Group items tagged

כחלק ממאמצי מנהלת האנרגיה המתחדשת אילת - אילות ועיריית אילת לקדם שימוש באנרגיה מתחדשת באזור, מותקנים בימים אלה של חופשת הקיץ, פאנלים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל על גגות של תריסר בתי ספר בעיר. חברת "ברימאג מערכות בע"מ", אשר זכתה במכרז מתקינה את הפאנלים שיפיקו כ-600 קוט"ש. בנוסף, מציעים באזור הליך רישוי מקוצר למתן היתר עבור מתקנים פוטו-וולטאיים, ומקדמים פיילוט להתייעלות אנרגטית בבתי התושבים. על פי דיווחי מינהל ההנדסה בעיריית אילת הוצאו עד היום היתרי בניה לכ-40,000 מ"ר עבור מתקנים פוטו-וולטאיים שיותקנו על גגות פרטיים בשטחים מסחריים, ציבוריים ושטחי מגורים המוערכים בכ-3.5 מגה ואט חשמל. בחודש הקרוב יחובר השדה הסולארי הראשון בגודל של 4.9 מגה-וואט בקיבוץ קטורה, כך שיחד עם גגות הקיבוצים וגגות אילת יותקנו באזור סה"כ כ-9 מגה ואט שהם כ-7.5% מצריכת החשמל המקומית הכוללת. תוך חצי שנה עם סיום הקמתן של שתי התחנות הנמצאות בשלבי בניה אשר ייצרו במפעלי תמנע כ-6.7 מגה-וואט ובסמר כ-8 מגה-וואט, תיוצר כ-20% מתצרוכת החשמל בשעות היום באזור באמצעות אנרגיה סולארית.

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי

...בשנת 2011 הוחלפו נורות הרמזורים לנורות LED חסכוניות בצמתים מרכזיות בבירה, דבר שיביא לחסכון שנתי של 500 אלף שקלים וצמצום של 80% בצריכת חשמל רמזורים, על 50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים בירושלים הותקנו פאנלים סולאריים בהשקעה של כ- 35 מיליון שקל ובימים אלו מבצעת העירייה סקר שימור אנרגיה במטרה לאתר פוטנציאל לשימור אנרגיה. 

רשות החשמל מצליחה להדהים שוב את יצרני החשמל הסולארי; מליאת רשות החשמל החליטה אתמול על הפחתה דראסטית של תעריפי החשמל שיתקבלו מערכות גג חדשות שיתחילו לייצר חשמל במהלך 2012. במסגרת ההחלטה נקבעו תעריפים נמוכים משמעותית - לא רק מהתעריפים לשנת 2011 אלא גם מהתעריפים שהרשות עצמה פרסמה בשלב השימוע שקדם להחלטה. ההחלטה קובעת כי מתקני-גג למגזר הביתי (בהספק של עד 15 קילו-ואט) שיתחברו לרשות במהלך 2012 יקבלו תעריף של 1.22 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שיפיקו. התעריף ב-2011 עמד על 1.67 שקל לקוט"ש ובשימוע ל-2012 הציעה הרשות 1.34 שקל לקוט"ש. מתקני-גג לסקטור העסקי (בהספק של עד 50 קילו-ואט) יקבלו לפי ההחלטה 90 אגורות בלבד לקוט"ש לעומת 1.51 שקל ב-2011 ו-1.07 שקל בשימוע. על-פי החלטת וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תוקצה ב-2012 מכסה כוללת של 50 מגוואט למערכות סולאריות על גגות ומכסות נוספות בסך 30 מגוואט כל אחת יוקצו ב-2013 וב-2014. לאחר תום המכסות האלה מתכוונת הממשלה להפסיק את מדיניות הסבסוד של החשמל הסולארי ולפעול על-פי מדיניות חדשה שתהיה מבוססת על המחיר הכלכלי של האנרגיה המתחדשת. הנימוק העיקרי להפחתת התעריפים הוא ההוזלה הדראסטית שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הפאנלים הסולאריים לייצור חשמל, כתוצאה מייצור-יתר של פאנלים בסין. בשוק הסולארי העריכו כי התעריפים

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

>> מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת (מ.מ.מ) קובע כי "ספק רב יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף 2014". זאת, משום שייצור החשמל בחלק הארי מן המתקנים האמורים להפיק את החשמל - שדות סולאריים גדולים, מתקני ביוגז וחוות טורבינות רוח - עדיין לא החל. על פי המחקר, ב-2011 היה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות רק 0.41% מכלל צריכת החשמל. על פי החלטת הממשלה, שיעור זה צריך לגדול ל-5% ב-2014, ו-10% ב-2020. המחקר הוצג בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בחסמים העומדים בפני היזמים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד בפני היזמים הסולאריים. בעיקר מדובר במכסות נמוכות יחסית לייצור חשמל סולארי, עיכובים בהשגת האישורים להקמת המתקנים, והיטלי השבחה שהחלו רשויות מקומיות להטיל על בעלי גגות סולאריים. בנוסף, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל להתחיל לגבות דמי חכירה ל-20 שנה בסך 75 אלף שקל לדונם, עבור פרויקטים סולאריים על האדמות שבניהולו. בדיון מחו נציגי החברות הסולאריות על היטלי ההשבחה וקביעת המחיר לדונם קרקע סולארית, המוגזם לטענתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), טען כי "המינהל פועל בראייה כלכלית של הקרקע. הוא לא מתחשב בשיקול של אנרגיה סולארית". איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, טען כי "מינהל מקרקעי ישרא�

