Group items tagged

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים מפרסמת היום שני מכרזים לבחירת בעלי הרישיונות לחלוקת גז טבעי בצפון הארץ, באזור "חדרה והעמקים" ובאזור "חיפה והגליל" מדובר במכרזים לאזורים הרביעי והחמישי  מתוך ששת אזורי חלוקת הגז הטבעי כפי שאושרו על ידי המועצה לענייני גז טבעי ברשות. המכרזים משקפים את מדיניות משרד האנרגיה והמים לקידום הגעת הגז הטבעי ושימושו לצרכנים שונים.   החברות שיזכו במכרזים, יקבלו משר האנרגיה והמים רישיון ל-25 שנה להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הצפון ל-25 שנה. המתמודדים במכרזים יתחייבו להשקיע בפרויקט לפחות -170 מיליון ש"ח באזור "חיפה והגלילי" ו-140 מיליון ש"ח באזור "חדרה והעמקים".   רשת החלוקה מהווה את תשתית אספקת הגז הטבעי בלחץ הנמוך מ-16 (BAR) לצרכני החלוקה, זאת במטרה לאפשר לעסקים ולמפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים להתחבר למערכת הגז הטבעי,  אשר אינם זקוקים לגז טבעי בלחץ גבוה כמו מפעלים גדולים ותחנות כוח. הרשת חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל. תוקם תשתית אשר תתאים לפריסת הצרכנים הפוטנציאליים באז

השותפות בחמשת רישיונות חיפושי הגז הימיים פלאג'יק פירסמו הבוקר את תוצאות הסקרים הסייסמים שנערכו במקום, לפיהן בשטחן נמצא המשכה של תגלית הגז הטבעית אפרודיטה שבקפריסין, בהיקף של כשליש מגודלה. למרות הדו"חות החיוביים, המניה, שפתחה את הבוקר בזינוק של עד 11% צונחת כעת ב-7% בבורסה. זאת לאחר שהוסיפה 40% לערכה בשלושת החודשים הקדמו לפרסום הסקרים. קידוח תמר צילום: אלבטרוס מאגר הגז הטבעי אפרודיטה שמצאו נובל אנרג'י ודלק הישראלית בקפריסין גולש לשטחו של רישיון ישי של פלאג'יק, וההערכה הטובה ביותר היא להימצאות של 3.6 TCF (טריליון רגל מעוקבת) במקום בהסתברות של 68%-78%. בסוף 2011 נמצאה התגלית בקפריסין, והכמות בה מוערכת על ידי נובל ב-כ-7 TCF, רק עבור הגז הנמצא מתחת לשטחים הקפריסאים. מדובר בכמות גז משמעותית, כאשר לשם השוואה בתגלית תמר שאמורה לספק את צרכי ישראל ל-15 שנה נמצאים כ-9 TCF. השותפות בפלאגי'ק מתכננות לבצע קידוח למקום עד לסוף 2012 ומקוות כי ישראל וקפריסין יחתמו על הסכם שיכריח את נובל ודלק לפתח את המאגר יחד עימן.  מהסקרים עולה כי מבנה הגז הטבעי בלוויתן גולש לשטחי פלאג'יק (הסתברות של 100%), אך בהיקף מוערך נמוך של 0.5 TCF. בלוויתן נמצא גז טבעי בהיקף של 17 TCF. הכמות שנמצאה על ידי פלאג'יק כעת ככל הנראה לא תצדיק קידוח, שעלותו מוערכת ב-100 מיליון

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, דחה את שתי העתירות שהוגשו, לפני שנה, כנגד החלטת ועדת המכרזים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים, בראשותו של מר שוקי שטרן מנהל רשות הגז הטבעי, לגבי בחירת הזוכה במכרז למתן רישיון חלוקת הגז הטבעי באזור הדרום (אשדוד, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות). בהחלטה זו סלל בית המשפט את הדרך לחברה שזכתה במכרז, גז טבעי דרום, לחיבור מפעלים וצרכנים גדולים באזור לגז טבעי.   גז טבעי דרום הינה בבעלות קבוצת החברות - חמו אהרון, אלקו התקנות ושירותים וראנד מקבוצת אמישרגאז והיא התחייבה להשקעה של כ-106 מיליון ש"ח ברשת החלוקה.   העתירות הוגשו על ידי חברת סופר NG דרום בע"מ שהצעתה נפסלה על ידי ועדת המכרזים ועל ידי חברת ד. א. השפלה בע"מ שנבחרה במקום השני וכזוכה חליפית.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו צפוי להעניק לחברה הזוכה במכרז החלוקה, רישיון להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הדרום ל-25 שנה. רשת החלוקה חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל.   בנוסף קבע בית המשפט כי על כל אחת מן העותרות לשלם �

המועצה לענייני גז טבעי החליטה בישיבתה מיום 7.2.2012, לקיים הליך שימוע בעניין הבאת גט"ן באמצעות מקשר ימי לפריקת גז טבעי מאניית גט"ן מגזזת ​ההחלטה על המקשר הימי והתקשרות עם חברה בינלאומית בעלת אניות מגזזות התקבלה ע"י שר האנרגיה המים במטרה לאפשר למשק הישראלי לגשר על פערי הביקוש וההיצע של הגז הטבעי בשנים הקרובות, לפני פיתוח שדות גז טבעי ישראלים שהתגלו בשנים האחרונות.   רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים פונה לציבור צרכני הגז הטבעי ולכל המשתמשים, באמצעות שימוע ציבורי, על מנת לאפשר לכל צרכן גז טבעי בישראל את האפשרות ליהנות מקיומם של המקשר הימי והאנייה המגזזת.   עם סיום הליך השימוע, ולאחר קבלת העמדות וההתייחסויות, תגבש רשות הגז הטבעי, את ההסדרים הקובעים לשימוש במתקנים ואת חלוקת העלויות בין המשתמשים.

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע לקפריסין כדי לדון בהסכם הגבולות שנחתם בין המדינות בדצמבר 2010 - כך דיווח בסוף השבוע אתר "Cyprus Mail". מאגר גז לשתי מדינות לדברי יו"ר רשות האנרגיה הקפריסאית, סולון קאסיניס, תדון המשלחת בחפיפה שנוצרה בין שטחי רישיונות קידוח שחולקו בידי המדינות. לפי הערכות, מדובר בשטח הקידוח בלוק 12 הקפריסאי, שבזיכיון לקידוחים בו מחזיקה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, כשבידי קבוצת דלק הישראלית אופציה לרכוש 30% מהרישיון. באחרונה פירסמה נובל אומדן שלפיו קיימת הסתברות של 60% להימצאות כמות של 3-9 TCF (85-245 BCM) גז טבעי בשטח הרישיון. ואולם, לפי הערכות, המבנה התת-ימי שבו אותר הגז "גולש" בחלקו לשטח רישיונות פלאג'יק שבשטח המים הכלכליים של ישראל. את היתר החיפוש במקום חילקה ישראל בסוף 2007 על פני שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. השטח גובל ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערב, בשטחי בלוק 12 בקפריסין. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח (5%). בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם שקבע רשמית את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות. תחום המים הכלכליים הבלעדיים הוא אזור שבו יש למד

המתיחות גדלה סביב רזרבות הגז במזרח הים התיכון,מדווח היומון הבריטי פיננאנשיאל טיימס.מתחת למדף הים קיים פוטנציאל לרזרבות גז גדולות במידה כזאת שהן משנות עכשיו את המפה הכלכלית של האזור בעוד המתיחות גואה. ישראל היתה הראשונה לפתח את הרזרבות היכולות לתת לה עצמאות באנרגיה אם תיפסק זרימת הגז המצרי.במהלך מתואם בין ישראל לקפריסיו,האחרונה הולכת בעקבות ישראל בתקווה כי אוצרות הגז יזניקו את כלכלתה.המדינה-אי עדיין מתאוששת מפיצוץ בחודש יולי ששיתק תחנת הכח הגדולה בה. הממשלה היוונית של קפריסין מצפה כי חברת נובל אנרגי,שנשכרה לחפש רזרבות גז בים בדרום האי ,תוכל להודיע עד סוף נובמבר השנה אם האזור מכיל מרבצים כדאיים להפקה מסחרית.טורקיה הגיבה בזעם לקידוח בשלחה ספינת קידוח ימית לאזור בעוד הציפיות הן להחלטה בסיכסוך על חלוקת האי בין הממשלה היוונית של קפריסין הדרומית לאזור הטורקי הצפוני. האמת,הציפיות לעושר הן כה גבוהות באזור שהן חזרה על המירוץ למקורות אנרגיה בדרום הים הסיני.

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

תוכנית ההתייעלות של חברת החשמל יוצאת לדרך: החברה הודיעה היום (ה') כי תקציב 2012 יסתכם ב-29.428 מיליארד שקל , לעומת כ-21 מיליארד שקל ב-2011. הגידול החד בתקציב מיוחס ברובו הגדול (6.5 מיליארד) לעלות הדלקים העודפת שהחברה נאלצת לרכוש בשל היעדרו של הגז המצרי, כאשר שאר העלייה מתחלקת בהשלמת תוכנית הפיתוח של משק החשמל והתקנת סולקנים (פילטריעם) בתחנות הכוח הפחמיות. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עם זאת, תקציב החברה המקורי לשנה הבאה היה גבוה ב-2.5 עד 3 מיליארד שקל, וכפישנחשף היום ב"כלכליסט" הוא קוצץ בימים האחרונים בשל רצון הדירקטוריון לאפשר לרשויות המדינה לעזור לחברה לעבור את 2012 בשלום, זאת תחת ההנחה שהיא תמשיך ותשמש כמונופול ייצור והפקת חשמל תחת מקור גז בודד (ים תטיס).   במסגרת תוכנית הקיצוצים, תיפרד חברת החשמל מ-400 תקני עבודה - מ-12,848 עד יוני 2012 ל-12,448 בדצמבר 2012. כמו כן תקצץ בחצי מיליון את מספר השעות הנוספות בשנה הבאה.     תקציב הדלקים של החברה נקבע על 17.9 מיליארד שקל, כולל העלות העודפת של רכישת סולר במקום גז מצרי. תקציב התפעול נקבע על 4.27 מיליארד שקל - קיצוץ חד לעומת 2011 שעמד על 4.7 מיליארד.   דירקטוריון החברה מעריך שתעריף החשמל יתייקר בתחילת השנה ב-30%, ומזהיר שאם הנושא לא יקודם על ידי הממשלה תשקול החברה לבצע קיצ�

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

"ובל אנרג'י וקבוצת דלק יהיו זכאיות ל-25% בלבד מהרווחים שיפיקו מהגז בבלוק 12 בקפריסין, כך עולה ממידע שפורסם בסוף השבוע בכלי תקשורת בקפריסין. המשמעות היא כי חלק המדינה בהסכם של קפריסין עם נובל עומד על 75% לעומת 52 עד 62 אחוז בלבד בישראל, לאחר חוק ששינסקי. קפריסין אינה מפרסמת נתונים על שיעור המס שהיא גובה משום שהוא נקבע לכל בעל רישיון בנפרד, בתום מו"מ מסחרי בינו לבין המדינה, במסגרת משטר של הסכמי חלוקת הפקה (PSC). יצויין כי האחראי על ענייני הנפט והגז בקפריסין סולון קאסיניס אמר בעבר בוועידת ישראל לעסקים כי המס בקפריסין גבוה מבישראל. שיעור המיסוי ונוסח ההסכם הסופי נשמרים בחשאיות משום שהם עשויים להשתנות מהסכם להסכם, בעוד שבישראל השיעור קבוע בחוק. משום כך, עשוי שיעור המס שישולם בפועל להיות נמוך בהרבה מהנתון הרשמי - זאת אם ההסכם משאיר בידי היזם מרווח גדול לתיכנוני מס יצירתיים. בפרסום נאמר כי המס יוטל לאחר שהיזם יחזיר את הוצאותיו בגין פעילות החיפושים, ההפקה וההולכה של הגז הטבעי. על-פי דיווח בכלי תקשורת קפריסאי מהימן, נתנה ממשלת קפריסין רק בשבוע שעבר את אישורה הסופי לעסקה להעברת 30% מהזכויות בבלוק 12 מנובל אנרג'י לידי שותפויות אבנר ודלק קידוחים, שבשליטת קבוצת דלק של יצחק תשובה. לאישור קדמה התלבטות קשה לאחר שהגוף