"ישראל לעולם לא תהיה יצואנית גז", טוען שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "באמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינית"
יעל דראל | 18/9/2011 17:41
תגיות: אנרגיה גרעינית, גז טבעי "מאגרי הגז הטבעי של ישראל יספיקו לנו ל-50 השנה הקרובות. אלו לא מאגרים אסטרטגיים ולכן, למרות הטענות של חברות הקידוח, ישראל לעולם לא תהיה יצואנית של גז טבעי. אם נייצא, העתיד האנרגטי שלנו יירד לטמיון", כך אמר בסוף השבוע שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות.
ולד השתתף בכינוס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. הוא הוסיף ואמר: "ייצוא גז הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה. נוכל לכל היותר לייצא גז לקפריסין ולירדן מסיבות פוליטיות, לא יותר מזה". לדבריו , על ישראל לפתח את משק הגז הטבעי בגבולותיה ולהרחיב את ההתבססות עליו גם בתעשייה.
ולד התייחס לתמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל המקומי בהקשר של פיתוח תוכנית-אב ואמר כי לא יהיה מנוס מלפתח אנרגיה גרעינית כאמצעי לייצור חשמל בעתיד. "פרט לתחנת הכוח באשקלון, שישתמשו בה בפחם כגיבוי, לא יקומו בישראל תחנות כוח מבוססות פחם. הדעה הציבורית לא תאפשר זאת. לכן החל מאמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף פרט לגז, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינ
כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות.
הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר.
אסדת קידוח גז לווייתן
הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון.
לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה
"בחודשים האחרונים משלים משרד האנרגיה והמים, בהובלת המדען הראשי במשרד, הד"ר שלמה ולד, את הקמת המנהלה לערים חכמות. בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, תסייע המנהלה לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות, כדי לייעל את התשתיות בתחומן. גם האיחוד האירופי מקדם יוזמה לפיתוח ערים חכמות והמגמה מתרחבת ליבשות נוספות. חלק מהטכנולוגיות העומדות לרשות ערים חכמות יוצגו בתערוכת ווטק לטכנולוגיות שימוש במים, שתיערך בתל אביב בחודש הבא.
הצורך ביצירת ערים חכמות נובע ממחסור עולמי במשאבי אנרגיה, מים וקרקע. בערים רבות בעולם התשתיות הקיימות עדיין לא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות בתחומי הסביבה והמידע. לכן נמשכות בהן תופעות כמו דליפת מים וצריכת חשמל בזבזנית בהיקף רחב."
משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים העולמיים. המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח. כך מדווח היומון גלובס.
נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר והיזמים. בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך 50 שנה ויותר ולא לייצא גז כמעט כלל, טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק-נובל אנרג'י השולטת בשוק.
המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע בהצעה (70%) יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות ולתאגידים בינלאומיים גדולים. בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח.
על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר, במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. לשם כך, נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל.
היוע
"המשרד להגנת הסביבה צפוי לפרסם חוות דעת מיעוט למסקנות ועדת צמח לבחינת מדיניות הגז, לאחר שבטיוטת הדו"ח שפורסמה אתמול, לא התקבלה דעת השר ובכירי משרדו בנושאים שאותם בחנה הוועדה.
דעת המיעוט תעסוק בעיקר במדיניות יצוא הגז, שאותו דרש המשרד להגביל למינימום, וכן צפי צריכת הגז במשק בעשורים הקרובים, שאותו אמדה הוועדה בכ-450 מיליארד מ"ק (BCM) עד 2040, כאשר במשרד דרשו להגדיל כמות זו בכ-200 BCM לפחות.
גם לאחר פרסום מסקנות הביניים של הוועדה באפריל, פירסם המשרד להגנת הסביבה חוות דעת מיעוט בנושא, בחתימתה של שפר, הקוראת להגביל את היצוא ולהגדיל את צפי הצריכה בישראל.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, קרא השבוע בראיון ל-TheMarker לדחות את קבלת ההחלטות בשלוש שנים לפחות, עד שיתברר היקף משאבי הגז של ישראל, כמו גם יכולתו של המשק להטמיע את הגז בתעשייה ובתחבורה.
ואולם, הוועדה ציינה כי דחיית הכרעתה תגרור פגיעה בפיתוח משק הגז, בשל האי-ודאות שתשרור בו, וכן תסב להכנסות המדינה נזק של מאות מיליוני דולרים בשנה.
על פי טיוטת הדו"ח הסופי שנחשפה אתמול, יתאפשר יצוא של 500 BCM גז טבעי, כ-53% מהמשאבים. הוועדה קובעת כי יש להבטיח אספקה מקומית של גז טבעי ל-25 שנה, וכי הגבלת היצוא תגרור האטה ואף עצירה של פיתוח מאגרי הגז. כמו כן, נקבע כי צפי צריכת הגז בישראל עד 2040 הו