Group items tagged

היקף המכרז של אשכול רשויות גליל מערבי בו זכתה החברה - למעלה מ-40 מיליון שקל תתקין כ-60 מערכות סולאריות בהספק של 50 קילו-וואט כל אחת על גגות בתי ספר ומבני ציבור במתקני הרשויות הרווח הנקי השנתי הצפוי לרשויות - למעלה ממיליון שקלים

משרדי ראש הממשלה, התשתיות והגנת הסביבה יגישו ביום ראשון לממשלה הצעת החלטה מוסכמת באשר למדיניות החדשה בתחום האנרגיות המתחדשות. זאת, לאחר סיכום שאליו הגיעו שלשום משרד התשתיות והמועצה הלאומית לכלכלה. לפי נוסח הפשרה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014 - 40 מגה-ואט שייגרעו מהמכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט עוד ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. בשל פריצת המסגרת המאושרת לייצור חשמל באנרגיה סולארית ב-70 מגה-ואט - צפוי משרד האוצר להתנגד לנוסח ההחלטה.

באשר למכסה בהיקף 500 מגה-ואט שאושרה לפני חצי שנה (והוקפאה) עבור שדות סולאריים גדולים, זו תפוצל: 400 מגה-ואט יוקצו לשדות סולאריים, 60 מגה-ואט יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת תחנות כוח דומות, ו-40 מגה-ואט יופנו לטובת המערכות הקטנות. מתקני חלוץ בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות, תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת לאזורי יהודה ושומרון, שתהיה 10% מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

ענף הסולארי בישראל, כמו במקומות רבים בעולם, נחלק לתחומי פעילות שונים בהתאם לגודל ומיקום המתקנים הסולאריים. חלוקה זו יוצרת שאלות ומחלוקות באשר לתחום בו אמורה המדינה להשקיע את "עוגת" הסובסידיות והמכסות לתמרוץ התחום. קבוצת חברות התקנה למערכות סולאריות על גגות יצאה לאחרונה בקמפיין נגד הקמת מתקנים סולאריים קרקעיים.

חברת גרינטופס מדווחת על 3 זכיות בתוך חודש בפרויקטים להתקנת מערכות סולאריות בעיריות גדולות בישראל. גרינטופס זכתה במכרזים בירושלים ראשל"צ ונחל שורק להתקנת מערכות סולאריות עסקיות בהספק כולל של 2.5 מגה וואט. בירושלים זכתה גרינטופס בהתקנות בסכום כולל של 15 מליון שקל. SCHOTT-SOLAR הגרמנית, תספק את הפנלים בעבור כל המערכות בשלושת הרשויות. המערכות בגודל של עד 50 קילו וואט תהיינה בבעלות מלאה של העיריות ויותקנו על גגות בתי הספר ומבני ציבור בערים במהלך החודשיים הקרובים. במכרז שהתקיים בירושלים עבור 49 מערכות סולאריות זכתה גרינטופס בהקמת 22 מערכות, בהקמת 27 המערכות האחרות זכו החברות ענבר ונקסטקום. במכרז נחל שורק זכתה גרינטופס בהקמת כל המערכות שהוצעו במכרז ואילו במכרז ראשל"צ בהיקף של 30 מערכות סולאריות זכתה גרינטופס בהקמת 10 מערכות, סולארפאוור זכתה בהקמת 10 מערכות ונקסטקום תקים 10 מערכות נוספות.

החברות יספקו ויתקינו החברות פאנלים סולאריים מתוצרת שארפ למערכות של עיריית ירושלים בהיקף כולל של 8 מיליון שקל. ראלקו (נציגתה הבלעדית של שארפ בישראל) תספק את הפאנלים גם לחברות ענבר וסולאר פאואר, שזכו אף הן במכרזים להתקנתם. זכייה זו מהווה המשך לרצף ההתקנות המשותפות של קבוצת ראלקו וקבוצת נקסטקום שזכו לפני כשבוע במכרז של עיריית ראשון לציון בהיקף של כ-7 מיליון שקל לאספקת פאנלים סולאריים. המערכות בגודל של עד 50 קילו וואט תהיינה בבעלות מלאה של העיריות ויותקנו על גגות בתי הספר ומבני ציבור בערים במהלך החודשים הקרובים. זאת בשונה מהמצב כיום, בו מרבית הרשויות המקומיות בישראל מקימות מערכות סולאריות בשטחן בשיטת BOT, קרי תוך השכרת הגגות לטובת יזמים האחראים על הקמת המערכות ותחזוקתן. החשמל שייוצר יימכר לחברת החשמל בחוזים ארוכי טווח של 20 שנה ובתעריף של 1.51 ש"ח/קוט"ש צמוד מדד.

