שלה יקטנו משמעותית, ותעריף החשמל של האזרחים יירד. התועלות המשניות, שעליהן שוקד משרד התשתיות לקראת סוף העשור, הן הטמעת השימוש בגז בתעשייה ובתחבורה כבדה, כך שכלל השימוש בדלקים מזהמים ויקרים ילך ויצטמצם.   למעשה, התגליות מול חופי ישראל מגלמות פוטנציאל רב בשימוש בגז. המאגרים הנוכחיים של גז טבעי (ים תטיס, אור, נעה צפון, תמר ודלית) מכילים יחדיו כ־275 BCM גז טבעי, כמות שגדולה פי 43 מהביקוש הצפוי ב־2011. אם מוסיפים את המאגרים שבפיתוח (שרה, מירה, שמשון, לוויתן) מגיעים לכמות פוטנציאלית של כ־730 BCM (מיליארד מ"ק) נוספים, זאת מבלי להביא בחשבון את חוזה הגז מול המצרים (140 BCM). משרד התשתיות מעריך שהביקוש השנתי יגיע ל־11.1 BCM ב־2020 ול־16.8 BCM ב־2030, כך התועלת למשק משימוש מקומי וממכירת המאגרים לחו"ל תוך ניצול הביקוש הקשיח למוצר, ברורה מאליו.   ...   הזוכה במכרז היתה ספקית הגז המצרית EMG, במחיר של 2.75 דולרים �

יופי של פרסומת לכנס ירושלים :-) מגוחך שבתמונה הצמודה לכתבה מדברים על בעיית הפקקים - בדיוק הדבר אותו לא תפתור הקרן... הקרן הלאומית למדע תקצה 45 מיליון שקלים לעידוד המחקר האקדמי בתחום האנרגיות החלופיות לתחבורה. תוכנית זו, הכוללת מחקר המתמקד בנושא סוללות לכלי רכב חשמליים, מהווה חלק מהתוכנית הממשלתית שאושרה בחודש ינואר האחרון, שהקציבה לפיתוח תחליפי הנפט סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב. בשיחה עם nrg סיפר שגיא דגן, כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה וחברה ממשרד ראש הממשלה כי "התוכנית של הקרן הלאומית למדע היא הצעד השני שכבר ננקט בתקופה האחרונה בתחום האקדמי, ורק חלק קטן מכלל הפעילויות והתוכניות שמתוכננות בעתיד הקרוב בתחום תחליפי הנפט". לדבריו, תלות העולם בנפט הולכת וגוברת מדי שנה, ובולטת במיוחד בתחום התחבורה ולתלות זו השלכות סביבתיות חמורות, פגיעה חריפה ביציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית בעולם. "מחקר ופיתוח של טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה - מהווים משימה לאומית", הוסיף דגן. מוקד שירות לחברות בעוד כשלושה שבועות צפוי שגיא לקחת חלק בכנס ירושלים לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, שיוקדש השנה לנושא משק האנרגיה. בכנס יקחו חלק בין השאר שר התשתיות, עוזי לנדאו, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ויו

משרד ראש הממשלה מתכוון לצמצם בדרמטיות את המכסות לאנרגיות סולאריות ולקדם את ייצור החשמל מביו־גז ומחוות רוח, כך נודע ל"כלכליסט".   ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל יציג השבוע למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח את עיקרי הפשרה שאותה גיבש. זאת לאחר שמשרד האוצר תקע טריז בניסיון משרד התשתיות לקדם את התחום הסולארי באלפי מגה־ואט בשנים הקרובות. עלות אנרגיית הרוח נמוכה יחסית ומהווה שליש ממחיר הסולארית.   לפי הצעתו של קנדל, עד 2014 תועמד מכסה של 500 מגה־ואט למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בנוסף, רשות החשמל תבחן הקצאת חלק ממכסה זו (עד 25 מגה־ואט) למתקנים בעלי טכנולוגיה ישראלית, כפי שתוגדר על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות. בד בבד, יוקצו 160 מגה־ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו־גז, ו־800 מגה־ואט לחוות רוח המחוברות לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. על פי ההערכות, ספק אם יצליחו לנצל את המכסות שיוקצו לתחומי הביו־גז והרוח.   ב־2015-2020 מתכוונים במשרד ראש הממשלה לגבש תוכנית חדשה שמטרתה תהיה להבטיח ביטחון אנרגטי כולל שיאפשר לישראל להתבסס על עצמה בייצור החשמל. "נעודד יצירת תמהיל טכנולוגיות מאוזן תוך דגש על כדאיות, יעילות וחדשנות", נכתב.   בנוסף, במטרה לרצות את משרד התשתיות, הפשרה קובעת כי יוקם צוות בין־משרדי שיגבש בין הש�

נו, יש לנו מה לומר על זה? לי ניראה רעיון טוב...

