Group items tagged

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

המשרד להגנת הסביבה משיק היום את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעת זיהום האוויר. יישום המהלך אמור להקטין את היקף התחלואה והתמותה וכן לחסוך למשק הישראלי מדי שנה כ-1.5 מיליארד שקלים. עלות התכנית תעמוד על 690 מיליון שקלים שיוקצו לטובתה בין 2011-2020. לפי נתוני המשרד להגנת הסביבה, עומדת עלות הנזק הבריאותי הנגרם בשל חשיפה לאוויר מזוהם על 7.8 מיליארד שקלים ב-2015, ול-8.5 מיליארד שקלים מדי שנה, החל מ-2010 ואילך. בין ההחלטות שמעגנת התכנית, גם אישרור המהלך להפעיל את תחנת הכוח באשקלון על בסיס גז טבעי בלבד, במקום הפחם המזהם. נוסף על כך, צפוי להשתנות תעריף החשמל למשקי הבית כך שצריכה מוגברת בשעות הלילה תזכה לתעריף מוזל. משקיעים גם באכיפה באשר לשינויים הצפויים באשר לתעשייה, תעגן התכנית תקנים מחמירים להגבלת על פליטת גופרית דו-חמצנית ון תחייב את שיפור איכות הדלקים כדי להפחית את רמת הזיהום הנפלטת כתוצאה מהשימוש בהם. נוסף על כך, תוגבר האכיפה בנושא באצמעות שמונה תקנים חדשים של כוח אדם שיאוישו בבעלי תפקידים שירחיבו את הפיקוח על בתי החרושת בכל הקשור לצמצום זיהום האוויר. מתווה המהלך תוכנן על-ידי אנשי אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה, במסגרת חוק אוויר נקי, הקובע כי על השר לגבש תכנית לאומית. בשנתיים האחרונות עמלו על הכנתה, בין היתר �

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן תוקף בחריפות את שר האנרגיה לנדאו, וטוען שהוא אינו עשה די כדי לפתח את משק הגז בישראל. במכתב ששלח ארדן ללנדאו ביום חמישי האחרון מאשים השר להגנת הסביבה ש"ברור לכולם שהתנהלות שונה של משרדך בשנים שעברו הייתה מאפשר אספקת גז טבעי כבר היום", טוען השר במכתב ששלח ללנדאו, זאת על רקע כוונת רה"מ להעביר הצעת חוק לזירוז הקמת מתקני קליטת גז בחופי ישראל. ארדן טוען שלנדאו "הפקיד את התכנון של התשתית הלאומית בידי חברה פרטית (נובל אנרג'י האמריקאית - ל"ג)", לה "אינטרסים כלכליים צרים". ארדן מזכיר שזאת הייתה אחת הסיבות לביטול התכנית, במאבק שכונה בזמנו "מאבק חוף דור". לטענת ארדן, לא רק שמשק הגז ניזוק ותעריף החשמל זינק בכ-25% מאז אוגוסט, אלא גם "ברור לכולנו שאם משרדך היה מקדם בעבר, בהתאם לאחריות תחום ההתיעלות האנרגטית, את קידומן של תחנות כוח סולאריות היו לרשות המשק עוד מאות מגה וואטים", טוען ארדן. ים תטיס מתרוקן? חבל שלא הודיעו סוגיה נוספת אליה מתייחס ארדן היא ההאשמות כאילו הוא הורה לחברת החשמל לנצל כמה שיותר גז בהפעלת תחנות הכוח שלה, זאת במטרה לשמור על איכות הסביבה (גז נקי לשימוש מסולר - ל"ג). התוצאה: מאגר ים תטיס התרוקן והפך לדליל, והעלמותו של הגז המצרי החריף את משבר האנרגיה. "אם נגרמה הפרעה תפעולי�

חברת לודן (   490.2 ) מרחיבה את פעילות חטיבת איכות הסביבה: לודן, העוסקת במתן שירותי תכנון הנדסי וניהול פרויקטים לחברות התעשייה התהליכית ופרויקטים באנרגיה מתחדשת, מודיעה היום (ג') כי חברת הבת בהולנד "לודן אנרגיות מתחדשות" (LRE) נבחרה לשמש כקבלן הראשי להקמת מתקן ביוגז בהולנד להפקת אנרגיה חשמלית מפסולת חקלאית בהיקף השקעה כולל של כ-6 מיליון אירו ולתקופת הקמה המוערכת בכ-8 חודשים. היזמות, בעלת הזיכיון, הינה Agro Giethoorn Energy B.V, המוחזקת על ידי שותף מקומי (60%) ועל ידי "לודן אנרגיות חול" (LEO) חברה בת בקבוצת לודן (40%). זיכיון השותפות הינו ל-12 שנים בתעריפים מסובסדים ומובטחים לתקופת הזיכיון. מימון הפרויקט על ידי היזמות יעשה מהמקורות הבאים: מענק בסכום של 0.5 מיליון אירו מרשות ממשלתית בהולנד, בנק הולנדי ילווה ליזמות סכום של 3.75 מיליון אירו כהלוואה ארוכת טווח וכן יעמיד קו אשראי של 0.45 מיליון אירו. הבעלים מצידם יתנו הלוואת בעלים בסכום כולל של כ-1.25 מיליון אירו. הלוואת הבעלים תתחלק בין השותפים לפי יחס ההחזקות, כשחלקה של החברה הבת בקבוצת לודן יהיה כ-0.5 מיליון אירו והשותף המקומי יזרים כ-0.75 מיליון אירו בהתאמה. ארנון אהרון, מנכ"ל משותף בלודן ציין כי "ההשקעה במתקן הביוגז החדש בהולנד הינה הזדמנות עסקית חשובה עבורנו להרחבת פעילות חטיבת �

מערכת הביטחון לא תתיר בתחומיה מתקני הסקה למים חמים אלא אם הם משולבים במערכת סולארית לחימום מים. מערכות אלו תשולבנה במתקני ההסקה הקיימים הפועלים על מקורות אנרגיה אחרות. אלו הן חלק מהחלטות הפורום לשמירת איכות הסביבה בבינוי במערכת הביטחון בישיבה ב-30 למארס השנה.הפורום בניהול המהנדס יהודה קולן פועל כשנה והחלטותיו מגובות על ידי מערכת הביטחון. יהודה קולן הוא מרכז נושא שמירת איכות הסביבה במערכת הביטחון מזה מספר שנים. הפורום החליט גם כי תינתן עדיפות ודחיפות לשילוב מערכות סולאריות במתקני הסקה קיימים במרחב פד"מ ובמכבסות הצה"ליות בטירה ובתל השומר. יזם שאין לו תקציב להקמת מערכת סולארית יכול להתקשר עם חברה שתממן את עלות ההקמה בתמורה לקבלת חלק מחיסכון בהוצאות הדלק.

אלפי מקומות עבודה חדשים צפויים להתווסף בעתיד הקרוב למשק הישראלי תודות להנהגת "מדינית ירוקה" והתייחסות נכונה לנושאי הסביבה. מחקר שבוצע במרכז מקרו לכלכלה מדינית, בידי הכלכלן הבכיר רועי לוי ובהנחיית מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון ,מיפה את ענפי המשק החשופים כבר עתה לשינויים הצפויים בהם כתוצאה מדרישות מחמירות יותר הקשורות בהגנה על הסביבה - והוברר כי יושפעו מכך ישירות מאות אלף עובדים. כמו כן התברר שהנהגת שינויים כמו מעבר לטיפול בפסולת הכרוך בשינויים תעסוקתיים, תביא לתוספת מישרות של כמעט 40% לעומת הקיים ... העולם מתנהל היום אחרת מבעבר. המוצרים, היצור, השירותים - גם שירותים פיננסיים - נדרשים להתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על הסביבה. אלו שיקולי תדמית. מי שלא ייקח אותם בחשבון - יפגע. גם הצרכנים דורשים זאת. הנושאים הללו הורחבו מעבר להקפדה על ניקיון, על שימוש בחומרי-גלם ממוחזרים, איכות מים, אוויר וכיו"ב, שמירה על משאבי טבע. הם כבר נוגעים גם ליחסי העבודה, לשאלת ניצול עובדים בידי מעסיקיהם, תנאים הולמים המוענקים לעובדים, התנהגות שיש בה כבוד כלפי העובדים, התחשבות בצרכיהם, בביטחון סוציאלי. לכן יש לאיגודים מקצועיים תפקיד מכריע בכל הנגע להשפעת הצמיחה הירוקה על מערכת יחסי העבודה . באירופה חלה התקדמות רבה בתחומים א

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

אמש (יום ב' 13.2) התקיים יום השלטון המקומי בכנסת ובין השאר התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תוכנית לאומית להתייעלות בתאורת חוץ. לדיון זומנו משרדי הממשלה השונים (הגנת הסביבה, פנים, אנרגיה ומים, אוצר), חברת החשמל, השלטון המקומי וכן נציגי חברת פאוורסיינס המתמחה בין השאר בפיתוח ייצור ושיווק בקרים להפחתת המתח העודף בתאורת חוץ המשמשים כמעין "חסכמים" לרשת החשמל. מנהל השיווק והמכירות בישראל, אורן מורגן, הציג בפני חברי הוועדה את הפרויקטים השונים שבוצעו בעשרות רשויות בישראל והדגיש כי פתרונות מעין אלו לחיסכון בתאורת רחובות, הם הקלים ביותר ליישום ללא שינוי בתשתית הקיימת והיעילים ביותר ברמת החיסכון והכדאיות הכלכלית. גיל ליבנה, ראש המועצה המקומית שוהם ויו"ר ועדת איכות סביבה בשלטון המקומי, שנכח בישיבה, אישר שבמרכזיות התאורה במועצה, מותקנים מזה שנים בקרי תאורה של פאוורסיינס. עוד הדגיש מורגן, כי מערכת כזו מותקנת מזה כשנתיים בכנסת ישראל וחוסכת כ - 25% מצריכת התאורה ההיקפית של הכנסת. ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, שיבח את פעילות החברה וציין כי ישנה חשיבות רבה בתמיכת החברה בביצוע פרויקטים בפריפריה בערים כדוגמת אופקים, שדרות, נתיבות וערד אשר הניבו חיסכון של מאות אלפי ₪ לכל רשות. על-פי נתוני המרכז לשלטו

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אומר הבוקר בראיון ל"מעריב" כי "הציבור משלם מחיר כבד על החלטות שגויות שהתקבלו, כמו ההסתמכות על גז ממצרים, אבל גם על מאבקים סביבתיים שהתנהלו בשנים האחרונות". "לצערי", אומר לנדאו, "אלמלא עצרו אנשי איכות הסביבה, ואני מגדיר את עצמי איש איכות סביבה, את תחנת הכוח החדשה באשקלון ואת מתקן קליטת הגז - היינו נושמים היום אוויר נקי יותר ומשלמים מחיר זול יותר על החשמל". - עד כמה אתה מוטרד באופן אישי מהמאבקים הנוכחיים? "מוטרד מאוד. מי שאומר שהוא רוצה גז טבעי ובאותה נשימה אומר לא אצלי בחצר, אומר דבר והיפוכו. מי שימנע כניסת גז באזור הצפון פוגע בבטחון האסטרטגי של ישראל וזהו מעשה חסר אחריות. לצערי הרב, יש תחושה שיש מפגינים ויש חשק להפגין, ועכשיו רק צריך למצוא את ההפגנה ולצאת אליה". "אלה שנאבקו בזמנו בחוף הכרמל והכשילו את הקמת המתקן צריכים לדעת שהם נושאים בחלק מהאחריות לעלייה במחירי החשמל". - הצהרת שברצונך לקדם תעריפי חשמל מדורגים, על מה מדובר? "המודל שאני רוצה לקדם הוא של 3 תעריפים ב-3 מדרגות. מדרגה חברתית, שתהיה הנמוכה ביותר וצריכה לתת את הנדרש לשכבות החלשות במחיר מסובסד שיהיה הזול ביותר; המדרגה השנייה היא מדרגה הביניים; והמדרגה העיקרית, 'החינוכית', תהיה המדרגה היקרה יותר. הייתי רוצה לפתח בא