ממשלת ישראל תדון היום (יום א') בישיבתה במדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות, לאחר שהדיון בשבוע שעבר, במהלכו היו אמורות להתקבל ההחלטות ננעל וההחלטה בנושא נדחתה, לאחר שמרבית השרים הביעו התנגדות למתווה שגיבש ראש המועצה הלאומית לכלכלה - יוג'ין קנדל, והציעו לשנות את ההצעה שגיבש קנדל, ולהגדיל את המכסות לתעריפי ההזנה עבור המערכות הסולאריות. בתום הישיבה אף תקף השר עוזי לנדאו תקף את מדיניות הממשלה בנושא והזהיר כי היא עלולה להוביל לשיתוק תחום האנרגיות המתחדשות בישראל. לקראת הדיון הבוקר פנה נחום חופרי - ראש עיריית רעננה במכתב הממוען לרה"מ, בנימין נתניהו, לשר התשתיות - עוזי לנדאו, ולשר להגנת הסביבה - גלעד ארדן לתמוך בהקצאה נוספת של מכסות למערכות סולאריות לגגות, בהיקפים משמעותיים. במכתב, אליו הצטרפו ראשי ערים נוספים, מתאר נחום חופרי את החשיבות הרבה, בהקמת מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור ובתי-ספר, הן בהיבט הכלכלי ובעיקר בהיבט הסביבתי, כחלק מהמהלכים להפחתת הפליטה של גזי חממה.

בעוד הגז יהיה זמין ליצור חשמל רק בעוד כ-10 שנים, המערכות הסולאריות כבר כאן. למרות זאת, מתנהל כיום מאבק מר בין האוצר למשרד התשתיות, בנוגע להגדלת המכסות של המערכות הסולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות שניתן לפרוס אותן על גגות בתים, מוסדות, מבנים חקלאיים דוגמת רפתות ועוד, במטרה לספק אנרגיה נקייה. בעוד משרד התשתיות מעוניין לקדם את הנושא, באוצר מעדיפים להגביל את מספר המערכות שניתן לפרוס ולכן החליטו להקפיא את היקף המכסות. על רקע מחלוקת זו התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנוגע להפשרת מכסות והקצאת מכסות נוספות למערכות סולאריות. בתום הדיון דרשה הוועדה מהממשלה להפשיר את המכסות באופן מיידי. עוד דורשת הועדה לקדם שורה של החלטות בנושא הסולארי, בהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים בתחום.

ברקע המאבק הפנים-ממשלתי בעניין ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ייתן היום את הטון המאבק הפנים-ענפי בין יזמי המערכות הסולאריות ב-P.V על גגות לבין יזמי השדות התרמו-סולאריים. בעוד יזמי הגגות פצחו לפני כמה שבועות בקמפיין ציבורי בעיתונות שומרות חברות ייזום התרמו-סולאר על פרופיל תקשורתי נמוך, והן מסתפקות בשיגור חוות דעת מקצועיות למשרדי הממשלה. כך, גייסה קבוצת שיכון ובינוי את חברת הייעוץ העסקי TASC לשם פירוט התועלות המשקיות הטמונות בעידוד התעשייה התרמו-סולארית. בחברה טוענים כי השדות הסולאריים הפועלים בטכנולוגייה תרמו-סולארית הם למעשה תחנת כוח לכל דבר - בשל יכולתם לספק חשמל גם בתנאי קרינה נמוכה, ומשום כך הם נושאים ביתרון משמעותי על פני כל טכנולוגיה אחרת בענף האנרגיות המתחדשות. זאת, לצד היכולת של השדות התרמו-סולאריים לפתח תעשייה מקומית של ממש המבוססת על טכנולוגיה ישראלית - ולא על ייבוא פאנלים מחו"ל. ב-TASC קוראים לממשלה לקבוע הסדרה מתמרצת נפרדת ליזמים התרמו-סולאריים שתשקלל את יכולת הגיבוי של התחנות, תאפשר גמישות במימון הפרויקטים ותקבע מכרזי קרקע ייעודיים לשדות אלה.