צפי לגל של תביעות בעקבות הפסדים שייגרמו ליזמים בתחום הסולארי, עקב שינויי המדיניות של רשות החשמל - כך מעריך היום (ב') עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד אי.אר.אם, במסגרת מושב מיוחד שדן במצב הענף הסולארי בישראל בוועידת הנדל"ן של העיתון "גלובס". ממלאת מקום רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שתחילה אישרה את השתתפותה בדיון - בחרה להודיע ברגע האחרון על היעדרות ממנו ונימקה זאת ב"אילוצים של לוחות זמנים". לדברי עו"ד אופשטיין, הסדרה החדשה של מכסות בתחום האנרגיה הסולארית, עשויה להשאיר שחקנים רבים מחוץ למשחק ולכן סביר שלפחות חלק מהם ינסו את מזלם בבית המשפט - "כי אין להם מה להפסיד", כדבריו. סגנית ראש אגף השיווק בחברת החשמל, אורנה גולן אמרה בהתייחס להסדרה החדשה לחלוקת מכסות לאנרגיה סולארית, כי טרם הוחלט אם היא תיכנס לתוקף במהלך השבוע הקרוב או במועד אחר - במהלך החודש. על-פי ההסדרה החדשה, יחולקו היתרים ליצרנים עסקיים ופרטיים להפקת חשמל סולארי ומכירתו לחברת החשמל. לדבריה, המתעניינים שמבקשים להיכלל בה - רבים: "מדובר בהיקפים אדירים וחברת החשמל עמדה בשצף של בקשות וקיימת בעניין זה מאסה. אנחנו נערכים לקראת האסדרה הזאת וניגש אליה כשאנחנו מוכנים", אמרה גולן. לדברי מנכ"ל אי.טי סולאר, רפי קירשנבאום, "אין לי ספק שהמכסה תמוצה לגמרי והשאלה

החברה הכלכלית לפיתוח חולון פרסמה מכרז השכרת גגות מבני ציבור להתקנת מערכות פוטו וולטאיות על גבי 31 מבני ציבור בעיר. החברה ביצעה באמצעות חברת GreenGo המנהלת את הפרויקט: סקר נכסים מפורט, דאגה לקבל מהוועדה המקומית לתכנון ובניה היתרים להקמת המערכות הפוטו- וולטאיות, הגישה בקשות חיבור וביצעה תיאומים טכניים מול חברת החשמל, באופן בו הזוכה במכרז יוכל לצאת מיד להתקנה.

Gestamp Solar, בשותפות עם ענק המכוניות הצרפתי RENAULT ,מקימות את הפרוייקט הפוטוולטארי הגדול בעולם על גגות מפעלי החברה בצרפת.. הפרוייקט יותקן על גגות מפעלי החברה בשש ערים בצרפת. השטח הכולל של הפאנלים יהיה 450 אלף ממ"ר שיפיקו 60 מגהואט חשמל-די לצריכת עיר בת 15,000 בתים. Gestamp Solarנכנסה לפרוייקט בהחליפה חברה סולארית אחרת שפרשה.

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

ענקית החיפוש גוגל, הקימה קרן של 280 מיליון דולר כדי לממן פרויקטים של אנרגיה סולארית לבתי מגורים, ההשקעה הגדולה ביותר של החברה באנרגיה ירוקה. הקרן, בשותפות עם חברת האנרגיה סולארסיטי (SolarCity) נועדה לממן פרויקטים להתקנת פאנלים סולארים על גגות בתים. גוגל השקיעה עד כה 680 מיליון דולר בפרויקטים של אנרגיה ירוקה, סכום שמתחרה בתוכנית של משרד האנרגיה האמריקאי. בעוד שניתן לראות בהשקעות בקנה מידה גדול כדרך של החברה להקצות אנרגיה נקייה למרכזי המידע שלה, התקנת לוחות סולאריים על גגות בתי מגורים רחוקה ממרכזי המידע של גוגל. החברה מתעקשת כי ההשקעה בסולרסיטי קשורה לחזרה לאקטיביזם סביבתי.

בהשקעה כספית של 1,000 דולר למ"ר הוקם המשרד האקולוגי הראשון. האדריכל החיפאי ד"ר יוסי קורי התקין במשרדו גגות ירוקים, חשמל חכם, חיישני אור ובקרי טמפרטורת. הטרנד הבא?