Group items tagged

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. החברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה"

למרות ההשלכות הסביבתיות הפוטנציאליות הרחבות של קידוחי גז ונפט בים וביבשה, אין כיום בחוק הנפט הישן, משנת 1952, כל התייחסות, פיקוח או בקרה להיבטים סביבתיים. ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בתיקון לחוק, המבקש להכניס לתהליך קבלת ההחלטות שיקולים סביבתיים. לקראת הישיבה, החברה להגנת הטבע פנתה לשר התשתיות עוזי לנדאו בבקשה לתמוך ולקדם את התיקון להצעת החוק.

גורלן של הרפורמות הקרדינליות לוט בערפל על רקע ההכנות של נבחרי הציבור לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות מוקדמות. רובן לא הגיעו לכדי הבשלה והן יוכנסו למגירה שממנה יוצאו רק אם יחפצו בהן השרים העתידיים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כקורבנות הקדמת הבחירות ניתן למנות בין השאר את מסקנות ועדת הריכוזיות שהגדירו מחדש את מבנה הבעלות והניהול של חברות ציבוריות. כמו כן יישום מסקנות ועדת המזון לבחינת מחיריהם של מוצרי מזון בעקבות המחאה החברתית, שהטיוטה שלהן כבר הועברה להתייחסויות, ייתקע. כך גם רפורמת המרפסות לשינוי אופן פעילותן של ועדות התכנון והבנייה, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב, החוק לבלימת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וועדת צמח להסדרת ענף הגז הטבעי.   גורמים ממשלתיים גם מציינים את הרפורמות בחברת החשמל וברכבת ישראל, שיוקפאו ככל הנראה אם הבחירות אכן יוקדמו: "אף אחד לא רוצה להתעסק כעת עם הוועדים הגדולים".   וישנם עוד סעיפים שטרם אושרו מדו"ח ועדת טרכטנברג וכנראה יושלכו, ולו זמנית, לפח: מס העשירים, שילוב הקריטריון למיצוי כושר השתכרות כסייג לקבלת סיוע בדיור, והקשחת התנאים לקבלת קצבאות לישיבות. בנוסף, חלק מהדו"ח שאושר בממשלה טעון את אישורה של הכנסת. בין היתר, לא ברור מה יעלה בעתידו ש�

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), דורש ממשרש התשתיות להכריז על הסולר כמוצר מפוקח עד לסוף השנה. בישיבת הוועדה שנערכה בצהריים התברר כי מאז הוסר הפיקוח על הסולר עלה מחירו בעשרות אחוזים. לדברי שאמה-הכהן, "בדו"ח טרכטנברג נכתב כי הסרת הפיקוח על הסולר הובילה לעלייה במחירו, וכי אומדן הנזק שנגרם לציבור בשל כך מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. הממשלה נוקטת בסחבת בקבלת ההחלטות בנושא, יש פה עיוות שמשווע לתיקון, והממשלה גוררת רגליים. זו ישיבת מעקב אחרונה שנקיים, ואם לא נשמע תשובות ברורות מהממשלה יהיו לכך השלכות. לא נוכל להמשיך לעמוד מנגד". צילום: מורן מעיין מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי ההחלטה מתעכבת מאחר שחברות הדלק לא העבירו למשרד את כל הנתונים הדרושים. הוא הבהיר כי ניתן לזמן את החברות לחקירה ולדרוש מהן את הנתונים, אך רק אחרי שהסולר ייכנס לפיקוח. בתגובה לכך אמר שאמה-הכהן כי "מה שקורה זה קטסטרופה. אם עד 31 בדצמבר לא יתקבלו הנתונים, והמשרד לא יתחיל בתהליך הכנסת הסולר לפיקוח, ועדת הכלכלה לא תקדם שום תקנה או חקיקה שקשורה למשרד התשתיות. לא יכול להיות שהציבור ימשיך לשלם את המחיר". נציגי תחנות הדלק טענו כי הם לא יכולים להשתחרר מאחיזת חברות הדלק, וכי נוצר בשוק קרטל של ארבע חברות הדלק הגדולו

