Group items tagged

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

... השקת הוולט בארה"ב לוותה למשל בהיסטריה, לאחר שמכונית שעברה מבחן ריסוק של הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארה"ב התלקחה שלושה שבועות לאחר הניסוי. הרשות פתחה אז בחקירה בחשד לכשל בטיחותי, מכירות הוולט נעצרו וכ-250 מבעלי הוולט אף ביקשו להחזיר את המכוניות שרכשו. אחרי זמן קצר התברר שהבעיה נדירה מאוד, וכמה שיפורים שהכניסה GM בהגנה על הסוללה מונעות אותה לחלוטין. ואולם הנזק התדמיתי נהפך מסובך יותר לתיקון, והשיווק באירופה של אופל אמפרה, הגרסה הגרמנית לוולט, עוכב בשל כך. כך גם נאלצה טסלה להתמודד עם מהומה שפרצה לאחר שבעלי טסלה רודסטר התלוננו כי לא ניתן היה לחדש את הסוללה של הרכב החשמלי לאחר שנותרה ריקה במשך יותר מחודשיים ולא הוטענה (בניגוד להוראות היצרן). בישראל, נפגעו לפני שנתיים המכירות של מכוניות היברידיות, לאחר שבאתר אינטרנט נכתב כי הן פולטות לכאורה קרינה גבוהה ממכוניות בנזין. בדיקת המשרד להגנת הסביבה גילתה כי הסכנה אפשרית, אם בכלל, רק בחשיפה של יותר משמונה שעות ביום לישיבה במושב האמצעי-אחורי. את חבלי הלידה חוו באחרונה גם עובדי חברת בטר פלייס בישראל, שהיו הראשונים לקבל את הרנו פלואנס החשמלית - אך גם הראשונים להיתקל בכשל טכני (ראו מסגרת).

לפני חודש החליטה ג'נרל מוטורס (GM) להשהות את הייצור של המכונית ההיברדית-נטענת שלה, שברולט וולט, בשל מכירות חלשות. לאחר שבשנים האחרונות ניכרה התרגשות רבה סביב חזון המכוניות החשמליות, תעשיית הרכב האמריקאית, כך מתברר, ניצבת בפני ספקות מחודשים באשר לנכונות הלקוחות לשלם יותר על טכנולוגיה חדשה. "המציאות מתחילה לחלחל", אמר פטר שוורצנבאואר, ראש חטיבת השיווק באאודי, בתערוכת הרכב האחרונה בז'נווה. "יש עדיין יותר שאלות מתשובות". שוורצנבאואר ובכירים אחרים בתעשיית הרכב מאמינים עדיין שהמכוניות החשמליות יהיו חלק חשוב משוק הרכב העולמי. ואולם כעת, כשמספר גדול יחסית של מכוניות חשמליות כבר נמצא בשימוש נהגים פרטיים, הבעיות הטמונות בטכנולוגיה המתפתחת מתחילות להיחשף. צילום: אי פי השקת הוולט בארה"ב לוותה למשל בהיסטריה, לאחר שמכונית שעברה מבחן ריסוק של הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים בארה"ב התלקחה שלושה שבועות לאחר הניסוי. הרשות פתחה אז בחקירה בחשד לכשל בטיחותי, מכירות הוולט נעצרו וכ-250 מבעלי הוולט אף ביקשו להחזיר את המכוניות שרכשו. אחרי זמן קצר התברר שהבעיה נדירה מאוד, וכמה שיפורים שהכניסה GM בהגנה על הסוללה מונעות אותה לחלוטין. ואולם הנזק התדמיתי נהפך מסובך יותר לתיקון, והשיווק באירופה של אופל אמפרה, הגרסה הגרמנית

