Group items tagged

ראש ממשלת טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, הודיע כי הוא קרוב להסכם עם החברה הנורווגית לקידוח גז ונפט. שר האנרגיה הטורקי דיווח ל-"Hürriyet Daily" כי החברה הטורקית TPAO והחברה הנורבגית "של" יחתמו על הסכם ב-23 לנובמבר - על פי תנאי ההסכם קידוחי הגז והנפט יהיו בחלק הדרומי של אנטליה. על פי דיווחים ב"סייפרוס מייל" היום (ו') ראש ממשלת טורקיה נתן את הבטחתו לגורם בכיר באיחוד האירופי כי טורקיה לא תפריע לתוכניותיה של נובל אנרג'י בתוכניות הקידוח שלה בקפריסין. נזכיר כי השבוע פורסם באתרים הזרים כי נובל אנרג'י מעריכה כעת כי בקידוח "בלוק 12" בקפריסין מצויים 3-9 TCF גז טבעי בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות ל-10 TCF. עם זאת, נובל מעריכה כי הסיכוי להימצאות הגז עומד על 60%, הסתברות הנחשבת לגבוהה. ראש ממשלת טורקיה חזר ואיים מספר פעמים על קפריסין בנושא הקידוחים שהאי השכן מתכוון לבצע בעזרת חברת נובל אנרג'י. ארדואן כינה את המהלך "טירוף". העיתון "הורייט" הטורקי דיווח לפני כחודשיים כי אסדת קידוח נורבגית עושה דרכה לטורקיה לקראת הקידוח שהיא מתכננת בקפריסין, מה שהיה עלול להוביל לעימות חזיתי של ארדואן מול האיחוד האירופי. כזכור, ארדואן איים על קפריסין ועל חברת נובל אנרג'י, שותפתה של דלק אנרגיה של תשובה בקידוחי "תמר" ו"לוויתן", לבל תבצע את הקידוח בשטח הימי של קפריס�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

"אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו." ... ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.   מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.   כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספק�

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

  בכיר טורקי במסר מפתיע לישראל: רוצים את הגז שלכם; להקים צינור לטורקיה כדי לייצא את הגז   מיתאת רנדה, שחיבר את הדוח הרשמי של טורקיה על אירועי המרמרה: טורקיה מחרימה את כל החברות הבינלאומיות שפועלות בקפריסין ■ מנכ"ל משרד החוץ לשעבר: "רנדה לא היה אומר לעולם את מה שאמר ללא גיבוי מלמעלה" "הקמת צינור לטורקיה היא הדרך הטובה ביותר ליצוא הגז הישראלי, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה אנרגטית", את הדברים אמר מיתאת רנדה, סמנכ"ל כלכלה במשרד החוץ הטורקי, במהלך "פסגת האנרגיה והכלכלה" שנערכה בשבוע שעבר באיסטנבול. מאחורי האירוע עמד ה-Atlantic Council, מכון מחקר אמריקאי יוקרתי, והשתתפו בו ראשי מדינות ופוליטיקאים ממרכז אסיה ומאירופה לצד בכירי משק האנרגיה הבינלאומי. דבריו של רנדה כוונו לד"ר עמית מור, מנכ"ל משותף בחברת אקו-אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, שהיה המשתתף הישראלי היחיד שדיבר בוועידה, במסגרת מושב שעסק בגז שהתגלה במזרח הים התיכון. באולם נכח גם מיכאל לוטם, לשעבר שגריר ישראל בקזחסטאן ואזרביג'אן, שמונה לאחרונה לשליח מיוחד במשרד החוץ לנושאי אנרגיה. רנדה לא הסתפק בדברים שאמר והקריא מהכתב את החלטת ממשלת טורקיה להחרים את כל החברות הבינלאומיות שזכו לאחרונה במכרזים לרישיונות חיפושי נפט וגז במימי האי קפריסין. או במילים פשוטות י�

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

די מדהים. ניראה שסגן נשיא ארה"ב דוחף את טורקיה וקפריסין למיטה, רק כדי שנובל אנרג'י תוכל לעשות קופה ממאגרי הגז שגילתה במים הכלכליים של ישראל וקפריסין...

"השותפים בקידוח לוויתן קיבלו בשבועות האחרונים פניות ממספר קבוצות עסקיות גדולות הפועלות בטורקיה ומעוניינות ברכישת גז ישראלי מהמאגר. חלק מהקבוצות הן טורקיות וחלקן תאגידי ענק מערביים הפעילים בטורקיה. ל"גלובס" נודע, כי בדיונים פנימיים דובר על מכירת גז בהיקף שנתי של 10 BMC ובמחירים שבסביבות 10-11 דולר ליחידת חום. להערכת גורמים במשק האנרגיה, ניתן יהיה להתחיל בהזרמת הגז לטורקיה כבר ב-2016. אולם, בישראל מודים כי חוסר הוודאות סביב היחסים בין ישראל לטורקיה הוא סימן השאלה העיקרי סביב הפרויקט. "כעיקרון אפשר היה לחתום כבר מחר על מכתבי כוונות למכירת גז לטורקיה", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי. בשלב זה, לא מתנהל משא ומתן רשמי בין הצדדים, בין היתר, כיוון שהשותפים בלוויתן ממתינים להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים על אחזקותיהם במאגר. עם זאת, בסוד המגעים הלא-רשמיים שמתנהלים בינתיים מעורבים השותפים בלוויתן, קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו, וכן משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האנרגיה והמים. האיתותים מטורקיה, שנחשפו לראשונה ב"גלובס", מגיעים גם מדרגי ממשל בכירים, אך נשיא טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, עדיין לא התבטא בנושא. הטורקים מעוניינים ברכישת גז ישראלי, אך מסרבים לרכוש גז קפריסאי. עם זאת, צינור הגז המתוכנן צפוי לעבור במים כלכל�

המתיחות גדלה סביב רזרבות הגז במזרח הים התיכון,מדווח היומון הבריטי פיננאנשיאל טיימס.מתחת למדף הים קיים פוטנציאל לרזרבות גז גדולות במידה כזאת שהן משנות עכשיו את המפה הכלכלית של האזור בעוד המתיחות גואה. ישראל היתה הראשונה לפתח את הרזרבות היכולות לתת לה עצמאות באנרגיה אם תיפסק זרימת הגז המצרי.במהלך מתואם בין ישראל לקפריסיו,האחרונה הולכת בעקבות ישראל בתקווה כי אוצרות הגז יזניקו את כלכלתה.המדינה-אי עדיין מתאוששת מפיצוץ בחודש יולי ששיתק תחנת הכח הגדולה בה. הממשלה היוונית של קפריסין מצפה כי חברת נובל אנרגי,שנשכרה לחפש רזרבות גז בים בדרום האי ,תוכל להודיע עד סוף נובמבר השנה אם האזור מכיל מרבצים כדאיים להפקה מסחרית.טורקיה הגיבה בזעם לקידוח בשלחה ספינת קידוח ימית לאזור בעוד הציפיות הן להחלטה בסיכסוך על חלוקת האי בין הממשלה היוונית של קפריסין הדרומית לאזור הטורקי הצפוני. האמת,הציפיות לעושר הן כה גבוהות באזור שהן חזרה על המירוץ למקורות אנרגיה בדרום הים הסיני.

"בעוד הישראלים, בהובלת קבוצת דלק של יצחק תשובה, נלהבים מאפשרות הצטרפותו של הענק הרוסי בעל העוצמה הגיאו-פוליטית והמוניטין השנויים במחלוקת, נשמעים שותפיהם האמריקנים, חברת נובל אנרג'י, מסויגים יותר. בנובל מעדיפים הכנסת שותף מערבי, גם אם בתנאים פחות טובים מאלה שמציעים הרוסים. "הישראלים שמים את הדגש על רווח ההון המידי שייווצר עם הכנסת השותף", אמר ל"גלובס" גורם המעורב במגעים, "האמריקנים מסתכלים יותר על הדיבידנדים שיקבלו בעלי המניות ומעדיפים שותף שייצור ערך רב יותר לאורך זמן"." ... בישראל מודעים כמובן היטב לביקורת על גזפרום בעולם. בקבוצת דלק לא שררה תחילה התלהבות גדולה מהחברה הרוסית, אך בתקופה האחרונה התהדקו היחסים בין הצדדים לא מעט בזכות עבודה משותפת בנושא ייצוא גז טבעי ממאגר "תמר". גזפרום GM&T, חברת בת של גזפרום שמרכזה בבריטניה, חתמה בתחילת השנה על מזכר הבנות לרכישת גז טבעי נוזלי שיופק ממאגר "תמר". אחד החששות המרכזיים בממשלה לגבי גזפרום היה שמאחורי ההתעניינות של החברה עומדת הכוונה להשאיר את הגז הישראלי באדמה, כדי למנוע ממנו להגיע לשווקים באירופה ולהתחרות בגז הרוסי. החששות הישראליים הוסרו במידה רבה בעקבות ביקור פוטין בישראל ביוני האחרון. בישראל הבינו מפוטין כי גזפרום דווקא מעוניינת מאוד להפוך לשות�

משלחת ישראלית צפויה לצאת השבוע לקפריסין כדי לדון בהסכם הגבולות שנחתם בין המדינות בדצמבר 2010 - כך דיווח בסוף השבוע אתר "Cyprus Mail". מאגר גז לשתי מדינות לדברי יו"ר רשות האנרגיה הקפריסאית, סולון קאסיניס, תדון המשלחת בחפיפה שנוצרה בין שטחי רישיונות קידוח שחולקו בידי המדינות. לפי הערכות, מדובר בשטח הקידוח בלוק 12 הקפריסאי, שבזיכיון לקידוחים בו מחזיקה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, כשבידי קבוצת דלק הישראלית אופציה לרכוש 30% מהרישיון. באחרונה פירסמה נובל אומדן שלפיו קיימת הסתברות של 60% להימצאות כמות של 3-9 TCF (85-245 BCM) גז טבעי בשטח הרישיון. ואולם, לפי הערכות, המבנה התת-ימי שבו אותר הגז "גולש" בחלקו לשטח רישיונות פלאג'יק שבשטח המים הכלכליים של ישראל. את היתר החיפוש במקום חילקה ישראל בסוף 2007 על פני שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. השטח גובל ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערב, בשטחי בלוק 12 בקפריסין. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח (5%). בדצמבר 2010 חתמו ישראל וקפריסין על הסכם שקבע רשמית את גבול המים הכלכליים הבלעדיים (Exclusive Economic Zone) בין המדינות. תחום המים הכלכליים הבלעדיים הוא אזור שבו יש למד

"חתימת הסכם לייצוא גז לטורקיה צפוי להניב לשותפים בקידוח לוויתן הכנסות שנתיות בהיקף של 3-4 מיליארד דולר. כך עולה מניתוח מחירי השוק והכמויות שעליהן מדובר במגעים בין הצדדים." ... האנליסטים בשוק ספקניים בשלב זה לגבי העסקה ומסבירים כי אין מה לתמחר בה, כאשר פרשת הגז המצרי מדגימה את הסיכון הגיאו-פוליטי לעסקאות גז חתומות. "אם אחרי שנתיים ההזרמה תופסק - מה זה יעשה להחזר ההשקעה והתשואות? הרי אף אחד לא ייתן ערבות למכירת כל כמות הגז", צוטט גורם בשוק.