Group items tagged

מניית גלוב אקספלוריישן, המחפשת נפט ליד העיר לוד, קורסת ב-36% על רקע המשך התקלות הסדרתיות בקידוח הנפט. הפעם, מדווחת החברה על הפסקת פעולות הקידוח ב"אופק 2" לעומק 5,420-5,920 מטר שבשטח רישיון 381/אופק. "לאחר חידוש פעולות הקידוח, נתגלו מגבלות מכאניות טכניות בעומק של כ-5,400 מטר", מסבירים בחברה. בימים הקרובים, תבחן החברה האם קיימת אפשרות להתגבר על המגבלות האמורות באופן שיאפשר להמשיך קדיחה. נראה כי תקלות בקדיחה מהוות עניין סדרתי בחברת גלוב, זאת לאחר שבדצמבר האחרון דיווחה למשקיעים על כשל מכאני בחלקו העליון של צינור הקידוח בשטח רישיון אופק 1 לעומק של 2,500 מטר. כמו כן, באותו השבוע הודיעה החברה על קשיים בהורדת ציוד הבדיקות לשכבת המטרה. קידוח נפט צילום: בלומברג קבלן הקידוחים של גלוב הוא החברה הטורקית אלאדין, שהגיעה לישראל רק ב-2011, לאחר שבמשך עשרות שנים ביצעה חברת לפידות את כל הקידוחים היבשתיים בארץ. בחברה הטורקית תלו תקוות רבות, שכן היא הביאה מגדלי קידוח חדישים, בניגוד לציוד בן עשרות השנים של לפידות.

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, טוען שהרכבת תביא הקלה במצוקת הדיור בגוש דן והרחבת אזורי הביקוש לנדל"ן ליישובי הפריפריה. ברגע שתתאפשר רכבת בטוחה, אמינה ויעילה, ניתן יהיה להרחיב את אזורי הביקוש של המתגוררים ואת אזורי ההשקעה של היזמים. השפעת קיצור זמני-נסיעה ברכבת על מחיר הנדל"ן בפריפריה עדיין לא נבדקה בצורה מחקרית יסודית, אך ברכבת טוענים שלתיאוריה של כ"ץ יש קבלות. אזור השרון, בנימינה ומודיעין הם דוגמאות ליישובים שרבים מתושביהם עברו להשתמש ברכבת לצורך הגעה לעבודה בגוש דן. ברכבת מייחסים את עליות המחירים הנאות שנרשמו ביישובים אלה לאפשרות להגיע למשרד בתל-אביב או ברמת-גן במהירות, בזול ובנוחות יחסית. נכון, השירות ברכבת ורמת הדיוק בזמנים רחוקים מלהשביע רצון, אבל ברכבת מבטיחים שיפורים, כולל הכנסת אינטרנט אלחוטי לקרונות ב-2012. המרוויחות הגדולות בעתיד הקרוב, תהיינה באר שבע, קריית גת, נתיבות ושדרות. ואמנם נראה שאזור הדרום יהיה הנהנה העיקרי מפתיחת קווי הרכבת החדשים ושדרוג הקיימים. החל מאמצע העשור יעבור הדגש לאזור הצפון, ולקראת סיומו תצטרף גם ירושלים, כשייפתח קו הרכבת המהיר שיאפשר הגעה מהתחנה המרכזית בכניסה לעיר לתל-אביב בתוך 33 דקות.

בחודש הבא צפויה הרכבת לחנוך את הקו מתחנת ההגנה בת"א לראשון לציון מערב ובעתיד הקרוב היא תוארך עד יבנה ומשם עד אשדוד. השדרוג המשמעותי השני הוא הכפלת מסילת הרכבת לוד - באר שבע בשנה הבאה, אשר תקצר עד 33% מזמן הנסיעה לת"א מקריית גת ובאר שבע. בשנים 2015-2016 צפויים להסתיים שני הפרויקטים הגדולים בצפון: פתיחתה מחדש של רכבת העמק שתחבר את עפולה ובית שאן לרשת הרכבות הארצית, ופתיחת הקו עכו-כרמיאל. בזכותם, יוכלו תושבי הגליל העליון והתחתון להגיע לת"א בפחות משעתיים. קו עכו-כרמיאל והקו המהיר לירושלים הם הראשונים בארץ שמתוכננים עבור רכבות חשמליות. בעתיד אמורה תשתית המסילות כולה לעבור חשמול ולקצר בכך את זמני הנסיעה.

שני חסמים גדולים יעיבו על רמת השירות שתציע הרכבת לנוסעים. הראשון הוא הקיבולת המוגבלת של הקרונות. צי הקרונות הנוכחי, שבו 450 קרונות, מספיק בקושי להסעת כלל הנוסעים, כשחלק מהקרונות כזכור מיושנים. עד סוף 2012 אמורה הרכבת לקלוט 150 קרונות נוספים מתוצרת חברת בומברדייה הקנדית, אלא שסביב הקרונות האלה מתנהל מאבק גדול בין ההנהלה לוועד העובדים: ההנהלה התחייבה להעביר את תחוזקתם לידי בומברדייה והעובדים מתנגדים - התוצאה עלולה להיות עיכוב ניכר בקליטת הקרונות. החסם השני הוא צוואר הבקבוק שנוצר בנתיבי איילון בגלל שאין אפשרות להקים במקום מסילת רכבת רביעית. כתוצאה התדירות המקסימלית שאליה יכול קו רכבת להגיע היא 4 רכבות בשעה, תדירות נמוכה מדי עבור קווים עמוסים ועלולה לבוא גם על חשבון הקווים הפריפריאליים. ניקח כמשל את הקו לראשון לציון מערב. לדעת מומחי תחבורה נדרשת תדירות של רכבת בכול 5 דקות כדי לענות על הביקוש הצפוי לשעות השיא בקו זה. חזון חיבור הרכבות לפריפריה של ישראל כ"ץ אינו מעורר התלהבות סוחפת באוצר, וזה כמובן, בלשון המעטה. באגף תקציבים שולטת זה שנים התפיסה כי יש הצדקה להקים רכבת רק במקומות שבהם תשתית הכבישים אינה מסוגלת להכיל את הביקוש. במלים אחרות - הפריפריה מחוץ לתחום. באוצר התנגדו בשעתו להקמת קו הרכבת לירושל