* הפרויקט יביא לצמצום בפליטת גופרית דו-חמצנית (2SO) ויתרום לשיפור איכות האוויר * הסולקנים המותקנים יפחיתו כ - 90% מהגופרית הדו-חמצנית הנוצרת ביחידת ייצור חשמל אחת. * לראשונה בעולם - יוקם בתחתית הארובה, עד לגובה 62 מטרים , מפעל לאחסנת אבן גיר וגבס. * יפתח רון-טל, יו"ר הדירקטוריון: מדובר בפרויקט חסר תקדים בהיקפו, המהווה אבן דרך בהשקעתה של חברת החשמל באיכות הסביבה לשנים הבאות. * אלי גליקמן, מנכ"ל החברה: החברה משקיעה כ 8 מילארד ש"ח בפרויקט מורכב זה אשר בנייתו מתוכננת להסתיים במהלך 2014 . בתום הקמתו יוכלו אזרחי ישראל להמשיך וליהנות מחשמל אמין וזמין אך גם נקי וידידותי יותר לסביבה". -------------------------------------------------------------------------------------------------------- ביום ה', 22.9.11 בשעות הבוקר המוקדמות, החלה חברת החשמל בעבודות יציקה לארובה הרביעית בתחנת הכוח 'אורות רבין' - שלב משמעותי בפרויקט סביבתי וייחודי להקמת סולקנים שישפרו משמעותית את הפליטות מתחנות הכוח. מדובר ביציקת בטון הגדולה ביותר שבוצעה עד כה בחברת החשמל - 4,500 קוב. קוטר יציקת יסוד הארובה מגיע ל-38 מטרים , גובה יציקת הבטון 3.5 מ' וגובהה העתידי של הארובה יתנשא ל 250 מ'. העבודה תתבצע במשך כ-36 שעות רצופות על ידי 4 משאבות בטון בו זמנית. בשל היקף הבטון האדיר, האספקה משונעת מ-4 מפעלי בטו

מהלך חמשת הימים הקרובים יציינו ברחבי אירופה את שבוע ההתיעלות האנרגטית של האיחוד האירופאי. את האירועים שיתקיימו בבירות האיחוד יזמו ההנהלה הכללית של נציבות האנרגיה האירופאית, הסוכנות האירופאית לתחרותיות וחדשנות בשיתוף עם מוסדות וגופים פרטיים חזקים בתחום האנרגיה. במסגרת השבוע המיוחד, יתקיימו מעל מאה אירועים שונים ברחבי היבשת שמטרתם היא לקדם פיתוח מקורות אנרגיה תמחדשת והתייעלות אנרגטית באירופה ובכך להזכיר לציבור הרחב את הפוטנציאל הרב שיש לתחומים אלה בסיוע בהגנה על איכות הסביבה ברמה הגלובאלית, הלאומית והמקומית.

אוטווה. קנדה הפכה אתמול למדינה הראשונה שהודיעה כי בכוונתה לפרוש מפרוטוקול קיוטו, שבה התחייבו המדינות החתומות להפחית את פליטת גזי החממה בתחומן. פרישתה של קנדה היא מכה קשה לאמנה הבינלאומית הסובלת מקשיים רבים במימושה. פיטר קנט, השר לאיכות הסביבה של קנדה, הודיע על כוונת ממשלתו לפרוש מהאמנה בשובו מהשיחות על אודותיה שנערכו בדרבן שבדרום אפריקה. המדינות החברות באמנה החליטו להאריך את תוקפה בחמש שנים נוספות ולהכין בינתיים אמנה חדשה, שתכפה על כל המזהמים הגדולים בעולם להגביל את פליטות גזי החממה. קנדה, אחת מיצרניות האנרגיה החשובות בעולם, טוענת כי לא ניתן ליישם את אמנת קיוטו משום שהיא פוטרת מדינות מזהמות רבות, כמו סין והודו, שאינן מחויבות לצמצום גזי החממה שלהן בהתאם לאמנה הנוכחית. "כפי שאמרנו, קנדה רואה את קיוטו כאמנה שעבר זמנה. אנחנו מממשים את זכותנו החוקית לפרוש ממנה", אמר קנט במסיבת העיתונאים. קרחונים במפרץ באפין בקנדה. צילום: אי-פי ממשלתו השמרנית של סטיבן הרפר, ראש ממשלת קנדה, שמקיימת קשרים רבים עם מגזר האנרגיה, טוענת כי בהתאם לתנאי האמנה הנוכחית, קנדה עלולה לספוג קנסות של יותר מ-13 מיליארד דולר אם לא תצמצם עד סוף 2012 את פליטות גזי החממה שלה בכמות הנדרשת על ידי האמנה. "כדי לעמוד ב-2012 ביעדים הנדרשים בהת