התפתחות חדשה בענף הננו-טכנולוגיה, עשויה להביא למהפך בענף הבנייה: מהנדסים גילו לאחרונה, כיצד ניתן להשתמש באטומי פחמן כדי ללכוד את אנרגיית השמש בחלון לפני שהיא חודרת דרך הזכוכית אל החלל. כתוצאה, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להמיר את האנרגיה הזו לחשמל ולהשתמש בו, כך שבניינים עצם יוכלו להפוך למעיין תחנות כוח מקומיות.   מה כבר אפשר לעשות כדי להקטין את צריכת אנרגיה?  גם בישראל, בחמסין - כשהבית ירוק לא צריך מזגן בנייה ירוקה: כיצד נתכנן לנו בית בריא? שעוני צריכה וקירות זכוכית: חידושים בבנייה ירוקה   כיום, מעצבים וקבלנים מתקשים לאזן בין רצון הלקוחות בנוף שישתקף מהחלונות, לבין הצורך לשלוט על כמות אור השמש שנכנסת לחלל. כתוצאה, חום השמש יכול בדרך כלל לחדור דרך החלונות, להיכנס למרחב ולחמם אותו. על מנת לפתור את הבעיה, מתכננים מערכות יקרות ובזבזניות של מיזוג אוויר, המסלקות את החום הבלתי רצוי.   אולם בעקבות פריצת דרך של חברת NanoHoldings מקונטיקט, התברר שהפתרון לבעיה יכול להיות באמצעות שימור אנרגיית השמש. החברה, שעוסקת במחקר בענף הננו טכנולוגיה כדי למצוא פתרונות לצריכת האנרגיה הגדלה בעולם, גילתה שניתן לקלוט את האנרגיה הזו, באמצעות שימוש באטומי פחמן.     החוקרים גילו, כי אם שמים שכבה מיוחדת של צינוריות ננומטריות עשוית מ�

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

* הפרויקט יביא לצמצום בפליטת גופרית דו-חמצנית (2SO) ויתרום לשיפור איכות האוויר * הסולקנים המותקנים יפחיתו כ - 90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. * לראשונה בעולם - יוקם בתחתית הארובה, עד לגובה 62 מטרים , מפעל לאחסנת אבן גיר וגבס. * יפתח רון-טל, יו"ר הדירקטוריון: מדובר בפרויקט חסר תקדים בהיקפו, המהווה אבן דרך בהשקעתה של חברת החשמל באיכות הסביבה לשנים הבאות. * אלי גליקמן, מנכ"ל החברה: החברה משקיעה כ 8 מילארד ש"ח בפרויקט מורכב זה אשר בנייתו מתוכננת להסתיים במהלך 2014 . בתום הקמתו יוכלו אזרחי ישראל להמשיך וליהנות מחשמל אמין וזמין אך גם נקי וידידותי יותר לסביבה". -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ביום ה', 22.9.11 בשעות הבוקר המוקדמות, החלה חברת החשמל בעבודות יציקה לארובה הרביעית בתחנת הכוח 'אורות רבין' - שלב משמעותי בפרויקט סביבתי וייחודי להקמת סולקנים שישפרו משמעותית את הפליטות מתחנות הכוח. מדובר ביציקת בטון הגדולה ביותר שבוצעה עד כה בחברת החשמל - 4,500 קוב. קוטר יציקת יסוד הארובה מגיע ל-38 מטרים , גובה יציקת הבטון 3.5 מ' וגובהה העתידי של הארובה יתנשא ל 250 מ'. העבודה תתבצע במשך כ-36 שעות רצופות על ידי 4 משאבות בטון בו זמנית. בשל היקף הבטון האדיר, האספקה משונעת מ-4 מפעלי בטו

"ישראל לעולם לא תהיה יצואנית גז", טוען שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "באמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינית" יעל דראל | 18/9/2011 17:41 תגיות: אנרגיה גרעינית, גז טבעי "מאגרי הגז הטבעי של ישראל יספיקו לנו ל-50 השנה הקרובות. אלו לא מאגרים אסטרטגיים ולכן, למרות הטענות של חברות הקידוח, ישראל לעולם לא תהיה יצואנית של גז טבעי. אם נייצא, העתיד האנרגטי שלנו יירד לטמיון", כך אמר בסוף השבוע שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. ולד השתתף בכינוס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. הוא הוסיף ואמר: "ייצוא גז הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה. נוכל לכל היותר לייצא גז לקפריסין ולירדן מסיבות פוליטיות, לא יותר מזה". לדבריו , על ישראל לפתח את משק הגז הטבעי בגבולותיה ולהרחיב את ההתבססות עליו גם בתעשייה. ולד התייחס לתמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל המקומי בהקשר של פיתוח תוכנית-אב ואמר כי לא יהיה מנוס מלפתח אנרגיה גרעינית כאמצעי לייצור חשמל בעתיד. "פרט לתחנת הכוח באשקלון, שישתמשו בה בפחם כגיבוי, לא יקומו בישראל תחנות כוח מבוססות פחם. הדעה הציבורית לא תאפשר זאת. לכן החל מאמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף פרט לגז, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינ

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

בשנתיים האחרונות משרד האנרגיה הפדראלי אישר ערבויות למימון בסך 12$ מיליארד ל-16 פרוייקטים סולאריים,מהם שני שליש תחנות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית והיתר מפעלים לייצור רכיבים לאנרגיה סולארית. ביום שישי האחרון המשרד אישר שוב כי לדעתו ההבטחה הסולארית היא העתיד ואישר ערבות של 150$ מיליון לחברת 1366 Technologies ממסאצ'וסטס שפיתחה טכנולוגיה חדשה ועתה תקים מפעל לייצור. שר האנרגיה הפדראלי סטיבן צ'ו אמר כי הפרוייקט ישנה את חוקי המשחק (game-changer)ויוריד בצורה דרמטית את עלויות ייצור תאים פוטווולטאיים.כאשר בכל העולם הביקוש לתאים סולאריים גדל,הפיתוח החדש יגדיל את חלקה של ארה"ב בתעשיה בעולם. עבור החברה 1366 Technologiesהחלטת המשרד הפדראלית היא הצבעת אמון גדולה. שמה נגזר מכמות האנרגיה שיש בואט אחד הפוגע בכדור הארץ בשטח של מטר מרובע.החברה הוקמה ב-2007 ליישום רעיון של פרופסור Emanuel Sachs, מה-MIT) ( המכון הטכנולוגי של מסאצ'וסטס-הנחשב בין הטובים בעולם).

אנרגיה סולארית זולה כמו פחם היא הגביע הקדוש של התעשייה הסולארית, כך מתאר היומון הנוצרי רב ההשפעה CHRISTIAN SCIANCE MONITOR את החלום של התעשייה. היומון וול-סטריט-ז'ורנאל כתב השבוע במאמר מערכת כי לא משנה מתי,תמיד יגידו שיש עוד חמש שנים לחכות להוזלת מחירי חשמל סולארי. משרד האנרגיה הפדראלי לא קונה זאת ופועל להיפך.בשנתיים האחרונות המשרד אישר ערבויות למימון בסך 12$ מיליארד ל-16 פרוייקטים סולאריים,מהם שני שליש תחנות ייצור חשמל מאנרגיה סולארית והיתר מפעלים לייצור רכיבים לאנרגיה סולארית. ביום שישי האחרון המשרד אישר שוב כי לדעתו ההבטחה הסולארית היא העתיד ואישר ערבות של 150$ מיליון לחברת 1366 Technologies ממסאצ'וסטס שפיתחה טכנולוגיה חדשה ועתה תקים מפעל לייצור. שר האנרגיה הפדראלי סטיבן צ'ו אמר כי הפרוייקט ישנה את חוקי המשחק (game-changer)ויוריד בצורה דרמטית את עלויות ייצור תאים פוטווולטאיים.כאשר בכל העולם הביקוש לתאים סולאריים גדל,הפיתוח החדש יגדיל את חלקה של ארה"ב בתעשיה בעולם. עבור החברה 1366 Technologiesהחלטת המשרד הפדראלית היא הצבעת אמון גדולה. שמה נגזר מכמות האנרגיה שיש בואט אחד הפוגע בכדור הארץ בשטח של מטר מרובע.החברה הוקמה ב-2007 ליישום רעיון של פרופסור Emanuel Sachs, מה-MIT) ( המכון הטכנולוגי של מסאצ'וסטס-הנחשב בין הטובים בעולם). התהליך