"אושרה הצעת החוק שהגיש שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להקמת קרן לניהול הכנסות המדינה מרווחי גז טבעי. הצעת החוק אושרה בהמשך להמלצות וועדת ששינסקי ולוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע בישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל שימש יו"ר הוועדה. חברי הוועדה כללו את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשבת הכללית במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ונציגי בנק ישראל. המלצות הוועדה מתבססות על הניסיון הבינלאומי שנצבר בתחום ועל פי עיקרון מנחה כי לטובת הדורות הבאים יש לנהל את הרווחים בראייה ארוכת טווח. בכל שנה יוקצו הרווחים השוטפים מתשואות על השקעות הקרן לטובת מטרות חברתיות - כלכליות - חינוכיות, כפי שיוחלט על ידי הממשלה ובהתאם להצהרת ראש הממשלה בנושא. בנוסף, כספי הקרן יסייעו במידת הצורך להתמודדות עם אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית על כלכלת המדינה, כמלחמה או רעידת אדמה. שר האוצר יעמוד בראש מועצה הקרן שתקבע את מדיניות ההשקעה של הקרן ותעקוב אחר יישומה. תוקם וועדת השקעות מקצועית שתכלול נציגי ציבור וממשלה לצורך יישום מדיניות ההשקעה של הקרן. ניהול הנכסים והשקעתם יתבצע על ידי מחל

"צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל, דבר שהוא חיוני לביטחון האנרגיה במדינת ישראל וליציבות חברות גדולות הפועלות באזור" -  כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישה עם צ'ארלס (צ'אק) דווידסון, נשיא חברת נובל אנרג'י האמריקאית, המפעילה והשותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל. מלבד השניים נכחו בפגישה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. מצידה של נובל נכח גם לאוסון פרימן, מנכ"ל נובל אנרג'י במזרח התיכון. צ'רלס דיווידסון צילום: אמיל סלמן תגלית הגז הטבעי תמר, שאמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-15 שנים לפחות ונמצאת בצפון הארץ מול חופי חיפה, מניחה בחודשים האחרונים צינורות תת-ימיים כדי להתחבר אל תחנת הקליטה הדרומית באשקלון, המשמשת כיום את המאגר המפיק, ים תטיס. זאת לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד בניית נקודת כניסה צפונית בחוף דור. חשיבותה של נקודת כניסה נוספת לזו שבאשקלון היא גם מטעמיים כלכליים (הצינורות הנחוצים קצרים יותר) וגם מטעמים בטחוניים וטעמי גיבוי. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל: מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום וה

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים הבוקר (א') ועדה לקידום משק הגז הטבעי בישראל - כך נודע ל"כלכלסיט". בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרדו הראל לוקר. מקורבים לנושא מסבירים שמטרת הקמת הועודה היא לקדם את ענף הגז הטבעי כמנוע צמיחה למשק, לרבות טיפול וקידום הקשרים הכלכלים והגיאו-פוליטיים עם מדינות שונות בעולם.   עיון בתפקידי הוועדה מעלה שחבריה יבחנו דרכים לשילוב והטמעת מקורות הגז הטבעי בהקמת תחנות כוח, בתעשייה ובתחבורה כבדה, כמו גם יצירת ענפי תעשייה חדשים מבוססי גז טבעי (כגון ייצור מתנול).   הרכב הוועדה ייקבע בקרוב והוא יכלול ככל הנראה נציגות כלכלית של משרד רה"מ, שאותה מנהל פרופ' יוג'ין קנדל, נציגי האוצר, משרד החוץ ומשרד האנרגיה. בימים אלו פועלת ועדה בין משרדית דומה במשרד האנרגיה, אולם האחרונה מתמקדת בעיקר בבחינת יכולת ייצוא הגז של ישראל לחו"ל.   ביום חמישי האחרון חתם נתניהו על ברית "חילוץ והצלה" עם קפריסין, שבמסגרתה ישראל תסייע במקרי אסון או דרישה להגנה על מאגרי גז שכנים.   "פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל יגיעו" הבוקר אמורה הממשלה לדון בהקמת קרן לקליטת רווחי היתר של חברות הגז, כפי שנקבע במסגרת החוק שאושר במרס האחרון ("חוק ששינסקי"). לדברי נתניהו, "אמנם פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל הם יגיעו. מדובר בהרבה כס