אם איראן תעמוד באיומה לחסום את מיצרי הורמוז, נתיב מעבר חיוני לכמעט חמישית מהנפט הנסחר בעולם, ההשפעה תהיה מיידית: אנליסטים בתחום האנרגיה אומרים כי מחיר הנפט יתחיל לזנק ויעלה ב-50% או יותר תוך ימים. לאיראן אין אינטרסים לבצע את החסימה, מכיוון שהיא תפגע בכלכלתה שלה - ובכלכלת סין, הלקוחה הגדולה שלה - אולם מומחים מזהירים כי בימים הבאים עלולה לחול הסלמה לא רציונלית שתפגע בכלכלה העולמית. כעת יורדים מחירי הנפט בעולם. החוזים על הנפט הגולמי מסוג טקסס מתוק למסירה בפברואר יורדים ב-0.6% ל-102.63 דולר לחבית במסחר האלקטרוני בניו יורק, לאחר שאתמול ננעלו ברמה של 103.22 דולר לחבית. בלונדון יורדים החוזים על הנפט מסוג ברנט ב-0.2% ל-113.44 דולר לחבית. אנליסטים מקפיטל אקונומיקס העריכו כי מחיר הברנט עלול לזנק באופן זמני ל-210 דולר לחבית אם המיצרים ייסגרו. "אם האיראנים יבחרו להשתמש בצי הצנוע שלהם ובטילים נגד ספינות כדי להתקיף את כוחות המערב, הם ייתקלו בתגובה מהירה שתשמיד במהירות את היכולת הימית שלהם", אמר דיוויד גולדווין, לשעבר מתאם משרד החוץ האמריקאי לענייני אנרגיה בינלאומיים. "אנחנו נטביע את הפריגטות שלהם". מיצרי הורמוז, איראן צילום: גטי אימג`ס למרות המתיחות הגוברת מול המערב, כולל אפשרות איסור על יבוא מאירופה שעליו הכריזה איראן �

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

איגוד לשכות המסחר מסתייג מהחוק שעבר אתמול (א') בוועדת השרים לענייני חקיקה, ולפיו יבואנים יחויבו למחזר פסולת אלקטרונית ומוצרי חשמל. בין השאר, החוק - שיובא בשבועות הקרובים להצבעת בקריאה ראשונה - קורא לחייב את היבואנים לשאת באחריות למחזר חצי מכמות מוצרי החשמל שייבאו באותה שנה. סמנכ"ל הרגולציה באיגוד, עו"ד דן כרמלי, אמר היום (ב') ל"גלובס" כי בשונה מחוק האריזות - שמחייב את היצרנים למחזר את אריזות מוצרי הצריכה שנמכרים לציבור - במקרה של מוצרים אלקטרוניים ממילא קיים "שוק משני" של אספנים ושל סוחרי מתכת, מה שמייתר הליך זה. כרמלי הזהיר כי את הוצאות המיחזור ישיתו היבואנים על הציבור באמצעות העלאת המחירים של מוצרי החשמל.

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

"התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן" - כך אמר היום (א') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה השבועית. זאת, לאחר הצבעת השרים לאישור התכנית לזירוז תכנון מתקנים לקליטת הגז הטבעי. "כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד שקל", הוסיף נתניהו. הממשלה אישרה פה אחד את התכנית לקיצור ההליכים הסטאטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, ולאישור מיקומם עד ספטמבר 2013. זאת, באמצעות קביעת "מסלול ירוק" לדיון בתכניות, עבודה במקביל ובסיוע צוותי תכנון מעובים. מדובר לפי הערכות בתכנית לתכנון שני אתרים ימיים שבהם יוצבו אסדות לטיפול בגז המופק ממאגרי תת הקרקע הימיים. מאסדות אלה יונחו צנרות להולכת גז בלחץ מווסת לכארבע נקודות קליטה שיוקמו בחופים. נתניהו מתח ביקורת על העיכובים הביורוקרטים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי ממשלת ישראל חייבת להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה של מתקנים אלה. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי, ובמידה ויחולו עיכובים - לפתוח בהליכי חקיקה. 15 ראשי ערים בצפון, שפנו בשבוע בעבר לממשלה בדרי�

הצעת החוק לתיקון חוק הנפט נדחתה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה. "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה", אומרים בחברה להגנת הטבע.

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים ביום שלישי השבוע דיון בהצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט. על פי ההצעה החדשה מספר חברי המועצה יגדל מ-9 ל-13, על ידי הוספת שני נציגים ממשרד האוצר ושני נציגים ממשרד התשתיות. רותי שורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות בחברה להגנת הטבע אמרה, "עוד לא יבשו כתמי הנפט של האסון האקולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה, כתוצאה מדליפת הנפט במפרץ מקסיקו, ובישראל מתעקשים שלא לשלב נציגי סביבה במועצת הנפט. חוק הנפט שנחקק בשנת 1952 נטול כל התייחסויות לנושאים סביבתיים". ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לפני פחות מחודש לדחות את הצעת החוק הפרטית שביקשה להכניס תיקונים בנושאי סביבה. כעת מבקשת הממשלה להעביר תיקון חקיקה ולהוסיף להרכב מועצת הנפט שני נציגים של משרד האוצר ושניים של משרד התשתיות, שוב, ללא התייחסות לפן הסביבתי בהרכב המועצה.

המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בשנה).   עם זאת, ברשות מדגישים כי בטווח הרחוק המהלך יביא לחיסכון מתמשך והתייעלות הן בחשבונות החשמל הביתיים והן באופן ניהול משק החשמל. מנתוני הרשות עולה כי החיסכון לצרכנים הביתיים יעמוד על בין 10%-20% מחשבון החשמל. במונחי המשק, אגב, מדובר בחיסכון של כ-1.7 מי

לפי תוכנית חדשה של רשות החשמל, עד 2014 יותקן בבתינו מונה חכם, שיאפשר לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עבור המונה נצטרך לשלם עוד 10 שקלים בחודש, אך לפי ההערכות החיסכון בחשבון יגיע ל-10%-20% המושג "התייעלות אנרגטית" היה עד כה בעיקר תיאורטי, אך מסמך מדיניות חדש שגובש ברשות החשמל, והוגש לאחרונה למשרד התשתיות, ממליץ לייעל את צריכת החשמל בישראל ולהפחית את גזי החממה - באמצעות מונים חכמים שיותקנו לכלל הצרכנים בישראל עד שנת 2014.   המונה החדש מהווה בשורה צרכנית של ממש: הוא יאפשר לכל אחד מאיתנו לדעת בזמן אמת כמה חשמל אנחנו צורכים, כמה זה עולה לנו, ואף לקבל התרעות בשעות בהן צריכת החשמל יקרה יותר. עד כה, פעל המונה רק בפיילוט בקרב 6,000 צרכני החשמל הגדולים במשק.   מסמך המדיניות, שפרטיו לא פורסמו עד כה, מתבסס על עבודה שבוצעה ברשות החשמל לפיה ניתן יהיה לייעל את משק החשמל בכ-6% ולחסוך בטווח הרחוק הרבה מאוד חשמל "מיותר". מהלך זה נעשה בהמשך לתוכנית הלאומית שאושרה לאחרונה בממשלה, בנוגע להפחתת גזי חממה.   כמה זה יעלה? מחיר המהלך עומד על פי החישובים על כ-3.1 מיליארד שקל, שיתפרשו על פני שלוש השנים הקרובות. מבחינת הצרכנים, מדובר בתוספת קבועה של 10.32 שקל לחודש (וכ-123 שקל בש

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. במסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה.