Group items tagged

>> "האוצר ירק שוב בפרצופו של הציבור", כך התבטא אחד השרים על הצעת משרד האוצר להסדר עם חברת כיל (כימיקלים לישראל). "ההסכם עם כיל הוא הסכם כניעה", המשיכה ח"כ שלי יחימוביץ' ושילבה לא אמת בדבריה על כך ש"העלאת התמלוגים ל-10% היתה כבר קיימת בחוק". "אמא של השקשוקות", פסקה עורכת הדין של עמותת אדם טבע ודין, שכנראה לא מודעת שהשקשוקה המקורית, מכירת צים, הסבה ומסבה הפסדים של מאות מיליוני דולרים בשנה דווקא לחברה לישראל, ולא למדינה שמכרה אותה. אדם טבע ודין קראה להקמתה המיידית של ועדת ששינסקי ב', ויחימוביץ', שהרגישה כיצד עורכת הדין הצעירה מזנבת בה, מיהרה להגיב בתביעה להלאמתה של כיל עד יעבור זעם. שתיהן התעלמו מדבריו של פרופ' איתן ששינסקי, יו"ר הוועדה המקורית והמיועד לעמוד גם בראש ועדה ב' אם אכן תוקם, שההסכם סביר. הטענה של המתנגדים להסכם שהוצע בין האוצר לכיל היא שוועדת ששינסקי ב' היתה פוסקת שיש להעלות דרמטית את שיעור התמלוגים שכיל תשלם. צילום: אמיל סלמן שמה הרשמי של ועדת ששינסקי היה "הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקלית בנושא משאבי נפט וגז בישראל". אחד הרכיבים המרכזיים בעבודתה היה בחינה השוואתית של חלקה של המדינה (Government Take) מתוך הרווחים הנובעים מהפקת הנפט: "מטרת ההשוואה הבינלאומית היא לבחון את מיקומה של המערכת הפיסקלית בישרא�

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

שותפות חיפושי הנפט ישראמקו, שבשליטת קובי מימון וחיים צוף, הגישה היום בג"ץ נגד החלת חוק מיסוי גז, שנסמך על מסקנות ועדת ששינסקי, על מאגר הגז הטבעי תמר, בו היא שותפה (28.7%). לטענת ישראמקו, הגדלת שיעור התמלוגים שישלמו השותפות בתמר למדינה מורידה את ערכו הנוכחי של המאגר ב-43%. העתירה, שהוגשה נגד מדינת ישראל, הכנסת, שרי האוצר והתשתיות ורשות המיסים, טוענת כי בחוק עצמו, ובמיוחד בביטול ניכוי האזילה (סוג של פחת מיוחד למאגרי גז ונפט, שהיווה הטבה מיוחדת למחפשי הגז עד כה), יש "פגיעה קשה, פסולה, בלתי סבירה ובלתי חוקתית" שנעשתה באופן רטרואקטיבי. עוד מבקשת ישראמקו מבית המשפט לראות בהיטל הגדלת תמלוגים אפקטיבית בלתי חוקתית שנעשתה על ידי המדינה בכובעה כבעלים על מנת להגדיל את הכנסותיה. "אם לפשט את הטענה, אנחנו רואים את ישראמקו ככזאת שקיבלה זכות חכירה ושטר חכירה ממדינת ישראל להפיק, למכור ולהרוויח ממאגר הגז תמר תמורת תמלוגים של 12.5%. לאחר שהוענקה החכירה הקניינית, באה מדינת ישראל וטרפה לה את הקלפים על ידי כך שהיא שינתה את דמי החכירה, או כלשון החוק 'את שיעור התמלוגים', ליותר מכפול מכך", אומר עו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', המייצג את ישראמקו יחד עם עורכי הדין שגית אוחנה ליבנה ואהוד כצנלסון. רובין הוסיף כי "זוהי פעולה שלטעמ�

"המדינה היא המרוויחה העיקרית במקרה של עליות במחירי הגז הטבעי" כך עולה מתחשיבים שנערכו על ידי רו"ח יהושע נסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום נפט וגז, "נמצא כי שיעור חלקה של הממשלה בהכנסות מפרויקטים של נפט וגז עולה, ככל שחלה עלייה במחירים, ועשוי להגיע לכ-80%". לדבריו, "תקבולי המדינה מהפרויקטים כוללים 3 מרכיבים עיקריים: תמלוגים בשיעור 12.5% מהמכירות, היטל החל על פי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ומס הכנסה על הרווחים מהפרויקטים (לגבי יחידים, מס הכנסה כולל ביטוח לאומי עשוי להגיע ל-57%). בקשר לכך, ייאמר כי צריכת גז על ידי חברת חשמל משפיעה משמעותית על הכנסות המדינה על ידי גביית המסים הנ"ל זאת לעומת צריכת חומרים חליפיים על ידי חברת חשמל כגון פחם או מזוט אין בה כדי להשפיע על הכנסות המדינה". רו"ח ניסים מציין כי "השיעור הכולל של תקבולי המדינה (תמלוגים, היטל ומס הכנסה) מרווחי נפט עולה ככל שהמחירים עולים, מאחר ושיעור ההיטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט הינו הדרגתי והוא עולה ככל שרמת הרווחים של הפרויקט עולה. "על פי המנגנון שקבעה ועדת ששינסקי, שיעור ההיטל אינו אחיד. ההיטל נגבה לראשונה לאחר החזר ההשקעה בקידוחים ובהקמת הפרויקט, והוא עולה הדרגתית מ-20

ראש הממשלה הורה לשרי האנרגיה והאוצר לבחון תעריפים דיפרנציאליים. מסתמן: ההנחה תינתן למוסדות לטיפול בקשישים וחולים, למשפחות מרובות ילדים ולחברות גדולות, שייקור החשמל מביא אותן לייקר מוצרים. האם השאר ישלמו יותר? אטילה שומפלבי ואביטל להב פורסם:  25.03.12, 11:20 הפיתרון המסתמן להתייקרות החשמל - מחירים שונים לצרכנים שונים: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה היום (א') בישיבת שרי הממשלה לשר האנרגיה ולשר האוצר לבחון את האפשרות של "ייקור דיפרנציאלי" של מחיר החשמל. משמעות הצעד, היא שיינתנו הנחות שונות לקבוצות מסוימות באוכלוסיה, שייאזנו את ההתייקרות שאישרה מליאת רשות החשמל ביום ה', בשיעור של 8.9%.    לכבוד הפסח - מכת חשמל שי לפסח: מחיר החשמל יזנק באפריל ב-8.9% שטייניץ: לא נקצץ עוד מס כדי להוזיל חשמל מחיר החשמל שוב עולה: "כאילו לא הייתה מחאה"   ראש הממשלה לא פירט בישיבה אילו קבוצות יזכו להנחה, אך מקורות בממשלה אומרים כי בין היתר תיבחן האפשרות להעניק הנחה לחברות גדולות ולמפעלים, מחשש שייקור החשמל עבורם יוביל לייקור מוצרים או לפיטורי עובדים. כמו כן, תיבחן האפשרות להעניק הנחה על בסיס מספר הילדים במשפחה או למוסדות לטיפול בקשישים וחולים.   בנוסף קיימות מספר תכניות של רשות החשמל לעידוד חיסכון, שבמסגרתן יוצע לאזרחים תעריף מי

הפיתרון המסתמן להתייקרות החשמל - מחירים שונים לצרכנים שונים: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה היום (א') בישיבת שרי הממשלה לשר האנרגיה ולשר האוצר לבחון את האפשרות של "ייקור דיפרנציאלי" של מחיר החשמל. משמעות הצעד, היא שיינתנו הנחות שונות לקבוצות מסוימות באוכלוסיה, שייאזנו את ההתייקרות שאישרה מליאת רשות החשמל ביום ה', בשיעור של 8.9%.    לכבוד הפסח - מכת חשמל שי לפסח: מחיר החשמל יזנק באפריל ב-8.9% שטייניץ: לא נקצץ עוד מס כדי להוזיל חשמל מחיר החשמל שוב עולה: "כאילו לא הייתה מחאה"   ראש הממשלה לא פירט בישיבה אילו קבוצות יזכו להנחה, אך מקורות בממשלה אומרים כי בין היתר תיבחן האפשרות להעניק הנחה לחברות גדולות ולמפעלים, מחשש שייקור החשמל עבורם יוביל לייקור מוצרים או לפיטורי עובדים. כמו כן, תיבחן האפשרות להעניק הנחה על בסיס מספר הילדים במשפחה או למוסדות לטיפול בקשישים וחולים.   בנוסף קיימות מספר תכניות של רשות החשמל לעידוד חיסכון, שבמסגרתן יוצע לאזרחים תעריף מיוחד על שימוש בשעות שבהן הצריכה נמוכה וגם מענק מיוחד על חיסכון בשעות צריכת שיא.   חשוב לציין כי במסגרת התייקרות דיפרנציאלית יתכן שחלק מהצרכנים יצטרכו לשלם יותר, כלומר לספוג התייקרות של יותר מ-8.9% החל מאפריל הקרוב, כדי לפצות על אובדן הכנסות לחברת החשמל כתו

"הכנסות של כ-140 מיליארד שקל צפויות לממשלה מתמלוגים מגז ונפט בערכים נומינליים מהאתרים "תמר", "ים תטיס", ו"נעה". אומר היום החשבונאי הראשי באגף החשכ"ל, יהלי רוטנברג שציין כי "החשבונאות היא שמרנית ולכן את מאגר "לווייתן" לא הכנסנו. האומדן מבוסס רק על תמלוגים בלי מס רווחי יסף".

