Group items tagged

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי