Group items tagged

נובל אנרג'י בוחנת הנחת צינור גז נוסף מאסדת ים תטיס למתקן קבלת הגז הקיים באשדוד, בסמוך לצינור הקיים, כדי להכפיל את הספק צינור הגז ממאגר תמר ליבשה. זאת, בעקבות דרישת משרד האנרגיה והמים להניח צינור נוסף בין האסדה לאשקלון, כדי לפזר את נקודות כניסת הגז לישראל. השותפות במאגר תמר מסרבות להנחת הצינור לאשקלון בשל עלותו הגבוהה, ובוחנות כמה חלופות, ובהן הכפלת הצינור כאמור, או התקנת מדחסים שיגבירו את קיבולת הצינור הקיים בכ-20%. חלופות אלה ידרשו את הגדלת תחנת קליטת הגז הפועלת כיום באשדוד. מאגר תמר אמור היה לספק את הגז דרך נקודת קליטה באזור הצפון, אך הקמת המתקן סוכלה בלחץ תושבי האזור. לפיכך, הונחו שני צינורות, בעובי 16 אינץ' כל אחד, לאורך תוואי של כ-130 ק"מ בין בארות הגז שבמאגר תמר למאגר ים תטיס. באזור זה, ובסמוך לאסדה הקיימת של ים תטיס, תוצב אסדת ההפקה של מאגר תמר, שאותה מסיימת נובל לבנות בימים אלה במספנה בטקסס. האסדה החדשה תשלוט בבארות הגז שבמאגר תמר, ותעביר את הגז למערכת ההולכה הקיימת לאשדוד, המשמשת כיום את מאגר ים תטיס. ההעברה מתבצעת כיום באמצעות צינור יחיד בקוטר 30 אינץ', המגיע למתקן הקליטה והטיפול שבאשדוד. מאחר שמאגר ים תטיס צפוי לאזול כליל לקראת סוף השנה, תשתית הולכת הגז ממנו לחוף תוכל לשמש גם את הגז ממאגר תמר.

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

צינור הנפט Keystone XL הוא פרויקט של 13 מיליארד דולר, שמטרתו כאמור להעביר נפט מקנדה לארה"ב. הוא אמור להשתרע לאורך 2,673 ק"מ מאלברטה בקנדה, דרך מונטנה, דרום דקוטה נברסקה ואוקלהומה עד טקסס. מי שאחראי על הפרויקט היא חברת הנפט הקנדי TransCanada, אשר מציינת באתר שלה כי "הצינור ישחק תפקיד חשוב בקישור אספקה גדלה ובטוחה של נפט קנדי לשווקי הזיקוק הגדולים ביותר בארה"ב, תוך שהוא משפר באופן משמעותי את האספקה הבטוחה בצפון אמריקה". החברה הקנדית לא שוכחת לציין כי מדובר בפרויקט עם השלכות כלכליות חשובות נוספות - 20 אלף מקומות עבודה לבניית הצינור בארה"ב ותוספת של חמישה מיליארד דולר ממיסוי להכנסות של המדינות שבהן יעבור הצינור. לפרויקט הזה ישנן גם השלכות סביבתיות ואלו אינן חיוביות כלל וכלל. ארגון ידידי כדור הארץ מציין באתר שלו כי הצינור אמור להוביל את אחד ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר שיש - נפט שמופק מחולות זפת, תערובת של חול, מים ונפט מוצק למחצה. בצינור, מסביר הארגון, תעבור מדי יום לארה"ב כמות ששווה ל-900 אלף חביות נפט לארה"ב ועלול לגרום לנזקים משמעותיים למערכות אקולוגיות, לזהם מקורות מים ולסכן את בריאות הציבור.

הייצור של נפט מחולות זפת הוא כשלעצמו בעל השלכות סביבתיות הרסניות, אולם החשש של הארגונים הסביבתיים והנושא בו הם מתמקדים במאבק שלהם בצינור הוא החשש מדליפות מהצינור. המתווה של הצינור אמור לעבור ליד מספר נהרות גדולים כמו נהר המיזורי, הילוסטון ואחרים שמהווים מקור חשוב של מי שתייה ומים לחקלאות. אם נפט מהצינור יגיע לאחד מהמקורות הללו זה עלול להיות אסון של ממש. האיום הזה אגב רחוק מלהיות ערטילאי - בקיץ שעבור נשפכו מיליון גלון של נפט מחולות זפת לנהר הקלמזו במישיגן מצינור נפט שהוקם בידי חברה קנדית אחרת. הדליפה הזו חשפה את תושבי האזור לכימיקלים רעילים וגרמה לנזקים ארוכי טווח לכלכלה המקומית ולמערכות האקולוגיות באזור. בתחילת החודש בראנט אולסון מארגון Rainforest Action Network (RAN) ראה משהו מוזר. הוא שוטט כהרגלו בטוויטר כדי לבדוק מה חדש במאבק בצינור הנפט Keystone שאמור להעביר נפט שמקורו בחולות זפת (tar sands) מקנדה לארה"ב. כשהוא בדק את תג הנושא #tarsands הוא מצא כ-15 ציוצים של אנשים שונים שאמרו "עכשיו אפשר למצוא את האמת על חולות זפת" עם קישור לדף בנושא באתר של ארגון שמאגד את חברות הנפט. משהו כאן הריח לאולסון לא טוב והוא התחיל לבדוק מה קורה פה. התברר לו שהוא לא טעה. אולסון כמו בלש מנוסה עקב אחרי מקורות הציוצים והגיע בסופו של דבר למקו�

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

  בכיר טורקי במסר מפתיע לישראל: רוצים את הגז שלכם; להקים צינור לטורקיה כדי לייצא את הגז   מיתאת רנדה, שחיבר את הדוח הרשמי של טורקיה על אירועי המרמרה: טורקיה מחרימה את כל החברות הבינלאומיות שפועלות בקפריסין ■ מנכ"ל משרד החוץ לשעבר: "רנדה לא היה אומר לעולם את מה שאמר ללא גיבוי מלמעלה" "הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", את הדברים אמר מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, במהלך "פסגת האנרגיה והכלכלה" שנערכה בשבוע שעבר באיסטנבול. מאחורי האירוע עמד ה-Atlantic Council, מכון מחקר אמריקאי יוקרתי, והשתתפו בו ראשי מדינות ופוליטיקאים ממרכז אסיה ומאירופה לצד בכירי משק האנרגיה הבינלאומי. דבריו של רנדה כוונו לד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, שהיה המשתתף הישראלי היחיד שדיבר בוועידה, במסגרת מושב שעסק בגז שהתגלה במזרח הים התיכון. באולם נכח גם מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל בקזחסטאן ואזרביג'אן, שמונה לאחרונה לשליח מיוחד במשרד החוץ לנושאי אנרגיה. רנדה לא הסתפק בדברים שאמר והקריא מהכתב את החלטת ממשלת טורקיה להחרים את כל החברות הבינלאומיות שזכו לאחרונה במכרזים לרישיונות חיפושי נפט וגז במימי האי קפריסין. או במילים פשוטות י�

מניית גלוב אקספלוריישן, המחפשת נפט ליד העיר לוד, קורסת ב-36% על רקע המשך התקלות הסדרתיות בקידוח הנפט. הפעם, מדווחת החברה על הפסקת פעולות הקידוח ב"אופק 2" לעומק 5,420-5,920 מטר שבשטח רישיון 381/אופק. "לאחר חידוש פעולות הקידוח, נתגלו מגבלות מכאניות טכניות בעומק של כ-5,400 מטר", מסבירים בחברה. בימים הקרובים, תבחן החברה האם קיימת אפשרות להתגבר על המגבלות האמורות באופן שיאפשר להמשיך קדיחה. נראה כי תקלות בקדיחה מהוות עניין סדרתי בחברת גלוב, זאת לאחר שבדצמבר האחרון דיווחה למשקיעים על כשל מכאני בחלקו העליון של צינור הקידוח בשטח רישיון אופק 1 לעומק של 2,500 מטר. כמו כן, באותו השבוע הודיעה החברה על קשיים בהורדת ציוד הבדיקות לשכבת המטרה. קידוח נפט צילום: בלומברג קבלן הקידוחים של גלוב הוא החברה הטורקית אלאדין, שהגיעה לישראל רק ב-2011, לאחר שבמשך עשרות שנים ביצעה חברת לפידות את כל הקידוחים היבשתיים בארץ. בחברה הטורקית תלו תקוות רבות, שכן היא הביאה מגדלי קידוח חדישים, בניגוד לציוד בן עשרות השנים של לפידות.

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

משרד מבקר המדינה בודק תלונות לאי סדרים מינהליים בקצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון). ל"גלובס" נודע כי שאלות ממשרד מבקר המדינה הועברו לאחרונה לתגובת החברה. הבדיקה התייחסה לפעילויות עסקיות שונות של קצא"א, והתמקדה בהתקשרויות של החברה עם חברות פרטיות לביצוע פרויקטים בארץ ובחו"ל. פרויקטים עתידיים מדובר, בין היתר, בעבודות להרחבת חוות המכלים של קצא"א באשקלון, וכן בפרויקטים עתידיים שקצא"א מעוניינת להיכנס אליהם, בהם מיזם להקמת מתקן הנזלה לגז טבעי באשקלון או באילת, ומיזם להקמה של מסוף דלקים בקפריסין. קצא"א משתתפת במכרז להקמת המסוף באזור ואסיליקוס בדרום קפריסין. בשני הפרויקטים האחרונים, להקמת מתקן ההנזלה והקמת מסוף הדלקים בקפריסין, פעלה קצא"א תוך שותפות עם קבוצות עסקיות מרכזיות. קצא"א, שנוסדה ב-1968, ומוחזקת בבעלות משותפת לחברות דלק מישראל ולפרס (כיום איראן), מפעילה קווים המאפשרים הזרמה של דלק בין מסופי החברה באילת ובאשקלון. חווה לאחסון נפט ותזקיקים בנוסף היא מחזיקה בחוות מכלים בעלי יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. בשטחי קצא"א באשקלון אמורה לקום תחנת הכוח הפרטית דוראד, שקצא"א מחזיקה 37.5% מהבעלות בה. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, כי המשרד אינו נוהג להגיב על שאלות בנושא הבדיקות שהוא עורך.

השותפות במאגרים תמר וים-תטיס הודיעו אמש לבורסה על חתימת מזכר עקרונות, הקובע כי השותפות במאגר תמר ישלמו לשותפות בים-תטיס 380 מיליון דולר בתשלומים עבור השימוש באסדה הקיימת להזרמת הגז לישראל. עם זאת, נובל ודלק, המחזיקות במאגר ים תטיס, מחזיקות גם ב-67% ממאגר תמר. לפיכך, משקף ההסכם תשלום של 125 מיליון דולר ע"י השותפות הנוספות בתמר, ישראמקו ואלון חיפושי גז, לדלק ונובל. לאחר שכשל המהלך לאישור כניסת צינור הגז והקמת מתקן הטיפול בצפון הארץ, החליט משרד האנרגיה כי הגז ממאגר תמר הצפוני יגיע לישראל דרך התשתית הקיימת, המחברת בין מאגר ים תטיס לחוף אשדוד. לשם כך, נמתח צינור הולכה בין המאגרים. תמורת השימוש באסדה הקיימת, תשתית ההולכה לחוף ומתקן הקליטה באשדוד נקבע סכום של 380 מיליון דולר, אותו ישלמו השותפות בתמר (נובל 36%, דלק 31%, ישראמקו 29%, דור חיפושי גז 4%) לשותפות בים תטיס (דלק 53%, נובל 47%). אסדת הפקה נוספת, שתצטרף לזו הקיימת כיום, נבנית בימים אלה בטקסס. בהודעה נכתב כי התשלומים יחלו לאחר תחילת הזרמת הגז מתמר, הצפויה באמצע 2013, ויסתיימו בסוף 2015. עם זאת, הודגש כי מדובר במזכר עקרונות לא מחייב וייתכן כי תנאי השימוש במתקני ים תטיס ישתנו בהסכם המחייב שיחתם בעתיד.

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים מפרסמת היום שני מכרזים לבחירת בעלי הרישיונות לחלוקת גז טבעי בצפון הארץ, באזור "חדרה והעמקים" ובאזור "חיפה והגליל" מדובר במכרזים לאזורים הרביעי והחמישי  מתוך ששת אזורי חלוקת הגז הטבעי כפי שאושרו על ידי המועצה לענייני גז טבעי ברשות. המכרזים משקפים את מדיניות משרד האנרגיה והמים לקידום הגעת הגז הטבעי ושימושו לצרכנים שונים.   החברות שיזכו במכרזים, יקבלו משר האנרגיה והמים רישיון ל-25 שנה להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הצפון ל-25 שנה. המתמודדים במכרזים יתחייבו להשקיע בפרויקט לפחות -170 מיליון ש"ח באזור "חיפה והגלילי" ו-140 מיליון ש"ח באזור "חדרה והעמקים".   רשת החלוקה מהווה את תשתית אספקת הגז הטבעי בלחץ הנמוך מ-16 (BAR) לצרכני החלוקה, זאת במטרה לאפשר לעסקים ולמפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים להתחבר למערכת הגז הטבעי,  אשר אינם זקוקים לגז טבעי בלחץ גבוה כמו מפעלים גדולים ותחנות כוח. הרשת חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל. תוקם תשתית אשר תתאים לפריסת הצרכנים הפוטנציאליים באז

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

צוותה של אסדת PRIDE, המבצעת את קידוח הגז הטבעי "לוויתן 2", נתקל בסוף השבוע האחרון בכיס מים, כמה מאות מטרים מעל שכבת המטרה של הקידוח. בשל כך, הופסק כעת הקידוח והוא יתחיל מחדש בימים הקרובים, כקילומטר ממקום הקידוח הנוכחי. "במהלך הקידוח נתקלנו בכיס מים, שזרק לחץ של מים אל תוך צינור הקידוח" סיפר הערב גורם בשותפות לוויתן על התקלה. "בדרך כלל אפשר להשתלט על תקלה מסוג זה על ידי דחיסת בוץ, אך אנחנו מתכננים בעתיד להפוך את הקידוח לקידוח הפקה שישמש אותנו בעשרות השנים הקרובות, ועל כן החלטנו שעדיף להעתיקו ממקומו כבר עכשיו". הגורם הוסיף כי "כרגע המשמעות היחידה היא דחיה של חודש-חודש וחצי בלוח הזמנים של הקידוח, ולמעשה נאצץ להמתין לקבלת התשובה לשאלה אותה אמור לקבוע 'לוויתן 2' - האם נמצאים יותר מ-16 TCF גז טבעי במבנה "לוויתן". עד עכשיו הוצאנו כ-40 מיליון דולר על 'לוויתן 2' ואנחנו מעריכים כי הביטוח שלנו יכסה את העלות העודפת. עדיין לא ביצענו את כל הניתוחים הכלכליים הדרושים, אבל אני מעריך שתוך שלושה חודשים קידוח 'לוויתן2' החדש צפוי להסתיים.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

צינור של חברת קצא"א נפגע במהלך עבודות שיפוצים * עשרות קוב של דלק סילוני זרמו לערוץ נחל צין ופגעו בשמורת הטבע המדברית * קצא"א: הנזילה נעצרה והחלה שאיבת הדלק; החברה תחזיר את המצב לקדמותו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה עלינו להיגמל מההתמכרות לנפט ולקדם בנמרצות חלופות אנרגיה נקיות וירוקות", אמרה מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס.

במהלך עבודות שיפוץ של קו הדלק קצא"א בבקעת צין שבנגב, כשלושה קלומטרים דרומית משדה בוקר, נפגע צינור הנפט ונגרמה דליפת דלק חמורה וגדולה מאוד אל תוך השמורה במעלה צין ובערוץ נחל צין. תאונת הנפט היום היא אור אדום נוסף המחייב שינוי חד בגישה והגנות סביבתיות בתחום הנפט", אמר ח"כ דב חנין. "שר התשתיות המנסה להכשיל את חוק הנפט המודרני שהצעתי, מתעקש להיות היחיד בדוכן הנאשמים בוועדת החקירה הממלכתית שתוקם בעתיד". לדבריו, לציבור ולסביבה זה כמובן לא יעזור - את אסון הנפט הבא ניתן וחיוני למנוע. "עלינו להיגמל מההתמכרות לנפט ולקדם בנמרצות חלופות אנרגיה נקיות וירוקות", אמרה מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס.

כמות גדולה של דלק זרמה לשמורת נחל צין שבנגב, בעקבות פיצוץ בצינור המוביל נפט לאילת. נזק עצום נגרם לצמחייה במקום. אזור מעלה צין נסגר לתנועת מטיילים. חברת קצא"א, קו צינור הנפט אילת-אשקלון, ביצעה עבודות תחזוקה בבקעת צין. בזמן העבודות קרס אחד הצינורות וכמות גדולה של דלק גולמי דלפה ממנו לשמורה, במעלה צין ובערוץ נחל צין. עקב הדליפה עלה חשש לפגיעה במקורות המים של השמורה. מנכ"ל רשות הטבע והגנים, אלי אמיתי, הנחה את כל הצוותים המקצועיים ברשות להגיע למקום. אנשי הרשות, שנעזרו בכלים כבדים, הצליחו לעצור את התפשטות הדלק. כעת הם מתחילים בעבודות הניקיון במקום ובטיפול בנזק שנגרם לשמורה.

על-פי גורמים מקצועיים, אחת הסיבות לפינוי האטי היא העובדה שהקרקע היתה אמורה להיות מפונה לאתר הפסולת "אפעה" אולם מנהלי האתר דרשו לדעת קצא"א מחיר גבוה מדי, ולכן החלה החברה לחפש אתר חלופי. בסופו של דבר אושר לה על ידי המשרד להגנת הסביבה לפנות את הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורים של מפעל "נשר" ברמלה. השינוע המרוחק יותר מעכב לטענת ד"ר מייסון את הליך הפינוי. עוד נטען בדיון כי קיים אינטרס עסקי המשפיע על פינוי הקרקע: מעורבותו של המומחה לזיהומי קרקע, ד"ר רפי מנדלבאום, כמנהל פרויקט הפינוי מטעם קצא"א. מנדלבאום משמש יועץ מקצועי אך הוא גם שותף לחברה לטיפול בזיהומי קרקע שהיא מתחרה של החברה הפועלת באתר "אפעה". לכן נוצר חשש לניגוד עניינים שעשוי להביא לכך שהוא יעדיף פינוי של הקרקע לאתרים אחרים. מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, טען אתמול בדיון שהחברה עושה מאמצים לפנות את הדלק במהירות האפשרית. הוא ציין שהיא ביקשה אישור להעביר קרקע לנשר מאחר שחובתה כחברה ממשלתית לבצע את העבודה עם הוצאות נמוכות ככל האפשר של כסף ציבורי. וידה ציין שבידי קצא"א אין עדיין הערכה מדויקת של כמויות הדלק שדלפו לשמורה.

אתמול גם התברר שרשות הטבע והגנים תיעדה בתצלומים את הנעשה בשמורה כחלק מהמעקב אחר עבודות שיפוץ צינור שגרתיות שביצעה קצא"א באזור. על פי גורמים ברשות, תיעוד זה שנעשה גם ברגע הפגיעה בצינור מפריך את הטענות של קצא"א שפקח של רשות הטבע והגנים נתן הוראה למפעיל כלי הנדסי לעבוד הרחק מהשטח שבו עשתה החברה עבודות שיפוץ, בקטע אחר של הצינור שבו לא נעשו העבודות, ואז התרחשה הפגיעה בצינור.