Group items tagged

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי