Group items tagged

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

נו, יעל, אולי תסיימי תואר שני באנרגיה גרעינית? :-) משרד התשתיות הלאומיות ממשיך לעודד סטודנטים בתחומי האנרגיה השונים, וכעת מעניק מלגות למהנדסים, כימאים ופיסיקאים אשר יבצעו מחקר לתואר שני בתחום האנרגיה הגרעינית. המלגות, בהיקף של 50 אלף ש"ח יוענקו לסטודנטים שיימצאו המתאימים ביותר לתכנית המשרד לפיתוח כוח אדם אקדמי בתחומי האנרגיה. מלגות אלו מצטרפות למלגות שמעניק המשרד לסטודנטים, המעוניינים ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חשמל- זרם חזק ומתח גבוה, או לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט, הנדסת אנרגיה, כלכלת אנרגיה, מדיניות אנרגיה ומנהל עסקים בתעשיית האנרגיה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אתגרים גדולים ניצבים בפני מדינת ישראל בתחום האנרגיה, ולהשגתם עלינו לפתוח אופקים נוספים. לצורך זה משקיע משרד התשתיות הלאומיות אנרגיה בדור העתיד ומקדם מצוינות בתחום המדעים". הפרויקט יוצא לדרך לאחר עבודת מטה מקיפה שבוצעה על ידי משרד התשתיות הלאומיות בשיתוף גורמי אקדמיה ותעשייה רבים, אשר הציפה את הבעיה במחסור בכ"א מיומן בתחומים וברמות שונות במשק האנרגיה בישראל, החל מחוקרים צעירים וסטודנטים, וכלה באנשי מקצוע מנוסים. בקשות לקבלת המלגות ניתן להגיש עד 1.11.11, החלטה על מקבלי המלגות תתקבל עד סוף שנת 2011. פרטים על הקריטריונים ו�

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

חברות הבנות, רמת נגב אנרגיה ואשדוד אנרגיה, של אדלטק וזורלו אנרגיה, חתמו על הסכם לרכישת אנרגיה ומתן שרותי תשתית עם חברת החשמל לישראל הסכם רכישת חשמל עם חברת חשמל נחתם היום אחה"צ (א') בחסות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו בין שתי חברות המקימות תחנות קו-גנרציה, שעתידות לייצר חשמל למכירה וקיטור ושירותי תעשייה אחרים לשימוש במפעלים. חברת רמת נגב מקימה את תחנת הכח במתחם מפעל מכתשים שברמת חובב, בהספק של כ- 110 מגה-וואט, חברת אשדוד אנרגיה המקימה את תחנת הכוח במפעל אגן כימיקלים בהספק של כ- 55 מגה-ואט.   תקופת ההסכם היא למשך כל תקופת הרישיון של החברות ומאפשרת לחברות למכור עודפי אנרגיה לצרכני קצה ולחברת החשמל החל ממועד ההפעלה המסחרית המתוכנן למחצית 2014.   הסכם זה, מצטרף לדיווחים קודמים שהעבירו החברות לאחרונה בדבר חתימת ההסכמים של החברות עם שותפות תמר בקשר לאספקת גז טבעי ולהסכם הולכת הגז הטבעי עם נתג"ז.   שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, אמר במעמד החתימה  כי: "מתוך תחושת אחריות למשק,  ולצורך לספק לאזרחי ישראל חשמל זמין ואמין פועלת לשכת השר, על פי הנחייתי, יום ולילה, בכדי לקדם את כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים. כך היה כשקבענו תאריכי יעד להשלמת ההסדרות, וכך היה כאשר טיפלנו והסרנו את כל החסמים שעמדו בפני היזמים, ועל כך - יע�

משרד האנרגיה והמים מדווח על הצלחה בפרויקט החלפת המקררים, במסגרתו הוחלפו עד כה כ-36 אלף מקררים ישנים וזוללי אנרגיה במכשירים חדשים הנמכרים במחיר מסובסד. לאור ההיענות הגבוהה לפרויקט, שהוא חלק מההיערכות לבצורת החשמל הצפויה הקיץ, המשרד צפוי ליזום פרויקטים נוספים, ביניהם החלפת מכונות כביסה ישנות ושדרוג דודי חשמל בדודי שמש. על-פי נתוני משרד האנרגיה, כ-72% מהמקררים שהוקצו במבצע כבר נמכרו בסובסידיות של עד 30%. עלות הפרויקט היא כ-50 מיליון שקל, והחיסכון הצפוי בחשמל (לפי התעריפים הנוכחיים) צפוי להסתכם ב-600 מיליון שקל.  "אנו שמחים להיווכח כי הציבור מבין את חשיבות החיסכון ונרתם לצמצום הצריכה", אמר שר האנרגיה עוזי לנדאו, "זהו צעד נוסף במאמץ הכולל להתייעלות במשק האנרגיה בכלל, ולקראת בצורת החשמל הצפויה בפרט". מבצע החלפת המקררים הוא לא סוף דבר. משרד האנרגיה כבר פרסם מכרז נוסף לאספקת מקררים חדשים ויעילים אנרגטית ולגריטת מקררים ישנים, ובמסגרתו יסובסדו עוד כ-50 אלף מקררים עבור האוכלוסייה הכללית בישראל. כמו כן, במהלך השנה מתוכנן להתפרסם מכרז שלישי להחלפת כ-20 אלף מקררים נוספים לאוכלוסיות שונות, כך שעד סוף 2012 מספר המקררים הכללי שיסובסדו צפוי להגיע ל-140 אלף. המשרד מתכנן פרויקטים נוספים, ביניהם החלפת מכונות כביסה והמר�

האנרגיה המתחדשת היא הפתרון לתלות שפיתחה ישראל בייבוא גז טבעי בזכות גיוון מקורות האנרגיה וביזור מתקני ייצור החשמל באמצעותה - כך טוענים יזמי ייצור החשמל הסולארי במכתב שהפנו בשבוע שעבר לראש הממשלה, בנימין נתניהו. "האירועים הביטחוניים במשק האנרגיה והפגיעה באספקת הגז הטבעי מדגישים את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה של ישראל. האנרגיה המתחדשת מאפשרת גיבוי לייצור החשמל הקונבנציונאלי" - כתב לנתניהו מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, והוסיף כי "אנרגיה סולארית יכולה לתת מענה ביטחוני-אסטרטגי וחסר תחליף במשק החשמל".

חיים רמון נכנס לפעילות בתחום האנרגיה הירוקה. רמון מונה ליו"ר חברת הבת של מולטימטריקס, מולטיגרין. אורי אומיד, מנכ"ל חברת מולטימטריקס (   58.5     -4.10% ) , ציין "אנו שמחים על הצטרפות חיים רמון לדירקטוריון החברה. לרמון ידע וניסיון רב שנים בתחום האנרגיה וכן בהליכים רגולטורים שונים. אני מאמין כי תרומתו לחברה תהיה רבה ואנו מעריכים את הבעת האמון שהפגין, בדרך החדשה של החברה, עם הצטרפותו לדירקטוריון". חיים רמון ציין "מדינת ישראל מחוייבת להגדיל את מכסות האנרגיה המתחדשת שלה בשנים הבאות, כחלק מהצטרפותה לארגון ה-OECD. אנרגיית הרוח הינה האנרגיה המתחדשת הנקייה ביותר, הזולה ביותר ושאינה צורכת משאבים יקרים כמו הקמת תשתית צינורות ותשתיות חשמל חדשות. לכן, אני מאמין כי מולטימטריקס תצליח להרחיב את פעילות הרוח בארץ ואני שמח לסייע בכל דרך". מולטימטריקס הודיעה בשבוע שעבר על חתימת ההסכמים להשלמת רכישת חוות הרוח ונמצאת בשלבים מתקדמים של מו"מ עם קבלנים להקמת חוות הרוח המשודרגת בהיקף 14 מגה וואט ברמת הגולן, שקיבלה את כל האישורים הדרושים. את המהלך מוביל חיים רמון ומסייע לחברה בשלבים הסופיים של הות"ל לפרויקט בהיקף 200 מגה וואט ברמת הגולן שהוכרז כפרויקט לאומי. נציין כי מאז פרישתו מהכנסת מכהן חיים רמון בתפקידים בכירים בחברות צ'רל

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

לקראת דיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ שתתקיים היום (יום ג', 14.6) בכנסת בנושא יחסי ישראל מצרים בכלל ואספקת גז ממצרים לישראל בפרט, אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות): "על רקע המהומות בעולם הערבי וחוסר היציבות של האזור, אני חוזרת ומדגישה את חשיבות עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל. אין אנו יכולים לסמוך על אספקת גז ממדינות שאינן יציבות, כאשר יש ביכולתנו לייצר אנרגיה חלופית משלנו. במכתב ששיגרנו בשם סיעת העצמאות לראש הממשלה לאחרונה, הדגשנו כי האירועים האחרונים, הן באזורינו והן ביפן, מוכיחים את הטעות הקשה שיש בהתייחסות לנושא האנרגיה מההיבט הכלכלי הצר, מה גם שלא ניתן להניח שמחירו של הגז הנמוך יחסית כעת יהיה כך גם בעתיד ואנו עדים לכך שמחירו צפוי לעלות ב-7% בקרוב. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל פוטנציאל עצום לשדרוג מעמדה המדיני, הביטחוני, הכלכלי, הסביבתי והחברתי של מדינת ישראל. נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כו�

רשות החשמל מצליחה להדהים שוב את יצרני החשמל הסולארי; מליאת רשות החשמל החליטה אתמול על הפחתה דראסטית של תעריפי החשמל שיתקבלו מערכות גג חדשות שיתחילו לייצר חשמל במהלך 2012. במסגרת ההחלטה נקבעו תעריפים נמוכים משמעותית - לא רק מהתעריפים לשנת 2011 אלא גם מהתעריפים שהרשות עצמה פרסמה בשלב השימוע שקדם להחלטה. ההחלטה קובעת כי מתקני-גג למגזר הביתי (בהספק של עד 15 קילו-ואט) שיתחברו לרשות במהלך 2012 יקבלו תעריף של 1.22 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שיפיקו. התעריף ב-2011 עמד על 1.67 שקל לקוט"ש ובשימוע ל-2012 הציעה הרשות 1.34 שקל לקוט"ש. מתקני-גג לסקטור העסקי (בהספק של עד 50 קילו-ואט) יקבלו לפי ההחלטה 90 אגורות בלבד לקוט"ש לעומת 1.51 שקל ב-2011 ו-1.07 שקל בשימוע. על-פי החלטת וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תוקצה ב-2012 מכסה כוללת של 50 מגוואט למערכות סולאריות על גגות ומכסות נוספות בסך 30 מגוואט כל אחת יוקצו ב-2013 וב-2014. לאחר תום המכסות האלה מתכוונת הממשלה להפסיק את מדיניות הסבסוד של החשמל הסולארי ולפעול על-פי מדיניות חדשה שתהיה מבוססת על המחיר הכלכלי של האנרגיה המתחדשת. הנימוק העיקרי להפחתת התעריפים הוא ההוזלה הדראסטית שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הפאנלים הסולאריים לייצור חשמל, כתוצאה מייצור-יתר של פאנלים בסין. בשוק הסולארי העריכו כי התעריפים

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

כל מי שביקר בשנים האחרונות באירופה לא היה יכול שלא להבחין בהן. טורבינות רוח בצבעי אדום-לבן חגיגיים המתנוססות על גבי עמודי ענק. טורבינות הרוח כבר מספקות אחוזים ניכרים מתצרוכת החשמל של מדינות כמו דנמרק, גרמניה ובריטניה. בעולם האנרגיות המתחדשות יש לרוח מעמד בכורה: ההספק של טורבינות הרוח בעולם גדול פי שלושה מההספק של המערכות הסולאריות לייצור חשמל ומגיע ל-240 גי'גה-ואט, פי 20 מיכולת ייצור החשמל של מדינת ישראל. הרוח נחשבת למקור האנרגיה הזול ביותר, הירוק ביותר והידידותי ביותר לקרקע. טורבינת רוח, גבוהה ככל שתהיה, אינה מונעת את המשך השימוש בקרקע למטרות חקלאיות או אחרות. אבל המהפכה ששינתה לנצח את הנוף באירופה פסחה לחלוטין על ישראל. למה? "המדינה נרדמה" התשובה לשאלה הזו כמעט מביכה. "המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח". האיגוד יציין החודש לראשונה את יום הרוח העולמי (במסגרת שיתוף הפעולה עם הארגונים הבינלאומיים GWEC ו-EWEA) - אך קשה למצוא סיבה לחגיגה. כמעט אף טורבינת רוח לא הוקמה כאן ב-150 השנים האחרונות והמציאות העגומה הזו לא תשתנה בשנ�

מיליון שקל להקמת תחנות כוח על פני 20 אלף דונם לייצור אנרגיה סולארית בדרום, בהספק של 50 מגה-ואט ויותר לכל אתר. המהלך אמור לסייע ליזמים בשוק הסולארי להתמודד עם סוגיית ההקצאה של הקרקעות, שנחשבת לאחד החסמים המרכזיים בתחום, בין השאר בשל מדיניות מינהל מקרקעי ישראל. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק במסגרת התוכנית יוקצו 6,000 דונם לטובת פרויקט סולארי בדימונה, 2,000 דונם ממערב לאזור התעשייה הדרומי של דימונה, 5,000 דונם ממזרח לאתר של חברת החשמל בדימונה, 6,000 דונם מדרום מערב לפארק רותם, 2,500 דונם באזור התעשייה בתמנע ושטח נוסף באזור שבטה. על איתור השטחים ועל תכנון האתרים הסולאריים הופקדה חברת גיאופרוספקט, שנבחרה במכרז. חווה סולארית. "ניצול מרבי של יכולות המערכות" צילום: SXC בתוך כך נבחרו הזוכים במכרז להקמת מקבצים של מתקני ייצור חשמל בטכנולוגיה סולארית. במכרז להקמת מתקן סולארי בהספק של 4 מגה-ואט באזור התעשייה בעין עברונה באילת זכתה חברת ס.סופר סולאר שבבעלות חברת סופר גז, ובשני מכרזים להקמת מתקנים סולאריים בהספק של 11 מגה-ואט באזור מצפה רמון זכו שני יזמים - ס.סופר סולאר וחברת פארק סולארי מצפה רמון שבבעלות חברת החשמל הצרפתית EDF. בהמשך השנה צפויים להתפרסם מכרזים נוספים של מינהל מקרקעי ישראל בשיתוף משרד האנר�

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי