Group items tagged

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים. בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר. רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן. דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א

משרד האוצר מתנגד בתוקף להקצאה נוספת של תעריפי הזנה לחברות המייצרות חשמל סולארי עבור מערכות קטנות ובינוניות, בטענה שעלותו של החשמל הנקי גבוהה משמעותית מעלות החשמל המיוצר באמצעים מזהמים. אבל בכדי לבדוק את הפער האמיתי בין ייצור חשמל הסולארי לייצור החשמל אותו משרד האוצר מעודד, יש לבדוק את הדברים בצורה מקיפה ומדויקת יותר. מחיר החשמל בישראל הינו מן הנמוכים במערב, ונע סביב החצי שקל לקוט"ש כשמחיר החשמל הממוצע באירופה הוא סביב ה-16 יורו-סנט לקוט"ש , מה שיוצר פער בין מחיר האנרגיות המתחדשות למחיר החשמל. בנוסף, בישראל מוענקת פרמיה עבור מניעת זיהום אויר של 12 אגורות לקוט"ש, ואילו במדינות האיחוד האירופי והמערב פרמיית הורדת זיהום האוויר היא כ-20 אגורות לקוט"ש. מכאן, שהאוצר מסתמך על שני נתונים בעייתיים בחישובי העלות למשק הישראלי של השימוש באנרגיות מתחדשות, בנוסף לכך האוצר מתעלם בחישוביו מהצורך לייצר הכנסה ותעסוקה בפריפריה, כמו גם מהכנסות הנובעות מתשלומי מס הכנסה, שיחזרו לקופת המדינה מהיצרנים הפרטיים. בכך למעשה מייצר משרד האוצר תחשיב מגמתי של מחיר החשמל הקונבנציונלי מול מחירו של החשמל הסולארי.

מידה ומחירי החשמל יעלו ב-20% כמו שצופים ברשות החשמל, הפער ירד ל-25 מליון ש"ח לשנה וזה עוד לפני שמחשבים את ההחזר שהמדינה תקבל מיצרני החשמל הפרטיים, את התמיכה בפריפריה ואת העובדה שחשמל ה-PV מיוצר בזמן פסגה, כלומר בזמן שהמזגנים עובדים והתעריפים יקרים יותר משמעותית, ומשנים את כל החישובים לטובת הפוטו-וולטאי. במידה ויתבצע תחשיב אמיתי לגבי ה-60 מגה וואט שיכלול את כל האלמנטים (חשמל פסגה, פרמיית זיהום אויר, מס הכנסה, תעסוקה בפריפריה) - ספק אם ימצא פער עלויות אמיתי ומשמעותי.

* הפרויקט יביא לצמצום בפליטת גופרית דו-חמצנית (2SO) ויתרום לשיפור איכות האוויר * הסולקנים המותקנים יפחיתו כ - 90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. * לראשונה בעולם - יוקם בתחתית הארובה, עד לגובה 62 מטרים , מפעל לאחסנת אבן גיר וגבס. * יפתח רון-טל, יו"ר הדירקטוריון: מדובר בפרויקט חסר תקדים בהיקפו, המהווה אבן דרך בהשקעתה של חברת החשמל באיכות הסביבה לשנים הבאות. * אלי גליקמן, מנכ"ל החברה: החברה משקיעה כ 8 מילארד ש"ח בפרויקט מורכב זה אשר בנייתו מתוכננת להסתיים במהלך 2014 . בתום הקמתו יוכלו אזרחי ישראל להמשיך וליהנות מחשמל אמין וזמין אך גם נקי וידידותי יותר לסביבה". -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ביום ה', 22.9.11 בשעות הבוקר המוקדמות, החלה חברת החשמל בעבודות יציקה לארובה הרביעית בתחנת הכוח 'אורות רבין' - שלב משמעותי בפרויקט סביבתי וייחודי להקמת סולקנים שישפרו משמעותית את הפליטות מתחנות הכוח. מדובר ביציקת בטון הגדולה ביותר שבוצעה עד כה בחברת החשמל - 4,500 קוב. קוטר יציקת יסוד הארובה מגיע ל-38 מטרים , גובה יציקת הבטון 3.5 מ' וגובהה העתידי של הארובה יתנשא ל 250 מ'. העבודה תתבצע במשך כ-36 שעות רצופות על ידי 4 משאבות בטון בו זמנית. בשל היקף הבטון האדיר, האספקה משונעת מ-4 מפעלי בטו

ארגון גרינפיס מותח ביקורת על חברות המפעילות חוות ענק של שרתים המבוססות על מקורות אנרגיה כמו פחם או אנרגיה גרעינית עודד ירון 17.04.2012 23:34 אפל, מיקרוסופט ואמזון הן המזהמות הגדולות ביותר מבין החברות הבולטות המפעילות מרכזי מחשוב ענן ענקיים, כך קובע דו"ח גרינפיס שהתפרסם היום. מנגד מציין הדו"ח כי בין החברות ה"ירוקות" נמצאות גוגל, יאהו ופייסבוק. חברות אלה "מתחילות להוביל את התעשייה בנתיב האנרגיה הנקייה, באמצעות התייעלות אנרגטית ושימוש באנרגיה נקייה ומתחדשת", נכתב בדו"ח. הדוח שכותרתו "עד כמה נקי הענן שלך?" (לחצו לדו"ח המלא) בוחן 14 חברות ואת שרשראות אספקת החשמל שלהן, הכוללת למעלה מ-80 חוות ענק של שרתים. בגרינפיס הסבירו כי הם בחרו באותן 14 חברות מפני שהן הבולטות והמובילות בתחום, והן גם אלה אלו "שביכולתן, הן הכלכליות והן המסחריות, לשנות את דפוסתן ולהשפיע על תעשיית האינטרנט והמחשוב כולה". גרינפיס פתח בעצומה שמכוונת להשפיע על החברות הללו, ודרכן מקווה הארגון להשפיע גם על אחרות. המדובר במרכזי נתונים אדירים בגודלם, שבגרינפיס מציינים שאת חלקם ניתן לראות מהחלל. הם מכילים אלפי מחשבים וצורכים חשמל בכמויות אדירות. צריכת החשמל של חלק מהם שווה לזו של 250,000 בתים באירופה. בגרינפיס מציינים כי אילו רשת האינטרנט הייתה מדינה, צר�

חברת חשמל הודיעה, כי חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת לקסטרן הישראלית, המפתחת טכנולוגיית קלינטק ייחודית המאפשרת סילוק מלא של הרעלים המצויים בגזים הנפלטים מתחנות כח. במסגרת שיתוף הפעולה, יוקם מתקן ניסויי לסילוק רעלים באתר "אורות רבין", שהינו אתר ייצור החשמל באמצעות פחם הגדול במדינה. המתקן אשר יטפל בתחילה בכמות מצומצמת של גזים, נועד לצבירת מדידות סטטיסטיות. חברת לקסטרן פיתחה קטליסט כימי לספיגת המזהמים מגזי הפליטה שהייחודיות שבו הינה האפשרות לסילוק בו זמני של מספר קבוצות רעלים ומזהמים ובכך מאפשרת סילוק אפקטיבי וכלכלי של הרעלים המצויים בדלקים פחמניים, ובמיוחד בפחם, בתהליך יחיד שמוריד את עלויות ההקמה ועלויות התפעול בעשרות אחוזים. החברה חתמה לאחרונה על עסקאות שונות להתקנת הטכנולוגיה הייחודית בסין בהיקף של מילוני שקלים. טכנולוגיות קיימות לניקוי הפליטות הרעילות מתחנות כוח וממתקני תעשייה מספקות פתרונות נפרדים לכל מזהם ומזהם- תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן ואדי כספית. הפוטנציאל הגלום והנבחן בטכנולוגיה הוא ביטול הצורך במתקנים נפרדים - מגדל הספיגה שפיתחה לקסטרן מקנה טיפול ופתרון כולל לשלושת החומרים הרעילים במתקן אחד בלבד. מהנתונים עולה, כי - לצד חיסכון של 40% בעלות ההקמה ו - 50% בעלות התפעול הפית�

"משרד התשתיות ניהל מערכת של הפחדות נגד המכוניות החשמליות - המדינה רוצה להבטיח לעצמה את המס על הבלו", כך אמר היום (ה') שמוליק בן ארי, מהנדס רכב ראשי באגד. לדבריו: "על פי ועדת התקינה, ברכב חשמלי האדם צריך להביא אישור שהשקע שלו בבית הוא בסדר. משרד התשתיות ניסה להפחיד ותהה מה יקרה אם יהיו 50 מכוניות חשמליות בשכונה אחת? נזכיר כי בשנים האחרונות 3 מיליון מזגנים נכנסו לישראל - לא שמעתי את משרד האנרגיה מתנגד לזה. אני עוד לא רואה מאות אלפי רכב חשמליים עושים פלאג אין באותו זמן. משרד האוצר לוקח 15 מיליארד שקל על הבלו לשנה, מה יקרה אם יהיו 2 מיליון מכוניות חשמליות - המדינה מבטיחה לעצמה את מס הבלו בעתיד". סמנכ"לית רגולציה וסטנדטיזציה של בטר פלייס, זיוה פתיר, אמרה כי "עד סוף השנה הזו, בלי גרוש אחד ממשלתי קמה פה תשתית - תחנת הדלק נמצאת בבית, לכל אחד יש שקע בבית שהוא יכול לחבר. אין גם מונופול לבטר פלייס לעשות את זה, הדרישה בעולם היא שכל אחד יוכל לטעון את המכונית בביתו, אסור לייצר מצב שבשביל רכב אחד צריך להקים תחנת כוח".

בכל רכב נוסע אדם אחד אז כדאי להשקיע בטוסטוס חשמלי זול וזה הפתרון לרכב ממונע לשנת 3000 הרי כל אחד יודע לרכב על אופניים כך יחסכו שיעורי לימוד זיהום חניות ח"ח מוסכים וזיהום אויר ובמחי של 5000 ש"ח כל אחד יוכל להרשות לעצמו לרכוש אחד רק מה זה לא אינטרס של הממשלה כי היא תפסיד כספי מיסים אז יצטרכו לפטר 50000 פקידים אז שישלחו אותם לעבוד בסין בחילופי משלחות עם העובדים הסינים שמגיעים לפה ובא שלום על ישראל גם בפתרון דיפלומטי

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה