Group items tagged

לקוחות בתעריף ביתי או כללי שיצמצמו את צריכת החשמל בחודשים יוני- ספטמבר יזכו להנחות בחשבונות החשמל בשיעור של 10%-20%. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט באתר האינטרנט של חברת החשמל החלה ההרשמה להסדר מיוחד, שיעניק הנחות בחשבונות החשמל ללקוחות שצריכת החשמל שלהם תהיה נמוכה בחודשים יוני, יולי, אוגוסט וספטמבר - בהשוואה לצריכה בתקופה המקבילה אשתקד.   הסדר זה הוא חלק מההיערכות לקראת חודשי הקיץ בהם צפוי מחסור בחשמל, ובימים חמים במיוחד ייתכן שחברת החשמל תיאלץ לבצע מדי פעם, במקומות שונים, הפסקות חשמל מאולצות לפרקי זמן מסוימים. על מנת לעודד את החיסכון בחשמל הכריזה הרשות לשירותים ציבוריים-חשמל על הסדר חדש, המיועד ללקוחות המשלמים עבור החשמל לפי תעריף ביתי או לפי תעריף כללי.   * לקוח שיפחית את צריכת החשמל (הנמדדת בקוט"ש) ב-15%-20% , בהשוואה לצריכתו בחודשים אלו בשנת 2011 , יהיה זכאי להנחה של 10% בחשבון החשמל לתקופה זו.   * לקוח שיפחית את צריכת החשמל בשיעור של 20%-30% בהשוואה לחודשים אלה בשנה הקודמת - יקבל הנחה של 20% בחשבון החשמל לתקופת החיסכון.   יודגש, כי על פי קביעת הרשות, לקוח שיפחית את צריכת החשמל בחודשים אלה ביותר מ-30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד- לא יהיה זכאי להנחה.   כדי להשתתף בהסדר, יש להירשם עד סוף החודש באת�

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

כתבה ארוכה ומפורטת על ההשלכות של ההערכות ב-world energy outlook 2012: "בר בשנת 2015 תעקוף ארצות הברית את רוסיה כיצרנית הגז הגדולה ביותר בעולם בזכות הטכנולוגיה של הפקת גז מפצלים ‏(פראקינג‏); ב־2017 היא תעקוף גם את ערב הסעודית כיצרנית הנפט המובילה בעולם, וכך תהפוך, עד ל־2020, ליצרנית האנרגיה הגדולה בעולם. בשנת 2030 כבר תהיה ארצות הברית עצמאית לחלוטין מבחינה אנרגטית, נעדרת כל תלות בייבוא אנרגיה ממקורות חיצוניים. בשלב זה ארצות הברית תייצר כל כך הרבה אנרגיה, שיהיו לה עודפים רבים לייצא למדינות אחרות" בכתבה נשאלות השאלות: 1. האם התחזית נכונה? מועלות הסתייגויות אך באופן כללי התחזית מקובלת על המומחים 2. מה תהיינה ההשלכות שלה על יחסי ישראל-ארה"ב? הטענה הכללית היא שמרכז הכובד של מדיניות החוץ האמריקאית יעבור מהמזה"ת למזרח. אך יחסי ישראל ארה"ב מבוססים על יותר מאשר אינטרסים של נפט, ולכן אם נפעל נכון, ארה"ב תמשיך לגבות אותנו 3. מה ההשלכות על רעיון יצוא הגז מישראל? על כך הדעות חלוקות, אם צריך לייצא או לשמור את הגז לעתיד היות והתחזית האופטימית אינה מובטחת 4. מה ההשלכות על הפקת פצלי שמן בישראל? גם על כך הדעות חלוקות - מחד יבטיחו אספקת דלקים, מאידך זהו מקור מזהם ויש טכנולוגיות נקיות יותר

