Group items tagged

מדענים אמריקאים טוענים כי הצליחו לפתח חיידקים שמסוגלים להפוך חומר יבש שקיים באצות לאתנול, ובכך לייצר דלק ביולוגי. לטענתם, יש בפיתוח החיידק כדי להפוך אמנות רבת שנים של גידול זני אצות לפיתרון מעשי בשאלת האנרגיה של המאה ה-21. דלקים ביולוגיים ניצבים כיום כתחליף המבטיח ביותר לנפט ותוצריו בשל היותם בעלי אחוז פחמן נמוך. עם זאת נטען כי ייצור דלק ביולוגי המתבסס על תירס וקנה סוכר הוביל לעלייה עולמית במחירי המזון לעומת יתרונות מעטים יחסית. מנתוני מחקר ראשוני עולה כי חקלאות ימית נרחבת של סוגים שונים של אצות כמקור אנרגיה, עשויה לספק מענה מוצלח לצריכת האנרגיה העולמית. כחלק מתכנון אנרגיה לטווח ארוך, הודיעה בריטניה כי תקצה 400 קמ"ר מקו החוף שלה לגידול אצות. חוות אצות בבאלי . צילום: אתר ויקיפדיה עוד כתבות בנושא אנרגיה ירוקה: עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי בעולם 01.09.2011 | 08:07 בקרוב בישראל: מכוניות המונעות בדלק ביולוגי 24.03.2010 | 07:05 עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם "אצות ימיות גדלות בקצב מהיר פי 10 מצמחים רגילים והן עשירות בסוכרים. עד עכשיו היה קשה להפיק מהן גז אתנול על ידי התססה", אומר מנהל המכון לחקר אצות בצרפת, יאניק לרה. "הפיתוח האחרון מהווה אמנם קפיצת דרך רצינית, אבל שימוש נרחב בחיידק

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

האוניברסיטה משקיעה מאמץ רב בקידום מחקר בתחומי האנרגיה הירוקה והחלופית, הכולל עידוד שיתופי פעולה לפיתוח ידע יישומי, הידוק הקשר עם התעשייה והצבת האוניברסיטה בחזית המחקר בתחום האנרגיה. לדברי פרופ' מוטי הרשקוביץ, סגן הנשיאה ודיקן למחקר ופיתוח, העומד בראש המיזם, באוניברסיטת בן-גוריון פועלים מיטב הכוחות המחקריים בתחומי האנרגיה הירוקה, החלופית ומתחדשת, לרבות דלקים מתחדשים, אנרגיה סולארית ועוד. "בעידן של מחסור הולך וגובר במשאבי אנרגיה זמינים, מתבקש מחקר מעמיק למציאת חלופות זולות ויעילות יותר למקורות האנרגיה הקיימים". פרופ' הרשקוביץ הדגיש כי האוניברסיטה שואפת לחזק את הפרופיל הלאומי והבין-לאומי שלה כמוסד בעל שם בתחום מחקר ופיתוח האנרגיה הירוקה והחלופית, זאת באמצעות קידום המחקר וגיוס חוקרים מצוינים בתחום. לדבריו, האוניברסיטה מפתחת תכניות לתואר ראשון ושני במגוון רחב של תחומי האנרגיה. בין החוקרים במיזם האנרגיה של האוניברסיטה ניתן לציין את פרופ' הרשקוביץ, שמחקרו מתמקד בחדשנות של תחליפי דלק, את פרופ דוד פיימן, חלוץ בחקר אנרגית השמש ושותף לפיתוח מיזם זניט, את פרופ' סמי בוסיבא, מנהל המכון הצרפתי לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים, מומחה בעל שם עולמי בתחום הביוטכנולוגיה של אצות; את ד"ר טאלב מוקא�

מתקן ניסוי לטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, המאפשרת ייצור חשמל על בסיס חימום אוויר, מוקם במרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות, הזרוע הטכנולוגית של הכור בדימונה (הקמ"ג). מדובר במתקן תרמו סולארי של חברת HELIOFOCUS, פרי פיתוח של מכון וייצמן והחברה. מתקן הניסוי המוקם בימים אלו, יתנשא לגובה של 35 מטר וממוקם על שטח של 5 דונם, פועל על בסיס טכנולוגיה חדשה של חימום אוויר לייצור חשמל, בשונה מטכנולוגיות קיימות הפועלות על בסיס חימום מים או שמן. המתקן מורכב מצלחת מראות בקוטר של כ-30 מטר המאפשרת קליטה וריכוז של חום רב על גבי קולט אוויר, וצפוי לנצל שטחי קרקע ביעילות רבה יותר מאשר מתקנים תרמו סולאריים אחרים. המרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות מציע למפתחי המתקן תשתית מתקדמת ונוחה לביצוע מכלול של בדיקות וניסויים, לרבות מדידות ביצועים, אימות טכנולוגי, הדגמה ושילוב ניסויי אגירה. המתקן ישתלב בפעילות מו"פ ענפה במרכז הטכנולוגי, ויצטרף למתקני ניסוי והדגמה נוספים הקיימים והמתוכננים לקום במרכז, לרבות מתקן הניסוי וההדגמה של ברייטסורס, מתקני ניסוי פוטוולטאיים ופרויקט פיתוח אצות לייצור דלקים.

בימים אלה חתמו האוניברסיטאות על הסכם להמשך המחקר המשותף בטהור מים והמרת אצות לאנרגיה