Group items tagged

מניית גלוב אקספלוריישן, המחפשת נפט ליד העיר לוד, קורסת ב-36% על רקע המשך התקלות הסדרתיות בקידוח הנפט. הפעם, מדווחת החברה על הפסקת פעולות הקידוח ב"אופק 2" לעומק 5,420-5,920 מטר שבשטח רישיון 381/אופק. "לאחר חידוש פעולות הקידוח, נתגלו מגבלות מכאניות טכניות בעומק של כ-5,400 מטר", מסבירים בחברה. בימים הקרובים, תבחן החברה האם קיימת אפשרות להתגבר על המגבלות האמורות באופן שיאפשר להמשיך קדיחה. נראה כי תקלות בקדיחה מהוות עניין סדרתי בחברת גלוב, זאת לאחר שבדצמבר האחרון דיווחה למשקיעים על כשל מכאני בחלקו העליון של צינור הקידוח בשטח רישיון אופק 1 לעומק של 2,500 מטר. כמו כן, באותו השבוע הודיעה החברה על קשיים בהורדת ציוד הבדיקות לשכבת המטרה. קידוח נפט צילום: בלומברג קבלן הקידוחים של גלוב הוא החברה הטורקית אלאדין, שהגיעה לישראל רק ב-2011, לאחר שבמשך עשרות שנים ביצעה חברת לפידות את כל הקידוחים היבשתיים בארץ. בחברה הטורקית תלו תקוות רבות, שכן היא הביאה מגדלי קידוח חדישים, בניגוד לציוד בן עשרות השנים של לפידות.

מועצת הנפט שהסתיימה אתמול בערב (ראשון) המליצה לממונה על הנפט במשרד התשתיות לאשר את העברת רישיון פלאג'יק לשותפים, כך הודיע היום המשרד, ואישר את הפרסום ב-TheMarker. מחזיקי הרישיון החדשים יהיו, ברגע שיקבלו את האישור הרשמי של משרד התשתיות, בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית של רוני הלמן ואורי אלדובי (10%) והמפעיל (5%). טדי שגיא צילום: קמחי מוטי בזאת, הסתיימה הסאגה הארוכה סביב הרישיונות האטרקטיביים, שהחליפו ידיים פעמים רבות בשנה האחרונה, בעיקר דרך המתווך האמריקאי פרנטיס טומלינסון. המועצה גם המליצה לאשר את החלוקה החדשה ברישיונות בנימין, בין שגיא, שיכול לחייך פעמיים היום, יחד עם לפידות, למשקיע האמריקאי לארי מייזל. הרישינות יחולקו בצורה הבאה: בנימין צפון יוחזק על ידי מיזל (88%) ולפידות (12%) ובנימין דרום יוחזק על יד שגיא (47.5%) לפידות (35.5%) מיזל (12%) והמפעיל כספיאן דרילינג (5%). בנוסף, אישרה המועצה את העברתה של חברת IPC קיימן הקנדית, המחזיקה ב-6.8% מרישיונות החיפושים הימיים "מירה" ו"שרה", אל השלד הבורסאי שלדיאלי. התוצאות עדיין לא ברורות. שני הרישיונות עברו את שלב הסקרים התלת ממדיים, ובהם הסתברות של 54% (במונחי ממוצע) להמצאות 6.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי ב-8 מבנים תת קרקעיים. כעת, ממתינים הרישיונות, שהשותפות העי�

"אודי ניסן חידש את המגעים להצטרפות לקבוצת דלק הנמצאת בשליטת יצחק תשובה. ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שחזר ארצה מלימודים באוניברסיטת הרווארד וסיים באוגוסט 2012 את תקופת הצינון, חידש לאחרונה את המגעים שעליהם פורסם לראשונה במאי 2012 ב-TheMarker, עם תשובה ובכירי דלק. הצדדים לא הגיעו לידי הבנות לגבי הגדרת תפקידו של ניסן בקבוצת דלק. בין השאר, עומד על הפרק תפקיד יו"ר דלק ישראל או תפקיד בכיר אחר, ככל הנראה, בתחום האנרגיה שבו קבוצת דלק הפכה לשחקנית הגדולה במשק. אם אכן ניסן יגיע לקבוצת דלק, הוא יצטרף לרשימה ארוכה של בוגרי האוצר המועסקים או שהועסקו בעבר על ידי תשובה, כמו אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס (לשעבר יועץ לחשב הכללי באוצר), אבשלום פלבר, מנכ"ל הנדסת התפלה (לשעבר סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר), עוזי ימין, מנכ"ל דלק US (לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר), ועוזי לוי, לשעבר מנכ"ל אלעד קנדה וכיום משנה למנכ"ל נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי (שימש בעבר סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר)."

מועצת הנפט שהתכנסה אתמול (שני) המליצה שלא לאשר את בקשתן של אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק של יצחק תשובה לשעבד את שטחי רישיונות חיפושי הגז והנפט הימיים "רחל" ו"עמית" שבשטחן נמצאת תגלית הגז הטבעי "לוויתן" לבנק HSBC. תמורת השעבוד, אמור היה בנק ההשקעות להעמיד לאבנר והחברה האחות דלק קידוחים (המחזיקות כל אחת ב-22.5% מלוויתן) הלוואה של חצי מיליארד דולר (250 מיליון דולר לכל אחת מהשותפות) למשך שנתיים. יצחק תשובה בתמורת ההלוואה תיכננו השותפות להשתמש לפיתוח תגלית לוויתן ולפיתוח מאגר תמר, שכיום מקווים שיצליח לספק גז טבעי למשק עוד בתחילת 2013. במיוחד לאור העובדה שבשנה האחרונה הופסקה פעמים רבות זרימת הגז הטבעי ממצרים של חברת EMG בשל פעולות חבלה חוזורת ונשנות, מאגר ים תטיס הישראלי ההולך ואוזל, וחברת החשמל עברה להשתמש בתחליפים יקרים יותר, סולר ומזוט, שגרמו לייקור החשמל. "מדובר ברישיונות הנמצאים בשלב חיפוש וטרם הוכחה תגלית" נכתב בפרוטוקול ישיבת מועצת הנפט, למרות שברישיונות התגלו 16 TCF של גז טבעי לפני כשנה ותגלית מסחרית הוכרזה. את ההחלטה מסבירים בפרוטקול בכך שעל פי הבקשה, "מטרת השעבוד היא בעיקרה פיתוח חזקת תמר ובנוסף פיתוח נכסי נפט נוספים. הוצגה לחברי המועצה עמדת הממונה לפיה שיעבוד זכויות 'עמית' ו-'רחל' לטובת זכויות אחרות �

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

ספוגים קשיחים וגמישים משמשים במגוון רחב מאוד של שימושים יום יומיים בתעשיות כגון הריהוט, התחבורה, הבנייה ועוד. בתעשיית החומרים המרוכבים משמשים ספוגים קשיחים במבני סנדוויץ' בתור חומר הליבה המצמיד שתי שכבות שונות תוך שמירה על חוזק רב, משקל נמוך ובידוד תרמי ואקוסטי. הספוגים הקיימים כיום מופקים מפולימרים סינתטיים מבוססי נפט כגון פוליאוריטן, פוליסטירן ועוד. שאול לפידות, דוקטורנט של פרופ' עודד שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית פיתח שיטה לשימוש בפסולת נייר לשם הפקת ספוגים תעשייתיים אקולוגיים וידידותיים לסביבה ממקורות מתחדשים. לפידות פיתח ביחד עם עמיתיו למעבדה, הליך להפקת ננו חלקיקים מפסולת הנייר. לאחר מכן, ננו חלקיקים אלו מעובדים ליצירת ספוגים מרוכבים קשיחים עבור יישומים בתעשיית החומרים המורכבים בתור תחליף ביולוגי לספוגים סינתטיים. במהלך ייצור הנייר כמות משמעותית של סיבים לא מנוצלת אלא נשטפת ונאגרת כפסולת.