Group items tagged

מדובר בתביעה של העיריות יבנה, גבעת שמואל וראש העין, אשר ביקשו לחייב את חברת החשמל בארנונה בגין שטחים שמתחת לקווי החשמל, בטענה שהחברה מחזיקה ועושה שימוש בשטחים אלה. חברת החשמל טענה מנגד כי השטחים שבהם עוברים קווי החשמל הם שטחים פתוחים, שבהם נעשה שימוש חופשי על ידי הציבור וכי הניסיון לחייבה בארנונה בגין שטחים אלה הוא ניסיון בלתי חוקי ומשולל בסיס להגדיל ב"שיטת מצליח" את גביית הארנונה מחברת החשמל, ולהפוך אותה למקור מימון עיקרי של תקציבן השנתי של אותן רשויות מקומיות

איזה באעסה... הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום הסירה בשבוע שעבר עוד מכשול מהותי בדרך להקמת חוות של קולטים סולארים, פוטו וולטאים, בקיבוצים בנגב. הוועדה דחתה את ההתנגדויות שהוגשו במטרה למנוע את המתקנים. בהחלטה מהותית בתחום האנרגיה המתפתחת, ובייחוד לאישור הליכי התכנון והבנייה של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים, הוועדה קבעה כי אין צורך למצות את פוטנציאל הקמת הקולטים על גגות מבנים בקיבוצים, וכי ניתן במקביל לאשר את הקמת חוות קולטים קרקעיות. על פי תכנית שהגישו הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, בשיתוף חברת דלקיה, חברת בת של תאגיד "ואוליה" העולמי, הקיבוצים תכננו להקים בשטחם חוות של קולטים פוטו וולטאים. אולם, חברת solar by yourself בע"מ העוסקת בהתקנת קולטים פוטו וולטאים על גגות הגישה לוועדה התנגדויות לבקשה. לטענתה, הקמת מתקנים קרקעיים תפגע בתחרות בתחום ויפגעו במכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אותן היא יכולה להשיג. בשל כך, החברה הגישה התנגדויות לכל אחת מהבקשות שהוגשו ע"י הקיבוצים הללו. החברה טענה כי על פי התמ"א לאישור מתקנים פוטו וולטאים (10/ד/10) יש למצות את כל הפתרונות לייצור חשמל על הגגות, ורק לאחר מכן לאפשר פתרונות חלופיים על הקרקע. בהחלטה שהתקבלה, הוועדה המחוזית החליטה לדחות את טענות החברה בטענה כי הפרשנות �

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה. דוח של עמותת אדם טבע ודין מעריך כי הנזק צפוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה. "הפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים סביבתיים ועל חברות הגז לשאת בפיצוי הכספי, כפי שנהוג בעולם", ציין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק אסדת קידוח גז. םגיעה בסביבה הימית אלי דסה המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה - הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. בין השאר הנזקים האפשריים הם: פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד. לחייב את זכייני הגז הדוח מתייחס גם לפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה. "פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאות

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

היקף ההשקעה בבניין הוא כ-200 מיליון שקל. הדיירים יהנו מ-70% חיסכון במים, 20% חיסכון בעלויות אנרגיה ומעל 1,000 מ"ר שטחים פתוחים, כולל גן בוטני וגג אקולוגי ו-19 מרפסות מגוננות, ומגוון עקרונות נוספים לסביבת עבודה בריאה וירוקה. רונן עזורי, מנכ"ל אחים עזורי, פירט את יתרונות הבניין, הכוללים: מיקום אופטימלי לניצול אור טבעי, נורות לד חסכוניות, ריבוי שטחים פתוחים בתוך הבניין, בינהם גנים אקולוגים תלויים, מיחזור של 16 אלף ליטרים של מים ביום, המשמשים להדחת אסלות ולשטיפת מכוניות, הפרדה ומיחזור של פסולת, גלאי נפח בחדרים המכבים אוטומטית את המיזוג והתאורה בחדרים ריקים, חניון לאופניים ושקעים למכוניות חשמליות ובהמשך הקמת תאים פוטוולאטים לניצול אנרגיית השמש על גג הבניין ועל הקיר הדרומי.

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

בתוכנית האב למשק המים נבחנת הקמתם של מתקני התפלת מי ים על אסדות או על איים מלאכותיים בגלל הקושי לייעד לכך שטחים לאורך החוף אולי לשים אותם על האסדה של תמר? :-) אף מילה על ניהול ביקושים...

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

החברה להגנת הטבע, ארגון חיים וסביבה ומרכז השל מציינים את אישור תמ"א /10 ד' 10/ המעניק עדיפות להתקנת תשתיות על גגות, מתוך הכרה בתרומתם לחסכון במשאבי הקרקע והגנה על שטחים פתוחים, אך מוסיפים כי חלק ניכר מן המכסה להקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות כבר מומשה, ולכן יש צורך בהגדלתה. הארגונים הסביבתיים מוחים על כי התוספת למכסה מיועדת למגזר תחנות הכוח הגדולות והקרקעיות בלבד, וכי ההצעה במתכונתה הנוכחית מהווה סוף לפתרון הגגות שאומץ וקודם בעבר על-ידי המדינה. הארגונים החתומים על המכתב מציינים כי בדיקה שנערכה במכון ויצמן מעלה כי פוטנציאל הייצור ממתקני הגגות גבוה מההערכות הקיימות, וכי המכסות אינן מאפשרות את מיצויו. הארגונים קוראים להגברת מתן המכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לגגות, תוך מתן עדיפות וקביעת תכנית ארוכת טווח והדרגתית לעמידה ביעדי הממשלה, והגדלת נתח ייצור החשמל ממתקני אנרגיה סולארית, תוך בחינה תקופתית של נתוני המכסות בהתאם לשיפורים הטכנולוגיים, המשפיעים על גודל והספק האנרגיה הסולארית.

ארגון אדם טבע ודין, שאינו חתום על המכתב, פנה אף הוא לשרי האוצר והתשתיות במכתב בו הוא מדגיש את חשיבות המעבר לייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהתחייבותה הקודמת של הממשלה. בארגון מוחים על כי משרד האוצר, בבואו לחשב את התועלות הכלכליות למדינה כתוצאה ממעבר לאנרגיה סולארית, אינו לוקח בחשבון את מלוא ההיבטים וההשלכות כגון החיסכון בתחלואה ובבריאות הציבור, דמי האבטלה שנמנעו (בשל הצורך בכוח אדם להקים מערך אנרגיה סולארית), יציבות מחירי האנרגיה והתועלת הגיאו- אסטרטגית (הנובעת מהפחתת התלות ביבוא דלקים) וכן החיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. לטענת הארגון אין להגביל את המכסות לתחנות קרקעיות בלבד, למרות כי בארגון מדגישים כי אינם מתנגדים להקמתן של תחנות כוח אלו, אך טוענים כי העדפתן של התחנות הגדולות על פני אלו המותקנות על גגות שגויה, וקוראים לשלב בין הדרכים השונות לפיתוח אנרגיה סולארית.