Group items tagged

אביעד פוהורילס יהיה כתב ופרשן איכות הסביבה החדש של "מעריב". ל"גלובס" נודע כי פוהורילס יחליף את אביב לביא, שפוטר מהעיתון והביא למחאה בקרב ארגונים סביבתיים. פוהורילס, פרשן הספורט הבכיר של "מעריב" ב-8 השנים האחרונות, הוא בוגר מדע המדינה ומשפטים, שימש בעבר ככותב ופרשן ספורט בכיר במשך 15 שנה ב"ידיעות אחרונות" וערך והגיש את "עושים ספורט" בגלי צה"ל במשך 11 שנה. פוהורילס יפרסם מדי סוף שבוע מדור אישי "ירוק" בן שני עמודים במקום המדור של לביא. במקביל ימשיך לכתוב ביקורת טלוויזיה ולעתים יתרום מניסיונו ומכתיבתו למדור הספורט של העיתון. ב"מעריב" אישרו את הדברים

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

ועדת הסביבה והבריאות, בראשותו של ח"כ דב חנין, קיימה היום דיון בנושא הסיכונים מקידוחי גז בים. בדיון נטלו חלק נציגי ארגונים סביבתיים ונציגי המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות.

החברה להגנת הטבע, ארגון חיים וסביבה ומרכז השל מציינים את אישור תמ"א /10 ד' 10/ המעניק עדיפות להתקנת תשתיות על גגות, מתוך הכרה בתרומתם לחסכון במשאבי הקרקע והגנה על שטחים פתוחים, אך מוסיפים כי חלק ניכר מן המכסה להקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות כבר מומשה, ולכן יש צורך בהגדלתה. הארגונים הסביבתיים מוחים על כי התוספת למכסה מיועדת למגזר תחנות הכוח הגדולות והקרקעיות בלבד, וכי ההצעה במתכונתה הנוכחית מהווה סוף לפתרון הגגות שאומץ וקודם בעבר על-ידי המדינה. הארגונים החתומים על המכתב מציינים כי בדיקה שנערכה במכון ויצמן מעלה כי פוטנציאל הייצור ממתקני הגגות גבוה מההערכות הקיימות, וכי המכסות אינן מאפשרות את מיצויו. הארגונים קוראים להגברת מתן המכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לגגות, תוך מתן עדיפות וקביעת תכנית ארוכת טווח והדרגתית לעמידה ביעדי הממשלה, והגדלת נתח ייצור החשמל ממתקני אנרגיה סולארית, תוך בחינה תקופתית של נתוני המכסות בהתאם לשיפורים הטכנולוגיים, המשפיעים על גודל והספק האנרגיה הסולארית.

ארגון אדם טבע ודין, שאינו חתום על המכתב, פנה אף הוא לשרי האוצר והתשתיות במכתב בו הוא מדגיש את חשיבות המעבר לייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהתחייבותה הקודמת של הממשלה. בארגון מוחים על כי משרד האוצר, בבואו לחשב את התועלות הכלכליות למדינה כתוצאה ממעבר לאנרגיה סולארית, אינו לוקח בחשבון את מלוא ההיבטים וההשלכות כגון החיסכון בתחלואה ובבריאות הציבור, דמי האבטלה שנמנעו (בשל הצורך בכוח אדם להקים מערך אנרגיה סולארית), יציבות מחירי האנרגיה והתועלת הגיאו- אסטרטגית (הנובעת מהפחתת התלות ביבוא דלקים) וכן החיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. לטענת הארגון אין להגביל את המכסות לתחנות קרקעיות בלבד, למרות כי בארגון מדגישים כי אינם מתנגדים להקמתן של תחנות כוח אלו, אך טוענים כי העדפתן של התחנות הגדולות על פני אלו המותקנות על גגות שגויה, וקוראים לשלב בין הדרכים השונות לפיתוח אנרגיה סולארית.