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו". ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש המ�

בכירים מהחברה הסינית סאנטק הגיעו בשבוע שעבר לישראל, ובסיוע מכון היצוא קיימו פגישות עם חברות מתחום האנרגיה הסולארית, בהן פיתגורס סולאר, סולאריס סינרג'י, ווטס אנד מור, בי סולאר וסולאר ביד. במהלך הביקור נפגשו נציגי סאנטק גם עם ראשי משק האנרגיה המתחדשת בישראל, נציגי חברת החשמל, המדען הראשי במשרד התמ"ת, אבי חסון, ועם היועץ הכלכלי של ראש הממשלה , פרופ' יוג'ין קנדל. בפגישה, נציגי חברת סאנטק - יצרנית הפאנלים הסולאריים הגדולה בעולם וספקית הפאנלים הגדולה בישראל שפועלת בתחום המוצרים הסולאריים לשימוש ביתי, תעשייתי, מסחרי ולמטרות תשתית - הביעו את הערכתם העמוקה ליכולת הטכנולוגית הישראלית. שדה פוטו-וולטאי בקטורה צילום: אלבט רום צילומי אויר כמו כן, ד"ר סטיוארט ונהאם, המנהל הטכנולוגי הראשי של סאנטק והאחראי על מערך הפיתוח והמחקר הטכנולוגי בחברה, הציג את החידושים הטכנולוגיים האחרונים בתחום האנרגיה הסולארית, ואת התכניות האסטרטגיות של סאנטק לשנים הקרובות בישראל ובשווקים אחרים בעולם. ד"ר ונהאם נחשב מומחה בעל שם עולמי בתחום הפוטו וולטאי (הפקת אנרגיה חשמלית מאור השמש) וזכה לפרסים רבים על מחקריו ופיתוחיו. בנוסף, ונהאם מכהן כמרצה בכיר ומנהל מכון למצוינות במחקר הפוטו וולטאי באוניברסיטת ניו סאות' ויילס שבאוסטרליה.

"בשנייה האחרונה, לפני שמונופול הגז הולך לחנוק את המשק, דקה לפני שיתקבע כאן מה שיכונה, בתוך שנה-שנתיים, הכוח הדורסני והסחטני מכולם, חייבים ראש הממשלה נתניהו ומשרדו, פרופ' יוג'ין קנדל, חבר ועדת הגז, והמנכ"ל הראל לוקר להתערב, לעצור את כל מהלכי החתימה של הסכמי חברת החשמל מול שותפויות תמר. אחרת, זו תהיה בכייה לדורות. כל המחירים במשק יזנקו עוד הרבה יותר ממה שהיה עד היום. נתניהו חייב להתערב, למרות שזה מנוגד לאידיאולוגיה הכלכלית שלו ולמרות שהוא, כמו כל הציבור כמעט, יודע שמעורבות ממשלתית בעסקה מסחרית אינה הפתרון הנכון אלא, במקרה הטוב, הפחות גרוע (אפשר לחשוב שהנהלת חברת החשמל היא לא מדינה). ראש הממשלה הוא הסמכות העליונה והתערבותו נדרשת לו רק כי התנהלות שריו, שר האוצר יובל שטייניץ ושר האנרגיה עוזי לנדאו, עד היום הייתה חלושה, סוג של כניעה שמצופה בבליל מספרים, איומים, ציטוטים ואגדות כלכליות."

"בהליך שקט, נטול סיקור תקשורתי, סימנה באחרונה ישראל עבור קהילת המחקר האקדמי יעד לאומי אסטרטגי חדש: פיתוח סוללה. לא סתם סוללה, אלא כזו שתוכל להניע רכב חשמלי למרחק של 500 קילומטר בלי טעינה, או לאגור חשמל שיוצר באנרגיית השמש לפני חודש כונן בישראל המרכז הלאומי להנעה אלקטרוכימית, שיושק פומבית בסוף החודש. המרכז יתוקצב בארבע השנים הקרובות ב-45 מיליון שקל. הוא יאגד 12 קבוצות מחקר, שבהן כ-100 חוקרים מארבעה מוסדות אקדמיים - אוניברסיטת תל אביב, הטכניון, אוניברסיטת בר אילן והמרכז האוניברסיטאי אריאל שבשומרון. מטרת המרכז היא לתקצב מחקרים ופיתוח של טכנולוגיות חדישות לאגירת חשמל. "לנפט אין עתיד, הן מבחינה פוליטית והן בגלל המחסור שיהיה בו", אומר יו"ר המרכז, פרופ' דורון אורבך, מהמחלקה לכימיה באוניברסיטת בר אילן. "יש מהפכה מחשבתית שמתחילה אצל הפוליטיקאים, מחלחלת לחברות הרכב ויורדת לחברות הסוללות - הולכים על רכב חשמלי. למעשה, כבר עכשיו ניתן להשתמש בו כי טווח נסיעה של 150 ק"מ מתאים למשל לישראלי הממוצע - ובכל זאת אנחנו רוצים להגדיל אותו"." ... כינון תוכנית פיתוח הסוללה הוא אחד הצעדים במסגרת התוכנית הלאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה, שאושרה בינואר אשתקד בממשלה ותוקצבה ב-1.5 מיליארד שקל עד 2020. התוכנית, שמנהל משרד ראש ה�

ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל תאריך ההודעה 21/09/2011 ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות צפויים לחתום בימים הקרובים על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.   בראש הועדה יעמוד שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, וחברי הועדה יהיו: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי.   הועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל ותגיש את המלצותיה עד ליום 29.2.2012. בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. מטרות הוועדה: (1)   לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי

קנדל חולק על הניסיון להטיל פיקוח על מחיר הגז, אך אומר כי חשוב לשמור על מציאות שלפיה "במשק הגז תהיה תחרות". עם זאת, המצב שבו קיים ספק ישראלי אחד וספק מצרי שמתמודד עם פיגועי טרור שמשבשים את פעילותו, מעלה שאלות בדבר עתידו התחרותי של משק זה. בחינת העתיד הצפוי למשק הגז מראה כי תשובה ושותפיו, המחזיקים במאגרי הגז תמר, נועה צפון, דלית ואור, צפויים להמשיך לשלוט במשק הגז לפחות בשנים הקרובות. קנדל: "בהטלת פיקוח מחירים אתה עלול ליצור היעדר תחרות. נכון שעכשיו אין תחרות, אבל כדי ליצור כזו צריך לפתח שדות גז אחרים, ובהטלת פיקוח על מחירים אתה עלול ליצור מצב ששדות גז לא יפותחו בגלל מגבלת מחיר.

ענף האנרגיה הסולארית בקיפאון של שלושה חודשים. היזמים רוצים עוד מכסות, אבל באוצר מתעקשים שהציבור לא צריך לסבסד את התעריפים לחשמל הסולארי. בניסיון לפשר בין הצדדים, הניח ביום רביעי האחרון יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל על שולחן הממשלה הצעה חדשה שתנסה לעורר את הענף. קנדל הציע לשריין 200 מגה־ואט עבור מתקנים סולאריים (פוטו־וולטאיים); עוד 200 מגה־ואט למתקנים סולאריים ותרמו־סולאריים על בסיס "כל הקודם זוכה"; להגדיל את המכסות הקיימות בעוד 100 מגה־ואט; לבטל את מכרז אשלים להקמת מתקן תרמו־סולארי עד 2013; ולקבוע תעריפים חדשים למחקר ולפיתוח. "בצד חוסר הוודאות אנחנו די תקועים", מודה לוי. "לדוגמה, בפרויקט שלנו בצאלים אנחנו עומדים במקום כבר שלוש שנים. זה עולה כסף. המכסות שנתנו עד היום אינן מספיקות - 80%-90% מייצור החשמל מהשמש צריכים להיות בתחום תרמו־סולארי שפועל 24 שעות. הטכנולוגיה התחילה פה, לפני 20 שנה, והיום היא בורחת לחו"ל". מנכ"ל סימנס־סולל: "חשוב יותר שפרנסי המדינה יחליטו מה הם רוצים. ברור לי שמקורות האנרגיה שנתבסס עליהם בשנים הקרובות הם גז ושמש. אנחנו רואים מה התלות עשתה לנו - סגרו לנו את צינור הגז ממצרים, ותעריף החשמל עלה פתאום ב־15%. מלבד זאת, מדינת ישראל יכולה להיות אור לגויים ואנחנו יכולים להוביל ב