Group items tagged

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

משרד האנרגיה והמים מקדם תקנות אשר יחייבו קידוחי נפט ביבשה בהגשת בקשה לוועדה המחוזית הכוללת התייחסות סביבתית משרד האנרגיה והמים מפרסם היום (יום ב' 30.1.12) לשימוע ציבורי, תקנות הנוגעות לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה וכוללות הליך תכנוני סדור, אותו גיבש המשרד בחודשים האחרונים, אשר יחול על הסדרת כלל קידוחי חיפושי הנפט והגז הטבעי במדינה.    התקנות מהוות הסדרת ההליך שהיה מקובל עד כה בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, והן משלבות בו  שלב של שימוע והתנגדויות הציבור, וכן התייחסויות להיבטים סביבתיים. על פי התקנות יובאו הבקשות לקידוחים בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית, אשר תוכל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מסמך סביבתי הנוגע לכל קידוח.    עד כה אישרו הועדות המחוזית את קידוחי הנפט על פי תקנות התכנון והבניה הקובעות כי קידוח המבוצע בהתאם לאמור בחוק הנפט, ואשר התשריט המראה את מקום הקידוח ואת הדרכים המובילות אליו אושר על ידי הועדה המחוזית, אינו טעון היתר.   התקנות החדשות מבדילות בין השלב הזמני של קידוחי החיפוש לבין השלב המסחרי, של ההפקה. בשלב הזמני, לפני ביצוע קידוחי החיפושים, יגישו החברות לוועדה המחוזית, בקשה שהליך אישורה יכלול דיונים בוועדה ושלב של שימוע התנגדויות הציבור. הבקשה לא תכלול את שינוי ייעוד הקרקע, כיוון שאין טע�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

אסדת קידוחי המים הימיים ה"הומר פרינגטון" חתמה על שני חוזים חדשים לקדיחת רישיונות בים התיכון הישראלי ועוררה היום מהומה קלה במגזר חיפושי הגז והנפט הבורסאי. האסדה המבצעת קידוחי אקספלורציה הבודקים האם קיימים גז טבעי או נפט בעומק האדמה תגיע בסוף השנה לרישיון "ישי" (אחד מחמשת רישיונות פלאג'יק) ולאחר שתסיים אותו תעבור לקדוח ב"ים חדרה". עלותו של קידוח אקספלורציה במים עמוקים עומדת על כ-100 מיליון דולר. מסעות הומר פרינגטון אבל לא רק הקידוחים העתידיים מסעירים את המגזר. ההומר פרינגטון מבצעת כעת את קידוח הנפט בלוויתן ובשבועות הקרובים אמורה להתחיל בביצוע קידוח ברישיון "מירה" שבשליטת מודיעין והכשרה אנרגיה ולאחר מכן לעבור לרישיון שרה הסמוך של השתיים. היום, 15 באפריל, הוא התאריך בו אמורה הייתה האסדה לעבור מלוויתן אל מירה אך מכיוון שהיא אינה עושה כן, יקבלו השותפות במירה (בעיקר הכשרה אנרגיה (40%) ומודיעין (29%)) הנחה של 15 מיליון דולר בתקופת החכירה של האסדה, אותם יממנו השותפות בלוויתן (דלק קידוחים - 22.5%, אבנר - 22.5%, נובל אנרג'י - 40%, ורציו - 15%). העיכוב במעבר האסדה עדיין אינו ברור. ייתכן כי מדובר בחדשות טובות למשקיעי לוויתן (ייתכן שהאסדה מבצעת כעת מבחני הפקה או מתקדמת בבחינה ומוכנה לשלם עבור כל 15 מיליון דולר) או אולי בחדשו�

השגשוג של תעשיית גז הפצלים  ברחבי ארה"ב צפוי להוסיף כ-900 אלף משרות לשוק התעסוקה האמריקאי עד 2015, על פי דו"ח שפירסם היום מכון מחקר לאנרגיה בדנבר. המחקר מציין כי התפתחות הענף צפויה להביא לירידת מחירים משמעותית, שתחסוך עבור כל משק בית בארה"ב 926 דולר בממוצע בשנה בין 2012 ל-2015. עוד צוין בדו"ח כי בשנת 2010 היקף הענף נאמד ב-76 מיליארד דולר, ועל פי HIS הוא צפוי לזנק עד 2015 ב-50% ל-118 מיליארד דולר, ועד 2035 ל-231 מיליארד דולר. ההתפתחות המואצת של קידוחי גז טבעי בשנים האחרונות צפויה להימשך, בדגש על מוקדי הגז בפנסילבניה, צפון טקסס ומספר מדינות במערב ארה"ב, ומהווה קרן אור עבור כלכלת ארה"ב. כך מסר ג'ון לארסון, סגן נשיא חברת IHS גלובל אינסייט, העוסקת במחקרים בתחום האנרגיה. "תעשיית פצלי הגז מוכיחה עצמה כיוצרת משרות משמעותית בארה"ב", אמר לרסון. "בזמנים של האטה כלכלית נמשכת - הקשה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה - זהו הישג יוצא דופן". כיום מעסיק ענף קידוחי הגז בארה"ב כ-600 אלף עובדים. נכון לסוף 2010, כמעט שליש מהגז הטבעי בארה"ב מופק באמצעות טכנולוגיית שבירה הידראולית - במסגרתה מים מעורבבים בחול וכימיקלים מוחדרים עמוק לקרקע כדי לשבור סלעים ולשחרר גז טבעי. השיטה הזאת, למרות שהפכה את הגז הטבעי לאחד הענפים הצומחים במהירות הגדולה ביותר במשק האמ�

האם הפיקוח על הפקת גז פצלים באירופה מספיק"חוות דעת שהוגשה אתמול למועצה האירופאית לסביבה סבורה שכן.חוות הדעת הזו מנוגדת לחוות דעת אחרת שהוגשה לאיחוד האירופאי בקייץ האחרון ואשר המליצה על סידורים לפיתוח הנחיות חדשות ברמת התקינה האירופאית בתחום זה בצורה מקיפה.כך מדווח המגזין אנרגיה וסביבה. הדו"ח החדש, , Impacts of shale gas and shale oil extraction on the environment and human health, ממליץ כי בכניקת הפיתוח הנהוגה בהפקת גז פצלים הכימיקלים בהם משתמשים יפורסמו לציבור ,מספרם צריך להיות מוגבל והשימוש בהם בפיקוח.כן מומלף כי האיחוד יאסוף את המידע על קידוחי גז הפצלים וישמרם. מאחר ובינתיים אין באירופה מרבצי גז פצלים בכמויות מסחריות אין מקרה קונקרטי לגביו ניתן להתייחס ואשר דורש שינוי התקנות,כך קובע דו"ח משפטי חדש Final Report On Unconventional Gas In Europe' by law firm Philippe and Partners.

>> "אסור לעבור לסדר היום על ניסיונות ממשלתיים לקדם הליכים לאישור קידוחי נפט ללא ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה" - כך אמר שלשום ח"כ דב חנין (חד"ש) בוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות. חנין אמר את הדברים זאת, בעקבות הפרסום ב-TheMarker בדבר התוכנית המקלה שמקדם משרד האנרגיה והמים לרישוי קידוחי נפט וגז טבעי ביבשה, בהליך מזורז שאינו כולל תסקירי השפעה על הסביבה, התנגדויות ציבור, עררים ודיונים ברמת התכנון המקומית. "קידוחי נפט אינם ראויים למסלול מהיר. מדובר במסלולים מהירים ללא התחשבות בחוקי התכנון והבניה וללא הצבעה על צורך אמיתי בהגשת תסקירי השפעה על הסביבה. נעשה הכל כדי שתקנות אלו לא יעברו את הכנסת", הוסיף חנין. דב חנין צילום: מיכל חלבין הועדה דנה גם בתוכנית להקמת מתקן התפלה נוסף ליד הישוב שבי ציון וכן באפשרות הנבחנת להקמת מתקן לקליטת גז טבעי בחוף עכו. בעקבות התערבותם של חברי הכנסת רחל אדטו (קדימה) ודוד אזולאי (ש"ס9, ביקש חנין לבחון את כל החלופות האפשריות למיקום מתקן ההתפלה ודרש כי תיבחן החלופה הימית לטיפול בגז: "זו החלופה הסביבתית ביותר, הבטוחה ביותר ובסופו של דבר - גם המהירה ביותר, כשלוקחים בחשבון את ההתנגדויות העזות למתקן יבשתי בכל האזורים"

