Group items tagged

פרויקט הרכבת הקלה בירושלים אמור להתחיל בהפעלה מסחרית ראשונה בעוד כשבועיים. עבודות ההקמה לא יושלמו עד אז. הדברים נוגעים בעיקר בסוגיית תכנות הרמזורים שלאורך תוואי הפרויקט, כך שייתנו עדיפות לרכבת הקלה בצמתים. מדובר בכ-60 רמזורים לאורך ציר נסיעת הרכבת - נוסף על 40 רמזורים "מושפעים" בצירים סמוכים לו. עד כה תיכנתה סיטיפס 15 רמזורים בלבד - והגישה בקשות לאישור התכנות בכ-30 רמזורים בסך הכל. לפי הערכות, עבודת הרימזור תושלם רק בעוד חודשיים. בינתיים, היעדר העדיפות לרכבת הקלה בצמתים יביא להארכת משך הנסיעה לכל אורך הקו בכ-30 דקות. זאת, כאשר משך הנסיעה הממוצע לנוסע יתארך בכ-10 דקות. עיריית ירושלים תנסה לתעדף באופן ידני את מעבר הרכבת בצמתים מרכזיים בשעות העומס של הבוקר ע"י מרכז ניהול התנועה העירוני. ההשלכה של היעדר הרימזור לא תסתכם בכך. העצירות התכופות יותר של הרכבת בצמתים יביאו לצריכת חשמל גבוהה יותר בהפעלתה, משום מספר ההאצות הרב יותר. היות שמספר תחנות ההשנאה לאורך הקו קבוע מראש, ותכנון מערכת החשמל התבסס על מודל של נסיעה שוטפת - עלול להיווצר מחסור בחשמל. זאת, נוכח העובדה כי הרכבת נדרשת כעת בעצירה לא מתוכננת בעשרות צמתים.

...בשנת 2011 הוחלפו נורות הרמזורים לנורות LED חסכוניות בצמתים מרכזיות בבירה, דבר שיביא לחסכון שנתי של 500 אלף שקלים וצמצום של 80% בצריכת חשמל רמזורים, על 50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים בירושלים הותקנו פאנלים סולאריים בהשקעה של כ- 35 מיליון שקל ובימים אלו מבצעת העירייה סקר שימור אנרגיה במטרה לאתר פוטנציאל לשימור אנרגיה. 

מבדיקת "גלובס" עולה כי כבר כעת ברור לכל הצדדים שמועד ההפעלה הרשמי אינו ריאלי, זאת בגלל מחלוקת קשה בנושא הרמזורים, שפתרונה אינה נראה באופק. העירייה ומשרד התחבורה דורשים מסיטיפס לקבל אישורים של מהנדס ישראלי לתקינותן ולבטיחותן של כל מערכות הרמזורים שיופעלו במסגרת הפרויקט.מדובר בכ-50 מערכות רמזורים שיפעלו לאורך מסלול הרכבת ועוד 50 מערכות רמזורים שיושפעו מרמזורי הרכבת. בסיטיפס טוענים שמדובר בדרישה לא-ריאלית, וכי אין סיבה שלא להסתפק באישורי המהנדסים הצרפתיים. עד כה התקינה סיטיפס בסך הכול שתי מערכות רמזורים. כמחצית מהמערכות נמצאות בשלבים שונים של אישורים.

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים. בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר. רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן. דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א

משרד התחבורה אישר הבוקר (ג') את הפעלתה של הרכבת הקלה בירושלים. ההפעלה תתבצע במתכונת מצומצמת ("תקופת הרצה") זאת עד להתקנת מערכת רמזורים אוטומטית מלאה לאורך המסילה, שתאפשר נסיעה רציפה. תקופת ההרצה עשויה להימשך בין חודש לחודש וחצי. במשרד התחבורה מסבירים שמספר הרכבות לא יעלה על 14 בבת אחת על המסילה, מתוך 23 שאמורות לפעול במקור, כאשר הפרשי הזמנים בין רכבת אחת לשנייה לא יירד מ-12 דקות. הסיבה להפעלה המצומצמת היא בעיות בטיחות שהתגלו בשבועות האחרונים שמונעות הפעלה מסחרית מלאה של מערך הרכבת: כפי שפורסם ב"כלכליסט, המדינה התירה את הפעלת הרכבת מבלי לסיים התקנת מערכת רמזורים אוטומטית, כך שהרכבת עלולה לעצור בצמתים מרומזרים ולעמוד באור אדום כאשר היא נושאת 500 נוסעים.

רשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%. באשקלון - הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד. פתח תקוה - יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% . בחיפה- בוצע פרויקט של משנק �