Group items tagged

אוטווה. קנדה הפכה אתמול למדינה הראשונה שהודיעה כי בכוונתה לפרוש מפרוטוקול קיוטו, שבה התחייבו המדינות החתומות להפחית את פליטת גזי החממה בתחומן. פרישתה של קנדה היא מכה קשה לאמנה הבינלאומית הסובלת מקשיים רבים במימושה. פיטר קנט, השר לאיכות הסביבה של קנדה, הודיע על כוונת ממשלתו לפרוש מהאמנה בשובו מהשיחות על אודותיה שנערכו בדרבן שבדרום אפריקה. המדינות החברות באמנה החליטו להאריך את תוקפה בחמש שנים נוספות ולהכין בינתיים אמנה חדשה, שתכפה על כל המזהמים הגדולים בעולם להגביל את פליטות גזי החממה. קנדה, אחת מיצרניות האנרגיה החשובות בעולם, טוענת כי לא ניתן ליישם את אמנת קיוטו משום שהיא פוטרת מדינות מזהמות רבות, כמו סין והודו, שאינן מחויבות לצמצום גזי החממה שלהן בהתאם לאמנה הנוכחית. "כפי שאמרנו, קנדה רואה את קיוטו כאמנה שעבר זמנה. אנחנו מממשים את זכותנו החוקית לפרוש ממנה", אמר קנט במסיבת העיתונאים. קרחונים במפרץ באפין בקנדה. צילום: אי-פי ממשלתו השמרנית של סטיבן הרפר, ראש ממשלת קנדה, שמקיימת קשרים רבים עם מגזר האנרגיה, טוענת כי בהתאם לתנאי האמנה הנוכחית, קנדה עלולה לספוג קנסות של יותר מ-13 מיליארד דולר אם לא תצמצם עד סוף 2012 את פליטות גזי החממה שלה בכמות הנדרשת על ידי האמנה. "כדי לעמוד ב-2012 ביעדים הנדרשים בהת�

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

"אודי ניסן חידש את המגעים להצטרפות לקבוצת דלק הנמצאת בשליטת יצחק תשובה. ניסן, לשעבר הממונה על התקציבים באוצר, שחזר ארצה מלימודים באוניברסיטת הרווארד וסיים באוגוסט 2012 את תקופת הצינון, חידש לאחרונה את המגעים שעליהם פורסם לראשונה במאי 2012 ב-TheMarker, עם תשובה ובכירי דלק. הצדדים לא הגיעו לידי הבנות לגבי הגדרת תפקידו של ניסן בקבוצת דלק. בין השאר, עומד על הפרק תפקיד יו"ר דלק ישראל או תפקיד בכיר אחר, ככל הנראה, בתחום האנרגיה שבו קבוצת דלק הפכה לשחקנית הגדולה במשק. אם אכן ניסן יגיע לקבוצת דלק, הוא יצטרף לרשימה ארוכה של בוגרי האוצר המועסקים או שהועסקו בעבר על ידי תשובה, כמו אייל לפידות, מנכ"ל הפניקס (לשעבר יועץ לחשב הכללי באוצר), אבשלום פלבר, מנכ"ל הנדסת התפלה (לשעבר סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר), עוזי ימין, מנכ"ל דלק US (לשעבר מנהל תחום ביטוח אלמנטרי באוצר), ועוזי לוי, לשעבר מנכ"ל אלעד קנדה וכיום משנה למנכ"ל נכסים ובניין מקבוצת אי.די.בי (שימש בעבר סגן הממונה על אגף התקציבים באוצר)."

ייצור הנפט על ידי מדינות אופ"ק עלה במארס בשיעור החד ביותר זה שלוש שנים כשייצור הנפט על ידי עיראק מכסה על אובדן כושר הייצור של איראן - כך לפי נתונים שפירסמה היום סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA). מחמוד אחמדינג'אד צילום: אי-פי לפי הסוכנות, 12 המדינות המרכיבות את אופ"ק הצליחו להגיע לקצב ייצור ממוצע של 31.43 מיליון חביות נפט ביום לעומת 31.29 מיליון חביות נפט בפברואר. "ייצור מוגבר על ידי עיראק, לוב, כווית ונסיכויות המפרץ הצליח לכסות ואף יותר מכך על אובדן הייצור באיראן, אנגולה וניגריה", נמסר מהסוכנות. אולם העלייה בייצור הנפט במדינות אופ"ק עומדת בניגוד לירידה בייצור הנפט במדינות שאינן חברות באופ"ק כמו בסודן, סוריה, תימן, קנדה ואוסטרליה. סעודיה הצליחה לשמור על מעמדה כיצרנית הנפט הגדולה בעולם וייצרה במארס יותר מ-10 מיליון חביות נפט ביום - שיא של שלושה עשורים. הייצור בעיראק עלה ב-220 אלף חביות והגיע במארס ל-2.84 מיליון חביות ביום - הנתון הגבוה ביותר מאז מאי 2001. איראן הודיעה השבוע כי בתגובה לסנקציות שהטילו עליה מדינות אירופה, לפיהן הן לא ירכשו נפט מהרפובליקה האיסלאמית החל ביולי, היא תפסיק לספק נפט באופן מיידי לגרמניה, ספרד וליוון כשמומחים מעריכים כי איראן תוציא הודעה דומה גם בנוגע לאיטליה. "המערב מתכוון להטיל אמברגו

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

מאת: אמנון פורטוגלי. בקיץ 2011 רעשה הארץ כנגד רווחי המונופול של תנובה וחברות אחרות בתחום המזון. 'מחאת הקוטג' הצליחה להוריד חלק ממחירי המזון ולהביא להחלפת הנהלת תנובה. בשבוע האחרון התבררו היקפי הענק של הרווחים המונופוליסטיים של החברות בתחום הטלפונים הסלולריים. עכשיו אנו עומדים בפני מונופול הגז הטבעי בישראל המתגלם ב'שותפות תמר'. המדינה, לא רק שאינה מפרקת את קרטל שותפות תמר, אלא אף נתנה לו אישור ב-2006, בתקופה בה הייתה תחרות אמת מצד הגז המצרי. היום המצב שונה לחלוטין. בשל הפסקת הזרמת הגז ממצריים לישראל, שותפות תמר נותרה ללא מתחרים במשק. בהיותה הספק היחידי בישראל ניצלה שותפות תמר מעמד זה ודרשה מחברת החשמל מחיר גבוה משמעותית מהמחיר עליו הסכימו הצדדים בהסכם העקרונות לפני כשנתיים. חברת החשמל סברה כי שותפות תמר מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר גז חדש, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. אלא שהמדינה לא התערבה. התוצאה היא ששותפות תמר הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר גז מופקע, עם הצמדות משונות בעסקה בהיקף כספי עצום שעשוי להגיע ל- 20 מיליארד דולר ויותר, במשך 15 השנים הבאות. מדובר ברווח עצום נוסף לשותפות תמר המסתכם בתוספת של מיליארדי דולרים. בנוסף, עלייה במחירי החשמל תב�

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

בקיץ האחרון סערה הארץ: מחאת הקוטג' הצליחה לעצור את האמרת מחירי המזון והורידה את הנהלות תנובה וחברות המזון האחרות על הברכיים. בשבוע שעבר אף התבשרנו כי בכוונת רשות ההגבלים העסקיים להגיש כתבי אישום נגד מאפיות בגין תיאום מחירים המונע תחרות. ואולם כל אלה בטלים בשישים לעומת העיוות שיוצר מונופול הגז הטבעי. בשל החבלות החוזרות ונשנות בצינור הגז המצרי והפסקת הזרמת הגז לישראל, נותרה שותפות תמר ללא מתחרים במשק. בהיותה ספק הגז היחידי, דרשה השותפות מחברת החשמל מחיר גבוה מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות לפני שנתיים. חברת החשמל סברה כי השותפות מנצלת את כשל השוק שנוצר כדי לפתוח את החוזים עמה ולהכתיב מחיר חדש לגז הטבעי, ופנתה לממשלה בבקשה שתתערב במשא ומתן. המדינה לא התערבה, והשותפות הצליחה לכופף את חברת החשמל ולכפות עליה מחיר מופקע בעסקה שהיקפה עשוי להגיע ל-16 מיליארד דולר ב-15 השנה הבאות. קידוח תמר צילום: אלבטרוס מדובר ברווח עצום נוסף לחברות השותפות בתמר על חשבון הציבור, שייאלץ לספוג את התייקרות החשמל. מחיר הגז הגבוה יפגע גם באינטרסים סביבתיים, שכן הוא יעכב את המעבר של מפעלים פטרוכימיים, חברות תחבורה, בתי מלון ותאגידים אחרים לשימוש בגז, המזהם פחות מפחם, סולר ומזוט. בנוסף לכך, העלייה במחירי החשמל תב�

אמנם החוזה הצפוי הוא חוזה קצר טווח, לרכישת כמות גז צנועה יחסית, במחיר יקר - ואולם, יש מי שרואים במקור אנרגיה מיובא זה את הערוץ התחרותי לתגליות הגז שלחופי ישראל. במלים אחרות, לא רק גישור זמני עד שהגז הטבעי ממאגר תמר יוזרם, לא רק גישור מוגבל בזמן עד להנחת צינור שני מהמאגר לחוף, אלא מתחרה לכל דבר, שייהפך כרגע לכורח מציאות מבחינה תפעולית, ובעתיד - גם לשחקן שווה ערך במגרש הכלכלי. ... "מחירי ה-LNG כיום בעולם גבוהים מאוד, אף שהיו צריכים לרדת, רק בגלל שיפאן טרפה את הקלפים באסון פוקושימה", מסביר מוטי קופרברג, מנהל תחום הנפט והגז הטבעי בחברת דינמיק שירותי ספנות. "מאידך, קרתה מהפכה שאיזנה את ההשלכה הזו, ועוד תביא למחיקתה: בעקבות גילוי פצלי הגז, מפיקה כיום ארה"ב גז ב-3 דולר למיליון BTU ויוצרת עודף היצע מקומי, שהביא להפסקת יבוא ה-LNG ולהתייתרות כל תשתית היבוא שבנתה. כלומר, ארה"ב, שאמורה היתה להיות צרכן ה-LNG הגדול מאוסטרליה, מקטאר ומאנגולה, לא רק שהפסיקה לייבא גז, אלא החלה להפיק בכמויות שיאפשרו לה בעתיד אף לייצא אותו. שניים ממתקני הגיזוז שהקימה לחופיה יוסבו בקרוב להנזלה וליצוא, וכך עושה גם קנדה. לכן זה חייב להקרין בסופו של דבר מזרחה. המחירים חייבים בסוף לרדת".

בריטניה נמצאת במקום הראשון של מדד יעילות אנרגטית חדש הסוקר את צריכת האנרגיה של הכלכלות הגדולות בעולם. אחריה ברשימה נמצאות גרמניה, איטליה ויפן. כך מדורגות המדינות היותר יעילות אנרגטית על פי "לוח התוצאות הבינלאומי הראשון להתייעלות אנרגטית" שפורסם על ידי המועצה האמריקאית לכלכלה יעילה אנרגטית (ACEEE). הארגון העריך תריסר כלכלות הגדולות בעולם ודירג אותם לפי מדרג שימוש מושכל וחסכוני באנרגיה. תריסר הכלכלות שנמנו בדו"ח כוללות את אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, רוסיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב והאיחוד האירופאי. ביחד, כלכלות אלה מייצרות למעלה מ-78% מהתוצר העולמי הגולמי, 63% מצריכת האנרגיה העולמית ו62% מפליטות הפחמן הדו חמצני. הכלכלות נמדדו ב-27 פרמטרים שחולקו לשניים - תוצאות מדידות או תוצאות מוערכות ומדיניות. הפרמטרים נמדדו על בסיס נוכחות ואיכות של מדיניות בעוד ה"פרמטרים הביצועיים" מדדו את צריכת האנרגיה וסיפקו תוצאות מדידות. טווח הפרמטרים על פני שלושה מגזרים עיקריים האחראים על צריכת אנרגיה במדינה מפותחת כלכלית: בניינים, תעשייה ותחבורה. בקטגוריות העיקריות, הממלכה המאוחדת מובילה בתחום השימוש הלאומי באנרגיה, סין הובילה את הכלכלות שיעילות אנרגטית במבנים, וגרמניה, איטליה, סין והממלכה המאוח�

"מדובר במכשיר קומפקטי, בערך בגובה של 1 מטר וברוחב של 70 ס"מ. הוא נראה כמו תא קטן של חללית מזכיר מאד תוף דוד (תונפן) על רגליות. הוא מבצע את מדידת מהירות הרוח ואת כיוונה במדויק באמצעות טכנולוגית לייזר (LiDAR), מהקרקע עד לגובה של 200 מטר. במקום להציב תורן מטאורולוגי גבוה עם שבשבות, הדורש אישורים, תחזוקה מרובה ומפריע לנוף, ניתן להציב מתקן קטן שכזה בכל מקום, באופן מיידי, גם ללא צורך בקבלת רישיונות והיתרים המתחייבים כשמדובר בתורן ולמדוד לגובה רב. ייחודה של המערכת הזאת באלגוריתם המדידה - זה המוח שלה - באלקטרוניקה ובעיקר באופטיקה הקלה לייצור. מד הרוח הזה מוגן במעטפת מיוחדת מפני פגעי סביבה, כך שיוכל לשהות בשטח, בתנאים שונים, ללא צורך בטיפול מיוחד לתקופות ארוכות של שנה-שנתיים הנדרשות כדי לבצע סקרי רוח. זה נושא קריטי כשמדובר בחוות רוח המצויות באזורים מבודדים במדינות ענק כמו קנדה או סין שהגישה אל החוות קשה. לעתים צריך להוריד מערכת כזאת בהליקופטר כדי להציבה במקום המתאים".

בדו"ח שחיברו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר הוקדש פרק שלם לבחינת המדיניות הבינלאומית בענף האנרגיות המתחדשות, ולתיאור התפתחות הענף הסולארי בפרט. לפי הדו"ח, כושר הייצור ב-P.V גדל בשבע השנים האחרונות ביותר מפי 20. הוא צפוי להמשיך ולגדול בקצב שנתי של 20%, תוך שהוא נתמך בתעשיית P.V אדירה שהיקפה ב-2011 מסתכם ב-86 מיליארד דולר. היקף התקנת המתקנים הסולאריים הצפוי בעולם ב-2011 יהווה כ-100% מההספק המותקן המצטבר בעולם ב-2009. במקום גרמניה, ספרד ואיטליה, שהיו החלוצות בתחום ונסוגות בינתיים מן המדיניות המתמרצת בשל אילוצי תקציב, נכנסות לתמונה יפאן, דרום קוריאה, קנדה, צרפת, בלגיה, בריטניה, סין, הודו וצ'כיה, המבקשות לרכוב על גל ירידת המחירים בענף הסולארי. זאת, לדברי הכותבים, למרות היותן בעלות תנאי קרינה נחותים בהשוואה לישראל ולמרות מגוון מקורות אנרגיה מתחדשת העומד לרשותן בשטחן - ושאין בישראל (מפלי מים, למשל, או תנאי רוח טובים). תעשיית החשמל מאנרגיה מתחדשת, לא כולל אנרגיה גרעינית, מהווה כ-18.5% מסך ייצור החשמל בעולם. האנרגיה הסולארית תופסת רק כ-0.3% מנתח זה, וצפויה לגדול עד 1.5%-2% עד סוף העשור. ואולם, אריאב ומאיר מזכירים כי מכלל האנרגיות המתחדשות, האנרגיה ההידרואלקטרית והגיאותרמית אינן רלוונטיות לישראל, והפוטנציאל של אנרגיות הרוח והביו-מס

חברת הביומד רוסטה גרין , בבעלות רוסטה גנומיקס (50%), שעוסקת בהשבחת גידולים לתעשיית החקלאות והדלקים האלטרנטיביים, מודיעה היום על קבלת מענק מהקרן הדו לאומית קנדה-ישראל למחקר ופיתוח תעשייתי (CIIRDF) בהיקף של כ-1.5 מיליון שקל (כ-407 אלף דולר קנדי) למשך תקופה של שלוש שנים. מענק ניתן עבור מחקר ופיתוח של צמחי קנולה בעלי תכונות משופרות לייצור ביודיזל ודלק לתעופה (Biojetfuel). רוסטה גרין תקבל 486 אלף שקל מיידית עם חתימה על ההסכם.