המשא ומתן בין החברה לישראל לבין הכשרה אנרגיה, המחזיקה בנתחים מרישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" הופסק - כך דיווחה היום חברת החיפושים שבשליטת עופר נמרודי. בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין הצדדים על רכישת גז טבעי על ידי החברה לישראל, צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל לאחר חברת החשמל - אם אכן יימצא כזה ברישיונות. הפסקתו של המו"מ מנומקת בלקוניות בכך שה"צדדים לא הגיעו להסכמות במספר נושאים". המסחר במניית הכשרה אנרגיה הופסק בעקבות הידיעה. הכשרה אנרגיה היא השותפה הגדולה ברישיונות חיפושי הגז הימיים "מירה" ו"שרה" שקידוח האקספלורציה (היתכנות) שיוכיח האם קיים בהם גז או נפט צפוי להתחיל בחודשיים הקרובים. החברה לישראל בחנה השקעה ישירה בהכשרה אנרגיה, שצריכה לגייס כמה מיליוני דולרים לקופתה או רכישת גז טבעי ממנה. לגבי הנושאים השנויים במחלוקת, ההערכות הן כי מדובר במחיר הגז הטבעי שתשלם החברה לישראל, כאשר השבוע הודיעה חברת החשמל כי סגרה על מחיר של כ-5.13 דולרים ליחידה. כעת נראה כי החברה לישראל שבה להתמקד בגז הטבעי של תמר. נושא שנוי במחלוקת נוסף הוא מועד ההשקעה, שכמובן תלוי רבות באם יימצא גז בשני הרישיונות. את התשובה צופים המשקיעים כי יקבלו ברבעון הראשון של 2012, עם הגעתה של אסדת הקידוח, ההומר פרינגטון, �

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

בחברת האנרגיה "טוטל" מודים כי תיקון הדליפה שהחלה שלשום מול חופי סקוטלנד עלול להימשך עוד שישה חודשים. החשש: הגז הנפיץ יידלק. פעילי איכות סביבה: "הנזק רק יילך ויגבר" תגיות: דליפת גז,גז טבעי,הים הצפוני,סקוטלנד "באר מהגיהנום": התקלה החמורה בים הצפוני זה 26 שנה. אסדת הקידוח "אלג'ין" (צילום: רויטרס) ענן של גז טבעי נפיץ ורעיל ממשיך היום (שלישי) להיפלט מאסדת הקידוח "אלג'ין" של ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטל" בים הצפוני. החברה מזהירה כי תיקון התקלה, המוגדרת כבר כחמורה ביותר בים הצפוני זה 24 שנים (אז נהרגו 167 בני אדם באסון הקידוח הגדול אי פעם), עלול להימשך עוד שישה חודשים לפחות. הדליפה החלה ביום ראשון, ובמשך 14 שעות עוד ניסו עובדי האסדה לסתום אותה ללא הצלחה, עד שאתמול לפנות בוקר נפלה בחברה ההחלטה לפנות את המקום מכל עובדיו. גם חברת הנפט "של" פינתה עובדים שלה משתי אסדות סמוכות, כאמצעי זהירות. ענן הגז נראה היטב מעל האסדה, שכבר זכתה לכינוי "הבאר מהגיהנום" (the well from hell) בידי מוחמה סביבה מנורבגיה, שהסביר כי הלחץ הגבוה במאגרי הגז במקום מקשה מאוד על סתימת הדליפה. אזור של סגר אווירי וימי נקבע סביב האסדה הנטושה, הנמצאת כ-240 קילומטרים מחופי העיר אברדין בסקוטלנד, והפיקה כתשעה מיליון מטר מעוקב של גז מדי יום (כ-3% מתפוקת הגז של בריטניה). ב

שנה לאחר שקידוח תמר זכה בתואר "תגלית השנה", העניק המגזין "אויל אנד גז אינווסטור" את תואר התגלית הטובה ביותר של 2010 לקידוח לוויתן שלחופי ישראל. המגזין, שכינה בעבר את לוויתן "מקור גדול של תקווה שכאב ראש בצדה", מעניק בשבע השנים האחרונות פרסים לחברות והעסקות הגדולות ביותר בתחום הנפט והגז הטבעי

שנה לאחר שקידוח תמר זכה בתואר "תגלית השנה", העניק המגזין "אויל אנד גז אינווסטור" את תואר התגלית הטובה ביותר של 2010 לקידוח לוויתן שלחופי ישראל. המגזין, שכינה בעבר את לוויתן "מקור גדול של תקווה שכאב ראש בצדה", מעניק בשבע השנים האחרונות פרסים לחברות והעסקות הגדולות ביותר בתחום הנפט והגז הטבעי. הפרסים יוענקו ב-2 ביוני בטקס שייערך ביוסטון. במבנה "לוויתן", אשר בו שותפות נובל אנרג'י האמריקאית (40%), דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), בוצעו בחודשים האחרונים שני קידוחי אקספלורציה (היתכנות) - לוויתן 1 ולוויתן 2, כאשר בקידוח הראשון בוצעה בדיקה של השכבה הראשונה, שכבת הגז, והוכרז על תגלית גז טבעי בהיקף של 16 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בדצמבר האחרון. בשתי השכבות העמוקות יותר קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט.

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}