השותפות במאגר הגז הטבעי הקטן "תנין", דלק קידוחים ואבנר, פרסמו הבוקר את דו"ח הערכת המשאבים המעודכן עבור התגלית החדשה ביותר בים התיכון הישראלי. לפי הדו"ח המעודכן של חברת NSAI קיימת בתנין כמות גז טבעי של 1.1 TCF (טריליון רגל מעוקבת), הנמוכה במעט מכמות של 1.2 TCF שהוערכה בפברואר האחרון על ידי השותפה האמריקאית ומפעילת הקידוח נובל אנרג'י. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם עם זאת, המודל הגיאולוגי בו השתמשו כעת דלק קידוחים ואבנר שונה מזה של נובל אנרג'י, מכיון ולפי כללי רשות ני"ע הישראלית הן מחוייבות בדיווח לפי מודל ה-PRMS, המתבסס על חציון של טווח הנתונים הגיאולוגים בעוד שנובל מתבססת על נתוני ממוצע כלכלי. בדרך כלל קיימים הבדלים בין שתי שיטות הדיווח. הדו"ח מתחלק לשניים: כמות גז מוכחת (המכונה "משאבים מותנים") וכמות גז נוספת הנמצאת בתאי שבר שונים במבנה התת קרקעי ולכן טרם הוכחו סופית והם מסווגים כ"משאבים פרוספקטיביים". בתנין קיימים גז מוכח בהיקף של 0.6 TCF, וכמות מותנה בהיקף של 0.5 TCF נוספים. מאגר תנין הוכרז כתגלית גז טבעי בפברואר האחרון, לאחר קידוח שבוצע במקום. תנין1 נמצא ברישיון אלון 120 ק"מ צפונית מערבית לחיפה, וצפון מזרחית מתגלית הגז הטבעית לוויתן. המחזיקות ברישיון הן נובל אנרג'י האמריקאית (47%),

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

"אור השמש המשמש לייצור חשמל יחשוף גם את האפליה של יזמי החשמל הסולארי" - כך אמר היום (ג') השופט בדימוס אליהו וינוגרד, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישו החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאוור נגד רשות החשמל. השופט צבי זילברטל הורה למדינה להגיש את תגובתה לעתירה עד ל-25 למארס. שתי החברות טוענות בעתירתן כי רשות החשמל שינתה בחשאי את אחד התנאים המהותיים ביותר הנדרשים לצורך קבלת רישיון לייצור חשמל. כתוצאה מהשינוי נוצרה, לטענת העותרות, עדיפות מובהקת ליזמי מערכות חשמל קרקעיות על-פני מערכות חשמל על גגות. לטענתן, העדיפות התבטאה בכך שהחברות ה"קרקעיות" זכו בכ-65% ממכסת הייצור שהוקצתה למערכות בינוניות, בעוד שחברות ה"גגות" נאלצו להסתפק ב-35%. וינוגרד, כיום שותף בכיר במשרד גדעון פישר, אמר היום כי השינוי בתנאים נעשה "במחשכים, מבלי ליידע את הנוגעים בדבר", ויצר "אפליה ברורה בין היזמים". לדבריו, מדובר ב"חוסר שוויון הזועק לשמיים". עו"ד גדעון פישר, המייצג את סאנפלאוור ואנרג'יקס, אמר כי "היה כאן ניסיון לעשות מקצה שיפורים לטובת חלק מהמשתתפים. אף אחד לא העלה על דעתו שבתוככי הסעיפים יש משהו שונה מהתנאים שהוצגו. אין לנו האשמות נגד אדם מסוים אלא נגד ההתנהלות המערכתית. לא ייתכן שבאמצע הדרך ישנו את התנאים שינוי שיוצר אפליה מבלי להודיע על-כך.

שותפויות חיפושי הגז אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה, מפרסמות הבוקר את הדו"ח הגיאולוגי שביצעה עבורם חברת NSAI ומעריך את כמות הגז הטבעי שנמצאה ברישיון החיפושים הימי בלוק 12 שבקפריסין בו הן מחזיקות 30% יחד. מדובר בדו"ח שנערך על פי כללי ה-PRMS כפי שדורשת רשות ני"ע הישראלית, והנתונים הגיאולוגים עליו הוא מתבסס (שנאספו באמצעות קידוח האקספלורציה שבוצע שם בסוף 2011) אינם חדשים ופורסמו על ידי נובל אנרג'י, רק בצורת ניתוח שונה. נובל שמשתמשת בפרמטר של ממוצע כלכלי (mean) ודיווחה על כמות של 7 TCF (טריליון רגל גז טבעי) שנמצאו בקידוח. חברת NSAI משתמשת בפרמטר של חציון הנתונים (המקובל לפי המודל הגיאולוגי PRMS) ובדו"ח שמפרסמות דלק ואבנר כעת מעניקה הערכה טובה ביותר של 5.1 TCF, כאשר המחלוקת המרכזית בין נובל ל-NSAI עומדת על מספר מאגרי הגז הטבעי הקיימים במקום. הקידוח בבלוק 12 בוצע אל המבנה התת-קרקעי "אפרודיטה". הערכתה של נובל היתה לכמות גז במבנה סגור אחד. NSAI כותבת כי ייתכן ומדובר בשני מבנים תת קרקעיים הצמודים אחד לשני שביניהם חוצצת קרקע נוספת. כך שבמבנה הראשון הגז הוכח, אך בשני הוא עדיין בגדר אפשרי. כך או כך, השותפות ונולב אנרג'י, מפעילת הקידוח האמריקאית, מתכננים לבצע קידוח אקפלורציה נוסף למקום. על פי דו"ח המשאבים, במאגר אפרוד�

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת. אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח -  לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי. קידוחי גז אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים. מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים ה

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

מבוכה בקרב שותפויות קידוח "לוויתן": נובל אנרג'י, השותף האמריקני ומי שאחראית על תפעול הקידוח, פרסמה היום (ב') עדכון ראשוני על רזרבות של 17 TCF (טריליון רגל מעוקב) במאגר הגז, לעומת 16 TCF בעדכון הקודם. זמן קצר לאחר מכן הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה: "הפרסום של נובל לא על דעתנו".כך מדווח גלובס.  בשוק ציפו ל-19-20 TCF, כך שהנתונים של נובל אנרג'י נחשבים לכאכזבה. עם זאת, יש לציין כי ייתכנו עדכונים נוספים מצד נובל אנרג'י בהמשך וכי הטווח שמסרה נובל עומד על 14-20 טריליון רגל מעוקב. רציו ( 34.1 +1.19% ) (15%), דלק קידוחים ( 1355 -0.07% ) ואבנר ( 231.7 ) (22.25% כל אחת) שותפות בקידוח לצד נובל אנרג'י. מניית רציו הגיבה במחיקת עלייה של כ-6%. עם זאת, פחות משעה לאחר הפרסום של נובל אנרג'י, הוציאו השותפות בישראל הודעת הבהרה לבורסה, לפיה הפרסום של נובל לא על דעתן ו"לא נעשה על פי הכללים". המסחר במניות הופסק. "הנתונים שהציגה נובל לא הוכנו על פי כללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (SPE-PRMS), אינם בהתאם להנחיית הגילוי בנוגע לפעילות חיפושי נפט וגז שפורסמה על ידי רשות ני"ע והם אינם על דעת השותפות, הנהלתה או בעלי השליטה בה", כתבה רציו בהודעה לבורסה, הודעה דומה לזו של דלק קידוחים ואבנר. השותפות בישראל ממליצות למשקיעים להמתין לדוח המלא של נובל אנרג'י, שיפורסם תוך כחודש�

מליאת רשות החשמל אישרה את הקמתן של שתי תחנות כוח סולאריות גדולות, בהיקף כולל של 180 מגה וואט. תחנה אחת, של שיכון ובינוי, תוקם על פני כ-3,000 דונם באזור צאלים, בהיקף 120 מגה וואט. תחנה נוספת, בבעלות חברת Two Sigma האמריקאית, תוקם באזור משאבי שדה בהיקף 60 מגה וואט. התחנות צפויות לייצר חשמל החל משנת 2017, בהיקפים של 360 מילון קוט"ש לשנה. מדובר בכ-0.5% מסך צריכת החשמל הצפויה בשנת 2017. האישור מותנה בסגירה פיננסית של הפרויקטים. אלו הרישיונות הראשונים לתחנות כוח סולאריות גדולות בישראל. התחנות מתוכננות בטכנולוגיה תרמו סולארית. בניגוד לטכנולוגיית ה-PV, שבה פאנלים פוטו-וולטאיים יוצרים חשמל ישירות מאור השמש, תחנות תרמו סולאריות מרכזות את קרני השמש להפקת חשמל באמצעות החום שנוצר באופן זה. באופן כללי, טכנולוגיות תרמו-סולאריות נחשבות יעילות יותר בהפקת החשמל, יחסית לטכנולוגיות ה-PV. עם זאת, הצניחה במחירי הפאנלים הסולאריים הרגילים גרמה בשנים האחרונות להסטת פרויקטים מתרמו-סולארי ל-PV. על פי רשות החשמל, נשמרו 200 מגה וואט למתקנים תרמו-סולאריים במכסות השונות לאנרגיות מתחדשות, "על מנת לאפשר גיוון של טכנולוגיות ובמטרה לאזן בין זמני ההקמה של מתקנים פוטו וולטאים ומתקנים סולאריים-תרמיים".

האתר, המכיל מידע מקצועי רב, בכל הנוגע לפעילות המשרד ויחידותיו השונות, נבנה באופן ידידותי ונוח למשתמש ומאפשר נגישות והתמצאות מהירה בין הנושאים השונים הנמצאים תחת אחריותו וסמכותו של המשרד. האתר נבנה על ידי "ממשל זמין" במסגרת פרויקט Gov X, פרויקט ממשלתי נרחב לשדרוג ובניית אתרי אינטרנט מתקדמים למשרדי הממשלה, במטרה להנגיש את שרותי הממשלה לאזרח. האתר בעברית ואנגלית, יתורגם במהלך השנה הקרובה גם לערבית ולרוסית ושומר על כללי נגישות לגולשים בעלי מוגבלויות ראייה ושמיעה. האתר החדש מכיל מידע רב אודות משק האנרגיה והמים בישראל, חיפושי נפט וגז טבעי, דלק, גפ"מ,מקורות אנרגיה חלופיים, מכוני מחקר, אנרגיה חשמלית ועוד. האתר כולל מפות המציגות את זכויות חיפושי הגז הטבעי והנפט, המחצבות ותחנות הדלק, חומרים מקצועיים שונים כגון נתוני צריכת הדלק בישראל במהלך השנים, חוקים ותקנות הנוגעים למשק האנרגיה, המלצות לחיסכון באנרגיה, ריכוז המידע לגבי אנרגיות מתחדשות ועוד כהנה וכהנה נושאים שונים.

הממשלות החברות באיחוד האירופי הקדימו את הפגישה להכרעה על אמברגו הנפט על איראן ל-23 בינואר. בהצהרה שפירסם האיחוד האירופי נכתב כי ההחלטה על הקדמת הפגישה מהמועד הקודם - 30 בינואר - התקבלה בכדי להמנע מהתנגשות עם פסגת מנהיגי האיחוד האירופי שאמורה להתקיים באותו היום. הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק הנסחר בארה"ב עולה ב-1.5% ונסחר תמורת 102.8 דולר לחבית. הנפט הגולמי מסוג ברנט הנסחר בלונדון עולה ב-0.8% ונסחר תמורת 113.3 דולר לחבית. מדינות האיחוד האירופי כבר החליטו באופן כללי על הטלת חרם על נפט מאיראן כחלק ממאמצי המערב ללחוץ על המדינה לחדול מתכניות הגרעין שלה. עם זאת, חברי האיחוד עוד לא סיכמו את הפרטים הסופיים בנוגע לזמני תחילת החרם. מספר בכירים אמרו כי ייתכן שחלק מהמדינות יהיו מעוניינות לדחות את זמן תחילת החרם בכדי למנוע זעזועים נוספים מהכלכלות החלשות. מדינות האיחוד הציעו תקופת חסד עבור החוזים הקיימים של בין חודש ל-12 חודשים כדי לאפשר להן למצוא תחליפים אלטרנטיביים לפני תחילת האמברגו. יוון, התלויה מאוד בנפט האיראני, היא אחת מהמדינות המנסות לדחות את תחילת האמברגו. בריטניה, צרפת, הולנד וגרמניה מעוניינות כי תקופת החסד לא תארך מעבר לשלושה חודשים. ההחלטות נגד איראן מגיעות במקביל להחלטת ארה"ב להטיל סנקציות על המדינה על

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