משרד הביטחון מבקש לשריין עבור צה"ל מכסה לסבסוד מתקנים לייצור חשמל סולארי. המשרד הגיש היום הסתייגות לנוסח החלטת הממשלה בעניין המכסות הסולאריות - וביקש במסגרתה כי מבין המכסות החדשות שיאושרו למשק - ישוריינו 30 מגה-ואט עבור מתקנים שיוצבו בבסיסי צה"ל. חטיבת הגנת הסביבה והתשתיות במשרד הביטחון מקדמת מזה כשנה מכרז להתקנת כ-50 מערכות P.V. קטנות (עד 50 קילו-ואט) על גגות מחנות ובסיסים, בהיקף כולל של כשני מגה-ואט. זאת, לצד הערכות לפרסום מכרזים להקמת מערכות בינוניות (עד 12 מגה-ואט) בהספק כולל של 28 מגה-ואט. שרי התשתיות והגנת הסביבה לשמור על המכסה של 500 המגה-ואטים לשדות הסולאריים - ולהוסיף עליה מכסה נוספת של 100 מגה-ואט עבור מתקנים פוטו-וולטאים קטנים ובינוניים, שתחולק כבר השנה (40 מגה-ואט) - ובשנה הבאה (60 מגה-ואט).

קירות להפקת חשמל סולארי - החברה: סולאראור איך זה עובד: פאנלים מיוחדים לחיפוי קירות חיצוניים של מבני משרדים ומגדלים, שיפיקו חשמל סולארי, בדומה לפאנלים פוטו-וולטאיים שעד כה הוצבו על גגות בלבד. לדעת אנשי הסטארט-אפ הישראלי, הפאנלים החדישים יאפשרו חיפוי הולם תוך הבטחה לזרימה של אור טבעי פנימה ובד בבד ייצור של אנרגיה נקייה מקרני השמש. שיטה זו, משוכנעים בסולאראור, תאפשר חיסכון של עד 40% מצריכת האנרגיה במשק, שכן תאפשר את הפעלת הבניינים שיכוסו בפאנלים ואת מכירת החשמל העודף לרשת הארצית. מצלמה לגילוי דליפות גז - החברה: אופגל איך זה עובד: מצלמה תרמית חדשנית שמיועדת לחשיפת דליפות של מגוון גזים במפעלים, בתעשיות הגז והפטרוכימיה, ובכך לשפר באופן ניכר את רמת הבטיחות של העובדים בהן. פעילות המצלמה מתבססת על טכנולוגיית אינפרא-אדום, תוך שהיא מתרגמת את החום שנפלט מעצמים שונים אל הסביבה המצולמת, ומקרינה את הממצאים החריגים באמצעות תמונת וידאו במסך LCD. טורבינת רוח ביתית - החברה: ישראל ווינד פאואר איך זה עובד: טורבינה קטנה יחסית, שמאפשרת לייצר חשמל למשקי בית פרטיים ומבני ציבור ממשבי רוח. טורבינת הרוח הביתית כבר הוצבה במקומות ספורים בארץ, ובהם בניין הישיבה בסוסיא.

תאורת רחוב סולארית - החברה: לדסאן איך זה עובד: מערכות תאורה שמאירות גנים ציבוריים, רחובות, בניינים ומוסדות בשעות הלילה - באמצעות אנרגיה סולארית. לעמודי התאורה פאנל סולארי עמיד, עשוי חומרי אל-חלד שעמידים באבק ובמים ומטעינים את המערכת בשעות היום. בשעות הערב המערכת פועלת באופן אוטומטי ומאירה את הסביבה, תוך ניצול האנרגיה הסולארית שנצברה בה במשך היום. פאנלים סולאריים לגגות קטנים - החברה: ראלקו אנרגיה איך זה עובד: מגוון של פאנלים מתוצרת SHARP, CSUN ו-YINGLI, המאפשרים הפקת אנרגיה סולארית בנצילות גבוהה - גם מגגות ששטחם הכולל קטן. ראלקו אנרגיה - שמייצגת בישראל את החברות שמייצרות את הפאנלים החדשים - תציג מבחר מוצרים בתחום, בהם גם פאנלים דו-כיווניים להפקת אנרגיה סולארית, שכן בכוחם לקלוט בשני צדיהם את קרני השמש ולהגדיל משמעותית את היקף הפקת החשמל - מעבר לממוצע של הפקת האנרגיה בפאנלים אחרים שמצויים בשוק.