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

"דו"ח IEA כולל מספר תרחישים, שהמרכזי שבהם מניח כי מדינות העולם יפעלו ליישום ההחלטות שהתקבלו עד היום לניצול ופיתוח מקורות אנרגיה. על פי תרחיש זה, יגדל הביקוש לאנרגיה בשלושת העשורים הקרובים בשליש, ומרבית התוספת בביקוש תהיה בסין, הודו והמזרח התיכון. דלקי מחצבים כמו נפט ופחם הם עדיין מקורות האנרגיה העיקריים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא הסבסוד לשימוש בדלקים אלה, שהגיע בשנה שעברה לשיעור של 523 מיליארד דולרים. מדובר בשיעור תמיכה גבוה פי שישה מזה הניתן לאנרגיות מתחדשות. עם זאת צופה הסוכנות שחשיבותן של האנרגיות המתחדשות תלך ותגדל בעקבות גידול צפוי בסובסידיות, כמו גם שיפורים טכנולוגיים, שיגבירו את הכדאיות הכלכלית בניצולן. על פי התרחיש המרכזי של הסוכנות, ב-2015 אנרגיות מתחדשות יהיו המקור השני בגודלו לייצור חשמל, לאחר פחם. ב-2035 אנרגיות מתחדשות יהיו מקור אנרגיה לייצור חשמל השווה בגודלו לפחם. על פי הערכות הסוכנות, יש לנצל רק שליש מעתודות דלקי מחצבים, אם רוצים לעמוד ביעד הבינלאומי של צמצום ההתחממות העולמית לשתי מעלות בלבד. רק אם תיושם טכנולוגיה חדשה של לכידת פחמן ואגירתו באופן בטוח, ניתן יהיה לשרוף יותר דלקים מבלי להחריף את בעיית שינויי האקלים. מה שעשוי לשנות במידה רבה את הביקוש לאנרגיה ולהשפיע גם על ההתחמ

"היום נערכה בכפר המכביה ועידת האנרגיה והעסקים אליה זומן כדובר בכיר, בין יתר הדוברים, ד"ר יום-טוב סמיה (אלוף במיל.), נשיא ומייסד ICGeen, הזרוע הירוקה של החברה לישראל, אשר מחזיקה במספר חברות המפתחות ומוכרות טכנולוגיות של אנרגיות חליפיות מסוגים שונים, בניהן פרימוס גרין אנרג'י שמציעה טכנולוגיה להפיכת גז טבעי לדלק שיכול לשמש רכבים. בין היתר, אמר בכנס יום-טוב סמיה את הדברים הבאים: "למדינת ישראל יש גז טבעי בכמות לא מובהקת ולא בטוחה. לכן, אסור לייצא גז טבעי. בטכנולוגיה שיש לנו להציע היום (פרימוס גרין אנרג'י) ניתן להפוך גז טבעי לבנזין באוקטן גבוה לשימוש בכלי הרכב ללא שום צורך בשינוי המכונית או התשתיות. ישראל יכולה להשתחרר לפחות ב 50% בתלות בייבוא נפט, ולתרום בכך תרומה רבה לעצמאות האנרגטית שהיא חלק מהביטחון הלאומי וכן לאיכות הסביבה"."

