Group items tagged

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

מפרט מונד שני הבדלים נוספים בין שיטת הרישיונות למכרזים, אשר לטענתו, היה בהם כדי להביא לפער בין המחירים: "באשלים לא משלמים על הקרקע, ובמסלול היזמות הפרטית זהו עול. ביזמות אתה לא יודע אם הפרויקטים שלך יצאו לפועל בסופו של דבר. כאן, כל הגורמים חברו כדי להבטיח קרקע זמינה". ובכל זאת, הפער בין התעריפים ניכר. שימו עצמכם בנעלי הממשלה - בכמה אפשר להפחית את התעריף היזמי ועדיין להבטיח שהמחיר יהיה כדאי לתעשייה? מונד: "התעריף הנוכחי נגזר מההשקעה במתקן הסולארי, שעליו משלמים בהווה. היכולת שלנו לתת מחיר לקוט"ש נובעת מגודל ההשקעה. כל עוד ההשקעה יורדת, גם המחיר יירד. ב-P.V ההשקעה גדולה ועלות התפעול נמוכה. אשלים צריך לעורר את השאלה מה עושים קדימה, ולא מה עושים עכשיו". הווארד: "הטענה קצת לא הוגנת. בשעות שיא הצריכה, ייצור החשמל יקר מאוד. יחסית למחיר החשמל הקונבנציונלי בשעות השיא, החשמל הסולארי דווקא מאוד זול. אנחנו לא מחפשים את הסובסידיות". אם כך, אולי יש צדק בגישת האוצר, שלפיה יש לדחות את קידום החשמל הסולארי עד שעלותו תפחת? מונד: "בעולם התקינו כבר 27 ג'יגה-ואט סולאריים. האמירה 'בואו ונמתין עד שיירדו המחירים' היא לא נכונה בשום מקום. צריך לבנות תוכנית, שתדע להתמודד עם המחירים המשתנים, ויש לגורמים הממשלתיים מה לעשות כדי להפח�

"שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו גילה כי הוא "מתפלל" שתתרחש בישראל הפסקת חשמל ארצית חמורה כדי שהציבור יבין סוף-סוף את משמעות בצורת החשמל שאליה נקלע המשק. בדברו ביום שישי בכנס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה אמר לנדאו "לפעמים אני מתפלל שתהיה תקלה קשה כדי שאנשים יבינו. היום אתה קם ואתה צריך תחנת כוח קטנה בבית, ובחוץ צריך חשמל בצמתים ולכל מערכות המיחשוב. כנראה שעד שלא נשלם מחיר לא נבין". לנדאו גילה כי התחזיות המטאורולוגיות צופות שהקיץ יהיה השנה חם מהרגיל וציין כי כל נפילה של תחנת כוח גדולה בשל תקלה תוביל למחסור בחשמל. יושב ראש התאגדות מהנדסי החשמל אמיל קויפמן סייג מעט את דרביו של לנדאו ואמר כי "לא יכול להיות שתהיה מערכת, ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם רגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל". יושב ראש חברת החשמל יפתח רון טל אמר בכנס כי כור גרעיני לייצור חשמל יוקם בסופו של דבר בישראל "יש צורך כזה (בפיתוח תחנת כוח גרעינית ע"ב) והוא אפשרי. יש צורך לשת"פ בין מדינות אבל אם אתם שואלים אותי אם זה יקרה, זה יקרה, ואנחנו נערכים לזה. אנחנו כתבנו תוכנית לאוניברסי

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

זכתה עם ג'וגאנו הישראלית במכרז של חברת החשמל הדרום אפריקאית: יקבלו תשלום על כל קוט"ש שייחסך חברת החשמל זכתה במכרז של ESKOM, חברת החשמל הדרום אפריקאית, לביצוע פרויקט נרחב של התייעלות אנרגטית ברחבי המדינה. כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט חברת החשמל ניגשה למכרז יחד עם חברת ג'וגאנו (Juganu) הישראלית ובידווסט (Bidvest), אחד מתאגידי הצריכה הגדולים בדרום אפריקה לו מחזור מכירות שנתי של 14 מיליארד דולר ו-104 אלף עובדים.   במסגרת המכרז, ששוויו הראשוני נאמד ב-40 עד 50 מיליון שקל, השותפים יקבלו תשלום עבור על קוט"ש (קילו-ואט שעה) חשמל שייחסך בדרום אפריקה באמצעות הקטנת הביקוש בעיקר בתחומי התאורה. מדובר בצמצום הצריכה בהיקף של שלא יפחת מ-30- ג'יגה-ואט חשמל בתקופה של שלוש שנים.   מי שהוביל את המכרז מצדה של חברת החשמל הוא יאשה חאין, סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים וראש חטיבת פיתוח עסקי ויזמות חדשה. יצוין שחברת החשמל אינה יכולה לעסוק בנושא בישראל בשל מגבלות רגולציה   ג'וגאנו נמצאת בשליטתם של היזמים ערן בן-שמואל ואלכס בילצ'ינסקי. חלקה במכרז הוא לספק מערכות חיסכון אנרגטי המתבססות על טכנולוגיה שפותחו בישראל בתחום התאורה והבקרה ואשר אמורות לחסוך 90% בצריכת החשמל. המערכות יותקנו בבניינים, מרכזי קניות, תחנות

ראש הממשלה, נגיד בנק ישראל, שרים ובכירים במשק ובארגוני הסביבה, ישתתפו היום (ג') בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בישראל. אולם כדי שהיא תצליח להביא לשינוי אמיתי, אסור לשים את כל "הביצים" בסל התעשייה ובהבטחות הקלינטק, כפי שמרמזת התוכנית שלה.   הוועידה מתקיימת כחלק ממהלך, שהחל בהחלטת הממשלה לקדם תכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים             2020-2012      , במטרה ליצור הזדמנויות חדשות לצמיחה במשק. אבל אחרי שנבחרי האומה יציגו את עמדתם בנושא צמיחה ירוקה וחשיבותה, השאלה המרכזית היא מה תכיל לבסוף התוכנית הלאומית, או במילים אחרות, איפה שמים את הכוח ואת הכסף?   האם להתחיל מלמעלה בחקיקה ואכיפה או שאולי בהשקעה בטכנולוגיות ירוקות? האם לצמוח מלמטה ולהשפיע על שינוי הרגלים של הציבור בחינוך, בהסברה ובסבסוד והעדפה של מוצרים ירוקים יותר? ואולי בכלל להשתמש בתוכנית כמנוף לקידום פרויקטים מחוללי שינוי?   צמיחה ירוקה היא כזו שמאפשרת פיתוח, ייצור והרחבת האפשרויות במשק, לצד שמירה על איכות הסביבה ועל צדק חברתי. אך למרות שההגדרה יפה ומבטיחה - היישום שלה בפועל מורכב ומצריך יצירתיות ושיתוף פעולה בין כלל הכוחות בשוק - הציבור הרחב, נבחריו, היזמים והתעשיינים - שלא פעם מחזיקים באינטרסים מנוגדים.   בעיית האגו של משרד�

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

Cigre, הוא אחד הארגונים המובילים בעולם למערכות חשמל והוא עוסק בהיבטים הטכניים, הכלכליים, הסביבתיים, הארגוניים והתקניים (רגולציה) של אותן מערכות. ארגון בינלאומי זה הוא ארגון עצמאי, ללא מטרות רווח, אשר נוסד בשנת 1921 ומקום מושבו מאז בפריס שבצרפת. לקראת הכנס, תגיע לישראל משלחת מכובדת של בכירי משק החשמל בעולם שתדון בשלל ההשלכות לשינויים שפוקדים את משקי החשמל העולמי עם דגש על השפעת ביצועיי מערכות החשל על הסביבה. במהלך הכנס, צפויים להגיע לארץ ולשאת דברים כמה מן המומחים הבכירים בעולם בנושא אנרגיית החשמל: - Mr. Andre Merlin - יו"ר ארגון CIGRE, לשעבר מנכ"ל החברה להולכה הצרפתית RTE וכיום יו"ר הדירקטוריון שלה. - Mr. Francois Messlier- מזכיר הכללי המכהן של ארגון CIGRE העולמי. - Mr. Herve Laffaye , סגן נשיא בכיר בחברת RTE, חברה בת של חברת החשמל הצרפתית EDF - - Mr. Jean Kowal (צרפת), נציג "איגוד ים התיכון"- MedGrid, לשעבר המזכיר הכללי של Cigre העולמי, יציג אחת היוזמות החדשות שתתפרסם בפעם הראשונה בישראל: "The MedGrid initiative for a Sustainable Development of the Mediterranean Countries" - בהרצאתו יחשוף KOWAL יוזמה לחבר רשתות חשמליות מצפון אפריקה לאירופה. - - Mr. Giovanni de Santi (איטליה), מנכ"ל המכון לאנרגיה של האיחוד האירופאי ו-Mr. Gianluca Fulli, מנהל תפעול של המכון לאנרגיה האירופאי- מערכות חשמל חכמות (איטליה), יציגו �

מיכל פרנקו - העתיד הוא במשק האנרגיה מיכל פרנקו צילום: מלניקוב אילייה תפקיד: יועצת בכירה למנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות. גיל ומצב משפחתי: 31, נשואה. מהו הרגע המשמעותי בקריירה שלך? "ייצוג ועד העוזרים הפרלמנטרים מול ועדת גרונאו, הקמתה מאפס של חברת האנרגיה הסולארית סאנדיי - וישיבת הדירקטוריון הראשונה ברכבת ישראל, שבה הבנתי באיזו צומת דרכים היא נמצאת". מה היית משנה בתחום? "הייתי מחפשת פתרון לבעיית ריבוי הרגולטורים שלא תמיד מושכים לאותו כיוון". מה היית עושה אם לא היית בתפקיד הנוכחי? "הייתי פונה לתפקיד סמנכ"לית רגולציה בתאגידים". מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה? "לכהן בתפקיד מפתח במשק האנרגיה". למה אנחנו חושבים שהיא תגיע רחוק: "ניסיונה המגוון של פרנקו במגרש הפוליטי, העסקי והרגולטורי, יחד עם העובדה שהיא ניצבת כיום בצומת קבלת ההחלטות הרגישות והמהותיות במשק, מעמידים אותה בנקודת זינוק אופטימלית. זאת, לצד הנחישות והכישרון הטבעיים שהיא בורכה בהם".

אבי בר-אלי מפזר רמזים מעניינים מאד כמעט שנה חלפה מאז הושלמה עבודתה של ועדת ששינסקי בחקיקת חוק מיסוי רווחי נפט החדש. זו הזדמנות טובה לרענן את הזיכרון באשר ללקחים שהופקו מאותה שנת דיונים סוערת. בין היתר למדנו כי כל ניסיון לשלול מראש הליך בדיקה ממשלתי יעורר מיד חשד, ורצון להעמיקו ולבססו; למדנו כי גם דיון ענייני ומקצועי תורם, ולא רק ניהול קמפיין לעומתי; למדנו כי ניסיון לבצע סיכול ממוקד ברגולטורים אמיצים יחזור אל המנסה זאת כבומרנג; למדנו כי ניסיון להטות את הליך הבדיקה עלול להצית התערבות גופי מחאה ופיקוח אזרחי; אך למדנו גם שלמרות כל הלקחים הטריוויאליים לכאורה הללו - כסף עדיין יעוור עיני חכמים. עו"ד דוד תדמור מועסק אצל יצחק תשובה, ד"ר יורם טורבוביץ' הועסק אצל תשובה, עו"ד רונית קן ספגה מספיק אש על "תרומתה" לעסקיו של תשובה - וכל יועץ כלכלי בכיר כזה או אחר מועסק בימים אלה בידי טייקון בעל עניין בשדות גז. מאידך, בכירים אחרים ברשות הגבלים העסקיים אולי נטולי קשרי הון - אך סביר שיחזיקו בהיכרות כלשהי עם יו"ר רשות החשמל המיועדת, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שכן אף היא יוצאת רשות ההגבלים. בהכרעה הנדרשת שבין מועצת חכמי הטייקונים לבין כנופיית רשות ההגבלים, נבחרה האופציה השנייה - לצד שכירת חברה מקצועית זרה. אלא שהסכנה הנשק�

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.