Group items tagged

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

"ישנה אפשרות טובה שהגז ממאגר "ישי" יעבור דרך קפריסין, דבר שיאיץ מאוד את פיתוחו". כך אומר אייל שוקר, מנכ"ל הזדמנות ישראלית בראיון למגזין "אנרגיה מאגר הזדמנויות- e" של "גלובס" שיופץ בשבוע הבא. לדבריו, ממשלת קפריסין משתוקקת לפתח, מהר ככל האפשר את מאגר "אפרודיטה" שנמצא בשיטחה ואשר רשיון "ישי", הכולל פוטנציאל לכ-3.7 TCF גז טבעי, הינו חלק ממנו. לדבריו, האסטרטגיה של הזדמנות ישראלית מתבססת על פורטפוליו שיאפשר למשקיעים להיחשף לכמה שיותר תגליות, תוך פיזור הסיכונים והמזומנים בקופת השותפות. "האסטרטגיה שלנו היא להחזיק ב-10 אחוזים ממספר רב של רשיונות תוך שאנו מצטרפים לקבוצת שותפים נוספת. כך אנו בונים פורטפוליו במסגרתו אנו יכולים ליהנות מתגליות פוטנציאליות רבות", אומר שוקר. בהתייחסו לדו"ח המשאבים המלא של רשיונות פלאג'יק שפירסמה השבוע השותפות אומר שוקר כי "הדו"ח טוב יותר מההערכות הראשוניות שהיו לנו כאשר החלטנו לרכוש 10% מרשיונות פלאג'יק. לדו"ח ישנה משמעות דרמטית הן במישור של השותפות והנכס בו היא מחזיקה, והן ברמה הלאומית והעצמאות האנרגטית של מדינת ישראל והוא מבסס את הזדמנות ישראלית כשחקן מרכזי בתעשיית חיפוש והפקת נפט וגז בישראל. הדו"ח מציג תוצאות יפות מאוד המצביעות על היתכנות למציאת מאגרי גז ונפט בקנה מידה עולמי. ההסת

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

הכתבה המקורית של בראלי. כוללת גם מפת קידוחי הנפט בישראל מאז גילוי שדה הנפט חלץ בשנות ה-50 לא נמצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות ■ למרות זאת, שותפויות חיפושי הנפט ניעורו באחרונה לחיים ■ וגייסו הון לחיפושים נוספים ■ הגיאולוגים ספקנים, אך מאוחדים בדעה כי תגלית של נפט תאפיל על כל תגליות הגז החדשות

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

משרד האנרגיה והמים מקדם תקנות אשר יחייבו קידוחי נפט ביבשה בהגשת בקשה לוועדה המחוזית הכוללת התייחסות סביבתית משרד האנרגיה והמים מפרסם היום (יום ב' 30.1.12) לשימוע ציבורי, תקנות הנוגעות לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה וכוללות הליך תכנוני סדור, אותו גיבש המשרד בחודשים האחרונים, אשר יחול על הסדרת כלל קידוחי חיפושי הנפט והגז הטבעי במדינה.    התקנות מהוות הסדרת ההליך שהיה מקובל עד כה בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, והן משלבות בו  שלב של שימוע והתנגדויות הציבור, וכן התייחסויות להיבטים סביבתיים. על פי התקנות יובאו הבקשות לקידוחים בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית, אשר תוכל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מסמך סביבתי הנוגע לכל קידוח.    עד כה אישרו הועדות המחוזית את קידוחי הנפט על פי תקנות התכנון והבניה הקובעות כי קידוח המבוצע בהתאם לאמור בחוק הנפט, ואשר התשריט המראה את מקום הקידוח ואת הדרכים המובילות אליו אושר על ידי הועדה המחוזית, אינו טעון היתר.   התקנות החדשות מבדילות בין השלב הזמני של קידוחי החיפוש לבין השלב המסחרי, של ההפקה. בשלב הזמני, לפני ביצוע קידוחי החיפושים, יגישו החברות לוועדה המחוזית, בקשה שהליך אישורה יכלול דיונים בוועדה ושלב של שימוע התנגדויות הציבור. הבקשה לא תכלול את שינוי ייעוד הקרקע, כיוון שאין טע�

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו" יעל דראל פורסם:  19.05.11, 11:45 שתף "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.   הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה   בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.   מחקר ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי

"שותפות גבעות יהש(3.6 0%) שמפיקה נפט מבאר 'מגד 5' שליד ראש העין מדווחת הבוקר על תוצאותיה הכספיות לרבעון השני של 2012. בשורה התחתונה, השותפות הרוויחה 2.034 מיליון דולר ברבעון וזאת על הכנסות של 4.04 מיליון דולר. בקופה של גבעות יש כעת סכום של 17.8 מיליון דולר. מבחינת מספר החביות, במהלך שלושת החודשים של הרבעון השני הופקו 51 אלף חביות נפט מבאר 'מגד 5', זאת מול 55 אלף חביות ברבעון הראשון (מספר הימים זהה). ברמה יומית זה אומר הפקה של 560 חביות נפט ב-Q2. ברבעון הראשון קצב ההפקה היומי עמד על 604 חביות ליום. לאחר תקופת הדו"ח לרבעון השני קצב ההפקה רק הולך ופוחת, מה-1 ביולי ועד ה-7 באוגוסט הופקו עוד 20 אלף חביות, כלומר הפקה יומית של 526 חביות בלבד ונציין כי בתחילת הדרך הופקו כ-800 חביות ליום מבאר 'מגד5'. נציין כי הערכה בשוק היא כי ניתן להגביר את קצב ההפקה של הנפט אך בשותפות מעדיפים לתת לנוזל השחור לזרום ולהכניס כסף לקופה לטובת קידוחים עתידיים מבלי לבצע כל פעולה שתסתכן את קצב ההפקה הקיים. "

ד"ר גרדוש התחיל את הקריירה המקצועית שלו כגיאולוג וגיאופיסיקאי בחברת הנפט הלאומית לישראל בשנת 1990. בתפקידו זה עסק בחיפושי נפט בבקע ים המלח ומישור החוף של ישראל והיה שותף לתגליות נפט באזורים אלה.  בשנת 1997 הצטרף למכון הגיאופיסי לישראל בו עסק במחקר גיאופיסי וגיאולוגי של תת הקרקע באזורים שונים בארץ ובעולם. מימין לשמאל: ד"ר מיכאל גרדוש, שר התשתיות עוזי לנדאו וד"ר יעקב מימרן צילום: משרד התשתיות במסגרת עבודה זו, הוא ביצע מחקר מקיף של כל מזרח הים התיכון, אשר תרם רבות להבנת מבנה והתפתחות האזור. מחקר זה משמש את קהילת המחפשים והיווה בסיס להערכת פוטנציאל הנפט והגז שנערך לאחרונה בידי המכון הגיאולוגי האמריקאי אשר צופה את קיומן  של כמויות משמעותיות של הידרוקרבונים במזרח הים התיכון. בשנים 2008-2009 שימש כעמית מחקר במחלקה לגיאולוגיה באוניברסיטת קולורדו, בה עסק בין השאר בהבנת מנגנוני פזור של חולות במים עמוקים עבודה בעלת השלכות על מציאת סלעי מאגר בשטחי הים של ישראל. בשנת 2010 הצטרף למינהל רישוי אוצרות הטבע במשרד התשתיות הלאומיות כמנהל תחום גיאופיסיקה. בתפקידו זה שותף בגיבוש מדיניות ונוהלים של המשרד נוכח  תגליות הגז האחרונות.

קידוח לווייתן 1 צפוי להימשך כשלושה חודשים יתחיל מהמקום בו הופסק. בשכבות התחתונות דיווחו השותפות על פוטנציאל לכמות גז נוספת של 4.2 TCF, כאשר הערכה זו מבוססת על ניתוח ממצאי קידוח לווייתן 1 שננטש ... "כלכליסט" חשף בחודש בנובמבר כי מנכ"ל דלק קידוחים יוסי אבו ביקר בסין כדי להציג בפני הנהלת תאגיד הנפט הסיני CNOOC את פורטפוליו הגז שעומד לרשות קבוצת דלק, המחזיקה בלווייתן (22.67%), ים תטיס (כ־23%) ותמר (15.625%) לצורך. הסינים הזמינו את אבו לסבב שיחות נוסף לפני כשלושה שבועות, ובעקבותיו נולד ביקור הגומלין.   מסחריות הנפט   יכולת הפקת הנפט בעולם פשוטה משמעותית מיכולת הפקת הגז. הסיבות העיקריות לכך הן שראשית, בניגוד לגז טבעי, נפט אינו דורש צנרת הולכה וניתן להעמיד מכלית ייעודית מעל למאגר ולמלאה בנפט, ואחר כך לשלוח אותה ליעד המבוקש.   שנית, מבחינה מסחרית נפט הוא מוצר עם ביקוש קבוע ותמחיר ידוע (כ־100 דולר לחבית כיום) וקל למצוא לו לקוחות. לשם הדגמה, הצריכה השנתית של נפט בישראל מסתכמת בכ־100 מיליון חביות, כך שהמאגר הפוטנציאלי שמצאו שם יכול למלא את צורכי המשק לשש שנים.

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

חיים לייבוביץ' וג'קי בן-זקן, השותפים ברשיון חיפושי הנפט הימי "שמן" (לשעבר "מד אשדוד"), פירסמו הבוקר דו"ח נוסף אודות כמות הנפט ברת ההפקה שעשויה להימצא במקום, ולא מביאים בשורות חדשות למשקיעים. על פי הנתונים של חברת Netherland Sewell and Associates, שהוצגו כעת על ידי מנופים, המקווה להפוך לשותפה ברישיון, עתודות הנפט בר ההפקה במבנה "ים" ש"במד אשדוד" מוערכות ב-120 מיליון חביות. הערכת NSAI לממוצע הפוטנציאל הכלכלי עומדת על 142.4 מיליון חביות נפט - בהתאם להערכה הקודמת - ומשקפת תזרים מזומנים לאורך כל חיי הפרוייקט, בהיון של 10% של 4 מיליארד דולר.

ראיון מעולה עם ברנדה שפר מאגרי הגז הגדולים שהתגלו לחופי ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, "תמר" ו"לוויתן", עוררו כאן תקוות גדולות. האפשרות שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי מעוררת ציפיות שגם מעמדה הגיאופוליטי ישתדרג. מה חסר לנו, בימים טרופים אלה, יותר מקצת עוצמה גיאופוליטית? אלא שאם להאמין לד"ר ברנדה שפר, אנחנו תולים בגז הישראלי ציפיות מופרזות. שפר, חוקרת בינלאומית בתחום מדיניות אנרגיה ומייסדת התוכנית לניהול מדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, אומרת כי "הדוגמה של אזרבייג'ן מלמדת שאספקת אנרגיה לא יכולה לבנות יחסים בין מדינות". בראיון ל-G היא מנפצת עוד כמה מהתפיסות הרווחות בתחום האנרגיה: היא מסבירה מדוע לדעתה צריכה ישראל לשמור את מרבית הגז הטבעי הכחול-לבן לעצמה; מדוע אין היגיון להשתמש בהכנסות מתמלוגי הגז להחזר חובות; כיצד יכולות תגליות הגז לפגוע בכלכלה הישראלית; למה הנפט בעולם אינו עומד להיגמר; מדוע לא כדאי לסבסד פיתוח של אנרגיות "ירוקות"; והיכן נמצאת הבעיה האמיתית בנושא עליית מחירי הדלק.

משרד האנרגיה והמים מצוי בניגוד עניינים מתמשך בכל הנוגע להסדרת קידוחי הגז והנפט, כך עולה מדוח חדש שיציג היום (ג') ארגון 'אדם טבע ודין' בדיון מיוחד בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. הדוח בוחן את המצב הקיים היום לפיו משרד האנרגיה והמים הוא אשר מוסמך להנפיק היתרים, רישיונות ומתן זיכיונות למאגרי הגז והנפט, זאת כאשר אותו משרד, ואף אותם ממונים במשרד האנרגיה והמים הם גם האחראים לפיקוח והסדרת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים הנובעים מתהליך קידוחי הגז והנפט במים. מצב זה, בו רשות אחת היא האחראית למתן רישיונות נפט על מנת להפיק ולפתח את משק האנרגיה והיא גם זו אשר אמורה להגביל את אותן חברות ולפקח עליהן מפעולות העלולות לגרום לנזק סביבתי הוא מצב השרוי בניגוד עניינים חמור ואשר השלכותיו הן פיתוח משק האנרגיה על חשבון הסביבה ובטיחות הציבור. דוח אט"ד מציין כי מצב זה היה קיים בארה"ב עד לאסון BP - שם נקבע מיד אחרי האסון כי הסמכויות שניתנו לרשות האחראית על הקידוחים שכללו גם את פיתוח משק האנרגיה וגם פיקוח ואכיפת כל ההיבטים הסביבתיים הינן "משימות סותרות המהוות ניגוד עניינים". כמו כן, לאחר האסון הוחלט לפצל בין הסמכויות להקים רשויות נפרדות שיעסקו בתחום. לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' על ממשלת ישראל לשנות את המצב הקי�

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