"SDE, חברה ישראלית בעלת טכנולוגיה מוגנת בפטנט לייצור אנרגיה מגלי ים, חתמה על הסכם יזמות משותפת עם החברה האמריקאית גרין אנרג'י אינטרניישן (GEI). הטכנולוגיה של החברה הישראלית מנצלת את גלי ים כדי לייצר לחץ הידראולי, ההופך לחשמל. המערכת מנצלת את מהירות הגל, גובהו, עומקו, עלייתו וירידתו וכן את הזרמים הזורמים מתחת לגל המתקרב על מנת לייצר אנרגיה. החברה הקימה מתקן ניסוי שייצר 60 וואט חשמלי במשך שנה וכך הוכיחה בנקאביליות. הסכם היזמות נועד לצורך פיתוח תחנת כח המפיקה חשמל מגלי ים בגודל של 50MW, לאורך חופי מדינת אקוודר, בדרום אמריקה. החברה המשותפת שתוקם ע"י SDE ו- GEI, ושתיקרא "SDE Ecuador", תקים תחנות כח נוספות קטנות יותר, בקבוצת איי גלפאגוס. ביום 14.04.2011  קבעה אקוודור את תוכנית התעריפים על פיה תשלם על חשמל המופק מאנרגיה מתחדשת, ועל פיו תחויב בגין החשמל אשר יופק מתחנות הכח שיוקמו. ממשלת אקוודור הציעה לממן 60% מעלות הקמת תחנת הכח. רשות החשמל המקומית של אקוודור ("CONELEC"), תשלם ל- SDE Ecuador, סכום קבוע של 0.4477$ לכל Kwh, אשר יופק בכל אחת מתחנות הכח שיוקמו באקוודור, על פי חוזה ל 15 שנה. ... תחנות הכח של SDE, נבדקו ונמצאו כבעלות היכולת הטכנולוגית מספר אחת בעולם על פי אתר PesWiki. תחנות הכח שלנו פועלות על פי הטכנולוגיה הזולה והיעילה ביותר שניתן

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

חברת החשמל לישראל חתמה על הסכם השקעה בחברת 3GSolar אשר פיתחה טכנולוגיה ייחודית בתחום ייצור חשמל באמצעות תאים פוטו וולטאיים בהדפסת צבע. 3GSolar מקבלת את ההשקעה כהלוואה להמרה מחברת החשמל לישראל במסגרת תוכנית קר"ט - תוכנית של חברת החשמל לתמיכה בחברות סטארט אפ ורעיונות טכנולוגיים בתחום האנרגיה הירוקה. היקף ההשקעה בשלב ראשון הוא 2 מיליון ש"ח. חברת 3GSolar מייצרת תאים סולאריים (Dye Solar Cells) בשכבות צבע מודפסות, בשיטה המשלבת חומרים ידידותיים לסביבה (לרוב אורגניים) ליצירת זרם חשמלי מאור השמש בתהליך המדמה פוטו-סינתזה. החברה פיתחה תהליך ייצור לתא סולארי מודפס בעלויות נמוכות ובזמן אספקה קצר.

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

הנה דוגמה נהדרת לתקנות חוק שהביאו לשינוי צרכני: גידול במכירת נורות לד חסכוניות, מאז איסור מכירת נורות המבזבזות אנרגיה. ... שמונה חודשים אחרי נחמד לראות כי התקנות באות לידי ביטוי גם בשוק. חברת "...", שמייצרת תאורת לד חסכונית בארץ, לפי טכנולוגיה מקומית, מדווחת על גידול של 349% במכירות מתחילת 2012. בחברה מספרים כי בחודשים האחרונים, גוברת מגמת החלפת התאורה הקיימת - לתאורה חסכונית, על ידי גופים עסקיים ומוסדיים גדולים, בהם: רשתות שיווק ומזון, קניונים, חברות ביטחוניות, מסעדות ובתי קפה, עסקים קטנים, מפעלי תעשייה, גופי אקדמיה ועוד.