צינור הנפט Keystone XL הוא פרויקט של 13 מיליארד דולר, שמטרתו כאמור להעביר נפט מקנדה לארה"ב. הוא אמור להשתרע לאורך 2,673 ק"מ מאלברטה בקנדה, דרך מונטנה, דרום דקוטה נברסקה ואוקלהומה עד טקסס. מי שאחראי על הפרויקט היא חברת הנפט הקנדי TransCanada, אשר מציינת באתר שלה כי "הצינור ישחק תפקיד חשוב בקישור אספקה גדלה ובטוחה של נפט קנדי לשווקי הזיקוק הגדולים ביותר בארה"ב, תוך שהוא משפר באופן משמעותי את האספקה הבטוחה בצפון אמריקה". החברה הקנדית לא שוכחת לציין כי מדובר בפרויקט עם השלכות כלכליות חשובות נוספות - 20 אלף מקומות עבודה לבניית הצינור בארה"ב ותוספת של חמישה מיליארד דולר ממיסוי להכנסות של המדינות שבהן יעבור הצינור. לפרויקט הזה ישנן גם השלכות סביבתיות ואלו אינן חיוביות כלל וכלל. ארגון ידידי כדור הארץ מציין באתר שלו כי הצינור אמור להוביל את אחד ממקורות האנרגיה המזהמים ביותר שיש - נפט שמופק מחולות זפת, תערובת של חול, מים ונפט מוצק למחצה. בצינור, מסביר הארגון, תעבור מדי יום לארה"ב כמות ששווה ל-900 אלף חביות נפט לארה"ב ועלול לגרום לנזקים משמעותיים למערכות אקולוגיות, לזהם מקורות מים ולסכן את בריאות הציבור.

הייצור של נפט מחולות זפת הוא כשלעצמו בעל השלכות סביבתיות הרסניות, אולם החשש של הארגונים הסביבתיים והנושא בו הם מתמקדים במאבק שלהם בצינור הוא החשש מדליפות מהצינור. המתווה של הצינור אמור לעבור ליד מספר נהרות גדולים כמו נהר המיזורי, הילוסטון ואחרים שמהווים מקור חשוב של מי שתייה ומים לחקלאות. אם נפט מהצינור יגיע לאחד מהמקורות הללו זה עלול להיות אסון של ממש. האיום הזה אגב רחוק מלהיות ערטילאי - בקיץ שעבור נשפכו מיליון גלון של נפט מחולות זפת לנהר הקלמזו במישיגן מצינור נפט שהוקם בידי חברה קנדית אחרת. הדליפה הזו חשפה את תושבי האזור לכימיקלים רעילים וגרמה לנזקים ארוכי טווח לכלכלה המקומית ולמערכות האקולוגיות באזור. בתחילת החודש בראנט אולסון מארגון Rainforest Action Network (RAN) ראה משהו מוזר. הוא שוטט כהרגלו בטוויטר כדי לבדוק מה חדש במאבק בצינור הנפט Keystone שאמור להעביר נפט שמקורו בחולות זפת (tar sands) מקנדה לארה"ב. כשהוא בדק את תג הנושא #tarsands הוא מצא כ-15 ציוצים של אנשים שונים שאמרו "עכשיו אפשר למצוא את האמת על חולות זפת" עם קישור לדף בנושא באתר של ארגון שמאגד את חברות הנפט. משהו כאן הריח לאולסון לא טוב והוא התחיל לבדוק מה קורה פה. התברר לו שהוא לא טעה. אולסון כמו בלש מנוסה עקב אחרי מקורות הציוצים והגיע בסופו של דבר למקו