בשורה לקבוצת דלק ( 76960     +0.89% ) , ישראמקו ( 53.5     +0.56% ) ונובל אנרג'י ( 104.01     +0.34% ) : דירקטוריון חברת החשמל אישר הערב (א') את עסקת הגז הענקית עם שותפויות מאגר הגז "תמר". לפי ההסכם השותפויות יימכרו גז טבעי לחברת החשמל במשך 15 שנה כאשר היקף העסקה נאמד בכ-8 מיליארד דולר. בתום ארבעה ימי דיונים, לאחר שבסוף השבוע האחרון לא הושגה הסכמה, אישר היום דירקטוריון חברת החשמל את ההסכם אך הוכנסו בו מספר שינויים. אחד השינויים מתייחס לכך שלחברת החשמל תהיה האפשרות לשנות את מחיר הגז לאחר כ-8 שנים או לאחר כ-11 שנים. כלומר, לחברה יהיו מעין "שתי נקודות יציאה" שיאפשרו לה לעדכן כלפי מטה את מחיר הגז. מדובר בהסכם לרכישת גז למשך 15 שנה, שהיקפו הכספי ההתחלתי מסתכם ב-8 מיליארד דולר - המבטאים מחיר של 5 דולר ליחידת חום (לפי כמות של 3 BCM אולם בפועל המחיר ההתחלתי יהיה גבוה יותר ויעמוד עד 5.5 דולר משום שהוא יהיה מעודכן למועד תחילת ההזרמה - אמצע 2013). ההיקף הכולל של העסקה עשוי להגיע לעד 20 מיליארד דולר כולל מימוש אופציות להגדלת כמות הגז ב-60%. דלק קבוצה ( 76960     +0.89% ) אלון גז ( 3880     +2.86% ) המחזיקות כ-36% מהזכויות ב"תמר" היו זקוקות להסכם עם חברת החשמל כדי לקבל את המימון הבנקאי עבור חלקן בהמשך הפיתוח של המאגר. בנוסף, חתימת העסקה פתחה הדרך לחתימה על הסכמים נוספ�

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

מאמר דעה של עמירם ברקת ובו הוא מדבר על הפוטנציאל של פיתוח תעשיית אנרגיה ישראלית

"תחזית ההכנסות של המדינה מגז צנחה ב-30 מיליארד דולר"

הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נקבעו שיעורי התמלוגים שגובה משרד האוצר, והאם הציבור בישראל זוכה לקבל תגמול הולם עבור המשאבים שלו. המנדט העומד לרשות המבקר יאפשר לו לבדוק את ההסכמים שנחתמו מול הזכיינים, להשוות לתמלוגים הנגבים במדינות אחרות ולהתייעץ עם מחקרים שונים - בדומה לנעשה בוועדת ששינסקי שבחנה את המיסוי על קידוחי הגז. יתרה מכך, במשרד המבקר הבטיחו כי "ייבדק האם נגבים כל התמלוגים שהזכיינים ובעלי הרישיונות חייבים לשלם לאוצר המדינה בהתאם לחוזים שנחתמו איתם והאם חוק הזיכיון משיג את מטרותיו". | שיתוף יום אחרי פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות, הטייקונים שוב על הכוונת. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החל בבדיקה מעמיקה של נושא התמלוגים שגובה המדינה עבור הזיכיונות והרישיונות שהעניקה לגורמים פרטיים על אוצרות הטבע שלה. כך מדווח היומון כלכליסט. היום (ג') הודיע המבקר כי החטיבה הכלכלית במשרדו נמצאת במהלכה של בדיקה בנושא זה. "מים; קרקע; מחצבים - הם בחזקת 'עושר' השייך לציבור כולו, כך קובע החוק הישראלי וכך גם מקובל במרבית מדינות העולם המפותח", הדגיש המבקר בהודעתו. בין השאר סוקר המבקר את התמלוגים הנגבים עבור שימוש בנפט, גז, ים-המלח, מחצבים, מים מינרלים ועוד. הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נק�

גוליבר אנרג'י בוחנת אפשרות להתקשר בהסכם עם שותפות חיפושי הנפט זרח גוליבר מעוניינת לקבל זכות שימוש בכל המידע הצפוי להתקבל משטח רישיון "מאיה", המשתרע בקרבת ים המלח, לצורך כרייה והפקתה בלעדית של אורניום משטח זה - עיסוק שאינו בתחום חיפושי נפט והגז, כך שזרח אינה רשאית לעסוק בו. בתמורה להעמדת זכות זו, גוליבר תעניק לזרח זכאות לקבלת תמלוגים בשיעור של 10% מעל חלקה של החברה בכריית מתכות לרבות אורניום בעתיד. בחברה מדגישים כי ההתקשרות מותנית, בין היתר, באישור האסיפה הכללית של בעלי יחידות ההשתתפות של זרח.