Group items tagged

מניית גלוב אקספלוריישן, המחפשת נפט ליד העיר לוד, קורסת ב-36% על רקע המשך התקלות הסדרתיות בקידוח הנפט. הפעם, מדווחת החברה על הפסקת פעולות הקידוח ב"אופק 2" לעומק 5,420-5,920 מטר שבשטח רישיון 381/אופק. "לאחר חידוש פעולות הקידוח, נתגלו מגבלות מכאניות טכניות בעומק של כ-5,400 מטר", מסבירים בחברה. בימים הקרובים, תבחן החברה האם קיימת אפשרות להתגבר על המגבלות האמורות באופן שיאפשר להמשיך קדיחה. נראה כי תקלות בקדיחה מהוות עניין סדרתי בחברת גלוב, זאת לאחר שבדצמבר האחרון דיווחה למשקיעים על כשל מכאני בחלקו העליון של צינור הקידוח בשטח רישיון אופק 1 לעומק של 2,500 מטר. כמו כן, באותו השבוע הודיעה החברה על קשיים בהורדת ציוד הבדיקות לשכבת המטרה. קידוח נפט צילום: בלומברג קבלן הקידוחים של גלוב הוא החברה הטורקית אלאדין, שהגיעה לישראל רק ב-2011, לאחר שבמשך עשרות שנים ביצעה חברת לפידות את כל הקידוחים היבשתיים בארץ. בחברה הטורקית תלו תקוות רבות, שכן היא הביאה מגדלי קידוח חדישים, בניגוד לציוד בן עשרות השנים של לפידות.

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

רשות החשמל אישרה ההסדרה לשילוב והקמת חוות רוח לייצור חשמל ברחבי הארץ. ההסדרה צפויה לשלב 800 מגוואט חשמל ירוק במערכת ייצור החשמל החלטה זו היא אבן דרך נוספת בעבודת הרשות לקידום ועידוד השימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת השגת יעדי הממשלה. הצפי הינו כי הספק של 800 מגוואט יושג עד שנת 2020 וייצר אנרגיה בהיקפים שנתיים של 2 מיליארד קוט"ש השנה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: " ההסדרה שאושרה היא צעד חשוב במימוש מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היא משדרת אופק, וודאות ויציבות לשוק שעבר טלטלות לא מעטות. התעריף שנקבע מאוזן והוא מדגיש יתרון בולט בייצור חשמל מאנרגיית רוח - מחירו הנמוך והמשתלם. בכך, הוא מתמרץ את היזמים להיכנס לעבודה מחד - ומיטיב עם הצרכנים מאידך. אני שמח על שיתוף הפעולה ומברך על העבודה שנעשתה ברשות החשמל, אשר אפשרה את הוצאת המדיניות אל הפועל". עוד הודיע השר כי הנחה את אנשי משרדו לבצע סקר רוחות מקיף, במטרה למפות את האזורים בהם מתקיימים התנאים הטובים ביותר לייצור חשמל מאנרגית רוח. "ביצוע הסקר ייצור מאגר נתונים אשר ישרת את המדינה ואת היזמים כאחד", ציין לנדאו.

על פי נתוני אתר חברת החשמל המציג את מצב המכסה שאושרה להתקנת מערכות סולאריות עסקיות (בין 15 קילווואט עד 50 קילווואט) הסתיימה רשמית המכסה המאושרת בהיקף של 120 מגהוואט לתחום זה. מדובר בתחום העיסוק המרכזי של רוב החברות הסולאריות בשל נוחות הפעילות במתווה זה והרווחיות הגבוהה יחסית לתחום המערכות הביתיות. בין משרד האוצר ומשרד התשתיות מתנהל לאחרונה דיון מתמשך לגיבוש הצעת פשרה להמשך פעילות התחום בתיווכו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל. על פי ההצעה המתגבשת תוקצה מכסה נוספת של 100 מגהוואט בלבד עד לשנת 2014. מכסת המערכות העסקיות שהסתיימה כעת פורסמה בספטמבר האחרון ולחברת החשמל הוגשו בקשות חיבור בהיקף של 154 מגהוואט כך שמכסה בהיקף 100 מגהוואט תיעלם במהירות ולא תספק אופק כלכלי לשוק הסולארי.